Forwarded from עמית סגל
הייתי רוצה לחיות בדמוקרטיה שבה לאנשים שהובכו בגלל פרסום אמיתי לא תהיה היכולת לצאת למסע נקם שבמסגרתו יוכלו להאזין לעיתונאים, לחקור אותם על מקורותיהם ולזרוק למעצר שב״כ מי שהדליף.
מה דעתכם, אנחנו חיים בדמוקרטיה כזו?
מה דעתכם, אנחנו חיים בדמוקרטיה כזו?
אינני חובב ביביזם, ודווקא משום כך אינני יכול לשתוק.
כשהדלפת טיוטת פסק דין נחקרת באופן חסר תקדים כשבמקרה המפרסם הוא עמית סגל.
כשהדלפת טריליון ציטוטים ופרטים רגישים מתוך הקבינט וצוות המשא ומתן לא נחקרים, בטענה שיש לשמור על החופש העיתונאי.
כשחקירות סמויות וחומרי חקירה מתפרסמים באופן קבוע ויומיומי - והיועמ״שית מתגאה שהיא לא חוקרת כי הדלפות הן נשמת אפה של הדמוקרטיה.
כששר ביטחון דורש לפתוח בחקירה על מידע רגיש ביותר שהגיע לידי תכנית תחקירים שהיה בו כדי לחשוף מקור ביטחוני, והוחלט שאין לחקור כדי לא לפגוע בעבודה העיתונאית או לחשוף חלילה מקורות עיתונאיים, ובנימוק שיש להסתפק בעבודת הצנזורה.
ועוד אלף ואחד פרסומים לכל אורך המלחמה עם ידיעות רגישות ביותר - והיועמ״שית מונעת חקירה. גם כאשר המידע מודלף לכתבים זרים שאינם כפופים לצנזורה, והפרסומים הרגישים ביותר הללו מתפרסמים ללא בקרה כלשהי.
כשהיועמ״שית סירבה לבדוק הדלפה מתוך ישיבת ועדת חוץ וביטחון, ובעקבות כך החקירה התקיימה על כורחה על ידי קצין הכנסת, ורק לאחר למעלה משנה נאלצה על כורחה לאשר את החקירה כמי שכפאה שד.
כשנגד ממלא מקום נציב שירות המדינה נפתחת בדיקה משמעתית מהרגע להרגע (אגב, מאז התיק מעלה אבק) לאחר שבג״ץ לא קיבל את עמדתה בעניין חוקיות המינוי.
ועל הפרשה החדשה בה השתמשו בכלים דרקוניים תוך ניגוד עניינים מהמקפצה - לא ארחיב כעת, ואמתין כשיותר לפרסם. רק אציין שהפרסום ההוא קיבל אישור של הצנזורה לפני ששודר.
המדיניות של איפה ואיפה זועקת לשמיים, ניגוד העניינים זועק לשמיים. האינטרסים הזרים זועקים לשמיים.
אבל המחנות מתייצבים אוטומטית בשורה כמו חיילים, והאמת והעובדות והעקביות לא מעניינים כמעט איש.
תקופה עצובה.
כשהדלפת טיוטת פסק דין נחקרת באופן חסר תקדים כשבמקרה המפרסם הוא עמית סגל.
כשהדלפת טריליון ציטוטים ופרטים רגישים מתוך הקבינט וצוות המשא ומתן לא נחקרים, בטענה שיש לשמור על החופש העיתונאי.
כשחקירות סמויות וחומרי חקירה מתפרסמים באופן קבוע ויומיומי - והיועמ״שית מתגאה שהיא לא חוקרת כי הדלפות הן נשמת אפה של הדמוקרטיה.
כששר ביטחון דורש לפתוח בחקירה על מידע רגיש ביותר שהגיע לידי תכנית תחקירים שהיה בו כדי לחשוף מקור ביטחוני, והוחלט שאין לחקור כדי לא לפגוע בעבודה העיתונאית או לחשוף חלילה מקורות עיתונאיים, ובנימוק שיש להסתפק בעבודת הצנזורה.
ועוד אלף ואחד פרסומים לכל אורך המלחמה עם ידיעות רגישות ביותר - והיועמ״שית מונעת חקירה. גם כאשר המידע מודלף לכתבים זרים שאינם כפופים לצנזורה, והפרסומים הרגישים ביותר הללו מתפרסמים ללא בקרה כלשהי.
כשהיועמ״שית סירבה לבדוק הדלפה מתוך ישיבת ועדת חוץ וביטחון, ובעקבות כך החקירה התקיימה על כורחה על ידי קצין הכנסת, ורק לאחר למעלה משנה נאלצה על כורחה לאשר את החקירה כמי שכפאה שד.
כשנגד ממלא מקום נציב שירות המדינה נפתחת בדיקה משמעתית מהרגע להרגע (אגב, מאז התיק מעלה אבק) לאחר שבג״ץ לא קיבל את עמדתה בעניין חוקיות המינוי.
ועל הפרשה החדשה בה השתמשו בכלים דרקוניים תוך ניגוד עניינים מהמקפצה - לא ארחיב כעת, ואמתין כשיותר לפרסם. רק אציין שהפרסום ההוא קיבל אישור של הצנזורה לפני ששודר.
המדיניות של איפה ואיפה זועקת לשמיים, ניגוד העניינים זועק לשמיים. האינטרסים הזרים זועקים לשמיים.
אבל המחנות מתייצבים אוטומטית בשורה כמו חיילים, והאמת והעובדות והעקביות לא מעניינים כמעט איש.
תקופה עצובה.
הוסר צו איסור הפרסום.
איש שב״כ במילואים נחשד בהדלפה שפורסמה על ידי עמית סגל שראש השב״כ הורה לחקור השתלטות של הכהניזם על המשטרה.
הוא חשוד בעבירה של מסירת ידיעה סודית.
הוא נחקר כשנאסר עליו לפגוש עורך דין במשך 6 ימים.
את החקירה מנהל רונן בר בעצמו והשב״כ יחד עם צוות חקירה של מח״ש
איש שב״כ במילואים נחשד בהדלפה שפורסמה על ידי עמית סגל שראש השב״כ הורה לחקור השתלטות של הכהניזם על המשטרה.
הוא חשוד בעבירה של מסירת ידיעה סודית.
הוא נחקר כשנאסר עליו לפגוש עורך דין במשך 6 ימים.
את החקירה מנהל רונן בר בעצמו והשב״כ יחד עם צוות חקירה של מח״ש
מדובר באיש שב״כ ששירת במשך למעלה משני עשורים בשירות.
למען הסר ספק, הוא לא תומך בכהניזם.
למען הסר ספק, הוא לא תומך בכהניזם.
את איש השב״כ החשוד מייצגים עו״ד אורי קורב וסיוון רוסו
איש השב״כ החשוד הודה בחקירתו בהדלפה ובחריגה מהכללים
אבישי גרינצייג - עדכונים
השר המעורב בפרשה - עמיחי שיקלי
בשולי הדברים - מקווה ששיקלי לא ייפגע מהפרסום של טלי גוטליב שההדלפה הייתה לפוליטיקאי לא ימני
בניגוד לפייק שמתפרסם (כולל על ידי השר בן גביר) - לא בוצעה האזנה לטלפון של עמית סגל
ההדלפה הנחקרת הייתה לעיתונאי עמית סגל ולשר עמיחי שיקלי ואחר כך לעיתונאית שירית אביטן כהן
עורכי הדין אורי קורב וסיון רוסו, באי כוחו של איש השב"כ מסרו:
מרשנו, מי ששירת בשירות הבטחון הכללי עשרות שנים במסירות ומקצועיות רבה, העביר מידע בעל חשיבות ציבורית עצומה, במטרה להביאו לידיעת הציבור, תוך שהקפיד שלא להעביר מידע בטחוני.
המידע שמרשנו העביר גם לא היה אמור לחסות תחת סודיות, במהותו, ואין מחלוקת כי מרשנו לא העביר מידע שיש בו כדי לסכן את הציבור.
מרשנו פנה לשר בממשלה ולשני עעיתונאים,
בשני עניינים שונים בעלי חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה.
כך, בעניין הליך הבדיקה/חקירה שביקשו ראשי המערכת בשבכ לקיים בעניינם וסביבתם של גורמים מדיניים, מידע שהועבר לשר שיקלי ולעיתונאי עמית סגל.
כן העביר מרשנו מידע מתוך תחקיר השב"כ המלא בעניין ה-7.10, ושלא פורסם לציבור. מידע שבניגוד לפראפרזה שפורסמה - והצביעה בעיקר על הדרג המדיני בנושאים מסוימים - והציג תמונה מורכבת יותר באשר להתנהלות ועמדת השבכ ערב ה-7.10. מרשנו העביר מידע בעל חשיבות ציבורית עצומה זו לעיתונאית שירית אביטן, כשאין חולק שלא היה בו כדי לסכן את בטחון המדינה.
בעקבות העברת המידע האמורה נעשה נגד מרשנו שימוש בכלים דרקונים המיועדים למקרים שונים בתכלית, של מעצר סמוך לערב חג ומניעת מפגש עם עורך דין.
בניגוד לרושם העולה מהודעת הפרקליטות, הרי שהצו למניעת מפגש הוסר לאחר ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי, בהחלטה של כב' הנשיאה השופטת לורך, ותוך התנגדות נחרצות של רשויות האכיפה, מח"ש ושבכ.
זה המקום לציין כי מרשנו שיתף פעולה באופן מלא, למן הרגע הראשון, ולכן גם לא היה צורך ב'חקירת עיתונאים בפרשה'.
נדמה שהחלטת ראשי המערכות נתונה בניגוד עניינים שהשפיע על האופן שבו נוהלה ומתנהלת החקירה נגד מרשנו. מרשנו, איש משפחה, אזרח למופת, שתרם עשרות שנים לביטחון המדינה, עודו עצור והוגש אמש ערר שצפוי לידון לפני בית המשפט המחוזי בהקדם.
מרשנו, מי ששירת בשירות הבטחון הכללי עשרות שנים במסירות ומקצועיות רבה, העביר מידע בעל חשיבות ציבורית עצומה, במטרה להביאו לידיעת הציבור, תוך שהקפיד שלא להעביר מידע בטחוני.
המידע שמרשנו העביר גם לא היה אמור לחסות תחת סודיות, במהותו, ואין מחלוקת כי מרשנו לא העביר מידע שיש בו כדי לסכן את הציבור.
מרשנו פנה לשר בממשלה ולשני עעיתונאים,
בשני עניינים שונים בעלי חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה.
כך, בעניין הליך הבדיקה/חקירה שביקשו ראשי המערכת בשבכ לקיים בעניינם וסביבתם של גורמים מדיניים, מידע שהועבר לשר שיקלי ולעיתונאי עמית סגל.
כן העביר מרשנו מידע מתוך תחקיר השב"כ המלא בעניין ה-7.10, ושלא פורסם לציבור. מידע שבניגוד לפראפרזה שפורסמה - והצביעה בעיקר על הדרג המדיני בנושאים מסוימים - והציג תמונה מורכבת יותר באשר להתנהלות ועמדת השבכ ערב ה-7.10. מרשנו העביר מידע בעל חשיבות ציבורית עצומה זו לעיתונאית שירית אביטן, כשאין חולק שלא היה בו כדי לסכן את בטחון המדינה.
בעקבות העברת המידע האמורה נעשה נגד מרשנו שימוש בכלים דרקונים המיועדים למקרים שונים בתכלית, של מעצר סמוך לערב חג ומניעת מפגש עם עורך דין.
בניגוד לרושם העולה מהודעת הפרקליטות, הרי שהצו למניעת מפגש הוסר לאחר ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי, בהחלטה של כב' הנשיאה השופטת לורך, ותוך התנגדות נחרצות של רשויות האכיפה, מח"ש ושבכ.
זה המקום לציין כי מרשנו שיתף פעולה באופן מלא, למן הרגע הראשון, ולכן גם לא היה צורך ב'חקירת עיתונאים בפרשה'.
נדמה שהחלטת ראשי המערכות נתונה בניגוד עניינים שהשפיע על האופן שבו נוהלה ומתנהלת החקירה נגד מרשנו. מרשנו, איש משפחה, אזרח למופת, שתרם עשרות שנים לביטחון המדינה, עודו עצור והוגש אמש ערר שצפוי לידון לפני בית המשפט המחוזי בהקדם.
איש השב״כ לא חשוד בעבירה של שיבוש חקירה בהדלפה על הבדיקה שערך רונן בר על השתלטות הכהניזם.
מח״ש קיימת כדי לחקור עבירות של שוטרים ושל אנשי שב״כ. מתוך תפיסה שהמשטרה לא יכולה לחקור שוטר, והשב״כ לא יכול לחקור איש שב״כ
ואז מגיעה פרשה שמאוד מביכה את השב״כ ואת ראש השב״כ אישית, כשברקע עומדת החלטה קיימת של הממשלה להדיח את ראש השב״כ, בין היתר על רקע הפשרה הזו - ורונן בר הוא גם מושא הפרסום, גם המתלונן וגם החוקר. והיועמ״שית נותנת לשב״כ ולמח״ש לחקור יחד.
למען הסר ספק, אכתוב שוב - זו חקירה לגיטימית. מותר להחליט שחוקרים הדלפות. ובפרט של הדלפות מתוך גופים ביטחוניים.
אבל האכיפה הבררנית זועקת לשמיים. ניגוד העניינים האישי והמוסדי זועק לשמיים.
ואז מגיעה פרשה שמאוד מביכה את השב״כ ואת ראש השב״כ אישית, כשברקע עומדת החלטה קיימת של הממשלה להדיח את ראש השב״כ, בין היתר על רקע הפשרה הזו - ורונן בר הוא גם מושא הפרסום, גם המתלונן וגם החוקר. והיועמ״שית נותנת לשב״כ ולמח״ש לחקור יחד.
למען הסר ספק, אכתוב שוב - זו חקירה לגיטימית. מותר להחליט שחוקרים הדלפות. ובפרט של הדלפות מתוך גופים ביטחוניים.
אבל האכיפה הבררנית זועקת לשמיים. ניגוד העניינים האישי והמוסדי זועק לשמיים.
בימים הקרובים יוחלט אם לחקור באזהרה את השר עמיחי שיקלי.
לשאלת רבים, אכתוב שוב - לא היו האזנות סתר לעיתונאים בפרשה
(למיטב הבנתי לא היה צורך בכלל בהאזנות בחקירה הזו).
(למיטב הבנתי לא היה צורך בכלל בהאזנות בחקירה הזו).