גורמים בקואליציה טוענים בשיחה עם מעריב כי ישנה חובה להיוועץ בוועדה שבחרה את היועמ"שית לפני פיטוריה - כלומר עם חברי הוועדה שבחרו אותה, כך שההעובדה ששני חברים חסרים בוועדה אינה מהווה מכשול.
הנקודה המשמעותית ביותר בהליך הדחת היועמ"שית על ידי הממשלה:
דו"ח ועדת שמגר קובע כי אין צורך באישור של הוועדה המקצועית לגבי פיטורי היועמ"ש, זאת מכיוון שלעמדת ועדת שמגר "יש להשאיר בידי הממשלה את ההחלטה הסופית בדבר המשך כהונת היועץ המשפטי, בעיקר כאשר נוצר מצב בו אי-אפשר לקיים שיתוף פעולה יעיל" - שזו העילה בגינה הממשלה מתכוונת לקדם את פיטורי היועמ"שית.
על פי דו"ח ועדת שמגר שקובע את דרך המינוי והפיטורין של היועץ המשפטי לממשלה, "משקלם המצטבר של הבעת הדעה של הוועדה, השימוע ותגובת דעת הקהל יהוו גורמים משפיעים מספיקים לשם מניעת שימוש בסמכות הפסקת הכהונה בנסיבות בלתי-ראויות".
המשמעות: גם אם ועדת האיתור תביע עמדה נגד פיטורי היועמ"שית פה אחד, לא יהיה לכך שום משקל בהחלטה הסופית של הממשלה האם לפטר את היועמ"שית מתפקידה.
דו"ח ועדת שמגר קובע כי אין צורך באישור של הוועדה המקצועית לגבי פיטורי היועמ"ש, זאת מכיוון שלעמדת ועדת שמגר "יש להשאיר בידי הממשלה את ההחלטה הסופית בדבר המשך כהונת היועץ המשפטי, בעיקר כאשר נוצר מצב בו אי-אפשר לקיים שיתוף פעולה יעיל" - שזו העילה בגינה הממשלה מתכוונת לקדם את פיטורי היועמ"שית.
על פי דו"ח ועדת שמגר שקובע את דרך המינוי והפיטורין של היועץ המשפטי לממשלה, "משקלם המצטבר של הבעת הדעה של הוועדה, השימוע ותגובת דעת הקהל יהוו גורמים משפיעים מספיקים לשם מניעת שימוש בסמכות הפסקת הכהונה בנסיבות בלתי-ראויות".
המשמעות: גם אם ועדת האיתור תביע עמדה נגד פיטורי היועמ"שית פה אחד, לא יהיה לכך שום משקל בהחלטה הסופית של הממשלה האם לפטר את היועמ"שית מתפקידה.
השאלה הגדולה היא האם למדנו את הלקח מהימים האדומים של אוקטובר 2023, ונדע לעבור את האירוע הנפיץ הזה ללא יצירת קרע נוסף בעם.
התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה נגד ההרכב החדש של הוועדה לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
רז נזרי מתייחס להליך הדחת היועמ"שית.
קרדיט: שרון יוקד
קרדיט: שרון יוקד
האופוזיציה הגישה מעל 70 אלף הסתייגויות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה שמשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
יועמ"שית הכנסת דוחה את הטענות לאי תקינות הליך חקיקת שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בגלל שלא היה מספיק זמן להגיש הסתייגויות נגד החוק.
אחרי שנה וחמישה חודשים מאז האסון הנורא ועם רמטכ"ל חדש, צה"ל מסכים למבקר המדינה לבדוק את כשלי הצבא בשבעה באוקטובר.
באמת הגיע הזמן.
באמת הגיע הזמן.
המדינה הודיעה לבג"ץ כי לעמדתה ישראל אינה מפרה את הדין הבינלאומי בכך שהיא עצרה את העברת הסיוע ההומניטרי לחמאס עם תום שחרור החטופים השבועי בשלב א', וכי אין להתערב בהחלטת הממשלה לעצור את הסיוע הנכנס לעזה. שימו לב שבמהלך עסקת החטופים נכנסו לעזה 25 אלף משאיות שהעצימו את ארגון הטרור.
עמדת המדינה המלאה מצורפת.
עמדת המדינה המלאה מצורפת.
עו"ד דוד פטר המייצג את הממשלה פנה לשופטי בג"ץ בדרישה לתת כבר היום פסק דין בנוגע לדרך מינוי נציב שירות המדינה.
פטר אמר בדיון: "לא הבנתי למה היועצת לא מייצגת את הממשלה. תמוה ביותר. לא הבנתי מה המניעה לייצג. היועצת אומרת שזה החוק וזאת הפסיקה ולכן אין מניעה משפטית - ולכן אי אפשר להכריז על מניעה משפטית - אבל המצב לא רצוי. אני לא מבין את הטיעון הזה. האם היועצת מנסה לבצע שינוי נורמטיבי במדינת ישראל?
היועמ"שית טוענת שאין להלום את מינוי הנציב בצורה הזאת. אין להלום? אני הולם מצוין. המחוקק אמר זאת לא רק לגבי נציב. אמר זאת על רמטכ"ל ואחרים. וכי יעלה על הדעת שראש רשות חמושה במדינת ישראל, צה"ל, שב"כ ומפכ"ל לא ימונו בהליך מקצועי? הרבה מאוד ראשי אורגנים קרדינליים לקיומה של חברה - אפילו הרשות השופטת לא ממונים בועדת איתור או הליך תחרותי כי יש רציונל שונה בין אבן הראשה לארגון.
בחוות הדעת המשפטית שמתלווה להצעת הממשלה המתוקנת, שהיא זהה לחלוטין להצעה הקודמת. אותה וועדה, העומד בראש אותה פרסונה, הכל זהה לחלוטין. בחוות דעת זו נאמר שההצעה מעוררת קשיים משפטיים. אותה יועצת משפטית, אותה תשתית נורמטיבית, אותה החלטת ממשלה בדיוק, אותה הלכה שנפסקה פה אחד ברקע, אותה פרקטיקה ליישום החוק - ושתי חוות דעת שונות בתכלית.
לא ייתכן שאם ממנים יועמ"ש משרד משפטים לנציב שירות מדינה באותה תשתית נורמטיבית כמו כאן, כל הכוכבים בקונסטלציה מושלמת - ואילו כאן אנחנו רואים פרובלמטיזציה. הדבר הזה מטריד ביותר.לא יכול להיות שעבור ממשלות שונות בתקופות שונות הדין המינהלי יהיה שונה. חזקה על בית המשפט שלא יתן את ידו לדבר הזה. אין עילה לביקורת שיפוטית בעניין הזה".
פטר אמר בדיון: "לא הבנתי למה היועצת לא מייצגת את הממשלה. תמוה ביותר. לא הבנתי מה המניעה לייצג. היועצת אומרת שזה החוק וזאת הפסיקה ולכן אין מניעה משפטית - ולכן אי אפשר להכריז על מניעה משפטית - אבל המצב לא רצוי. אני לא מבין את הטיעון הזה. האם היועצת מנסה לבצע שינוי נורמטיבי במדינת ישראל?
היועמ"שית טוענת שאין להלום את מינוי הנציב בצורה הזאת. אין להלום? אני הולם מצוין. המחוקק אמר זאת לא רק לגבי נציב. אמר זאת על רמטכ"ל ואחרים. וכי יעלה על הדעת שראש רשות חמושה במדינת ישראל, צה"ל, שב"כ ומפכ"ל לא ימונו בהליך מקצועי? הרבה מאוד ראשי אורגנים קרדינליים לקיומה של חברה - אפילו הרשות השופטת לא ממונים בועדת איתור או הליך תחרותי כי יש רציונל שונה בין אבן הראשה לארגון.
בחוות הדעת המשפטית שמתלווה להצעת הממשלה המתוקנת, שהיא זהה לחלוטין להצעה הקודמת. אותה וועדה, העומד בראש אותה פרסונה, הכל זהה לחלוטין. בחוות דעת זו נאמר שההצעה מעוררת קשיים משפטיים. אותה יועצת משפטית, אותה תשתית נורמטיבית, אותה החלטת ממשלה בדיוק, אותה הלכה שנפסקה פה אחד ברקע, אותה פרקטיקה ליישום החוק - ושתי חוות דעת שונות בתכלית.
לא ייתכן שאם ממנים יועמ"ש משרד משפטים לנציב שירות מדינה באותה תשתית נורמטיבית כמו כאן, כל הכוכבים בקונסטלציה מושלמת - ואילו כאן אנחנו רואים פרובלמטיזציה. הדבר הזה מטריד ביותר.לא יכול להיות שעבור ממשלות שונות בתקופות שונות הדין המינהלי יהיה שונה. חזקה על בית המשפט שלא יתן את ידו לדבר הזה. אין עילה לביקורת שיפוטית בעניין הזה".