וזה רגע בו עו"ד דוד פטר העמיד במקום את השופטת דפנה ברק ארז.

צפו:

בשל פניות, הסבר קצר ושטחי:

בגדול יש שתי שיטות משפט, האדברסרית והאינקוויזיטורית. בשיטה האינקוויזיטורית השופט אקטיבי. יש לו חלק פעיל בדיון, כולל העלאת טענות בעצמו. בשיטה האדברסרית, השופט פסיבי. הוא יכול לשאול שאלות הבהרה ובכך כמובן לנווט את הדיון ולפעמים לתת רעיונות לטיעון לצדדים - אבל הוא בשום פנים ואופן לא מעלה טענות משפטיות בעצמו.

השיטה בישראל היא אדברסרית.

כשבוחנים את עבירת סחיטה באיומים בחוק העונשין, ברור שאי אפשר להפליל את הראיון של נדב ארגמן.

מי שרוצה הרחבה, בקישור:
https://www.maariv.co.il/journalists/article-1180097

*לעדכונכם:*

נשיא המדינה יצחק הרצוג נפגש עם נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית. הנשיא הדגיש בפני השופט עמית את אמונו המלא בו כראש הראשות השופטת, ואת תמיכתו בו. הנשיא שיתף את השופט עמית כי מיום אסון השבעה באוקטובר אלפי אזרחיות ואזרחים, ובכללן הרבה משפחות שכולות ומשפחות חטופים שנפגשו עמו דרשו וביקשו לחקור לעומק את האסון הנורא באמצעות חקירה עצמאית ובלתי תלויה.

*במהלך שיחתם הציע נשיא המדינה דרך להגיע להסכמה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי השבעה באוקטובר. על פיה במידה ויוחלט על הקמת ועדה מכח החוק הקיים - ייקבע הרכבה על ידי השופט עמית בהיוועצות עם שופט בית המשפט העליון נעם סולברג שצפוי להתמנות בקרוב למשנה לנשיא. נשיא בית המשפט העליון עמית הביע הסכמתו להצעה זו מתוך שאיפה להגיע לדרך מוסכמת להקמתה של ועדת חקירה.*

הפגישה נערכה ביום חמישי

שתי נקודות חשובות:

א. שימו לב שמדובר רק בהיוועצות, בסוף הסמכות כן נשארת אצל השופט יצחק עמית.

ב. הכדור בידיים של הממשלה. אף אחד לא מבטיח שהממשלה לא תשנה את החוק הקיים.

סביבת ראש הממשלה:

הציבור זכאי לוועדת חקירה אמיתית ולא מוטית פוליטית, שההרכב שלה מייצג את רוב העם ושתחקור את כולם - ללא יוצא מן הכלל.
לצערנו, זה לא מה שמוצע כאן.

*לשכת ראש הממשלה:*

ראש הממשלה נתניהו נפגש כעת עם ראש השב״כ רונן בר והודיע לו כי יביא לממשלה השבוע הצעת החלטה על סיום תפקידו.

פרסום ראשון: היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, עודכנה מראש על ידי המשטרה בנוגע להחלטה לחקור את ראש השב"כ לשעבר, נדב ארגמן, בחשד לסחיטה באיומים.

היועמ"שית לא התנגדה להחלטת המשטרה.

מטעם היועמ"שית לא נמסרה תגובה.

*להלן תגובת ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר, להודעת ראש הממשלה:*

כמי שעמד בראשות השב״כ ב-7.10 לקחתי אחריות על חלקו של השירות וציינתי בבירור כי אני מתכוון לממש אותה בטרם מועד סיום הקדנציה, כך היה מצופה מכולם. לכן, ברור שהכוונה בהדחתי אינה על רקע ה-7.10. ראש הממשלה הבהיר כי ההחלטה נובעת מטענתו כי יש בינינו חוסר אמון מתמשך.

השב"כ בראשותי, ביצע תחקיר יסודי שהצביע על כשלים מודיעיניים ותהליכים פנימיים ב-7.10, אשר תיקונם כבר החל. לצד זאת, הצביע התחקיר על מדיניות שהובלה לאורך שנים, בדגש על השנה שקדמה לטבח, על ידי הממשלה והעומד בראשה. התחקיר מעלה התעלמות ארוכה ומכוונת של הדרג המדיני מאזהרות הארגון.

הצורך לתחקר את כלל הגורמים, לרבות מדיניות הממשלה וראש הממשלה, ולא רק את צה"ל והשב"כ, שחקרו את עצמם ביסודיות, מתבקש לטובת ביטחון הציבור. אם לא אתעקש על כך, עם כל המחירים האישיים שאשלם, אמעל בתפקידי לביטחון המדינה.
חקר האמת הוא ערך עליון בשב״כ, זכות הציבור לדעת מה הוביל לטבח ולקריסת תפיסת הביטחון של מדינת ישראל.

אחריותי הציבורית היא העומדת בבסיס החלטתי להמשיך בתפקידי בתקופה הקרובה, זאת לאור פוטנציאל ההסלמה, המתיחות הביטחונית הגבוהה ואפשרות ממשית לחזרה ללחימה ברצועת עזה, בה לשב״כ תפקיד מרכזי.

לצד זאת, עלי להשלים את מחויבותי האישית ומחוייבות השירות להחזרת החטופים, השלמתן של מספר חקירות רגישות, והבשלה מיטבית של שני מועמדים להחלפתי, לבחירתו של ראש הממשלה - זאת כמתחייב מתפקידו הממלכתי ומרגישותו היתרה של השב"כ, מתוקף ייעודו ומתוקף החוק המתיר לו סמכויות נרחבות ורגישות ביותר.

בפגישה קודמת, הודעתי לראש הממשלה שבכוונתי להשלים את האמור לעיל בטרם אתפטר מתפקידי בתיאום עימו, וזאת לנוכח אחריותי לציבור, לביטחון המדינה ולתפקודו של שירות הביטחון הכללי לטובת מדינת ישראל.

כאמור לעיל, חובת האמון שחב ראש השב"כ היא בראש ובראשונה לאזרחי ישראל – תפיסה זו היא העומדת בבסיס כל פעולותיי והחלטותיי. הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית שתכליתה סותרת את האינטרס הציבורי, היא ציפייה פסולה מעיקרה העומדת בניגוד לחוק השב"כ ובניגוד לערך הממלכתיות שמוביל את שירות הביטחון הכללי ואנשיו.

בעצם בעצם, רונן בר אומר לנתניהו "אני לא חייב לך כלום, אלא לאזרחי ישראל".

אחרי הפרסום והחלטת היועמ"שית שלא לתת לגובה רשמית:

*הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה*

במענה לפניות כתבים אודות הפרסום בדבר שיחה כביכול בין ראש אח״מ ליועצת המשפטית לממשלה על פרשת קטאר נבהיר כי מדובר בפרסום שגוי. לא התקיימה שיחה כמתואר. ראש אחמ נטל חלק בהחלטה לחקור את פרשת קטאר. מטבע הדברים לא נוכל להרחיב מעבר לכך.

התנהלות מאוד מקצועית, לא להגיב לכתב ואז להוציא הודעה מטעם היועצת על הפרסום.

מלכתחילה מסרו: ״לא נתייחס״.

עכשיו מוסרים שמדובר בפרסום ״שגוי״, ושראש אח״מ נטל חלק בהחלטה (מה זה אומר בכלל?)

הפרסום אמת ומדויק.

נמתין ונראה מי דייק.

*הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה*

היועצת המשפטית לממשלה לראש הממשלה: אינך יכול לפטר את ראש השב״כ. זאת עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין:

חוק השב״כ קובע באופן מפורש כי הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו. את החוק הזה אמורה להכיר גם היועצת המשפטית לממשלה. במקרה ומישהו התבלבל, ישראל היא דמוקרטיה, וכולם בה, כולל היועצת, כפופים לחוק.

אסור להיכנע לאיומים או לנסיונות לשלול מהממשלה את סמכותה. הכניעה לאלימות ולסרבנות במרץ 2023 היא שהביאה אותנו למצב היעדר המשילות הנוכחי. עכשיו זוהי שעת מבחן עבור כולנו.

הגיע הזמן לישראל דמוקרטית שההחלטות בה מתקבלות על ידי נבחרי הציבור ולא על ידי משפטנים מורמים מעם.

דעתי בקצרה על פיטורי רונן בר:

א. קטונתי מלהכריע מתי צריך לפטר את ראש השב"כ בגלל השבעה באוקטובר, אבל החוק מסמיך את הממשלה לפטר אותו.

ב. המהלך לפיטורי רונן בר התחיל לפני פרשת קטארגייט. אי אפשר לפתוח בחקירה ואז לעשות בה שימוש כטענה לניגוד עניינים כדי לעצור מהלכי פיטורין שקדמו לה.

התנועה לאיכות השלטון עותרת נגד פיטורי ראש השב"כ