אברהם בלוך - כתב משפט
3.59K subscribers
260 photos
223 videos
1.67K files
379 links
עורך דין. כתב המשפט של עיתון מעריב.
דברו איתי: 0527906933

כל הפלטפורמות במקום אחד: https://linktr.ee/avribloch

ויקיפדיה: https://did.li/avrahamblochwiki

עמוד הכתב במעריב אונליין: https://www.maariv.co.il/avraham-bloch/ExpertAuthor-1197
Download Telegram
סביבת ראש הממשלה:

הציבור זכאי לוועדת חקירה אמיתית ולא מוטית פוליטית, שההרכב שלה מייצג את רוב העם ושתחקור את כולם - ללא יוצא מן הכלל.
לצערנו, זה לא מה שמוצע כאן.
*לשכת ראש הממשלה:*

ראש הממשלה נתניהו נפגש כעת עם ראש השב״כ רונן בר והודיע לו כי יביא לממשלה השבוע הצעת החלטה על סיום תפקידו.
פרסום ראשון: היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, עודכנה מראש על ידי המשטרה בנוגע להחלטה לחקור את ראש השב"כ לשעבר, נדב ארגמן, בחשד לסחיטה באיומים.

היועמ"שית לא התנגדה להחלטת המשטרה.

מטעם היועמ"שית לא נמסרה תגובה.
*להלן תגובת ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר, להודעת ראש הממשלה:*

כמי שעמד בראשות השב״כ ב-7.10 לקחתי אחריות על חלקו של השירות וציינתי בבירור כי אני מתכוון לממש אותה בטרם מועד סיום הקדנציה, כך היה מצופה מכולם. לכן, ברור שהכוונה בהדחתי אינה על רקע ה-7.10. ראש הממשלה הבהיר כי ההחלטה נובעת מטענתו כי יש בינינו חוסר אמון מתמשך.

השב"כ בראשותי, ביצע תחקיר יסודי שהצביע על כשלים מודיעיניים ותהליכים פנימיים ב-7.10, אשר תיקונם כבר החל. לצד זאת, הצביע התחקיר על מדיניות שהובלה לאורך שנים, בדגש על השנה שקדמה לטבח, על ידי הממשלה והעומד בראשה. התחקיר מעלה התעלמות ארוכה ומכוונת של הדרג המדיני מאזהרות הארגון.

הצורך לתחקר את כלל הגורמים, לרבות מדיניות הממשלה וראש הממשלה, ולא רק את צה"ל והשב"כ, שחקרו את עצמם ביסודיות, מתבקש לטובת ביטחון הציבור. אם לא אתעקש על כך, עם כל המחירים האישיים שאשלם, אמעל בתפקידי לביטחון המדינה.
חקר האמת הוא ערך עליון בשב״כ, זכות הציבור לדעת מה הוביל לטבח ולקריסת תפיסת הביטחון של מדינת ישראל.

אחריותי הציבורית היא העומדת בבסיס החלטתי להמשיך בתפקידי בתקופה הקרובה, זאת לאור פוטנציאל ההסלמה, המתיחות הביטחונית הגבוהה ואפשרות ממשית לחזרה ללחימה ברצועת עזה, בה לשב״כ תפקיד מרכזי.

לצד זאת, עלי להשלים את מחויבותי האישית ומחוייבות השירות להחזרת החטופים, השלמתן של מספר חקירות רגישות, והבשלה מיטבית של שני מועמדים להחלפתי, לבחירתו של ראש הממשלה - זאת כמתחייב מתפקידו הממלכתי ומרגישותו היתרה של השב"כ, מתוקף ייעודו ומתוקף החוק המתיר לו סמכויות נרחבות ורגישות ביותר.

בפגישה קודמת, הודעתי לראש הממשלה שבכוונתי להשלים את האמור לעיל בטרם אתפטר מתפקידי בתיאום עימו, וזאת לנוכח אחריותי לציבור, לביטחון המדינה ולתפקודו של שירות הביטחון הכללי לטובת מדינת ישראל.

כאמור לעיל, חובת האמון שחב ראש השב"כ היא בראש ובראשונה לאזרחי ישראל – תפיסה זו היא העומדת בבסיס כל פעולותיי והחלטותיי. הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית שתכליתה סותרת את האינטרס הציבורי, היא ציפייה פסולה מעיקרה העומדת בניגוד לחוק השב"כ ובניגוד לערך הממלכתיות שמוביל את שירות הביטחון הכללי ואנשיו.
בעצם בעצם, רונן בר אומר לנתניהו "אני לא חייב לך כלום, אלא לאזרחי ישראל".
אחרי הפרסום והחלטת היועמ"שית שלא לתת לגובה רשמית:

*הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה*

במענה לפניות כתבים אודות הפרסום בדבר שיחה כביכול בין ראש אח״מ ליועצת המשפטית לממשלה על פרשת קטאר נבהיר כי מדובר בפרסום שגוי. לא התקיימה שיחה כמתואר. ראש אחמ נטל חלק בהחלטה לחקור את פרשת קטאר. מטבע הדברים לא נוכל להרחיב מעבר לכך.
התנהלות מאוד מקצועית, לא להגיב לכתב ואז להוציא הודעה מטעם היועצת על הפרסום.
Forwarded from אבישי גרינצייג - עדכונים (Avishai Grinzaig)
מלכתחילה מסרו: ״לא נתייחס״.

עכשיו מוסרים שמדובר בפרסום ״שגוי״, ושראש אח״מ נטל חלק בהחלטה (מה זה אומר בכלל?)

הפרסום אמת ומדויק.

נמתין ונראה מי דייק.
*הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה*

היועצת המשפטית לממשלה לראש הממשלה: אינך יכול לפטר את ראש השב״כ. זאת עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין:

חוק השב״כ קובע באופן מפורש כי הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו. את החוק הזה אמורה להכיר גם היועצת המשפטית לממשלה. במקרה ומישהו התבלבל, ישראל היא דמוקרטיה, וכולם בה, כולל היועצת, כפופים לחוק.

אסור להיכנע לאיומים או לנסיונות לשלול מהממשלה את סמכותה. הכניעה לאלימות ולסרבנות במרץ 2023 היא שהביאה אותנו למצב היעדר המשילות הנוכחי. עכשיו זוהי שעת מבחן עבור כולנו.

הגיע הזמן לישראל דמוקרטית שההחלטות בה מתקבלות על ידי נבחרי הציבור ולא על ידי משפטנים מורמים מעם.
דעתי בקצרה על פיטורי רונן בר:

א. קטונתי מלהכריע מתי צריך לפטר את ראש השב"כ בגלל השבעה באוקטובר, אבל החוק מסמיך את הממשלה לפטר אותו.

ב. המהלך לפיטורי רונן בר התחיל לפני פרשת קטארגייט. אי אפשר לפתוח בחקירה ואז לעשות בה שימוש כטענה לניגוד עניינים כדי לעצור מהלכי פיטורין שקדמו לה.
התנועה לאיכות השלטון עותרת נגד פיטורי ראש השב"כ
*ראש הממשלה בנימין נתניהו במכתב ליועצת המשפטית לממשלה:*

״ניסיונך ליטול את שיקול הדעת של הממשלה הוא כפירה מסוכנת בסמכות מפורשת של הממשלה.

רמיזותייך על חשד ל״אי חוקיות וניגוד עניינים״ הן היפוך גמור של הצדק.

במהופך לדברייך - הכוונה לסיים את כהונת ראש השב״כ לא באה על רקע החקירה. ההפך, ה״חקירה״ היא שנולדה לאחר שהאפשרות להפסקת כהונתו עלתה על הפרק ופורסמה בתקשורת״.

- מצ״ב המכתב.
ב-14 בפברואר 2016, לפני תשע שנים בדיוק, ממשלת נתניהו החליטה לשנות את ההגבלות בכל הקשור ל"הפסקת כהונה של נושא משרה במהלך תקופת הכהונה".

עד אותה הנקודה, היה מנגנון פיטורין אחר. ההחלטה משנת 2016 קובעת כי פיטורים בתוך תקופת כהונה יתקיימו רק "על פי המלצה" של הוועדה המקצועית הרלוונטית. כלומר, אם אין המלצה - אין פיטורים. החוק שקובע את סמכות הממשלה עדיין קיים, אלא שהממשלה קבעה מנגנון חדש למימוש אותה הסמכות.

ההחלטה הזאת, שקיומה פורסם בהארץ, על פניו יכולה להביא לסיום ההליך לפיטוריו של רונן בר. "על פניו" אלה מילות המפתח, כי זאת לא המציאות. נתחיל בנקודה הראשונית: הסמכות לפטר את בר היא של הממשלה. מי שקבע את המנגנון להפעלת סמכות הממשלה, זאת הממשלה עצמה. לאור הכלל "הפה שאסר הוא הפה שהתיר", הממשלה יכולה לשנות את המנגנון לפיטורים כך שהוא לא יהיה בתוקף - אבל עד שינוי כזה, חובה לקבל את המלצת הוועדה.

אז כרגע בפני הממשלה יש לכאורה שתי ברירות. הראשונה, לשנות את הנוהל. שינוי הנוהל עצמו ייקח זמן, וגם לאחר מכן ההחלטה תותקף בעתירות לבג"ץ, שעד ההכרעה בהן ככל הנראה יינתן צו ביניים שימנע את כניסת הנוהל לתוקף, וייקח זמן רב עד שהעתירות יוכרעו. במקרה כזה, הממשלה תיכנס לסחרור פוליטי מטורף עד לפיטוריו של בר.

האופציה השנייה היא לכנס את הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, ולנסות לקבל את ההמלצה. פרופ' טליה איינהורן ככל הנראה תאלץ לפסול את עצמה מכיוון שהיא אמו של ישראל איינהורן מהכוורת של נתניהו. ואז השאלה תהיה האם רואי כחלון, המינוי הטרי של נתניהו לתפקיד מ"מ נציב שירות המדינה שהיועמ"שית מנהלת נגדו מלחמת חרמה, ישתתף בישיבה. אם לא, לא יהיה רוב להמלצה.

אלא שכל מה שכתבתי עד עכשיו, רלוונטי רק למי שטוען שאותה החלטת ממשלה חלה גם על פיטורי ראש שב"כ. אלא שזה לא המצב המשפטי, ואני אסביר. בכדי לאפשר לכם לבדוק את החומרים בעצמכם, אכתוב את מספרי החלטות הממשלה עליהם מדובר.

החלטת ממשלה מספר 1148 משנת 2016 שפורסמה בהארץ אינה עומדת לבדה. היא מתייחסת להחלטת ממשלה מספר 4062 משנת 2008, אשר מסדירה באופן כללי את עניין "קביעת תקופת כהונתם של נושאי משרה בכירים בשירות המדינה". בכדי להבין את התמונה הגדולה של החלטה 1148, צריך לבחון את החלטה 4062. אי אפשר להתעלם ממנה.

ראשית, החלטה 4062 נועדה להסדיר את תקופת הכהונה של הבכירים בשירות המדינה שכהונתם לא הוסדרה בחוק. תקופת כהונתו של ראש השב"כ מגודרת בסעיף 3(ב) לחוק שירות הביטחון הכללי: "תקופת כהונתו של ראש השירות תהיה חמש שנים, אם לא קבעה הממשלה תקופה קצרה יותר בהחלטת המינוי; הממשלה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להאריך את כהונתו של ראש השירות לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת".

שנית, עיון בהחלטה 4062 מעלה כי בסעיף הראשון מובהר כך: "הסדרים אלה יחולו על נושאי משרה בכירים מבין נושאי המשרה בשירות המדינה המנויים בתוספת לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959". אתם מוזמנים לבדוק את התוספת השנייה בחוק שירות המדינה - ראש השב"כ אינו מופיע שם.

המשמעות היא פשוטה: החלטה 1148 אינה עומדת לבדה וצריך לקרוא אותה יחד עם החלטה 4062. כל ההגבלות ביחס לפיטורים של נושאי משרה במהלך תפקידם, מתייחסות אך ורק למשרות שאין לקן תקופת כהונה קצובה בחוק ומנויות בתוספת של חוק שירות המדינה. ראש השב"כ גם לא מנוי בתוספת לחוק, וגם כהונתו קצובה. כלומר, ההחלטה המגבילה את סמכות הממשלה לפטר בכירים - אינה רלוונטית לצורך פיטורים של ראש השב"כ.
לקרוא עד הסוף
פרסום ראשון | במקביל להתקפה בעזה, משפחות חטופים ונרצחים מבקשים מבג"ץ להצטרף כצד לעתירה נגד הפסקת אספקת החשמל לעזה, בכדי להשמיע את עמדתם. לעמדת המשפחות שהגישו את הבקשה באמצעות עו"ד יהודה פואה, אין לקבל את העתירה כיוון ש"חידוש אספקת החשמל לעזה תסייע לאויב".

לפרסום המלא:
https://www.maariv.co.il/news/military/article-1180945