השאלה הגדולה היא האם למדנו את הלקח מהימים האדומים של אוקטובר 2023, ונדע לעבור את האירוע הנפיץ הזה ללא יצירת קרע נוסף בעם.

התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה נגד ההרכב החדש של הוועדה לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים.

רז נזרי מתייחס להליך הדחת היועמ"שית.

קרדיט: שרון יוקד

האופוזיציה הגישה מעל 70 אלף הסתייגויות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה שמשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

יועמ"שית הכנסת דוחה את הטענות לאי תקינות הליך חקיקת שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בגלל שלא היה מספיק זמן להגיש הסתייגויות נגד החוק.

אחרי שנה וחמישה חודשים מאז האסון הנורא ועם רמטכ"ל חדש, צה"ל מסכים למבקר המדינה לבדוק את כשלי הצבא בשבעה באוקטובר.

באמת הגיע הזמן.

כתב האישום נגד הכרוז של בני סכנין

המדינה הודיעה לבג"ץ כי לעמדתה ישראל אינה מפרה את הדין הבינלאומי בכך שהיא עצרה את העברת הסיוע ההומניטרי לחמאס עם תום שחרור החטופים השבועי בשלב א', וכי אין להתערב בהחלטת הממשלה לעצור את הסיוע הנכנס לעזה. שימו לב שבמהלך עסקת החטופים נכנסו לעזה 25 אלף משאיות שהעצימו את ארגון הטרור.

עמדת המדינה המלאה מצורפת.

עו"ד דוד פטר המייצג את הממשלה פנה לשופטי בג"ץ בדרישה לתת כבר היום פסק דין בנוגע לדרך מינוי נציב שירות המדינה.

פטר אמר בדיון: "לא הבנתי למה היועצת לא מייצגת את הממשלה. תמוה ביותר. לא הבנתי מה המניעה לייצג. היועצת אומרת שזה החוק וזאת הפסיקה ולכן אין מניעה משפטית - ולכן אי אפשר להכריז על מניעה משפטית - אבל המצב לא רצוי. אני לא מבין את הטיעון הזה. האם היועצת מנסה לבצע שינוי נורמטיבי במדינת ישראל?

היועמ"שית טוענת שאין להלום את מינוי הנציב בצורה הזאת. אין להלום? אני הולם מצוין. המחוקק אמר זאת לא רק לגבי נציב. אמר זאת על רמטכ"ל ואחרים. וכי יעלה על הדעת שראש רשות חמושה במדינת ישראל, צה"ל, שב"כ ומפכ"ל לא ימונו בהליך מקצועי? הרבה מאוד ראשי אורגנים קרדינליים לקיומה של חברה - אפילו הרשות השופטת לא ממונים בועדת איתור או הליך תחרותי כי יש רציונל שונה בין אבן הראשה לארגון.

בחוות הדעת המשפטית שמתלווה להצעת הממשלה המתוקנת, שהיא זהה לחלוטין להצעה הקודמת. אותה וועדה, העומד בראש אותה פרסונה, הכל זהה לחלוטין. בחוות דעת זו נאמר שההצעה מעוררת קשיים משפטיים. אותה יועצת משפטית, אותה תשתית נורמטיבית, אותה החלטת ממשלה בדיוק, אותה הלכה שנפסקה פה אחד ברקע, אותה פרקטיקה ליישום החוק - ושתי חוות דעת שונות בתכלית.

לא ייתכן שאם ממנים יועמ"ש משרד משפטים לנציב שירות מדינה באותה תשתית נורמטיבית כמו כאן, כל הכוכבים בקונסטלציה מושלמת - ואילו כאן אנחנו רואים פרובלמטיזציה. הדבר הזה מטריד ביותר.לא יכול להיות שעבור ממשלות שונות בתקופות שונות הדין המינהלי יהיה שונה. חזקה על בית המשפט שלא יתן את ידו לדבר הזה. אין עילה לביקורת שיפוטית בעניין הזה".

וזה רגע בו עו"ד דוד פטר העמיד במקום את השופטת דפנה ברק ארז.

צפו:

בשל פניות, הסבר קצר ושטחי:

בגדול יש שתי שיטות משפט, האדברסרית והאינקוויזיטורית. בשיטה האינקוויזיטורית השופט אקטיבי. יש לו חלק פעיל בדיון, כולל העלאת טענות בעצמו. בשיטה האדברסרית, השופט פסיבי. הוא יכול לשאול שאלות הבהרה ובכך כמובן לנווט את הדיון ולפעמים לתת רעיונות לטיעון לצדדים - אבל הוא בשום פנים ואופן לא מעלה טענות משפטיות בעצמו.

השיטה בישראל היא אדברסרית.

כשבוחנים את עבירת סחיטה באיומים בחוק העונשין, ברור שאי אפשר להפליל את הראיון של נדב ארגמן.

מי שרוצה הרחבה, בקישור:
https://www.maariv.co.il/journalists/article-1180097

*לעדכונכם:*

נשיא המדינה יצחק הרצוג נפגש עם נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית. הנשיא הדגיש בפני השופט עמית את אמונו המלא בו כראש הראשות השופטת, ואת תמיכתו בו. הנשיא שיתף את השופט עמית כי מיום אסון השבעה באוקטובר אלפי אזרחיות ואזרחים, ובכללן הרבה משפחות שכולות ומשפחות חטופים שנפגשו עמו דרשו וביקשו לחקור לעומק את האסון הנורא באמצעות חקירה עצמאית ובלתי תלויה.

*במהלך שיחתם הציע נשיא המדינה דרך להגיע להסכמה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי השבעה באוקטובר. על פיה במידה ויוחלט על הקמת ועדה מכח החוק הקיים - ייקבע הרכבה על ידי השופט עמית בהיוועצות עם שופט בית המשפט העליון נעם סולברג שצפוי להתמנות בקרוב למשנה לנשיא. נשיא בית המשפט העליון עמית הביע הסכמתו להצעה זו מתוך שאיפה להגיע לדרך מוסכמת להקמתה של ועדת חקירה.*

הפגישה נערכה ביום חמישי

שתי נקודות חשובות:

א. שימו לב שמדובר רק בהיוועצות, בסוף הסמכות כן נשארת אצל השופט יצחק עמית.

ב. הכדור בידיים של הממשלה. אף אחד לא מבטיח שהממשלה לא תשנה את החוק הקיים.