עמדות הכנסת והממשלה ביחס לבג"ץ הסבירות. גם הכנסת, וגם הממשלה שמיוצגת על ידי עו"ד אילן בומבך, סבורים כי יש לדחות את העתירות לפסילת התיקון לחוק יסוד השפיטה.
👍38👏3👎1
*ממשלת ישראל בתשובתה לבית המשפט - מקור הסמכות הוא העם, חוקי היסוד הם מימוש רצון העם. גם בית המשפט כפוף לשלטון החוק וסמכויותיו אינן בלתי מוגבלות.*
עיקרי הטיעונים בתשובת המדינה בעתירות בעניין עילת הסבירות:
• *בתשובתה, מבהירה ממשלת ישראל כי אין לבית המשפט הנכבד סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד, ולכן תגובת הממשלה ממוקדת אך ורק בעניין זה. ממשלת ישראל סבורה כי דין השאלה העקרונית בעניין הסמכות לדון בחוקי יסוד - לדחייה.*
• ממשלת ישראל מוצאת לנכון להעיר בפתח הדברים כי אילוצי היומן של בית המשפט הנכבד הביאו לפגיעה קשה בכלל הגורס כי בעל דין, כל בעל דין (לרבות הממשלה), זכאי ליומו בבית המשפט. אותם אילוצים כפו סד זמנים דחוק ביותר לכתיבת תשובת הממשלה, חסר תקדים בהשוואה לעתירות אחרות הנדונות בפני בית משפט נכבד זה, ובפרט עתירות שעסקו בחוקי יסוד או תיקוניהם. כך בפרט בהתחשב עומק, כובד והיקף הסוגיות שהעתירות מעלות. ובמיוחד לנוכח העובדה שבית המשפט הנכבד בחר באופן חריג לדלג על שלב הדיון המקדמי דווקא בהליך שנוגע ביסודי היסודות של המשפט החוקתי.
• עמדת ממשלת ישראל היא כי בית המשפט הנכבד מנוע מליתן סעד בדבר תוקפו של חוק יסוד או של תיקון לחוק יסוד כמבוקש בעתירות.
עמדתה זו של ממשלת ישראל נשענת על עקרון ריבונות העם; עקרון שלטון החוק; עקרון הפרדת הרשויות; ועל המדרג הנורמטיבי של החקיקה בישראל, שהוכר גם בידי בית המשפט הנכבד עצמו.
היא נסמכת גם על כך שאין בקרב מדינות המערב המתוקנות ביקורת שיפוטית על תיקוני חוקה ללא הרשאה מפורשת בחוקה עצמה; על כך שביקורת שיפוטית על קודקוד ההכרעה הדמוקרטית איננה "משפט", שהרי אין דין שמכוחו ניתן לפסוק, והיא עלולה להוביל לאנרכיה; על שלילת הנחת העותרים שלפיה בית המשפט הוא שליט כל-יכול הנהנה מעליונות על חוק היסוד שהסמיך אותו; ועל שלילת הנחתם שלעולם הצדק והמוסר המוחלטים יעמדו בצדה של הרשות השופטת לבדה.
• ממשלת ישראל סבורה שאין בכוחו של בית המשפט הנכבד לשים עצמו עליון על הריבון בישראל ולנכס לעצמו סמכות ביקורת על חוקי היסוד, שהם קודקודה של הפירמידה הנורמטיבית במערכת המשפט הישראלית.
• ממשלת ישראל סבורה כי הואיל ומדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, הסמכות של מוסדות השלטון ומקורה נתונים לריבון, הלא הוא העם – אזרחי ישראל. אזרחי ישראל מיוצגים בכנסת, בדרך שנקבעה בחוק-יסוד ובחוק, ועל כן הסמכות ומקורה הם בכללים שקובעת הכנסת, בחוקי היסוד, ואין מעליהם דבר.
• ממשלת ישראל סבורה כי הואיל ומדינת ישראל היא מדינת שלטון-חוק, אין מוסד ואין איש העומד מעל החוק. ואם החוק, לפי התורה שפיתח בית המשפט הנכבד, כפוף לחוקי-היסוד, הרי שאין מוסד ואין איש העומד מעל לחוקי-היסוד.
• אלו הם אבני היסוד של המשטר בישראל, כפי שמחייב משטר דמוקרטי וכפי שציין, וחזר וציין, גם בית המשפט הנכבד. אשר על כן, ממשלת ישראל סבורה שהפרתם או שינויים אינם בסמכות בית המשפט הנכבד, הפועל מכוחן של הסמכויות הנרחבות שהעניק לו הריבון בחוק-יסוד ובחקיקה ובגדרן של סמכויות אלו בלבד.
• סמכותה של הכנסת לחוקק חוקי יסוד אינה נתונה במחלוקת. על העותרים, במסגרת הליך זה, להרים את הנטל להראות כי אין גבול לסמכויותיו של בית המשפט הנכבד, וכי זכות המילה האחרונה נתונה לו לעולם, גם על החלטות הריבון העקרוניות ביותר. הממשלה סבורה כי במדינה דמוקרטית לא תיתכן שלילה כזו של ריבונות העם (להבדיל מסוגיית פסקאות נצחיות שיש בחוקה, עניין נפרד אשר איננו רלוונטי לישראל ושיידון בגוף התשובה).
• בהעדר החלטה של הריבון או נציגיו, להעניק סמכות לבית המשפט הנכבד להיות עליון גם על החלטותיו העליונות ביותר של הריבון עצמו, סבורה הממשלה כי אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לברוא לו מקור סמכות כזה בעצמו. סמכויותיו של בית המשפט הנכבד, לרבות אלו הקבועות בסעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, לא ניתנו לו מעצמו אלא מן הריבון, בחוק היסוד.
אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לדון בתוקפן של נורמות מן המדרג שממנו הוא עצמו יונק את מקור סמכותו, כלומר חוקי היסוד; קל וחומר, בעת שמדובר על חוק יסוד: השפיטה, שהוא-הוא מקור סמכותו; וביתר שאת כשהתיקון דנן עניינו בהיקף סמכות השיפוט של בית המשפט הנכבד.
• גם לגופו של תיקון מספר 3 לחוק יסוד: השפיטה, המגביל את השימוש השיפוטי ב"עילת הסבירות", ממשלת ישראל סבורה כי טענות העותרים ולפיהן דינו בטלות – הן דוגמה נאה לשימוש אבסורדי שעלול להיעשות בדוקטרינות הביקורת שהעותרים מבקשים לקדם. העותרים מפצירים בבית המשפט הנכבד להרחיב את גבולות סמכותו-שלו בניגוד לקביעות הריבון, כביכול כדי למנוע מקרים קיצוניים של חקיקת יסוד המזעזעת את אמות הסיפים ושוללת מישראל את אופייה הדמוקרטי. כאמור, ממשלת ישראל מתנגדת לדוקטרינה זו שהעותרים מבקשים לברוא.
עיקרי הטיעונים בתשובת המדינה בעתירות בעניין עילת הסבירות:
• *בתשובתה, מבהירה ממשלת ישראל כי אין לבית המשפט הנכבד סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד, ולכן תגובת הממשלה ממוקדת אך ורק בעניין זה. ממשלת ישראל סבורה כי דין השאלה העקרונית בעניין הסמכות לדון בחוקי יסוד - לדחייה.*
• ממשלת ישראל מוצאת לנכון להעיר בפתח הדברים כי אילוצי היומן של בית המשפט הנכבד הביאו לפגיעה קשה בכלל הגורס כי בעל דין, כל בעל דין (לרבות הממשלה), זכאי ליומו בבית המשפט. אותם אילוצים כפו סד זמנים דחוק ביותר לכתיבת תשובת הממשלה, חסר תקדים בהשוואה לעתירות אחרות הנדונות בפני בית משפט נכבד זה, ובפרט עתירות שעסקו בחוקי יסוד או תיקוניהם. כך בפרט בהתחשב עומק, כובד והיקף הסוגיות שהעתירות מעלות. ובמיוחד לנוכח העובדה שבית המשפט הנכבד בחר באופן חריג לדלג על שלב הדיון המקדמי דווקא בהליך שנוגע ביסודי היסודות של המשפט החוקתי.
• עמדת ממשלת ישראל היא כי בית המשפט הנכבד מנוע מליתן סעד בדבר תוקפו של חוק יסוד או של תיקון לחוק יסוד כמבוקש בעתירות.
עמדתה זו של ממשלת ישראל נשענת על עקרון ריבונות העם; עקרון שלטון החוק; עקרון הפרדת הרשויות; ועל המדרג הנורמטיבי של החקיקה בישראל, שהוכר גם בידי בית המשפט הנכבד עצמו.
היא נסמכת גם על כך שאין בקרב מדינות המערב המתוקנות ביקורת שיפוטית על תיקוני חוקה ללא הרשאה מפורשת בחוקה עצמה; על כך שביקורת שיפוטית על קודקוד ההכרעה הדמוקרטית איננה "משפט", שהרי אין דין שמכוחו ניתן לפסוק, והיא עלולה להוביל לאנרכיה; על שלילת הנחת העותרים שלפיה בית המשפט הוא שליט כל-יכול הנהנה מעליונות על חוק היסוד שהסמיך אותו; ועל שלילת הנחתם שלעולם הצדק והמוסר המוחלטים יעמדו בצדה של הרשות השופטת לבדה.
• ממשלת ישראל סבורה שאין בכוחו של בית המשפט הנכבד לשים עצמו עליון על הריבון בישראל ולנכס לעצמו סמכות ביקורת על חוקי היסוד, שהם קודקודה של הפירמידה הנורמטיבית במערכת המשפט הישראלית.
• ממשלת ישראל סבורה כי הואיל ומדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, הסמכות של מוסדות השלטון ומקורה נתונים לריבון, הלא הוא העם – אזרחי ישראל. אזרחי ישראל מיוצגים בכנסת, בדרך שנקבעה בחוק-יסוד ובחוק, ועל כן הסמכות ומקורה הם בכללים שקובעת הכנסת, בחוקי היסוד, ואין מעליהם דבר.
• ממשלת ישראל סבורה כי הואיל ומדינת ישראל היא מדינת שלטון-חוק, אין מוסד ואין איש העומד מעל החוק. ואם החוק, לפי התורה שפיתח בית המשפט הנכבד, כפוף לחוקי-היסוד, הרי שאין מוסד ואין איש העומד מעל לחוקי-היסוד.
• אלו הם אבני היסוד של המשטר בישראל, כפי שמחייב משטר דמוקרטי וכפי שציין, וחזר וציין, גם בית המשפט הנכבד. אשר על כן, ממשלת ישראל סבורה שהפרתם או שינויים אינם בסמכות בית המשפט הנכבד, הפועל מכוחן של הסמכויות הנרחבות שהעניק לו הריבון בחוק-יסוד ובחקיקה ובגדרן של סמכויות אלו בלבד.
• סמכותה של הכנסת לחוקק חוקי יסוד אינה נתונה במחלוקת. על העותרים, במסגרת הליך זה, להרים את הנטל להראות כי אין גבול לסמכויותיו של בית המשפט הנכבד, וכי זכות המילה האחרונה נתונה לו לעולם, גם על החלטות הריבון העקרוניות ביותר. הממשלה סבורה כי במדינה דמוקרטית לא תיתכן שלילה כזו של ריבונות העם (להבדיל מסוגיית פסקאות נצחיות שיש בחוקה, עניין נפרד אשר איננו רלוונטי לישראל ושיידון בגוף התשובה).
• בהעדר החלטה של הריבון או נציגיו, להעניק סמכות לבית המשפט הנכבד להיות עליון גם על החלטותיו העליונות ביותר של הריבון עצמו, סבורה הממשלה כי אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לברוא לו מקור סמכות כזה בעצמו. סמכויותיו של בית המשפט הנכבד, לרבות אלו הקבועות בסעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, לא ניתנו לו מעצמו אלא מן הריבון, בחוק היסוד.
אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לדון בתוקפן של נורמות מן המדרג שממנו הוא עצמו יונק את מקור סמכותו, כלומר חוקי היסוד; קל וחומר, בעת שמדובר על חוק יסוד: השפיטה, שהוא-הוא מקור סמכותו; וביתר שאת כשהתיקון דנן עניינו בהיקף סמכות השיפוט של בית המשפט הנכבד.
• גם לגופו של תיקון מספר 3 לחוק יסוד: השפיטה, המגביל את השימוש השיפוטי ב"עילת הסבירות", ממשלת ישראל סבורה כי טענות העותרים ולפיהן דינו בטלות – הן דוגמה נאה לשימוש אבסורדי שעלול להיעשות בדוקטרינות הביקורת שהעותרים מבקשים לקדם. העותרים מפצירים בבית המשפט הנכבד להרחיב את גבולות סמכותו-שלו בניגוד לקביעות הריבון, כביכול כדי למנוע מקרים קיצוניים של חקיקת יסוד המזעזעת את אמות הסיפים ושוללת מישראל את אופייה הדמוקרטי. כאמור, ממשלת ישראל מתנגדת לדוקטרינה זו שהעותרים מבקשים לברוא.
👍22👏11👎3
אולם ממשלת ישראל תבקש להדגים כיצד ההבטחה לשמירת הדוקטרינה למקרים קיצוניים בלבד מופרת כבר במקרה הראשון שעומד לפתחה. צמצום עילת הסבירות אינו מתקרב לסטנדרט ה"קיצוני" המובטח.
• *בשל כל אלה סבורה ממשלת ישראל כי אין מקום לקיומו של דיון בטענות העותרים, שכן יש לדחותן על הסף. ממשלת ישראל סבורה כי אין די בדחיית העתירה לגופה בעניין התיקון דנן, אלא יש הכרח לדחות עקרונית את הרעיון כי חקיקת יסוד ותיקוני חקיקת יסוד הנם בני-ביקורת שיפוטית. על בית המשפט הנכבד לבטל את הצווים שהוציא, לדחות את העתירות על הסף בשל היותן בלתי-שפיטות ומחוץ לגדרי סמכותו, ולחייב את העותרים בהוצאות המשיבים.*
• *בשל כל אלה סבורה ממשלת ישראל כי אין מקום לקיומו של דיון בטענות העותרים, שכן יש לדחותן על הסף. ממשלת ישראל סבורה כי אין די בדחיית העתירה לגופה בעניין התיקון דנן, אלא יש הכרח לדחות עקרונית את הרעיון כי חקיקת יסוד ותיקוני חקיקת יסוד הנם בני-ביקורת שיפוטית. על בית המשפט הנכבד לבטל את הצווים שהוציא, לדחות את העתירות על הסף בשל היותן בלתי-שפיטות ומחוץ לגדרי סמכותו, ולחייב את העותרים בהוצאות המשיבים.*
👍25👏10👎4
בכיר בממשלה:
תשובות הממשלה והכנסת שהוגשו היום לבית המשפט ברורות כשמש.
הרשות המחוקקת והרשות המבצעת אומרות לרשות השופטת: אין לך סמכות להתערב בחוקי יסוד. אל תחרוג מסמכותך.
תשובות הממשלה והכנסת שהוגשו היום לבית המשפט ברורות כשמש.
הרשות המחוקקת והרשות המבצעת אומרות לרשות השופטת: אין לך סמכות להתערב בחוקי יסוד. אל תחרוג מסמכותך.
👍53👏4👎3😁1
ראש לשכת עורכי הדין עו״ד עמית בכר תוקף בנאומו בקפלן את יו״ר הכנסת אמיר אוחנה ושרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:
"כשיו"ר הכנסת מצהיר שהכנסת לא תכבד החלטה של בית המשפט, אנחנו לא בפתח של משבר חוקתי, אלא מצויים כבר בעיצומו של שבר אליו מובילים קומץ נבחרים חסרי אחריות.
אדוני יו"ר הכנסת, אני מזכיר לך שאתה מגדל ילדים ומשפחה בישראל, בזכות אותם שופטי בג"צ ששותפיך מכנים דיקטטורים.
כשרואים שרים בכירים כמו דיסטל וסמורטריץ' שמסיתים את הציבור נגד בית המשפט והיועמ"שית, מבינים כמה חשוב לשמור על בג"ץ ולהגביל את כוחם של שרים לפני שיחסלו סופית את הדמוקרטיה.
השרה דיסטל - כשאמרת ליועמ"שית "יש לך עסק איתי"
מה בכוונתך לעשות?
מי מדבר ככה?
ראשי משפחות פשע, לא שרים בממשלה".
"כשיו"ר הכנסת מצהיר שהכנסת לא תכבד החלטה של בית המשפט, אנחנו לא בפתח של משבר חוקתי, אלא מצויים כבר בעיצומו של שבר אליו מובילים קומץ נבחרים חסרי אחריות.
אדוני יו"ר הכנסת, אני מזכיר לך שאתה מגדל ילדים ומשפחה בישראל, בזכות אותם שופטי בג"צ ששותפיך מכנים דיקטטורים.
כשרואים שרים בכירים כמו דיסטל וסמורטריץ' שמסיתים את הציבור נגד בית המשפט והיועמ"שית, מבינים כמה חשוב לשמור על בג"ץ ולהגביל את כוחם של שרים לפני שיחסלו סופית את הדמוקרטיה.
השרה דיסטל - כשאמרת ליועמ"שית "יש לך עסק איתי"
מה בכוונתך לעשות?
מי מדבר ככה?
ראשי משפחות פשע, לא שרים בממשלה".
👎43👏3😡3😱1
בג"ץ ידון בתקופה הקרובה במספר עתירות אשר התוצאות שלהן יכולות להשפיע באופן דרסטי על יחסי הכוחות בין שלוש רשויות השלטון.
אספתי לכם את נושאי העתירות ואת התרחישים הגרועים ביותר שיכולים להיות, מבחינת הממשלה.
קריאה נעימה:
https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1036868
אספתי לכם את נושאי העתירות ואת התרחישים הגרועים ביותר שיכולים להיות, מבחינת הממשלה.
קריאה נעימה:
https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1036868
www.maariv.co.il
ספטמבר השחור: אלה הסיכויים לתרחישים הגרועים מכל לממשלה
<<<
😡1
הסנגוריה הציבורית מפרסמת היום דו"ח חמור מאוד על שנת 2022. בין היתר, הדו"ח עוסק בהלנת עצורים בתחנות משטרה - בניגוד לחוק, תופעה חמורה מאוד שאני משתדל לתת לה מקום במעריב.
מוזמנים לקרוא.
מוזמנים לקרוא.
👍16😱2
מסמך שמסכם את הטענות בבג"ץ הסבירות. המסמך הוכן על ידי עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח.
בג"ץ מוציא צו על תנאי נגד הדחת יו"ר הדואר, וקובע כי במידה והיו"ר יודח לפני הכרעה בעתירה - הוא יוכל לחזור לתפקיד עד להכרעה.
👎27👏3👍2😱2
בן גביר נגד היועמ"שית: הטיעונים על כך שהפרקליטות לא סוגרת את התיק נגדי - היא דרך של היועמ"שית להחזיק בגרוני ולהלך עלי אימים לאורך כהונתי כשר.
👍32
יו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן מוסר לבג"ץ את תגובתו לעתירות לפסילת תיקון הסבירות בחוק יסוד השפיטה: "בית המשפט הנכבד נעדר סמכות לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד".
לדברי רוטמן, "המקום לנהל את הדיון בתכנית לתיקון מערכת המשפט בכללותה היא הכנסת וועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. ואכן, נשיאת בית המשפט העליון, הנהלת בתי המשפט ונשיאים קודמים של בית המשפט העליון, הוזמנו למסור עמדתם בפני ועדת חוקה חוק ומשפט ולמגינת הלב בחרו שלא לעשות כן. נדמה, אפוא, שניתן בעניין זה להחיל את דוקטרינת ההשתק, לרבות השתק שיפוטי."
לדברי רוטמן, "המקום לנהל את הדיון בתכנית לתיקון מערכת המשפט בכללותה היא הכנסת וועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. ואכן, נשיאת בית המשפט העליון, הנהלת בתי המשפט ונשיאים קודמים של בית המשפט העליון, הוזמנו למסור עמדתם בפני ועדת חוקה חוק ומשפט ולמגינת הלב בחרו שלא לעשות כן. נדמה, אפוא, שניתן בעניין זה להחיל את דוקטרינת ההשתק, לרבות השתק שיפוטי."
👍33
בג"ץ הסבירות | עורך הדין של הממשלה, אילן בומבך, מבקש מבג"ץ להרחיב את זמן הטיעון של הממשלה נגד פסילת תיקון הסבירות בחוק יסוד השפיטה - משעה, לשלוש שעות.
👏20👍5😱1
שלום רב,
*הודעה מטעם ייעוץ וחקיקה:*
*לאחר שנים של אי בהירות בפרשנות חוזים: שר המשפטים מקדם תיקון משמעותי שיסייע למגזר העסקי*
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, פרסם להערות הציבור הצעה לתיקון חוק החוזים בעניין פרשנות חוזים עסקיים. התיקון נועד להגביר את הוודאות בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ופרשנותם, וכן לסייע בהפחתת העומס בבתי המשפט.
נושא פרשנות החוזים מעסיק רבות את העוסקים בתחום, בתי המשפט והאקדמיה הישראלית בעשורים האחרונים. האיזון המרכזי בהקשר זה הוא המשקל הניתן ללשון החוזה, אל מול המשקל שניתן לנסיבות המקרה ולערכים כלליים שאינם קשורים לחוזה עצמו. בפסק הדין בעניין ביבי כבישים הבחין בית המשפט העליון בין סוגי חוזים שונים ודרך הפרשנות הנכונה שבה יש לנקוט ביחס לכל סוג חוזה. בית המשפט קבע בפסק הדין כי ביחס לחוזים עסקיים נכון שינתן משקל משמעותי יותר ללשון החוזה.
התיקון המוצע כעת קובע כלל פרשנות ייחודי לחוזים עסקיים, שלפיו חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, למעט במספר סיטואציות שבהן יש קושי לפרש לפי הלשון בלבד שיפורטו בהמשך. זאת בשונה מכלל הפרשנות הקבוע היום בחוק, אשר אינו מבחין בין סוגי החוזים השונים, ואשר קובע שחוזה יפורש הן לפי לשון החוזה והן לפי נסיבות העניין. תכליתו של התיקון המתואר היא להביא לוודאות גדולה יותר בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ולהסתמכות עליהם.
במסגרת בחינת הצורך בתיקון חקיקה, פורסם בחודש מאי קול קורא על ידי משרד המשפטים שהזמין את הציבור להעביר הערותיו. בהמשך לכך, התקיים במשרד המשפטים יום עיון בנושא שאליו הוזמנו גורמים רבים שהעבירו הערותיהם לקול הקורא, וביניהם נציגי אקדמיה, משרדי עורכי דין וגורמים מהמגזר העסקי. הצעת החוק היא פרי של השיח שהתקיים עם כלל הגורמים האמורים.
כאמור, על פי ההצעה, ייקבע כלל פרשנות ייחודי ביחס לחוזים עם מאפיינים עסקיים, שלפיו חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, למעט בנסיבות שיפורטו. לפי הצעת החוק, חוזים עסקיים הם חוזים שנחתמים בין עוסקים שמחזור עסקים השנתי שלהם עולה על 4 מיליון שקלים, או חוזים בעסקאות ששווין מעל חמישה עשר מיליון שקלים. תנאי נוסף להיותו של החוזה חוזה עסקי הוא ששני הצדדים הסתמכו על ייעוץ משפטי בעת עריכת החוזה.
הנחת העבודה היא שהצדדים לחוזים מסוג זה הם מיומנים ומתוחכמים אשר רגילים בעריכת עסקים, בניהול סיכונים ובעריכת חוזים, ומשכך ביחס לחוזים אלה יש להעניק משקל מכריע ללשון החוזה.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כברירת מחדל כי חוזים אלו יפורשו לפי לשון החוזה. כלל זה לא יחול במקרה שפירוש החוזה לפי לשונו יביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, במקרה שיש בחוזה הוראות סותרות, וכן במקרה שבו פירוש החוזה לפי לשונו יביא לכך שאין אפשרות לבצע את החוזה. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בהתאם לעקרון חופש החוזים, הצדדים לחוזים עסקיים יוכלו לקבוע מראש בחוזה כללים אחרים לפירוש החוזה שעל פיהם יפעל בית משפט בעת שסכסוך יגיע לפניו.
הצעת החוק גובשה בסיוע מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: "תזכיר החוק החשוב שמפורסם כעת להערות הציבור לאחר השלמת עבודת מטה מעמיקה ומאומצת נועד לסייע למגזר העסקי בעת עריכת חוזים. מחובתנו לדאוג לביצורו של ערך חופש החוזים, להגביר את הוודאות למגזר העסקי, ולפשט את היכולת לערוך חוזים ולהסתמך עליהם. בנוסף, התיקון אף צפוי להפחית את הדיונים בבתי המשפט ולהפחית דיוני סרק, שכן החוזים יפורשו באופן פשוט ובהיר בהתאם ללשונם. אני מודה למשנה ליועמ"ש (אזרחי) עו״ד כרמית יוליס ולצוותה על עבודתם החשובה בגיבוש תזכיר החוק".
הציבור מוזמן להעביר הערות עד ליום 8/10/2023.
מצ"ב תזכיר החוק: https://www.tazkirim.gov.il/s/law-item/a093Y00001fHRreQAG/%D7%AA%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A1-3-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%922023?language=iw
*הודעה מטעם ייעוץ וחקיקה:*
*לאחר שנים של אי בהירות בפרשנות חוזים: שר המשפטים מקדם תיקון משמעותי שיסייע למגזר העסקי*
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, פרסם להערות הציבור הצעה לתיקון חוק החוזים בעניין פרשנות חוזים עסקיים. התיקון נועד להגביר את הוודאות בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ופרשנותם, וכן לסייע בהפחתת העומס בבתי המשפט.
נושא פרשנות החוזים מעסיק רבות את העוסקים בתחום, בתי המשפט והאקדמיה הישראלית בעשורים האחרונים. האיזון המרכזי בהקשר זה הוא המשקל הניתן ללשון החוזה, אל מול המשקל שניתן לנסיבות המקרה ולערכים כלליים שאינם קשורים לחוזה עצמו. בפסק הדין בעניין ביבי כבישים הבחין בית המשפט העליון בין סוגי חוזים שונים ודרך הפרשנות הנכונה שבה יש לנקוט ביחס לכל סוג חוזה. בית המשפט קבע בפסק הדין כי ביחס לחוזים עסקיים נכון שינתן משקל משמעותי יותר ללשון החוזה.
התיקון המוצע כעת קובע כלל פרשנות ייחודי לחוזים עסקיים, שלפיו חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, למעט במספר סיטואציות שבהן יש קושי לפרש לפי הלשון בלבד שיפורטו בהמשך. זאת בשונה מכלל הפרשנות הקבוע היום בחוק, אשר אינו מבחין בין סוגי החוזים השונים, ואשר קובע שחוזה יפורש הן לפי לשון החוזה והן לפי נסיבות העניין. תכליתו של התיקון המתואר היא להביא לוודאות גדולה יותר בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ולהסתמכות עליהם.
במסגרת בחינת הצורך בתיקון חקיקה, פורסם בחודש מאי קול קורא על ידי משרד המשפטים שהזמין את הציבור להעביר הערותיו. בהמשך לכך, התקיים במשרד המשפטים יום עיון בנושא שאליו הוזמנו גורמים רבים שהעבירו הערותיהם לקול הקורא, וביניהם נציגי אקדמיה, משרדי עורכי דין וגורמים מהמגזר העסקי. הצעת החוק היא פרי של השיח שהתקיים עם כלל הגורמים האמורים.
כאמור, על פי ההצעה, ייקבע כלל פרשנות ייחודי ביחס לחוזים עם מאפיינים עסקיים, שלפיו חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, למעט בנסיבות שיפורטו. לפי הצעת החוק, חוזים עסקיים הם חוזים שנחתמים בין עוסקים שמחזור עסקים השנתי שלהם עולה על 4 מיליון שקלים, או חוזים בעסקאות ששווין מעל חמישה עשר מיליון שקלים. תנאי נוסף להיותו של החוזה חוזה עסקי הוא ששני הצדדים הסתמכו על ייעוץ משפטי בעת עריכת החוזה.
הנחת העבודה היא שהצדדים לחוזים מסוג זה הם מיומנים ומתוחכמים אשר רגילים בעריכת עסקים, בניהול סיכונים ובעריכת חוזים, ומשכך ביחס לחוזים אלה יש להעניק משקל מכריע ללשון החוזה.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כברירת מחדל כי חוזים אלו יפורשו לפי לשון החוזה. כלל זה לא יחול במקרה שפירוש החוזה לפי לשונו יביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, במקרה שיש בחוזה הוראות סותרות, וכן במקרה שבו פירוש החוזה לפי לשונו יביא לכך שאין אפשרות לבצע את החוזה. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בהתאם לעקרון חופש החוזים, הצדדים לחוזים עסקיים יוכלו לקבוע מראש בחוזה כללים אחרים לפירוש החוזה שעל פיהם יפעל בית משפט בעת שסכסוך יגיע לפניו.
הצעת החוק גובשה בסיוע מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: "תזכיר החוק החשוב שמפורסם כעת להערות הציבור לאחר השלמת עבודת מטה מעמיקה ומאומצת נועד לסייע למגזר העסקי בעת עריכת חוזים. מחובתנו לדאוג לביצורו של ערך חופש החוזים, להגביר את הוודאות למגזר העסקי, ולפשט את היכולת לערוך חוזים ולהסתמך עליהם. בנוסף, התיקון אף צפוי להפחית את הדיונים בבתי המשפט ולהפחית דיוני סרק, שכן החוזים יפורשו באופן פשוט ובהיר בהתאם ללשונם. אני מודה למשנה ליועמ"ש (אזרחי) עו״ד כרמית יוליס ולצוותה על עבודתם החשובה בגיבוש תזכיר החוק".
הציבור מוזמן להעביר הערות עד ליום 8/10/2023.
מצ"ב תזכיר החוק: https://www.tazkirim.gov.il/s/law-item/a093Y00001fHRreQAG/%D7%AA%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A1-3-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%922023?language=iw
www.tazkirim.gov.il
אתר החקיקה הממשלתי - תזכיר חוק החוזים (תיקון מס' 3), התשפ"ג-2023
<p>מטרת החוק המוצע היא תיקון סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") שעניינו פרשנות חוזה, לצורך הוספת כלל פרשנות ייחודי לחוזים עסקיים. </p><p>בבסיס תזכיר החוק ניצבת התפיסה כי בחוזים אלו מדובר בצדדים מיומנים ומתוחכמים אשר רגילים בעריכת…
👍29👏11👎2