בג"ץ הסבירות | עורך הדין של הממשלה, אילן בומבך, דורש לדחות את הדיון לתחילת חודש אוקטובר בשל תגובתה הארוכה של היועמ"שית הכוללת מאות סעיפים, אליה הוא נדרש לענות בתוך שלושה ימים.
בומבך תוקף את עמדת היועמ"שית: "לאחר עיון ראשוני בתשובת היועמ"שית מהיום, בו נוקטת היועמ"שית בעמדה הקיצונית ביותר שבנמצא, כאשר היא תומכת בסעד הקיצוני ביותר הקיים במשפט הישראלי – הכרזה על בטלות של חקיקת יסוד", כתב בומבך.
לדבריו, "מדובר ברעידת אדמה במשפט הישראלי, ואין כל נימוק מדוע ההתייחסות לעמדה כה קיצונית ומרחיקת לכת, אמורה להינתן בסד זמנים של ימים ספורים וכך גם קיום הדיון".
בומבך תוקף את עמדת היועמ"שית: "לאחר עיון ראשוני בתשובת היועמ"שית מהיום, בו נוקטת היועמ"שית בעמדה הקיצונית ביותר שבנמצא, כאשר היא תומכת בסעד הקיצוני ביותר הקיים במשפט הישראלי – הכרזה על בטלות של חקיקת יסוד", כתב בומבך.
לדבריו, "מדובר ברעידת אדמה במשפט הישראלי, ואין כל נימוק מדוע ההתייחסות לעמדה כה קיצונית ומרחיקת לכת, אמורה להינתן בסד זמנים של ימים ספורים וכך גם קיום הדיון".
יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן מבקש מבג"ץ לפסול את הנשיאה חיות מלשבת בהרכב שידון בפסילת חוק הסבירות בשל אמירותיה נגד הרפורמה המשפטית וביטול עילת הסבירות.
רוטמן לשופטים: "אם במקרה קיצוני וחריג שכזה לא מתקיימת עילת פסלות, אזי זו לא תתקיים לעולם".
רוטמן לשופטים: "אם במקרה קיצוני וחריג שכזה לא מתקיימת עילת פסלות, אזי זו לא תתקיים לעולם".
שלום רב,
להלן דברים שנשא פרקליט המדינה, עמית איסמן, בוועידת המשפט ה-12 של לשכת עורכי הדין, הנערכת כעת בת"א:
---
*אברהם בלוך. כתב משפט, עיתון ואתר מעריב*
הצטרפו לקבלת עדכונים בווטסאפ ובטלגרם:
https://linktr.ee/avribloch
---
"מערכת אכיפת החוק על כל חוליותיה נמצאת בתקופה מורכבת ומאתגרת, אולי התקופה המורכבת והמאתגרת ביותר אותה חווינו. הרפורמה המשפטית, כפי שהיא מכונה, הביאה בתורה למחאה ציבורית רחבת היקף, הן מצד אלה המתנגדים לה והן מצד אלה התומכים בה. רחבת היקף - מבחינת מספר המפגינים והתמשכותה על פני חודשים רבים.
הזכות להפגין, כמו גם הזכות לחופש הביטוי המגולמת בה, הן שתיים מזכויות היסוד החשובות ביותר בכל דמוקרטיה מהותית. זכותו של הפרט להביע את התנגדותו ומחאתו ללא חשש וללא מורא, באופן חוקי כמובן, כנגד מהלכים אותם מקדמות הרשות המבצעת והמחוקקת ושהפרט סבור שיש בהם כדי לפגוע פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית ובשלטון החוק.
ובהקשר זה יפים ונכונים דבריו של בית המשפט העליון משנת 2017 בעניין ההפגנות בכיכר גורן:
"ביקורת על רשויות המדינה ועל אישי ציבור היא נשמת אפה של הדמוקרטיה ואין לך רשות או איש ציבור במדינה דמוקרטית החסינים מביקורת.
היכולת לבקר את השלטון היא מאפיין כה בסיסי של הדמוקרטיה עד כי ניתן לתארה כ"נייר הלקמוס" המבחין בין מדינות דמוקרטיות למדינות שאינן כאלה".
המתח שבין חופש הביטוי וההפגנה, לבין הזכות לפרטיות ולקניין, כשבתווך הצורך לשמור על הסדר הציבורי, ליווה ומלווה הפגנות מאז ומעולם. ביהמ"ש העליון עמד פעמים רבות על האיזון בין הזכויות. כך למשל, בהלכה הידועה "דיין נגד וילק" משנת 1994 נפסק, כי את האיזון יש לבטא בקביעת גדרים של זמן, מקום ואופן, וכי הסמכות לקבוע מראש תנאים אלה נתונה בידי משטרת ישראל, שעליה להבטיח את השמירה על הסדר הציבורי.
האתגר מולו ניצבת הפרקליטות בימים אלה הוא למעשה אתגר כפול. מהצד האחד, טיפול באותם המקרים בהם במסגרת מחאה חוקית ולגיטימית מתבצעות הפרות חוק על ידי מפגינים - בין אם אלה המתנגדים לרפורמה המשפטית ובין אם אלה התומכים בה, ומהצד השני, מתן מענה למקרים של שוטרים הפועלים באלימות שאינה הפעלת כוח סביר במסגרת פעולות שיטור ושמירה על הסדר הציבורי, הנלוות להפגנות השונות.
האתגר הזה אינו חדש לנו. פרקליטות המדינה כשמה כן היא: פרקליטות המדינה של כלל אזרחי מדינת ישראל, תומכי הרפורמה והמתנגדים לה, מפגינים ושוטרים, נשים וגברים, דתיים וחילונים ובני הדתות כולן. פרקליטות המדינה אמונה על האינטרס הציבורי של כלל הציבור באשר הוא. פרקליטות המדינה ולא פרקליטות הממשלה.
תפקידה של הממשלה ואף חובתה לקבוע מדיניות. פרקליטות המדינה מחויבת ביישום מדיניות הממשלה וכך אנחנו עושים בתחומי האכיפה השונים. לצד זאת, שיקול דעתה של הפרקליטות בהחלטותיה הפרטניות בכל תיק ותיק הוא עצמאי, וחייב להישאר עצמאי ולא מוכתב על ידי הממשלה בכלל ואף לא על ידי כל גורם מיניסטריאלי, בכיר ככל שיהיה, בפרט.
דמוקרטיה מהותית, בשונה מדמוקרטיה פורמאלית, חייבת בהפרדה מוסדית ברורה בין קביעת מדיניות על ידי הדרג המיניסטריאלי לבין שיקול דעתם העצמאי של גופי החקירה התביעה והמשפט, הנהנים מעצמאות במילוי תפקידם באכיפת הדין במקרה פרטני. כך בהחלטות שלנו ביחס למפגינים וכך ביחס לשוטרים. כל תיק נבחן באופן פרטני וההחלטות מתקבלות בו על פי הראיות ועל פיהן בלבד. כך היה וכך יהיה.
*פרקליטות המדינה ולא פרקליטות הממשלה, אך באותה מידה פרקליטות המדינה ולא פרקליטות המחאה.*
עניינם של שוטרים אשר קיים חשד סביר כי ביצעו עבירות במסגרת מילוי תפקידם, נבחן וייבחן גם הוא באופן פרטני וההחלטה תתקבל גם היא על פי הראיות ועל פיהן בלבד. *ההחלטה בעניינם אף לא תושפע מהתבטאויותיו של דרג מיניסטריאלי המגבות התנהלות שוטרים החשודים בביצוע עבירות אלימות בעודם בחדר החקירות, והמעבירה ביקורת על התנהלות מח"ש, וזאת ללא כל היכרות עם העובדות והראיות בתיק. לא התבטאויות אלה וגם לא התנהלותם הבעייתית ביותר לטעמי של שוטרים במדים המגיעים למשרדי מח"ש בעת שחבריהם נחקרים באזהרה. כל אלו מהווים לכאורה ניסיונות להשפיע על החקירה ותוצאותיה באצטלה של גיבוי ותמיכה.* מח"ש והעומדת בראשה מקבלים ויקבלו ממני את מלוא הגיבוי וימשיכו לפעול במקצועיות, בהגינות וביסודיות.
בימים אלה, כך נדמה, כמעט ואין בנמצא מי שאין לו דעה ברורה ונחרצת על הרפורמה המשפטית. מהצד האחד מתנגדים גמורים ומצד השני תומכים נלהבים. אנחנו בפרקליטות בוחנים את התיקים המובאים בפנינו באופן מקצועי ולא מפוזיציה כזו או אחרת.
להלן דברים שנשא פרקליט המדינה, עמית איסמן, בוועידת המשפט ה-12 של לשכת עורכי הדין, הנערכת כעת בת"א:
---
*אברהם בלוך. כתב משפט, עיתון ואתר מעריב*
הצטרפו לקבלת עדכונים בווטסאפ ובטלגרם:
https://linktr.ee/avribloch
---
"מערכת אכיפת החוק על כל חוליותיה נמצאת בתקופה מורכבת ומאתגרת, אולי התקופה המורכבת והמאתגרת ביותר אותה חווינו. הרפורמה המשפטית, כפי שהיא מכונה, הביאה בתורה למחאה ציבורית רחבת היקף, הן מצד אלה המתנגדים לה והן מצד אלה התומכים בה. רחבת היקף - מבחינת מספר המפגינים והתמשכותה על פני חודשים רבים.
הזכות להפגין, כמו גם הזכות לחופש הביטוי המגולמת בה, הן שתיים מזכויות היסוד החשובות ביותר בכל דמוקרטיה מהותית. זכותו של הפרט להביע את התנגדותו ומחאתו ללא חשש וללא מורא, באופן חוקי כמובן, כנגד מהלכים אותם מקדמות הרשות המבצעת והמחוקקת ושהפרט סבור שיש בהם כדי לפגוע פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית ובשלטון החוק.
ובהקשר זה יפים ונכונים דבריו של בית המשפט העליון משנת 2017 בעניין ההפגנות בכיכר גורן:
"ביקורת על רשויות המדינה ועל אישי ציבור היא נשמת אפה של הדמוקרטיה ואין לך רשות או איש ציבור במדינה דמוקרטית החסינים מביקורת.
היכולת לבקר את השלטון היא מאפיין כה בסיסי של הדמוקרטיה עד כי ניתן לתארה כ"נייר הלקמוס" המבחין בין מדינות דמוקרטיות למדינות שאינן כאלה".
המתח שבין חופש הביטוי וההפגנה, לבין הזכות לפרטיות ולקניין, כשבתווך הצורך לשמור על הסדר הציבורי, ליווה ומלווה הפגנות מאז ומעולם. ביהמ"ש העליון עמד פעמים רבות על האיזון בין הזכויות. כך למשל, בהלכה הידועה "דיין נגד וילק" משנת 1994 נפסק, כי את האיזון יש לבטא בקביעת גדרים של זמן, מקום ואופן, וכי הסמכות לקבוע מראש תנאים אלה נתונה בידי משטרת ישראל, שעליה להבטיח את השמירה על הסדר הציבורי.
האתגר מולו ניצבת הפרקליטות בימים אלה הוא למעשה אתגר כפול. מהצד האחד, טיפול באותם המקרים בהם במסגרת מחאה חוקית ולגיטימית מתבצעות הפרות חוק על ידי מפגינים - בין אם אלה המתנגדים לרפורמה המשפטית ובין אם אלה התומכים בה, ומהצד השני, מתן מענה למקרים של שוטרים הפועלים באלימות שאינה הפעלת כוח סביר במסגרת פעולות שיטור ושמירה על הסדר הציבורי, הנלוות להפגנות השונות.
האתגר הזה אינו חדש לנו. פרקליטות המדינה כשמה כן היא: פרקליטות המדינה של כלל אזרחי מדינת ישראל, תומכי הרפורמה והמתנגדים לה, מפגינים ושוטרים, נשים וגברים, דתיים וחילונים ובני הדתות כולן. פרקליטות המדינה אמונה על האינטרס הציבורי של כלל הציבור באשר הוא. פרקליטות המדינה ולא פרקליטות הממשלה.
תפקידה של הממשלה ואף חובתה לקבוע מדיניות. פרקליטות המדינה מחויבת ביישום מדיניות הממשלה וכך אנחנו עושים בתחומי האכיפה השונים. לצד זאת, שיקול דעתה של הפרקליטות בהחלטותיה הפרטניות בכל תיק ותיק הוא עצמאי, וחייב להישאר עצמאי ולא מוכתב על ידי הממשלה בכלל ואף לא על ידי כל גורם מיניסטריאלי, בכיר ככל שיהיה, בפרט.
דמוקרטיה מהותית, בשונה מדמוקרטיה פורמאלית, חייבת בהפרדה מוסדית ברורה בין קביעת מדיניות על ידי הדרג המיניסטריאלי לבין שיקול דעתם העצמאי של גופי החקירה התביעה והמשפט, הנהנים מעצמאות במילוי תפקידם באכיפת הדין במקרה פרטני. כך בהחלטות שלנו ביחס למפגינים וכך ביחס לשוטרים. כל תיק נבחן באופן פרטני וההחלטות מתקבלות בו על פי הראיות ועל פיהן בלבד. כך היה וכך יהיה.
*פרקליטות המדינה ולא פרקליטות הממשלה, אך באותה מידה פרקליטות המדינה ולא פרקליטות המחאה.*
עניינם של שוטרים אשר קיים חשד סביר כי ביצעו עבירות במסגרת מילוי תפקידם, נבחן וייבחן גם הוא באופן פרטני וההחלטה תתקבל גם היא על פי הראיות ועל פיהן בלבד. *ההחלטה בעניינם אף לא תושפע מהתבטאויותיו של דרג מיניסטריאלי המגבות התנהלות שוטרים החשודים בביצוע עבירות אלימות בעודם בחדר החקירות, והמעבירה ביקורת על התנהלות מח"ש, וזאת ללא כל היכרות עם העובדות והראיות בתיק. לא התבטאויות אלה וגם לא התנהלותם הבעייתית ביותר לטעמי של שוטרים במדים המגיעים למשרדי מח"ש בעת שחבריהם נחקרים באזהרה. כל אלו מהווים לכאורה ניסיונות להשפיע על החקירה ותוצאותיה באצטלה של גיבוי ותמיכה.* מח"ש והעומדת בראשה מקבלים ויקבלו ממני את מלוא הגיבוי וימשיכו לפעול במקצועיות, בהגינות וביסודיות.
בימים אלה, כך נדמה, כמעט ואין בנמצא מי שאין לו דעה ברורה ונחרצת על הרפורמה המשפטית. מהצד האחד מתנגדים גמורים ומצד השני תומכים נלהבים. אנחנו בפרקליטות בוחנים את התיקים המובאים בפנינו באופן מקצועי ולא מפוזיציה כזו או אחרת.
Linktree
אברהם בלוך - כתב משפט | Twitter, Instagram | Linktree
הצטרפו לקבלת עדכונים מאברהם בלוך, כתב המשפט של עיתון ואתר מעריב
אנו עיוורים לזהות החשודים ולהשתייכותם. *אין בכוונתנו לפעול על מנת לשאת חן בעיני איש - לא בעיני התומכים ולא בעיני המתנגדים, לא בעיני הדרג המיניסטריאלי ולא בעיני אנשי המחאה.* ברור לי שמקום בו איננו בוחרים צד אנו זוכים באופן בלתי נמנע לביקורת משני הצדדים גם יחד. מהצד האחד, אלה טוענים כי בהתנהלותנו כלפי המפגינים אנו מעודדים את המחאה וחמור מכך, לא פחות ולא יותר, פוגעים בביטחון המדינה. ומהצד השני, אלה טוענים, כי בכך שאיננו מגישים כתבי אישום על אתר כנגד שוטרים בהסתמך על תמונות וקטעי סרטונים חלקיים בלבד, אנו מעודדים אלימות שוטרים כנגד מפגינים. ועדיין, על אף המחיר אותו אנו משלמים נמשיך ונפעל בדיוק באותה הדרך.
דווקא בעת הזו, יותר מתמיד, רגלינו הערכיות והמקצועיות נטועות עמוק בקרקע. ההחלטות ימשיכו להתקבל על פי המסד הראייתי ונסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ועל פיהם בלבד.
יש הסבורים שהגשת כתבי אישום כנגד מפגינים אשר פעלו בניגוד לחוק, ימנעו מקרים של הפרת חוק וסדר על ידי מפגינים. ויש החושבים שהגשת כתבי אישום כנגד שוטרים אשר חרגו בפעילותם מן הכוח הסביר, תביא לכך שמקרים מעין אלה לא יישנו. לטעמי, אלה וגם אלה טועים. הליכים פליליים לא נועדו לדיכוי הפגנות, או, לסתימת פיות ובאותה המידה הליכים פליליים לא יימנעו משוטרים מלפעול במקרים מסוימים בכוח שאינו סביר. כתבי אישום מעולם לא מנעו זאת ואין כל סיבה לחשוב שהם יגרמו לכך בהפגנות הנוכחיות.
בחודשים האחרונים אנחנו שומעים פעם אחר פעם טענות לאכיפה בררנית בכל הקשור למחאה. *השוואה בין מחאות אלה למחאות אחרות. לצעדים בהם נקטו רשויות אכיפת החוק באירועים אלה ובאירועים אחרים.* מספרי מעצרים, מספרי כתבי אישום במחאה כזו למול מחאה אחרת ועוד ועוד. בכל הכבוד אלה אינם המבחנים הנוגעים לאכיפה בררנית. *אכיפה בררנית אינה תרגיל במתמטיקה או בהנהלת חשבונות.*
אכן, ככלל כל אדם העובר עבירה ייתן על כך את הדין. לצד זאת, לרשויות התביעה שיקול דעת האם להעמיד לדין אדם אם לאו. שיקול הדעת יוצר מעצם טיבו מנעד של החלטות סבירות אפשרויות. מטבע הדברים, אירועים שונים זה מזה במאפייניהם ובנסיבותיהם. בתוך כך, יש לרשויות מרחב תמרון רחב בכל ההיבטים הנוגעים לאכיפה הפלילית, בכפוף לכך שהתביעה מקבלת את החלטותיה תוך שקילת השיקולים הרלוונטיים ושיקולים אלה בלבד, ושאנו פועלים בתום לב, בהגינות, ללא הפליה ובסבירות.
במסגרת הפעלת שיקול הדעת עלינו לפעול בשוויון. *אך מדובר בשוויון מהותי ולא בשוויון טכני.* בשוויון מהותי נהגנו ובשוויון מהותי נמשיך וננהג. לצד כל האמור ונוכח חשיבות הדברים, הנושא כולו מרוכז ומפוקח באופן צמוד על ידי המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים ומלווה על ידי ועל ידי היועצת המשפטית לממשלה.
עוד הנחיתי את מחוזות הפרקליטות ואת מח"ש לתעדף ולקדם את סיום הטיפול, כל אחד בגזרתו בתיקי המחאה - מפגינים ושוטרים כאחד. תיקי המחאה אינם כמובן חזות הכל ביחס לפעילותה של פרקליטות המדינה. כך למשל, הפשיעה הגואה בחברה הערבית מדאיגה כל אחת ואחד מאיתנו כאזרחיות וכאזרחים וכפרקליטות ופרקליטים. הפשיעה בחברה הערבית אינה רק בעיה של החברה הערבית, היא בעיה קשה של החברה הישראלית כולה. מתוך הבנה של גודל השעה, פרקליטות ופרקליטי המדינה רתומים באופן מלא למאבקה של מערכת אכיפת החוק בפשיעה הגואה בחברה הערבית. הוגשו על ידנו מאות כתבי אישום ובקשות למעצר עד תום ההליכים מקום בו גובשו ראיות מספיקות כנגד נאשמים. פגענו ואנו פוגעים בתשתית הכלכלית של ארגוני הפשיעה באמצעות בקשות חילוט והליכים מיסויים פליליים. בוצעו על ידנו למעלה ממאה פעולות אכיפה משולבת אותן מובילה החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה ושמטרתן פגיעה בצינור החמצן הכלכלי של ארגוני הפשיעה באמצעות כלים אזרחיים ומינהליים.
אינני מקל ראש חלילה בפעילותה של משטרת ישראל בניסיון להיאבק בתופעה, וזוהי הזדמנות מצוינת לחזק את ידיה ואת ידי העומד בראשה, בתקופה קשה זו. עם זאת, חשוב להבהיר: בסופו של יום פרקליטות המדינה היא זו המלווה את החקירות, מגישה את כתבי האישום, מובילה את כלל הליכי האכיפה האזרחיים והמינהליים וזו המנהלת בערכאות השונות עשרות אלפי הליכים פליליים, אזרחיים ומינהליים כאחד.
זוהי הזדמנות מצוינת להביע את הערכתי הרבה ותודתי לפרקליטות ולפרקליטים בפרקליטות המדינה על ההשקעה הרבה והעבודה המקצועית והיסודית הנעשית על ידי כל אחת ואחד מהם.
התחלתי את דבריי תוך שהתייחסתי לתקופה המורכבת בה אנו נמצאים, ואבקש ברשותכם להתייחס למורכבות התקופה גם בסוף דבריי, מאספקט נוסף.
דווקא בעת הזו, יותר מתמיד, רגלינו הערכיות והמקצועיות נטועות עמוק בקרקע. ההחלטות ימשיכו להתקבל על פי המסד הראייתי ונסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ועל פיהם בלבד.
יש הסבורים שהגשת כתבי אישום כנגד מפגינים אשר פעלו בניגוד לחוק, ימנעו מקרים של הפרת חוק וסדר על ידי מפגינים. ויש החושבים שהגשת כתבי אישום כנגד שוטרים אשר חרגו בפעילותם מן הכוח הסביר, תביא לכך שמקרים מעין אלה לא יישנו. לטעמי, אלה וגם אלה טועים. הליכים פליליים לא נועדו לדיכוי הפגנות, או, לסתימת פיות ובאותה המידה הליכים פליליים לא יימנעו משוטרים מלפעול במקרים מסוימים בכוח שאינו סביר. כתבי אישום מעולם לא מנעו זאת ואין כל סיבה לחשוב שהם יגרמו לכך בהפגנות הנוכחיות.
בחודשים האחרונים אנחנו שומעים פעם אחר פעם טענות לאכיפה בררנית בכל הקשור למחאה. *השוואה בין מחאות אלה למחאות אחרות. לצעדים בהם נקטו רשויות אכיפת החוק באירועים אלה ובאירועים אחרים.* מספרי מעצרים, מספרי כתבי אישום במחאה כזו למול מחאה אחרת ועוד ועוד. בכל הכבוד אלה אינם המבחנים הנוגעים לאכיפה בררנית. *אכיפה בררנית אינה תרגיל במתמטיקה או בהנהלת חשבונות.*
אכן, ככלל כל אדם העובר עבירה ייתן על כך את הדין. לצד זאת, לרשויות התביעה שיקול דעת האם להעמיד לדין אדם אם לאו. שיקול הדעת יוצר מעצם טיבו מנעד של החלטות סבירות אפשרויות. מטבע הדברים, אירועים שונים זה מזה במאפייניהם ובנסיבותיהם. בתוך כך, יש לרשויות מרחב תמרון רחב בכל ההיבטים הנוגעים לאכיפה הפלילית, בכפוף לכך שהתביעה מקבלת את החלטותיה תוך שקילת השיקולים הרלוונטיים ושיקולים אלה בלבד, ושאנו פועלים בתום לב, בהגינות, ללא הפליה ובסבירות.
במסגרת הפעלת שיקול הדעת עלינו לפעול בשוויון. *אך מדובר בשוויון מהותי ולא בשוויון טכני.* בשוויון מהותי נהגנו ובשוויון מהותי נמשיך וננהג. לצד כל האמור ונוכח חשיבות הדברים, הנושא כולו מרוכז ומפוקח באופן צמוד על ידי המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים ומלווה על ידי ועל ידי היועצת המשפטית לממשלה.
עוד הנחיתי את מחוזות הפרקליטות ואת מח"ש לתעדף ולקדם את סיום הטיפול, כל אחד בגזרתו בתיקי המחאה - מפגינים ושוטרים כאחד. תיקי המחאה אינם כמובן חזות הכל ביחס לפעילותה של פרקליטות המדינה. כך למשל, הפשיעה הגואה בחברה הערבית מדאיגה כל אחת ואחד מאיתנו כאזרחיות וכאזרחים וכפרקליטות ופרקליטים. הפשיעה בחברה הערבית אינה רק בעיה של החברה הערבית, היא בעיה קשה של החברה הישראלית כולה. מתוך הבנה של גודל השעה, פרקליטות ופרקליטי המדינה רתומים באופן מלא למאבקה של מערכת אכיפת החוק בפשיעה הגואה בחברה הערבית. הוגשו על ידנו מאות כתבי אישום ובקשות למעצר עד תום ההליכים מקום בו גובשו ראיות מספיקות כנגד נאשמים. פגענו ואנו פוגעים בתשתית הכלכלית של ארגוני הפשיעה באמצעות בקשות חילוט והליכים מיסויים פליליים. בוצעו על ידנו למעלה ממאה פעולות אכיפה משולבת אותן מובילה החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה ושמטרתן פגיעה בצינור החמצן הכלכלי של ארגוני הפשיעה באמצעות כלים אזרחיים ומינהליים.
אינני מקל ראש חלילה בפעילותה של משטרת ישראל בניסיון להיאבק בתופעה, וזוהי הזדמנות מצוינת לחזק את ידיה ואת ידי העומד בראשה, בתקופה קשה זו. עם זאת, חשוב להבהיר: בסופו של יום פרקליטות המדינה היא זו המלווה את החקירות, מגישה את כתבי האישום, מובילה את כלל הליכי האכיפה האזרחיים והמינהליים וזו המנהלת בערכאות השונות עשרות אלפי הליכים פליליים, אזרחיים ומינהליים כאחד.
זוהי הזדמנות מצוינת להביע את הערכתי הרבה ותודתי לפרקליטות ולפרקליטים בפרקליטות המדינה על ההשקעה הרבה והעבודה המקצועית והיסודית הנעשית על ידי כל אחת ואחד מהם.
התחלתי את דבריי תוך שהתייחסתי לתקופה המורכבת בה אנו נמצאים, ואבקש ברשותכם להתייחס למורכבות התקופה גם בסוף דבריי, מאספקט נוסף.
אם לא די במורכבות אותה תיארתי בתחילת דבריי הרי שהתקופה בה אנו נמצאים כך נדמה היא תקופה שבה לעובדות ולראיות, אין שום ערך. *האמת הפכה לעניין שולי. פרשנים ומומחים מטעם עצמם, אשר אין להם היכרות כלשהי עם הראיות והעובדות, מפרשנים שלא לומר מלהגים כמי שבקיאים בפרטים. טענות שאינן אמת וטענות העומדות בסתירה מוחלטת לראיות מוצקות, מהודהדות בלהט, חזור והדהד עד אשר הן הופכות אצל חלקים בציבור הישראלי לאמת שלא ניתן להפריכה.*
בשבועות האחרונים נוכחנו כיצד *התנהגות חסרת אחריות מעין זו של מפיצי הכזב, ושל גורמים בעלי עניין מצד כזה או אחר, גורמת למשבר אמון מיותר ולא מוצדק של חלקים באוכלוסייה כלפי מערכת האכיפה.* כידוע לכם, היכולת שלנו כתביעה לסתור טענות אלה על ידי הצגת העובדות והראיות כהווייתן, מוגבלת מטעמים ברורים ומובנים. השמירה על טוהר ההליך הפלילי, על מנת שלא לפגוע בזכויותיהם של קורבנות העבירה מהצד האחד ונאשמים מהצד השני, הוא ערך חשוב ביותר מבחינתנו.
לצד האמור, במקרים המתאימים וכפי שעשינו גם בעת האחרונה, נמשיך ונשתף בעובדות, קודם כל ולפני הכל את קורבנות העבירה, על מנת שהתמונה הראייתית המדויקת תהיה לנגד עיניהם, וככל הניתן, במסגרת המגבלות החלות עלינו, גם את כלל הציבור על מנת שאותם חלקים בציבור המבקשים לגבש את דעתם על סמך עובדות ולא על סמך המצאות, יוכלו לעשות כן.
...
*אבקש למסור לכם את ברכתה של היועצת המשפטית לממשלה, שלא התאפשר לה להשתתף בוועידה.*
לתפיסתה של היועצת, בידינו, ציבור עורכי הדין מהמגזר הפרטי ומהמגזר הציבורי כאחד, הופקדה אחריות גדולה על עתידה של מערכת המשפט הישראלית. קהילת עורכי הדין הוכיחה לאורך השנים שיש לה תפקיד חיוני בהגנה על זכויות הפרט ובביצור שלטון החוק, לטובת הציבור כולו.
גם בעת הזו, לשכת עורכי הדין, בראשותו של חברי עו״ד בכר, מכירה בתפקידה החברתי ובחשיבותו. שיח פתוח ומעמיק ביחס לנושאי הליבה הוא צו השעה. שיח ביקורתי ומכבד, בין כולנו, הוא מפתח חשוב לליבון מחלוקות, ולהבטחת יכולתה של מערכת המשפט הישראלית להתמודד עם האתגרים שעוד יגיעו.
היועצת מברכת את הנהגת הלשכה ומארגני הוועידה, על כך שזיהו את החשיבות שבהקדשת הוועידה הנוכחית לנושאי הליבה. זאת, תוך הקפדה על הצגתם מזוויות שונות ושמיעת מגוון דעות.
היועצת המשפטית לממשלה ביקשה ממני לברך את כולכם בברכת כנס פורה ושנה טובה".
בשבועות האחרונים נוכחנו כיצד *התנהגות חסרת אחריות מעין זו של מפיצי הכזב, ושל גורמים בעלי עניין מצד כזה או אחר, גורמת למשבר אמון מיותר ולא מוצדק של חלקים באוכלוסייה כלפי מערכת האכיפה.* כידוע לכם, היכולת שלנו כתביעה לסתור טענות אלה על ידי הצגת העובדות והראיות כהווייתן, מוגבלת מטעמים ברורים ומובנים. השמירה על טוהר ההליך הפלילי, על מנת שלא לפגוע בזכויותיהם של קורבנות העבירה מהצד האחד ונאשמים מהצד השני, הוא ערך חשוב ביותר מבחינתנו.
לצד האמור, במקרים המתאימים וכפי שעשינו גם בעת האחרונה, נמשיך ונשתף בעובדות, קודם כל ולפני הכל את קורבנות העבירה, על מנת שהתמונה הראייתית המדויקת תהיה לנגד עיניהם, וככל הניתן, במסגרת המגבלות החלות עלינו, גם את כלל הציבור על מנת שאותם חלקים בציבור המבקשים לגבש את דעתם על סמך עובדות ולא על סמך המצאות, יוכלו לעשות כן.
...
*אבקש למסור לכם את ברכתה של היועצת המשפטית לממשלה, שלא התאפשר לה להשתתף בוועידה.*
לתפיסתה של היועצת, בידינו, ציבור עורכי הדין מהמגזר הפרטי ומהמגזר הציבורי כאחד, הופקדה אחריות גדולה על עתידה של מערכת המשפט הישראלית. קהילת עורכי הדין הוכיחה לאורך השנים שיש לה תפקיד חיוני בהגנה על זכויות הפרט ובביצור שלטון החוק, לטובת הציבור כולו.
גם בעת הזו, לשכת עורכי הדין, בראשותו של חברי עו״ד בכר, מכירה בתפקידה החברתי ובחשיבותו. שיח פתוח ומעמיק ביחס לנושאי הליבה הוא צו השעה. שיח ביקורתי ומכבד, בין כולנו, הוא מפתח חשוב לליבון מחלוקות, ולהבטחת יכולתה של מערכת המשפט הישראלית להתמודד עם האתגרים שעוד יגיעו.
היועצת מברכת את הנהגת הלשכה ומארגני הוועידה, על כך שזיהו את החשיבות שבהקדשת הוועידה הנוכחית לנושאי הליבה. זאת, תוך הקפדה על הצגתם מזוויות שונות ושמיעת מגוון דעות.
היועצת המשפטית לממשלה ביקשה ממני לברך את כולכם בברכת כנס פורה ושנה טובה".
היועמ"שית מעדכנת את בג"ץ בכך שלשר המשפטים לוין יהיה ייצוג נפרד בעתירות, וכי לעמדתו יש לתת לו זמן מספיק להגיב לפני הדיון בעתירות שמיועד כעת להתקיים ביום חמישי.
*השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בתגובה לדברי פרקליט המדינה עמית איסמן:*
"אכן שום דבר לא משפיע על אג'נדה שמאלנית שהשתלטה על הפרקליטות כבר שנים רבות. ישנם פרקליטים מצויינים והגונים, אך הרוח השולטת בפרקליטות לאורך כל השנים היא רוח השמאל.
ברוב הדיונים שהשתתפתי בהם בשנה האחרונה עם נציגי הפרקליטות, לא באתם ליישם את מדיניות הממשלה אלא מדיניות עצמאית משלכם, של חוסר גיבוי לחיילים, חוסר גיבוי לשוטרים אך גיבוי לאנרכיסטים שהפרו חוק, וממררים את החיים לנבחרי ציבור וחסינות למשפחות פשע ממעצרים מינהליים ומחקירות שב"כ בשל התנגדות הפרקליטות.
בקיצור, עמית היקר: אתם בהחלט עצמאים, עושים מה שבא לכם, שמים פס על הממשלה ועל בחירת העם בקלפי".
"אכן שום דבר לא משפיע על אג'נדה שמאלנית שהשתלטה על הפרקליטות כבר שנים רבות. ישנם פרקליטים מצויינים והגונים, אך הרוח השולטת בפרקליטות לאורך כל השנים היא רוח השמאל.
ברוב הדיונים שהשתתפתי בהם בשנה האחרונה עם נציגי הפרקליטות, לא באתם ליישם את מדיניות הממשלה אלא מדיניות עצמאית משלכם, של חוסר גיבוי לחיילים, חוסר גיבוי לשוטרים אך גיבוי לאנרכיסטים שהפרו חוק, וממררים את החיים לנבחרי ציבור וחסינות למשפחות פשע ממעצרים מינהליים ומחקירות שב"כ בשל התנגדות הפרקליטות.
בקיצור, עמית היקר: אתם בהחלט עצמאים, עושים מה שבא לכם, שמים פס על הממשלה ועל בחירת העם בקלפי".
היועצת המשפטית לממשלה נגד הממשלה ושר המשפטים לוין: יש לבחור את השרה שתשלים את הרכב הווכדה לבחירת שופטים - ולכנס את הוועדה כבר עכשיו.
*שר המשפטים לשעבר ח"כ גדעון סער תוקף את השר לוין בועידה ה-12 של לשכת עורכי הדין*:
״סירובו של שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא בלתי חוקי והוא פוגע פגיעה ישירה בציבור ובאזרחי ישראל. נבחר ציבור הממלא תפקיד עושה זאת למען הציבור ואינו רשאי להחזיק את הציבור כבן ערובה לשיגעונותיו וגחמותיו. ״
״סירובו של שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא בלתי חוקי והוא פוגע פגיעה ישירה בציבור ובאזרחי ישראל. נבחר ציבור הממלא תפקיד עושה זאת למען הציבור ואינו רשאי להחזיק את הציבור כבן ערובה לשיגעונותיו וגחמותיו. ״
הפרקליטה הצבאית הראשית, אלופה יפעת תומר ירושלמי, נאמה במהלך הועידה השנתית של לשכת עורכי הדין והתייחסה לרפורמה המשפטית המקודמת על ידי הממשלה בימים אלה.
לדברי האלופה, "צעדים שעלולים לפגוע, או להיתפס כפוגעים, בהיותה של מערכת המשפט עצמאית, מקצועית ואפקטיבית – עלולים לסדוק את ההילה שמספקת מערכת המשפט לצבא, ולפגוע באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, של צה"ל ושל משרתי צה"ל בזירה הבין-לאומית".
תומר ירושלמי הבהירה כי בהקשר זה, "אנו פועלים, יחד עם המפקדים, על-מנת להציג לדרג המדיני את המשמעויות של המהלכים המקודמים ביחס לצה"ל, בכל המישורים הרלוונטיים".
לדברי האלופה, "צעדים שעלולים לפגוע, או להיתפס כפוגעים, בהיותה של מערכת המשפט עצמאית, מקצועית ואפקטיבית – עלולים לסדוק את ההילה שמספקת מערכת המשפט לצבא, ולפגוע באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, של צה"ל ושל משרתי צה"ל בזירה הבין-לאומית".
תומר ירושלמי הבהירה כי בהקשר זה, "אנו פועלים, יחד עם המפקדים, על-מנת להציג לדרג המדיני את המשמעויות של המהלכים המקודמים ביחס לצה"ל, בכל המישורים הרלוונטיים".
יו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן: "מתקרב היום שהיועמ"שית תדיח את הכנסת".
חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) התארח בועידת המשפט ה-12 של לשכת עורכי הדין ונשאל למה הוועדה לבחירת שופטים לא מתכנסת. רוטמן ענה כי "מה שמצדיק עיכוב בכינוס הוועדה זה מושג שכבר כמעט שכחנו - רצון הציבור. הכנסת, שהיום שהיועמ"שית תדיח אותה קרב ובא, הצביעה בקריאה ראשונה וברוב גדול שהיא רוצה להחליף את שיטת המינוי. האם צריך שיטת מינוי חדשה? כן. מה היא השיטה המדויקת? שונה מהנוכחית, מאוזנת יותר. אפילו את הרצון הבסיסי של הכנסת להגיע למודל מוסכם יותר לא מכבדים".
חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) התארח בועידת המשפט ה-12 של לשכת עורכי הדין ונשאל למה הוועדה לבחירת שופטים לא מתכנסת. רוטמן ענה כי "מה שמצדיק עיכוב בכינוס הוועדה זה מושג שכבר כמעט שכחנו - רצון הציבור. הכנסת, שהיום שהיועמ"שית תדיח אותה קרב ובא, הצביעה בקריאה ראשונה וברוב גדול שהיא רוצה להחליף את שיטת המינוי. האם צריך שיטת מינוי חדשה? כן. מה היא השיטה המדויקת? שונה מהנוכחית, מאוזנת יותר. אפילו את הרצון הבסיסי של הכנסת להגיע למודל מוסכם יותר לא מכבדים".
בג"ץ דוחה את הדיון לגבי אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים מיום חמישי הקרוב ל-19.9 בשעה 10:00 בכדי לאפשר לשר המשפטים לוין להציג את עמדתו.
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות דחתה את בקשתו של יו"ר ועדת חוקה, שמחה רוטמן, לפסול אותה מהדיון בעתירות לפסילת חוק הנבצרות בשל התבטאויות עבר שלה בנוגע לביטול עילת הסבירות.
הנשיאה חיות: "דבריי בכנס העמותה נאמרו מתוקף חובות המוטלות עליי כנשיאת בית המשפט העליון והם שיקפו את דאגתי העמוקה לפגיעה בעצמאות הרשות השופטת, נוכח התוכנית שהציג שר המשפטים בנאומו. בדבריי אלה אכן התייחסתי, בין היתר, לסוגיית ביטול עילת הסבירות שנכללה בתוכנית שהציג השר ולקשיים הכרוכים בכך. באותה העת לא הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק כלשהי בנושא, וממילא לא עמדו בפניי הליכים תלויים ועומדים לגביה".
חיות מוסיפה: "העובדה ששופט היושב בדין מחזיק בדעה מסוימת בנוגע לנושא מסוים אינה מקימה עילת פסלות אוטומטית, כל עוד אין בדבריו כדי להעיד על כך שדעתו "ננעלה" בסוגיות הקונקרטיות העומדות להכרעה בפניו".
הנשיאה חיות: "דבריי בכנס העמותה נאמרו מתוקף חובות המוטלות עליי כנשיאת בית המשפט העליון והם שיקפו את דאגתי העמוקה לפגיעה בעצמאות הרשות השופטת, נוכח התוכנית שהציג שר המשפטים בנאומו. בדבריי אלה אכן התייחסתי, בין היתר, לסוגיית ביטול עילת הסבירות שנכללה בתוכנית שהציג השר ולקשיים הכרוכים בכך. באותה העת לא הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק כלשהי בנושא, וממילא לא עמדו בפניי הליכים תלויים ועומדים לגביה".
חיות מוסיפה: "העובדה ששופט היושב בדין מחזיק בדעה מסוימת בנוגע לנושא מסוים אינה מקימה עילת פסלות אוטומטית, כל עוד אין בדבריו כדי להעיד על כך שדעתו "ננעלה" בסוגיות הקונקרטיות העומדות להכרעה בפניו".
האם להפסיק לשלוח עדכונים ללא מסמכים, למעט פרסומים ראשונים וכו', ולצמצם את ההודעות כאן למקרים החשובים ביותר בלבד?
Anonymous Poll
15%
כן
85%
לא
מקורבי יו"ר וועדת חוק חוקה ומשפט ח"כ שמחה רוטמן:
החלטתה של הנשיאה חיות מאכזבת ומגבירה את חוסר האמון הציבורי בבית המשפט העליון.
אמירותיה בנאום בחודש ינואר היו בסגנונם הדמוני של מנהיגי המחאה נגד שלטון הימין.
קביעתה שטיעוני המצדדים בצמצום עילת הסבירות מבטאים רוע, מקוממת כשלעצמה וודאי מטילה צל כבד על טוהר שפיטתה בעתירה לפסילת החוק.
הדחיה הלקונית של הבקשה לפסילתה מוכיחה שוב שבית המשפט העליון נוהג מנהג אדנות בכנסת ובממשלה ואינו קשוב לביקורת ולרחשי לב הציבור הדורש משפט צדק.
אירועים מסוג זה רק יחזקו את הנחישות לביצוע תהליכי התיקון של המערכת המשפטית.
עוד הוסיפו מקורבי רוטמן: רוטמן נחוש להעניק כל הזדמנות לבית המשפט העליון ולשופטיו לעצור את הדהרה אל המשבר החוקתי, ולכן צפוי להגיש ערעור על החלטה זו.
החלטתה של הנשיאה חיות מאכזבת ומגבירה את חוסר האמון הציבורי בבית המשפט העליון.
אמירותיה בנאום בחודש ינואר היו בסגנונם הדמוני של מנהיגי המחאה נגד שלטון הימין.
קביעתה שטיעוני המצדדים בצמצום עילת הסבירות מבטאים רוע, מקוממת כשלעצמה וודאי מטילה צל כבד על טוהר שפיטתה בעתירה לפסילת החוק.
הדחיה הלקונית של הבקשה לפסילתה מוכיחה שוב שבית המשפט העליון נוהג מנהג אדנות בכנסת ובממשלה ואינו קשוב לביקורת ולרחשי לב הציבור הדורש משפט צדק.
אירועים מסוג זה רק יחזקו את הנחישות לביצוע תהליכי התיקון של המערכת המשפטית.
עוד הוסיפו מקורבי רוטמן: רוטמן נחוש להעניק כל הזדמנות לבית המשפט העליון ולשופטיו לעצור את הדהרה אל המשבר החוקתי, ולכן צפוי להגיש ערעור על החלטה זו.