השר קרעי נגד היועמ"שית: "את לא מייצגת איש"

שר התקשורת ד״ר שלמה קרעי פנה הערב לבג״ץ בתגובה לבקשה של היועצת המשפטית לממשלה לדחות את הדיון בעתירה נגד פיטורי יו"ר הדואר.

בפנייתו של קרעי לבג"ץ, נכתב: ״לאור העובדה כי היועמ״שית לא מייצגת את השרים קרעי, אמסלם וסמוטריץ׳, ולאור זאת שאיננה מוכנה לעמוד בלוח הזמנים שקצב בית המשפט הנכבד, למרות שהודיעה לשרים כבר לפני למעלה משבועיים כי גיבשה את עמדתה כנגדם, נראה כי רצוי ליתן לשרים לייצג את עמדתם כראוי ללא רעשי רקע של מי שאינו נוגע בדבר״.

השר קרעי ליועמ"שית: "משכי את ידייך מהעתירה שבה אינך מייצגת איש. אני מבקש למחוק את היועמ״שית כמשיבה לעתירה, לאור העובדה כי היא אינה מייצגת את עמדת שלושת השרים".

הפנייה לבג"ץ שנשלחה על ידי עורכי המייצגים את השרים קרעי ואמסלם, מצטרפת למכתב שנשלח מוקדם יותר היום על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ ליועצת המשפטית לממשלה, בו התנגד לעמדתה וביקש להצטרף לעמדת השרים קרעי ואמסלם, וטען כי הדחת יו״ר הדואר היא לגיטימית ועניינית.

סמוטריץ' דרש מהיועמ"שית כי תגיש לבג"ץ בשמו בקשה למחיקתו כמשיב לעתירה תוך ציון עמדתו כי ההדחה היא לגיטימית ועניינית, וכי ככל שהבקשה לא תתקבל לוודא כי עמדתו תוצג בפני בית המשפט בצד הצטרפות לעמדת השרים קרעי ואמסלם בבקשה לדחיית העתירה בשל העדר עילה להתערבותו של בית המשפט.

סמוטריץ' הוסיף: "ככל שהנך מתקשה לתמוך ולייצג עמדה זו, אבקש להצטרף לייצוג העצמי של השרים קרעי ואמסלם. אני מבין את רצונך להישאר רלוונטית להליך להתייצב בבית המשפט נגד עמדתם של השרים הרלוונטיים. מבין אך בשום אופן לא מסכים, בטח לא על הגב שלי. הפרקטיקה הזו ולפיה היועץ המשפטי לממשלה יכול להתייצב בהליך משפטי נגד הממשלה שאותה הוא אמור לייצג כשלא ברור את מה ואת מי הוא מייצג בהליך היא פרקטיקה מופרכת ואין אח וריע בעולם".

"הדבר נכון שבעתיים שעה שאף את מודה כי אין בעניין פסיקה קיימת ומחייבת וכי העניין מעורר שאלות משפטיות חשובות. במצב כזה ברי כי העמדה שאותה את ואנשייך אמורים להציג בפני בית המשפט צריכה להיות עמדתם של השרים הרלוונטיים ובמאמץ לשכנע את בית המשפט כי זו העמדה הנכונה ויש לקבלה".

סמוטריץ' עקץ את אמירתו של המשנה ליועמ"שית גיל לימון ביחס לשומרי הסף: "הגיע העת שתפסיקו להתייחס לנבחרי הציבור כאל כאלה שצריך לשמור על איזה סף מדומיין מפניהם. נבחרי הציבור פועלים לטובת הציבור ששלח אותם לשם כך ומייצגים את האינטרסים של הציבור והם עתידים ליתן את הדין בפניו על האופן שבו הם עושים זאת".

גם יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן תוקף הערב את היועצת המשפטית לממשלה:

"‏היועצת המשפטית לממשלה מסרבת לייצג:

את הממשלה בבג"ץ הסבירות.
את ראש הממשלה בבג"ץ הנבצרות.
את שר המשפטים בבג"ץ הוועדה לבחירת שופטים.
את שר התקשורת, השר לשיתוף פעולה אזורי ושר האוצר בבג"ץ בעניין דואר ישראל.

את מי גלי בהרב כן מייצגת?

האם היא עדיין היועצת המשפטית *לממשלה*?"

מקורבים של שופט העליון יוסף אלרון מתייחסים להחלטתו להגיש מועמדות לנשיאות בית המשפט העליון - ולאש שהוא סופג מאז, כולל מבכירים במערכת המשפט.

הכתבה שלי בעיתון מעריב, הבוקר.

הכתבה באתר:
https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1034719

שר המשפטים יריב לוין פונה ליועמ"שית ואומר לה כי הוא דורש ייצוג עצמי בעתירות לכינוס הוועדה לבחירת שופטים, זאת "בשל עמדותייך הקיצוניות והלעומתיות כדבר שבשגרה לעמדת הממשלה".

במהלך הדיון על המסתננים, השר איתמר בן גביר מתכוון להציע פסקת התגברות על חוק יסוד כבור האדם וחירותו.

היועמ"שית לבג"ץ: לפסול את תיקון הסבירות בחוק יסוד השפיטה.

‏בג"ץ הסבירות | עורך הדין של הממשלה, אילן בומבך, דורש לדחות את הדיון לתחילת חודש אוקטובר בשל תגובתה הארוכה של היועמ"שית הכוללת מאות סעיפים, אליה הוא נדרש לענות בתוך שלושה ימים.

בומבך תוקף את עמדת היועמ"שית: "לאחר עיון ראשוני בתשובת היועמ"שית מהיום, בו נוקטת היועמ"שית בעמדה ‏הקיצונית ביותר שבנמצא, כאשר היא תומכת בסעד הקיצוני ביותר הקיים במשפט הישראלי – הכרזה על בטלות של חקיקת יסוד", כתב בומבך.

לדבריו, "מדובר ברעידת אדמה במשפט הישראלי, ואין כל נימוק מדוע ההתייחסות לעמדה כה קיצונית ומרחיקת לכת, אמורה להינתן בסד זמנים של ימים ספורים וכך גם קיום הדיון".

יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן מבקש מבג"ץ לפסול את הנשיאה חיות מלשבת בהרכב שידון בפסילת חוק הסבירות בשל אמירותיה נגד הרפורמה המשפטית וביטול עילת הסבירות.

רוטמן לשופטים: "אם במקרה קיצוני וחריג שכזה לא מתקיימת עילת פסלות, אזי זו לא תתקיים לעולם".

שלום רב,

להלן דברים שנשא פרקליט המדינה, עמית איסמן, בוועידת המשפט ה-12 של לשכת עורכי הדין, הנערכת כעת בת"א:

---
*אברהם בלוך. כתב משפט, עיתון ואתר מעריב*
הצטרפו לקבלת עדכונים בווטסאפ ובטלגרם:
https://linktr.ee/avribloch

---


"מערכת אכיפת החוק על כל חוליותיה נמצאת בתקופה מורכבת ומאתגרת, אולי התקופה המורכבת והמאתגרת ביותר אותה חווינו. הרפורמה המשפטית, כפי שהיא מכונה, הביאה בתורה למחאה ציבורית רחבת היקף, הן מצד אלה המתנגדים לה והן מצד אלה התומכים בה. רחבת היקף - מבחינת מספר המפגינים והתמשכותה על פני חודשים רבים.
הזכות להפגין, כמו גם הזכות לחופש הביטוי המגולמת בה, הן שתיים מזכויות היסוד החשובות ביותר בכל דמוקרטיה מהותית. זכותו של הפרט להביע את התנגדותו ומחאתו ללא חשש וללא מורא, באופן חוקי כמובן, כנגד מהלכים אותם מקדמות הרשות המבצעת והמחוקקת ושהפרט סבור שיש בהם כדי לפגוע פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית ובשלטון החוק.
ובהקשר זה יפים ונכונים דבריו של בית המשפט העליון משנת 2017 בעניין ההפגנות בכיכר גורן:
"ביקורת על רשויות המדינה ועל אישי ציבור היא נשמת אפה של הדמוקרטיה ואין לך רשות או איש ציבור במדינה דמוקרטית החסינים מביקורת.
היכולת לבקר את השלטון היא מאפיין כה בסיסי של הדמוקרטיה עד כי ניתן לתארה כ"נייר הלקמוס" המבחין בין מדינות דמוקרטיות למדינות שאינן כאלה".

המתח שבין חופש הביטוי וההפגנה, לבין הזכות לפרטיות ולקניין, כשבתווך הצורך לשמור על הסדר הציבורי, ליווה ומלווה הפגנות מאז ומעולם. ביהמ"ש העליון עמד פעמים רבות על האיזון בין הזכויות. כך למשל, בהלכה הידועה "דיין נגד וילק" משנת 1994 נפסק, כי את האיזון יש לבטא בקביעת גדרים של זמן, מקום ואופן, וכי הסמכות לקבוע מראש תנאים אלה נתונה בידי משטרת ישראל, שעליה להבטיח את השמירה על הסדר הציבורי.
האתגר מולו ניצבת הפרקליטות בימים אלה הוא למעשה אתגר כפול. מהצד האחד, טיפול באותם המקרים בהם במסגרת מחאה חוקית ולגיטימית מתבצעות הפרות חוק על ידי מפגינים - בין אם אלה המתנגדים לרפורמה המשפטית ובין אם אלה התומכים בה, ומהצד השני, מתן מענה למקרים של שוטרים הפועלים באלימות שאינה הפעלת כוח סביר במסגרת פעולות שיטור ושמירה על הסדר הציבורי, הנלוות להפגנות השונות.
האתגר הזה אינו חדש לנו. פרקליטות המדינה כשמה כן היא: פרקליטות המדינה של כלל אזרחי מדינת ישראל, תומכי הרפורמה והמתנגדים לה, מפגינים ושוטרים, נשים וגברים, דתיים וחילונים ובני הדתות כולן. פרקליטות המדינה אמונה על האינטרס הציבורי של כלל הציבור באשר הוא. פרקליטות המדינה ולא פרקליטות הממשלה.
תפקידה של הממשלה ואף חובתה לקבוע מדיניות. פרקליטות המדינה מחויבת ביישום מדיניות הממשלה וכך אנחנו עושים בתחומי האכיפה השונים. לצד זאת, שיקול דעתה של הפרקליטות בהחלטותיה הפרטניות בכל תיק ותיק הוא עצמאי, וחייב להישאר עצמאי ולא מוכתב על ידי הממשלה בכלל ואף לא על ידי כל גורם מיניסטריאלי, בכיר ככל שיהיה, בפרט.

דמוקרטיה מהותית, בשונה מדמוקרטיה פורמאלית, חייבת בהפרדה מוסדית ברורה בין קביעת מדיניות על ידי הדרג המיניסטריאלי לבין שיקול דעתם העצמאי של גופי החקירה התביעה והמשפט, הנהנים מעצמאות במילוי תפקידם באכיפת הדין במקרה פרטני. כך בהחלטות שלנו ביחס למפגינים וכך ביחס לשוטרים. כל תיק נבחן באופן פרטני וההחלטות מתקבלות בו על פי הראיות ועל פיהן בלבד. כך היה וכך יהיה.

*פרקליטות המדינה ולא פרקליטות הממשלה, אך באותה מידה פרקליטות המדינה ולא פרקליטות המחאה.*

עניינם של שוטרים אשר קיים חשד סביר כי ביצעו עבירות במסגרת מילוי תפקידם, נבחן וייבחן גם הוא באופן פרטני וההחלטה תתקבל גם היא על פי הראיות ועל פיהן בלבד. *ההחלטה בעניינם אף לא תושפע מהתבטאויותיו של דרג מיניסטריאלי המגבות התנהלות שוטרים החשודים בביצוע עבירות אלימות בעודם בחדר החקירות, והמעבירה ביקורת על התנהלות מח"ש, וזאת ללא כל היכרות עם העובדות והראיות בתיק. לא התבטאויות אלה וגם לא התנהלותם הבעייתית ביותר לטעמי של שוטרים במדים המגיעים למשרדי מח"ש בעת שחבריהם נחקרים באזהרה. כל אלו מהווים לכאורה ניסיונות להשפיע על החקירה ותוצאותיה באצטלה של גיבוי ותמיכה.* מח"ש והעומדת בראשה מקבלים ויקבלו ממני את מלוא הגיבוי וימשיכו לפעול במקצועיות, בהגינות וביסודיות.

בימים אלה, כך נדמה, כמעט ואין בנמצא מי שאין לו דעה ברורה ונחרצת על הרפורמה המשפטית. מהצד האחד מתנגדים גמורים ומצד השני תומכים נלהבים. אנחנו בפרקליטות בוחנים את התיקים המובאים בפנינו באופן מקצועי ולא מפוזיציה כזו או אחרת.

אנו עיוורים לזהות החשודים ולהשתייכותם. *אין בכוונתנו לפעול על מנת לשאת חן בעיני איש - לא בעיני התומכים ולא בעיני המתנגדים, לא בעיני הדרג המיניסטריאלי ולא בעיני אנשי המחאה.* ברור לי שמקום בו איננו בוחרים צד אנו זוכים באופן בלתי נמנע לביקורת משני הצדדים גם יחד. מהצד האחד, אלה טוענים כי בהתנהלותנו כלפי המפגינים אנו מעודדים את המחאה וחמור מכך, לא פחות ולא יותר, פוגעים בביטחון המדינה. ומהצד השני, אלה טוענים, כי בכך שאיננו מגישים כתבי אישום על אתר כנגד שוטרים בהסתמך על תמונות וקטעי סרטונים חלקיים בלבד, אנו מעודדים אלימות שוטרים כנגד מפגינים. ועדיין, על אף המחיר אותו אנו משלמים נמשיך ונפעל בדיוק באותה הדרך.

דווקא בעת הזו, יותר מתמיד, רגלינו הערכיות והמקצועיות נטועות עמוק בקרקע. ההחלטות ימשיכו להתקבל על פי המסד הראייתי ונסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ועל פיהם בלבד.

יש הסבורים שהגשת כתבי אישום כנגד מפגינים אשר פעלו בניגוד לחוק, ימנעו מקרים של הפרת חוק וסדר על ידי מפגינים. ויש החושבים שהגשת כתבי אישום כנגד שוטרים אשר חרגו בפעילותם מן הכוח הסביר, תביא לכך שמקרים מעין אלה לא יישנו. לטעמי, אלה וגם אלה טועים. הליכים פליליים לא נועדו לדיכוי הפגנות, או, לסתימת פיות ובאותה המידה הליכים פליליים לא יימנעו משוטרים מלפעול במקרים מסוימים בכוח שאינו סביר. כתבי אישום מעולם לא מנעו זאת ואין כל סיבה לחשוב שהם יגרמו לכך בהפגנות הנוכחיות.

בחודשים האחרונים אנחנו שומעים פעם אחר פעם טענות לאכיפה בררנית בכל הקשור למחאה. *השוואה בין מחאות אלה למחאות אחרות. לצעדים בהם נקטו רשויות אכיפת החוק באירועים אלה ובאירועים אחרים.* מספרי מעצרים, מספרי כתבי אישום במחאה כזו למול מחאה אחרת ועוד ועוד. בכל הכבוד אלה אינם המבחנים הנוגעים לאכיפה בררנית. *אכיפה בררנית אינה תרגיל במתמטיקה או בהנהלת חשבונות.*

אכן, ככלל כל אדם העובר עבירה ייתן על כך את הדין. לצד זאת, לרשויות התביעה שיקול דעת האם להעמיד לדין אדם אם לאו. שיקול הדעת יוצר מעצם טיבו מנעד של החלטות סבירות אפשרויות. מטבע הדברים, אירועים שונים זה מזה במאפייניהם ובנסיבותיהם. בתוך כך, יש לרשויות מרחב תמרון רחב בכל ההיבטים הנוגעים לאכיפה הפלילית, בכפוף לכך שהתביעה מקבלת את החלטותיה תוך שקילת השיקולים הרלוונטיים ושיקולים אלה בלבד, ושאנו פועלים בתום לב, בהגינות, ללא הפליה ובסבירות.

במסגרת הפעלת שיקול הדעת עלינו לפעול בשוויון. *אך מדובר בשוויון מהותי ולא בשוויון טכני.* בשוויון מהותי נהגנו ובשוויון מהותי נמשיך וננהג. לצד כל האמור ונוכח חשיבות הדברים, הנושא כולו מרוכז ומפוקח באופן צמוד על ידי המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים ומלווה על ידי ועל ידי היועצת המשפטית לממשלה.

עוד הנחיתי את מחוזות הפרקליטות ואת מח"ש לתעדף ולקדם את סיום הטיפול, כל אחד בגזרתו בתיקי המחאה - מפגינים ושוטרים כאחד. תיקי המחאה אינם כמובן חזות הכל ביחס לפעילותה של פרקליטות המדינה. כך למשל, הפשיעה הגואה בחברה הערבית מדאיגה כל אחת ואחד מאיתנו כאזרחיות וכאזרחים וכפרקליטות ופרקליטים. הפשיעה בחברה הערבית אינה רק בעיה של החברה הערבית, היא בעיה קשה של החברה הישראלית כולה. מתוך הבנה של גודל השעה, פרקליטות ופרקליטי המדינה רתומים באופן מלא למאבקה של מערכת אכיפת החוק בפשיעה הגואה בחברה הערבית. הוגשו על ידנו מאות כתבי אישום ובקשות למעצר עד תום ההליכים מקום בו גובשו ראיות מספיקות כנגד נאשמים. פגענו ואנו פוגעים בתשתית הכלכלית של ארגוני הפשיעה באמצעות בקשות חילוט והליכים מיסויים פליליים. בוצעו על ידנו למעלה ממאה פעולות אכיפה משולבת אותן מובילה החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה ושמטרתן פגיעה בצינור החמצן הכלכלי של ארגוני הפשיעה באמצעות כלים אזרחיים ומינהליים.
אינני מקל ראש חלילה בפעילותה של משטרת ישראל בניסיון להיאבק בתופעה, וזוהי הזדמנות מצוינת לחזק את ידיה ואת ידי העומד בראשה, בתקופה קשה זו. עם זאת, חשוב להבהיר: בסופו של יום פרקליטות המדינה היא זו המלווה את החקירות, מגישה את כתבי האישום, מובילה את כלל הליכי האכיפה האזרחיים והמינהליים וזו המנהלת בערכאות השונות עשרות אלפי הליכים פליליים, אזרחיים ומינהליים כאחד.

זוהי הזדמנות מצוינת להביע את הערכתי הרבה ותודתי לפרקליטות ולפרקליטים בפרקליטות המדינה על ההשקעה הרבה והעבודה המקצועית והיסודית הנעשית על ידי כל אחת ואחד מהם.

התחלתי את דבריי תוך שהתייחסתי לתקופה המורכבת בה אנו נמצאים, ואבקש ברשותכם להתייחס למורכבות התקופה גם בסוף דבריי, מאספקט נוסף.

אם לא די במורכבות אותה תיארתי בתחילת דבריי הרי שהתקופה בה אנו נמצאים כך נדמה היא תקופה שבה לעובדות ולראיות, אין שום ערך. *האמת הפכה לעניין שולי. פרשנים ומומחים מטעם עצמם, אשר אין להם היכרות כלשהי עם הראיות והעובדות, מפרשנים שלא לומר מלהגים כמי שבקיאים בפרטים. טענות שאינן אמת וטענות העומדות בסתירה מוחלטת לראיות מוצקות, מהודהדות בלהט, חזור והדהד עד אשר הן הופכות אצל חלקים בציבור הישראלי לאמת שלא ניתן להפריכה.*

בשבועות האחרונים נוכחנו כיצד *התנהגות חסרת אחריות מעין זו של מפיצי הכזב, ושל גורמים בעלי עניין מצד כזה או אחר, גורמת למשבר אמון מיותר ולא מוצדק של חלקים באוכלוסייה כלפי מערכת האכיפה.* כידוע לכם, היכולת שלנו כתביעה לסתור טענות אלה על ידי הצגת העובדות והראיות כהווייתן, מוגבלת מטעמים ברורים ומובנים. השמירה על טוהר ההליך הפלילי, על מנת שלא לפגוע בזכויותיהם של קורבנות העבירה מהצד האחד ונאשמים מהצד השני, הוא ערך חשוב ביותר מבחינתנו.

לצד האמור, במקרים המתאימים וכפי שעשינו גם בעת האחרונה, נמשיך ונשתף בעובדות, קודם כל ולפני הכל את קורבנות העבירה, על מנת שהתמונה הראייתית המדויקת תהיה לנגד עיניהם, וככל הניתן, במסגרת המגבלות החלות עלינו, גם את כלל הציבור על מנת שאותם חלקים בציבור המבקשים לגבש את דעתם על סמך עובדות ולא על סמך המצאות, יוכלו לעשות כן.
...
*אבקש למסור לכם את ברכתה של היועצת המשפטית לממשלה, שלא התאפשר לה להשתתף בוועידה.*

לתפיסתה של היועצת, בידינו, ציבור עורכי הדין מהמגזר הפרטי ומהמגזר הציבורי כאחד, הופקדה אחריות גדולה על עתידה של מערכת המשפט הישראלית. קהילת עורכי הדין הוכיחה לאורך השנים שיש לה תפקיד חיוני בהגנה על זכויות הפרט ובביצור שלטון החוק, לטובת הציבור כולו.

גם בעת הזו, לשכת עורכי הדין, בראשותו של חברי עו״ד בכר, מכירה בתפקידה החברתי ובחשיבותו. שיח פתוח ומעמיק ביחס לנושאי הליבה הוא צו השעה. שיח ביקורתי ומכבד, בין כולנו, הוא מפתח חשוב לליבון מחלוקות, ולהבטחת יכולתה של מערכת המשפט הישראלית להתמודד עם האתגרים שעוד יגיעו.

היועצת מברכת את הנהגת הלשכה ומארגני הוועידה, על כך שזיהו את החשיבות שבהקדשת הוועידה הנוכחית לנושאי הליבה. זאת, תוך הקפדה על הצגתם מזוויות שונות ושמיעת מגוון דעות.

היועצת המשפטית לממשלה ביקשה ממני לברך את כולכם בברכת כנס פורה ושנה טובה".

היועמ"שית מעדכנת את בג"ץ בכך שלשר המשפטים לוין יהיה ייצוג נפרד בעתירות, וכי לעמדתו יש לתת לו זמן מספיק להגיב לפני הדיון בעתירות שמיועד כעת להתקיים ביום חמישי.

*השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בתגובה לדברי פרקליט המדינה עמית איסמן:*

"אכן שום דבר לא משפיע על אג'נדה שמאלנית שהשתלטה על הפרקליטות כבר שנים רבות. ישנם פרקליטים מצויינים והגונים, אך הרוח השולטת בפרקליטות לאורך כל השנים היא רוח השמאל.

ברוב הדיונים שהשתתפתי בהם בשנה האחרונה עם נציגי הפרקליטות, לא באתם ליישם את מדיניות הממשלה אלא מדיניות עצמאית משלכם, של חוסר גיבוי לחיילים, חוסר גיבוי לשוטרים אך גיבוי לאנרכיסטים שהפרו חוק, וממררים את החיים לנבחרי ציבור וחסינות למשפחות פשע ממעצרים מינהליים ומחקירות שב"כ בשל התנגדות הפרקליטות.

בקיצור, עמית היקר: אתם בהחלט עצמאים, עושים מה שבא לכם, שמים פס על הממשלה ועל בחירת העם בקלפי".

היועצת המשפטית לממשלה נגד הממשלה ושר המשפטים לוין: יש לבחור את השרה שתשלים את הרכב הווכדה לבחירת שופטים - ולכנס את הוועדה כבר עכשיו.

*שר המשפטים לשעבר ח"כ גדעון סער תוקף את השר לוין בועידה ה-12 של לשכת עורכי הדין*:


״סירובו של שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא בלתי חוקי והוא פוגע פגיעה ישירה בציבור ובאזרחי ישראל. נבחר ציבור הממלא תפקיד עושה זאת למען הציבור ואינו רשאי להחזיק את הציבור כבן ערובה לשיגעונותיו וגחמותיו. ״