פרסום ראשון | תיק 3000: הסנגורים של מיקי גנור, רווית צמח ועמית ניר, הגישו לבית המשפט את טענות משפט הזוטא, שם נכתב כי החוקרים ביצעו מול גנור "משחק של תקווה וייאוש בכדי להפליל את ראש הממשלה נתניהו".

הסנגורים טוענים כי הפרקליטות מודה שלא היה אישור יועמ"ש לחקור את נתניהו בתיק 3000, כך שחקירת גנור נגד נתניהו היא בניגוד לחוק יסוד הממשלה.

הסנגורים מוסיפים כי הפרקליטות הייתה מודעת לחקירה נגד נתניהו וכי "בכך הפרה הפרקליטות את הוראת חוק היסוד".

לפרסום המלא:
https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1027664

בעיתון, הבוקר.

פרוטוקול הארכת מעצר היהודים החשודים באירוע הירי סמוך למאחז 'עוז ציון'.

צו על תנאי והרחבת הרכב השופטים בנוגע לעתירות על תיקון חוק יסוד הממשלה - נבצרות.

הרכב שופטי בג"ץ שידון בביטול תיקון סעיף הנבצרות בחוק יסוד הממשלה:

1) הנשיאה אסתר חיות;
2) המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן;
3) השופט יצחק עמית;
4) השופט נעם סולברג;
5) השופטת דפנה ברק-ארז;
6) השופטת ענת ברון;
7) השופט דוד מינץ;
8) השופט יוסף אלרון;
9) השופטת יעל וילנר;
10) השופט עופר גרוסקופף;
11) השופט אלכס שטיין

בג"ץ החליט לא לפסול את סעיף הנבצרות בחוק יסוד הממשלה. במקום זאת, יצא צו על תנאי שעוסק בשאלה מתי החוק ייכנס לתוקף. האם כבר מעכשיו, או החל מהכנסת הבאה.

הדבר עשוי להשפיע על היכולת של היועמ"שית להוציא את ראש הממשלה נתניהו לנבצרות במהלך הכנסת הנוכחית.

*הודעת ראשי מפלגות הקואליציה:*

אין לבית המשפט סמכות לבטל חוקי יסוד ואין לו סמכות לקבוע שחוק היסוד יכנס לתוקף בתקופה מאוחרת. אין גם לאף בית משפט סמכות לבטל את תוצאות הבחירות ולאפשר הוצאת ראש ממשלה לנבצרות, דבר שמבטל את הדמוקרטיה מיסודה.

החלטה כזאת שומטת את הבסיס המשותף בין הרשויות שהיה מוסכם לאורך השנים ועומדת בסתירה לאמירתו המפורשת של הנשיא לשעבר אהרון ברק: ״הכנסת רשאית לקבוע בחוק יסוד שאין ביקורת שיפוטית חוקתית, ובית-המשפט לא יוכל להפוך קביעה זו. אם בית-משפט יפסול חוק בטענה שהוא איננו חוקתי, יכולה הכנסת לגבור על פסילה זו בהפיכת החוק שנפסל לחוק יסוד״.

הציבור בישראל נדרש כרגע לרגיעה, להידברות ולהסכמה. בזמן שכזה נדרשים אחריות ואיפוק מצד כלל הרשויות.

ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר:

״שופטי ישראל שיישבו לדין בסוגיית חוק הנבצרות צריכים לדעת שאין מעליהם מורא - זולת הדין.

כולנו צריכים לקבל בהכנעה את פסיקת בית המשפט העליון, תהיה אשר תהיה.

כל מסר בנושא מטעם הרשות המחוקקת או הממשלה אל הרשות השופטת הוא פגיעה בשלטון החוק ובדמוקרטיה״.

פרסום ראשון | אב שישן צמוד למיטתה של בתו בבית החולים, עשה זאת בתחתונים. במקביל, בתו הייתה ללא חולצה ומכוסה בשמיכה לאחר שעברה טיפול רפלקסולוגי.

באחד הבקרים, אחות ראתה את האב מרים את מכנסיו - והוא נעצר בחשד לביצוע מעשה מגונה בבתו.

מכאן נחרבו חייו של האב, על לא עוול בכפו.

מעצרו הוארך בחמישה ימים, הוא סולק מתפקידו כמ"מ מנהל בית ספר ומטה לחמו נשבר.

המשטרה לא זימנה לחקירה את המעסה הרפלקסולוגית שהייתה יכולה לאשש את טענות האב לגבי הסיבה לכך שבתו הייתה ללא חולצה.

לאחר כשלוש שנים של עינוי דין, פרקליטות המדינה החליטה לסגור את תיק החקירה נגד האב מחוסר אשמה.

חוסר אשמה.

לאחר שלוש שנות עינוי דין בשל אי גביית ראייה קריטית על ידי המשטרה. רשלנות שלא תאמן.

עו"ד אביחי חג'בי שמייצג את האב מתכנן להגיש תביעה נגד בית החולים והמשטרה.

לפרסום:
https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1028534

‏38 ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ נגד תיקון חוק יסוד השפיטה וביטול עילת הסבירות.

מצ"ב כתב העתירה המלא.

בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לשחרר את אלישע ירד ממעצר.

מלכתחילה לא ברור איך מכך שירד מנע גניבת נשק עצרו אותו בחשד לרצח...

הירי סמוך למאחז 'עוז ציון': המשטרה החליטה להגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור נגד השחרור של אלישע ירד.

הירי סמוך ל'עוז ציון': בית המשפט העליון ידון מחר בשעה 8:30 בבקשת רשות הערעור של המשטרה נגד ההחלטה של בית המשפט לשחרר את אלישע ירד.

שופטת העליון רות רונן מחליטה להאריך את מעצרו של אלישע ירד, כי בכל מקרה יש בקרוב דיון בבית משפט השלום במהלכו המשטרה תבקש להאריך את המעצר של ירד.

נימוק תמוה ביותר.

בית משפט המחוזי בירושלים מזכה עולים מאיראן שנאשמו בעבירות ריגול: "אין ספק כי מדובר באנשים ציוניים, אוהבי המדינה, שלא הייתה להם, ולו בשלב כלשהו, כוונה לפגוע בביטחון המדינה".

נאשמת אחת זוכתה מעבירה של מסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב והורשעה בעבירה של מגע עם סוכן חוץ.

פרסום ראשון | תיק 3000: לשכת עורכי הדין מצטרפת לסנגורים בערר לבית המשפט העליון, בדרישה לקבוע כי צווים שיפוטיים אינם נחשבים לחומר מודיעיני חסוי אותו ניתן להסתיר מההגנה במסגרת הליך פלילי.

בבקשת הלשכה להצטרף לערר כידיד בית המשפט נכתב: "המימוש של עיקרון פומביות הדיון, בתום החקירה, חיוני לאמון הציבור בהתייחס לשימוש באמצעי חקירה דרסטיים, להגינות כלפי מושאי הצווים, והוא משמש ערובה חשובה לריסון שימוש בלתי-מוצדק או בלתי-מידתי באמצעי חקירה מיוחדים".

לפרסום: https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1028878