‏נתניהו מכחיש בקולו, לראשונה, כי הסכים שיוטל עליו קלון. ההבנה הפשוטה היא כי נתניהו לראשונה גם מודה בקולו בעצם קיום המגעים להסדר טיעון.

#משפט_נתניהו

פרוטוקול מהדיון היום במשפט דרעי

‏נחתם הסדר טיעון עם ליצמן. מהתיק הגדול, נשאר כמעט כלום. ליצמן יודה בהפרת אמונים במסגרת פרשת לייפר, ויוטל עליו קנס זעום של כ-3000 ש"ח עם עונש מאסר על תנאי. ליצמן צפוי להתפטר מהכנסת בכדי שלא יוטל עליו קלון.

*הודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה:*

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, החליט להגיש כתב אישום נגד ח"כ יעקב ליצמן בגין עבירה של מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין. כתב האישום יוגש לבית המשפט השלום בירושלים במסגרת הסדר טיעון, שגובש על דעת פרקליט המדינה, המשנה לפרקליט המדינה (לעניינים פליליים) ופרקליט מחוז ירושלים. זאת לאחר שח"כ ליצמן הודיע ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת הכנסת שאין בכוונתו לבקש חסינות מפני העמדה לדין פלילי.

כתב האישום מייחס לחבר הכנסת ליצמן עבירה של מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין. על פי כתב האישום, ח"כ יעקב ליצמן, אשר שימש אותה עת כסגן שר הבריאות, פעל להשפיע שלא כדין על חוות דעת של עד מומחה, פסיכיאטר עובד משרדו, במסגרת הליך הסגרתה של מלכה לייפר, על מנת שמדינת ישראל לא תסגיר את לייפר למדינה זרה המבקשת להעמידה לדין פלילי בגין עבירות מין.

על פי הסדר הטיעון, חבר הכנסת ליצמן יודה ויורשע במיוחס לו, והצדדים יעתרו במשותף לעונש של מאסר על תנאי וקנס כספי.

בחינת חומרי החקירה והגשת כתב האישום טופלו על ידי פרקליט מחוז ירושלים (פלילי) עו"ד דני ויטמן ועו"ד נורית לנגנטל מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי).

הוועדה לבחירת שופטים מינתה היום גם שופטים לבתי משפט השלום ומשפחה. סך הכל, יחד עם המחוזי, מונו היום 56 שופטים לערכאות השונות.

בין המינויים לשלום ירושלים: הרשמת שרית עבדיאן מבית המשפט העליון.

החלטת מנדלבליט לסגור את התיק נגד השוטרים המעורבים באירוע שהביא למותו של אהוביה סנדק ז"ל.

האבטחה על היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מדלבליט, תוגברה בצורה משמעותית בעקבות סגירת תיק החקירה נגד השוטרים המעורבים באירוע בו נהרג אהוביה סנדק, כך נודע לערוץ 14.

לכתבה המלאה, לחצו כאן.

*דברי סגן רה״מ ושר המשפטים גדעון סער בפרידה מהיועמ״ש בישיבת הממשלה:*

היועמ"ש אביחי מנדלבליט כיהן בתפקיד הקשה והמאתגר הזה - לדעתי התפקיד השני הכי קשה בשירות הציבורי, אחרי תפקיד רה"מ.
הוא כיהן בתקופה הקשה ביותר למוסד החשוב הזה - מוסד היועמ"ש לממשלה - תחת מתקפה גלויה, ארוכה, רצופה וחסרת מעצורים במשך כשנתיים ימים, מתוך הממשלה עצמה ובהובלת רה"מ.

המתקפה הזאת נבעה מסיבה אחת בלבד - החלטתו להגיש, לפי חובתו בחוק, כתב אישום נגד רה"מ.

הניסיון המכוון והמגמתי לקעקע את כל מוסדות אכיפת החוק במדינה לא הסתיים. יש הבדל בין ביקורת לגיטימית לבין דה-לגיטימציה שיטתית וארסית, המבוססת על הפצת עלילות, כזבים ופייק ניוז.

מול המתקפה המסוכנת הזאת, שחתרה תחת יסודות המשטר הדמוקרטי שלנו, גילה היועץ המשפטי לממשלה יכולות עמידה, כושר ספיגה.

ברגעים היסטוריים היה לך תפקיד מפתח בשמירה על המשטר הדמוקרטי בישראל וכאשר ישקע האבק - כך אתה תיזכר.

ד"ר מנדלבליט היה נאמן בכהונתו לאיתור של התפקיד החשוב הזה, לאמת המקצועית שלו, לעקרונותיו, ולערכיו. הוא עשה את התפקיד ביושר, בהגינות וגם - באנושיות.

הוא ידע להעניק לממשלה ולשריה את השירות המשפטי המקצועי תוך ניסיון כן לסייע לממשלה ולשריה להגשים את מדיניותם. הוא נתן את המשקל הנכון והתאים לדרג הפוליטי הנבחר ע"י הציבור לממש את מחויבויותיו כלפי הציבור. במקרים הנדירים והמתאימים ידע להקפיד כדי שמדיניות זאת תתבצע במסגרת החוק.

הרמה המקצועית של ד"ר מנדלבליט היא גבוהה מאוד. היא גם מגוונת אינטרדיסציפלינרית. מעט מאוד משפטנים בקיאים בכל כך הרבה תחומי משפט. באופן מיוחד מרשימה בקיאותו במשפט הבינ"ל, הרלוונטית והמסייעת לאבקה של ישראל למען ביטחון המדינה.

קיימת את הנדר הבית"רי - "ביום שרות אני כמוט נחושת".
תודה בשם עובדי משרד המשפטים
מאחל לך שתוסיף לעשות למען עם ישראל בעתיד.

דברי פרידה שנשא לפני זמן קצר היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בישיבת הממשלה:
 
"לפני שש שנים פחות יומיים, נכנסתי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
בטקס הכניסה לתפקיד, שנערך בלשכת עורכי הדין, עמדתי על שני היסודות המרכזיים שמרכיבים את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה – סיוע לממשלה להגשים את מדיניותה, והאחריות לשמירת קיומו של הדין.
באשר ליסוד הראשון אמרתי – ואני מצטט – כי "שלטון החוק אין משמעו שלטונו של היועץ המשפטי. בשיטתנו הדמוקרטית, השלטון מופקד בידי נבחרי העם". עוד הוספתי בהקשר זה כי "היועץ המשפטי נדרש לסייע לממשלה ולרשויות המדינה למלא את תפקידן ולממש את מדיניותן, ככל שהדבר הוא אפשרי בגבולות החוק. במסגרת הזאת, עלינו גם לשאוף לספק מענה מהיר ויעיל לסוגיות המשפטיות שעומדות לפתחנו, והכל כמובן מבלי להתפשר על יסודיות ומקצועיות העמדה המשפטית."
באשר לשמירת קיומו של הדין אמרתי באותו נאום – ואני שוב מצטט – כי "בראייתי המילים 'שלטון החוק' אינן מילים בעלמא. הן נוגעות לכל אזרח ואזרח במדינה והן אבן יסוד בחוסנה ועוצמתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". עוד הוספתי כי "שלטון החוק הוא הערובה לכך שכולם יהיו שווים בפני החוק, מקטן ועד גדול, תוך מלחמה בלתי מתפשרת בפשיעה המאורגנת ובשחיתות...על-מנת לקיים את שלטון החוק, יש לפעול ללא הרף על-מנת לשמור על עצמאותו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי לממשלה איננו נתון למרותו של איש, זולת האינטרס הציבורי בקיום החוק והמשפט. יש להישמר מכל ניסיון להחליש את מעמדו."
בשש השנים בהן כיהנתי כיועץ המשפטי לממשלה נדרשתי פעם אחר פעם ליצוק תוכן מעשי לעקרונות הללו. אלו היו שנים עתירות אתגרים, בלשון המעטה. בשנים הללו קיבלתי אלפי החלטות, בתחומי הייעוץ המשפטי, הייצוג בערכאות ואכיפת הדין. ותמיד, הקפדתי לפעול לאורם של העקרונות האמורים.
אני מסיים את תפקידי עם תובנות רבות על חשיבותו של שלטון החוק במדינה דמוקרטית, על חשיבותם של מוסדות החוק והמשפט, וגם על דברים שנדרש לשפר בעבודתם. אני לא טוען חלילה שהכול מושלם.
אבל יש תובנה אחת שכבר היום ארצה לשתף אותה בכם – וזו האחריות של הממשלה להבטחת שלטון החוק.
עוד כשהייתי הפרקליט הצבאי הראשי הדגשתי פעם אחר פעם בפני הרמטכ"לים ששירתתי תחתם, ששלטון החוק בצבא היא אינטרס של הצבא כולו, ובראש ובראשונה של העומד בראשה – ראש המטה הכללי. צבא שמקיים בפעולתו את שלטון החוק, שלא נרתע מאכיפת הדין כלפי כולם, כולל מפקדים בכירים, הוא צבא חזק יותר, מוסרי יותר, ובסופו של דבר גם יהיה טוב יותר בשדה הקרב. ולכן, לרמטכ"ל ולמפקד הצבא יש אחריות לשמור על הפרקליטות הצבאית עצמאית וחזקה, כערובה לשמירת שלטון החוק בצבא.
הדבר הזה נכון גם בעולם האזרחי. שלטון החוק אינו עניין פרטי של היועץ המשפטי לממשלה. זהו מרכיב יסודי במדינה דמוקרטית, שהממשלה מחויבת לשמור עליו עבור האזרחים ועבור האינטרס הציבורי. באחד הנאומים, קראתי לכך – ביטחון משפטי – שהוא חלק מהחוסן הלאומי, כמו ביטחון צבאי, ביטחון בריאותי, ביטחון כלכלי, וכן הלאה.
השמירה על שלטון החוק היא חלק מהנאמנות הציבורית של חברי הממשלה, כמי שמחויבים לראות לנגד עיניהם את האינטרסים הממלכתיים לפני האינטרסים הפוליטיים והאישיים שלהם.
ממשלה שפועלת להחלשת שלטון החוק, או חלילה פועלת נגד שלטון החוק, פוגעת בציבור.
היו כאלה שניסו להציג את הפגיעה בשלטון החוק כמהלך אידיאולוגי, תחת הכותרת של "משילות", אבל פעם אחר פעם ראינו שמה שבאמת עמד מאחורי המהלכים הללו היה רצון לקדם אינטרסים אישיים, תוך פגיעה קשה בעיקרון הנאמנות הציבורית.
בעוד יומיים אני אסיים את תפקידי. את התפקיד הזה לא מילאתי לבד ולא יכולתי למלא לבד. היו לי שותפים רבים. חלקם נמצאים פה היום – המשנים ליועץ המשפטי לממשלה. כמובן שעמדו לצידי גם פרקליטי המדינה, המשנים לפרקליט המדינה, הפרקליטים בפרקליטות המדינה כולם, אנשי מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, עוזריי הנאמנים בלשכת היועץ.
מדובר בעובדי ציבור נפלאים – נאמנים, מסורים, מחויבים לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה בגבולות הדין, ובפועל מסייעים רבות לכך. אתם ראיתם את זה באופן בולט במיוחד במסגרת ההתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, אבל תפיסת העולם הזו של סיוע לממשלה היא חלק מהאתוס של עבודת הייעוץ המשפטי הציבורי, שחשוב לשמור עליה.
בעוד זמן קצר, כך אני מקווה, ייבחר יועץ משפטי לממשלה חדש אשר יכהן אחריי, ואני יודע שהוא יזכה להגיע למערכת מפוארת שתסייע בידו למלא את תפקידו ולממש את תחומי אחריותו הרבים.
אני מבקש לסיים בתודה לכם – ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, שר המשפטים, חברי הממשלה, על שותפות אמיתית בשמירה על המדינה שלנו, בזמנים מאתגרים.
פרשת השבוע שקראנו בשבת האחרונה בבתי הכנסת, פרשת משפטים, נפתחת ב-ו' החיבור. בדיבר: ואלה המשפטים.

רש"י מבהיר שהאות "ו" בה נפתחת פרשת השבוע מבקשת ללמד כי אין מדרג בין חוק לחוק. כך כותב רש"י: "מוסיף על הראשונים. מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני". כשם שמתואר בפרשה הקודמת כי עשרת הדברות ירדו מסיני כך כל דבר חקיקה אחר שמתואר מכאן ואילך נמסר גם הוא במעמד הר סיני. התפיסה הזו לפיה כל חוק הוא עליון, ומתוך כך כל חוק חל על כל אדם, היא התפיסה הבסיסית של שלטון החוק במדינה שלנו. אין אדם מעל לחוק וכולם חייבים לפעול לפי החוק. ניסיתי בכל כוחי לשמור על כך.
תודה רבה לכולכם".

הוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה פרסמה את שמות המומלצים:

1. עו"ד איתי אופיר
2. עו"ד גלי בהרב-מיארה
3. ד"ר רועי שיינדורף

ברכות לעורכת הדין גלי בהרב-מיארה על המינוי הצפוי בקרוב.

בחירת היועמ"ש הבא | ‏אין אדם שלא הופתע מכך ששמו של המשנה ליועמ"ש רז נזרי לא מופיע בין שמות המומלצים לתפקיד היועמ"ש הבא.

ההסבר יכול להיות פשוט. נזרי הוא המועמד המוביל מבחינה מקצועית. עצם נוכחותו בין השמות המומלצים לתפקיד היועמ"ש, עדיין הייתה מאיימת על הסיכויים של גלי מיארה, המועמדת של סער.

צריך לומר: גם ברשימה הנוכחית, לגלי מיארה יש את הניסיון המקצועי הנמוך ביותר בייעוץ משפטי.

רועי שיינדורף מכהן כמשנה ליועמ"ש למשפט בינלאומי. מקצועית, יש לו יתרון קל על איתי אופיר שמכהן כיועץ המשפטי למערכת הביטחון.

אבל לשניהם יש ניסיון רלוונטי. לגלי מיארה אין ניסיון בייעוץ משפטי לממשלה. לזכותה עומדת תמיכתו של שר המשפטים סער, ותו לא.

צריך לזכור: לגלי מיארה יש ניסיון ציבורי בפרקליטות, לא בייעוץ המשפטי הציבורי. בהתאם להצהרה של שר המשפטים סער כי הוא יפצל את תפקיד התובע הכללי מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ותפקיד זה יעבור לפרקליט המדינה, לא ברור איזה ניסיון מביאה איתה גלי מיארה.

‏כמובן, אין לשלול כי המינוי של רז נזרי לתפקיד היועמ"ש סוכל בשל היושרה המקצועית שלו בתיקי האלפים, שמתבטאת בהתעקשות שלו גם היום לדבוק בעמדתו כי לא היה צריך להאשים את נתניהו בשוחד במסגרת תיק 4000.

מילה על כך: לא מכבר רעדה המערכת הפוליטית מכך שמנדלבליט יגיע להסדר טיעון מקל, ללא קלון, עם בנימין נתניהו - מה שהיה צפוי להחזיר את נתניהו לשלטון ללא עננת התיקים הפליליים נגדו. ההסדר קרס בסופו של דבר, אבל ניתן רק לדמיין מה עבר בראש של גדעון סער ברגעים שהחתימה על ההסדר הייתה אפשרית. סער לא יכול לאפשר ליריבו המר, נתניהו, לחזור לזירה הפוליטית בעד כל הון שבעולם. בטח שלא בעד מינוי יועמ"ש מקצועי. ניתן לשער כי סער חשב לעצמו שאם נתניהו הגיע כל כך קרוב להסדר טיעון מקל עם מנדלבליט, שהעמיד את נתניהו לדין באשמת שוחד, מה יעשה רז נזרי כיועמ"ש?

ואולי, אולי גם זה מסביר מעט למה שני הנציגים של גדעון סער הצביעו הערב נגד רז נזרי, וסיכלו את המועמדות שלו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה - למרות שהוא היה מועמד של סער.

בשורה תחתונה: גלי מיארה תתמנה ליועצת המשפטית לממשלה, האישה הראשונה בתפקיד. לא ברור מה הרקע המקצועי שמייחד אותה, בטח ובטח מול המועמדים האחרים.

עקרונית ההרגשה היא שיהיה מינוי מאוד פוליטי, אך השאלה הגדולה תהיה האם עו"ד גלי מיארה תהיה יועמ"שית עצמאית, או שתהיה לנו במשך שש השנים הבאות יועמ"שית עם נאמנות אישית לגדעון סער.

נקודה מעניינת: משרד תדמור ושות' לא מפסיק להופיע לאחרונה מול העיניים בהקשר של מינוי בכירים.

שני מועמדים לתפקיד היועמ"ש הבא קשורים למשרד תדמור ושות'. גלי מיארה היא יועצת חיצונית למשרד, ואיתי אופיר היה בו שותף.

אם אינני טועה במסגרת הזמנים, השניים גם עבדו בתדמור ושות' באותו הזמן.

בחירת היועמ"ש הבא | נשיא בית המשפט העליון לשעבר ויו"ר הוועדה לאיתור היועמ"ש הבא, אשר גרוניס, התנגד למינוי של גלי מיארה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה.

לפני שש שנים, גרוניס גם כן עמד בראש הוועדה לאיתור היועמ"ש, והתנגד למינוי של מנדלבליט.