אושר סופית: יופסקו הליכים פליליים שננקטו כנגד יוצאי אתיופיה בשל אכיפה בררנית.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח״כ צגה מלקו, שזכתה לתמיכתי ולגיבוי ממני, הקובעת כי ייעצרו כל ההליכים הפליליים המנוהלים כלפי אזרחים, בכל שלב בו הם מצויים, ביחס לעבירות שביצעו במסגרת המחאה כנגד האלימות המשטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, לרבות מחיקת הרישום הפלילי כלפי אותן עבירות, בכפוף לכך שבביצוע העבירה לא הייתה סכנה ממשית לחיי אדם, וכי לא נגזר על האזרח עונש מאסר בפועל.
הצעת החוק החשובה היא המעשה הצודק והנכון. האכיפה הבררנית שנמשכת במשך שנים היא מיטוט היסודות של הדמוקרטיה ועקרון השוויון של כל אזרח בפני החוק. הפסקת ההליכים הפליליים תעשה צדק היסטורי עם יוצאי אתיופיה. אני מברך את ח״כ צגה מלקו על אישור החוק החשוב שיזמה.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח״כ צגה מלקו, שזכתה לתמיכתי ולגיבוי ממני, הקובעת כי ייעצרו כל ההליכים הפליליים המנוהלים כלפי אזרחים, בכל שלב בו הם מצויים, ביחס לעבירות שביצעו במסגרת המחאה כנגד האלימות המשטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, לרבות מחיקת הרישום הפלילי כלפי אותן עבירות, בכפוף לכך שבביצוע העבירה לא הייתה סכנה ממשית לחיי אדם, וכי לא נגזר על האזרח עונש מאסר בפועל.
הצעת החוק החשובה היא המעשה הצודק והנכון. האכיפה הבררנית שנמשכת במשך שנים היא מיטוט היסודות של הדמוקרטיה ועקרון השוויון של כל אזרח בפני החוק. הפסקת ההליכים הפליליים תעשה צדק היסטורי עם יוצאי אתיופיה. אני מברך את ח״כ צגה מלקו על אישור החוק החשוב שיזמה.
כל מי שצפה בדיון היום בבג״צ בסוגיית מינוי שופטים ונשיא לבית המשפט העליון, הבין מיד את ההכרח שבביצוע מינויים בהסכמה רחבה.
אני אמשיך לעשות מאמץ להגיע להסכמות כפי שעשיתי כל העת, ואני קורא לכל חברי הוועדה לבחירת שופטים להתכנס למאמץ הזה.
בעת מלחמה ממנים בהסכמה. הגעה להסכמה היא צו השעה ותחזק את אמון הציבור במינויים שייעשו. הדרך להגיע להסכמות היא באמצעות נכונות אמיתית לקבל את השונה ולהגיע לפשרות, ולא באמצעות צעדים חד צדדיים וצווים שיפוטיים.
אני אמשיך לעשות מאמץ להגיע להסכמות כפי שעשיתי כל העת, ואני קורא לכל חברי הוועדה לבחירת שופטים להתכנס למאמץ הזה.
בעת מלחמה ממנים בהסכמה. הגעה להסכמה היא צו השעה ותחזק את אמון הציבור במינויים שייעשו. הדרך להגיע להסכמות היא באמצעות נכונות אמיתית לקבל את השונה ולהגיע לפשרות, ולא באמצעות צעדים חד צדדיים וצווים שיפוטיים.
שום החלטה שקרית בהאג לא תשנה את העובדה הפשוטה: ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. כך היה, כך הווה וכך יהיה.
סוף לניצול לרעה של תובענות ייצוגית כנגד עסקים: ועדת שרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק שלי שתגביל את השימוש לרעה בתובענות ייצוגיות.
הצעת החוק גובשה באשכול האזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה, בסיוע ובליווי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שוידאה שמצד אחד תישמר האפשרות לתבוע עסקים המפרים את חובות ההנגשה השונות, אך מצד שני תיפסק תופעת תביעות הסחיטה המרובות.
אחד התיקונים המרכזיים בהצעה הוא ביטול האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד עסקים זעירים, זאת מכיוון שכלי התובענה הייצוגית אינו מתאים בעוצמתו כלפי עסק זעיר, לנוכח גודלו וההשלכות הכלכליות הכבדות על עסקים אלו. כיום, מוגשות תובענות ייצוגיות כנגד עסקים זעירים בסכומים גבוהים אשר נאלצים להתגונן מפניהן בעלויות משמעותיות הכוללות ייצוג משפטי, תשלום תגמול לתובע ולעורך דינו גם כאשר מדובר בטעות בתום לב של העסק הזעיר שלא הכיר את הוראות הרגולציה. בנוסף, ביחס לעילות מסוימות שבהן לא נגרם נזק משמעותי לציבור, כמו הפרה של חוק הספאם, תיקבע חובת פניה מוקדמת, המחייבת לפנות לכל עסק לפני הגשת תובענה ייצוגית. רק במידה והעסק לא תיקן את ההפרה, ניתן יהיה להגיש נגדו תובענה ייצוגית להסדרת הסוגייה כלפי העתיד בלבד. תיקון זה צפוי להוריד מהעומס על בתי המשפט כיוון שבמקרים אלו, ככל שהפניה המוקדמת תיענה בחיוב, והעסק יתקן את הפרת הדין מכאן ולהבא, ישולם תגמול לפונה ולא יהיה צורך לנהל את התביעה בבית המשפט. תיקונים אלה גם יביאו לחיסכון בסכומי העתק שבעלי עסקים נדרשים להשקיע כיום בניהול ההליך בתובענות אלה.
עוד ייקבע בחוק כי פיצוי בתובענות ייצוגיות יהיה כספי בלבד, אלא אם חברי הקבוצה יסכימו לקבל פיצוי בקופונים, הנחות עתידיות וכד'. כיום חלק ניכר מהתיקים שבהם יש עילה טובה כנגד הנתבעות מסתיימים בפשרות שבהם הפיצוי לציבור ניתן באמצעות סעד בעין, המכונה 'הסדר קופונים'. סעד זה ניתן כיום גם כאשר ניתן לזהות את חברי הקבוצה ולבצע השבה ופיצוי כספי. הצעת החוק מבקשת לקבוע שאם ניתן לאתר את הקבוצה, חבר קבוצה יקבל פיצוי שהוא אינו פיצוי כספי, רק אם בחר בכך. בנוסף, לא יהיו הסדרי קופונים במקרה שבו זה לא מעשי להעניק פיצוי אישי לחברי הקבוצה. זאת, בשל הקשיים המשמעותיים הקיימים בפיצוי זה. זאת כיוון שעולה ספק בדבר מידת הצורך של חברי הקבוצה בקופון והוא אף עשוי להוות אקט שיווקי של הנתבעת או מוצר שלנתבעת כבר אין בו צורך.
בנוסף, לאחר תיקון החוק, בתי המשפט יוכלו למחוק על הסף תובענות ייצוגיות שאין בהן עילה או תובענות קנטרניות או טרדניות, שהנזק בהן מזערי.
החוק החדש יגביל את שכר הטרחה של עורכי הדין בתובענות ייצוגיות ויסדיר תחום זה, ויאפשר הטלת הוצאות משפט גם על עורכי הדין אם בית המשפט מצא שהדבר מוצדק. חשוב לציין כי במקרים רבים שכר הטרחה והגמול לתובע נגרעים בפועל מסך הפיצוי לחברי הקבוצה כך שיש מקום להסדיר נושא זה. הצעת החוק מבקשת גם למנוע מצב של "תובעים סדרתיים" בכך החוק יגביל את מספר התובענות הייצוגיות לתובע ייצוגי בשנה.
התיקון לחוק הוא בשורה של ממש, וישים סוף לניצול לרעה של הכלי החשוב של תביעות ייצוגיות כנגד עסקים קטנים, תוך שמירה קפדנית על זכויות אנשים עם מוגבלות. זהו חוק חברתי וכלכלי ראשון במעלה, ואני תקווה שיקודם במהרה. אני מבקש להודות למשנה ליועמ״ש, עו״ד כרמית יוליס ולצוותה, ולמר דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שסייעו רבות בגיבוש הצעת החוק.
הצעת החוק גובשה באשכול האזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה, בסיוע ובליווי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שוידאה שמצד אחד תישמר האפשרות לתבוע עסקים המפרים את חובות ההנגשה השונות, אך מצד שני תיפסק תופעת תביעות הסחיטה המרובות.
אחד התיקונים המרכזיים בהצעה הוא ביטול האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד עסקים זעירים, זאת מכיוון שכלי התובענה הייצוגית אינו מתאים בעוצמתו כלפי עסק זעיר, לנוכח גודלו וההשלכות הכלכליות הכבדות על עסקים אלו. כיום, מוגשות תובענות ייצוגיות כנגד עסקים זעירים בסכומים גבוהים אשר נאלצים להתגונן מפניהן בעלויות משמעותיות הכוללות ייצוג משפטי, תשלום תגמול לתובע ולעורך דינו גם כאשר מדובר בטעות בתום לב של העסק הזעיר שלא הכיר את הוראות הרגולציה. בנוסף, ביחס לעילות מסוימות שבהן לא נגרם נזק משמעותי לציבור, כמו הפרה של חוק הספאם, תיקבע חובת פניה מוקדמת, המחייבת לפנות לכל עסק לפני הגשת תובענה ייצוגית. רק במידה והעסק לא תיקן את ההפרה, ניתן יהיה להגיש נגדו תובענה ייצוגית להסדרת הסוגייה כלפי העתיד בלבד. תיקון זה צפוי להוריד מהעומס על בתי המשפט כיוון שבמקרים אלו, ככל שהפניה המוקדמת תיענה בחיוב, והעסק יתקן את הפרת הדין מכאן ולהבא, ישולם תגמול לפונה ולא יהיה צורך לנהל את התביעה בבית המשפט. תיקונים אלה גם יביאו לחיסכון בסכומי העתק שבעלי עסקים נדרשים להשקיע כיום בניהול ההליך בתובענות אלה.
עוד ייקבע בחוק כי פיצוי בתובענות ייצוגיות יהיה כספי בלבד, אלא אם חברי הקבוצה יסכימו לקבל פיצוי בקופונים, הנחות עתידיות וכד'. כיום חלק ניכר מהתיקים שבהם יש עילה טובה כנגד הנתבעות מסתיימים בפשרות שבהם הפיצוי לציבור ניתן באמצעות סעד בעין, המכונה 'הסדר קופונים'. סעד זה ניתן כיום גם כאשר ניתן לזהות את חברי הקבוצה ולבצע השבה ופיצוי כספי. הצעת החוק מבקשת לקבוע שאם ניתן לאתר את הקבוצה, חבר קבוצה יקבל פיצוי שהוא אינו פיצוי כספי, רק אם בחר בכך. בנוסף, לא יהיו הסדרי קופונים במקרה שבו זה לא מעשי להעניק פיצוי אישי לחברי הקבוצה. זאת, בשל הקשיים המשמעותיים הקיימים בפיצוי זה. זאת כיוון שעולה ספק בדבר מידת הצורך של חברי הקבוצה בקופון והוא אף עשוי להוות אקט שיווקי של הנתבעת או מוצר שלנתבעת כבר אין בו צורך.
בנוסף, לאחר תיקון החוק, בתי המשפט יוכלו למחוק על הסף תובענות ייצוגיות שאין בהן עילה או תובענות קנטרניות או טרדניות, שהנזק בהן מזערי.
החוק החדש יגביל את שכר הטרחה של עורכי הדין בתובענות ייצוגיות ויסדיר תחום זה, ויאפשר הטלת הוצאות משפט גם על עורכי הדין אם בית המשפט מצא שהדבר מוצדק. חשוב לציין כי במקרים רבים שכר הטרחה והגמול לתובע נגרעים בפועל מסך הפיצוי לחברי הקבוצה כך שיש מקום להסדיר נושא זה. הצעת החוק מבקשת גם למנוע מצב של "תובעים סדרתיים" בכך החוק יגביל את מספר התובענות הייצוגיות לתובע ייצוגי בשנה.
התיקון לחוק הוא בשורה של ממש, וישים סוף לניצול לרעה של הכלי החשוב של תביעות ייצוגיות כנגד עסקים קטנים, תוך שמירה קפדנית על זכויות אנשים עם מוגבלות. זהו חוק חברתי וכלכלי ראשון במעלה, ואני תקווה שיקודם במהרה. אני מבקש להודות למשנה ליועמ״ש, עו״ד כרמית יוליס ולצוותה, ולמר דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שסייעו רבות בגיבוש הצעת החוק.
נסיון ההשתקה של עיתונאי ימין מצד אלה שזועקים ״דמוקרטיה״, הוא חרפה וצביעות לשמה, מצד אלה שהתרגלו שהתקשורת שייכת רק להם.
ינון מגל - את האמת שלך אי אפשר להשתיק. ציבור עצום ימשיך לשמוע אותך מדי יום בכל מקום שתשדר ולגבות את המאבק הצודק שאתה מוביל.
ינון מגל - את האמת שלך אי אפשר להשתיק. ציבור עצום ימשיך לשמוע אותך מדי יום בכל מקום שתשדר ולגבות את המאבק הצודק שאתה מוביל.
אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק שלי להפסקת התופעה של שימוש לרעה בתובענות ייצוגיות כנגד עסקים.
אנחנו מביאים היום בשורה שבעלי העסקים והעצמאים חיכו לה שנים ארוכות. הגיע הזמן לשים סוף לניצול לרעה של חוק תובענות ייצוגיות, כדי להוציא מבעלי עסקים ובהם אנשי מילואים רבים סכומי עתק המעשירים קבוצה מצומצמת של יוזמי התביעות. הצעת החוק מבטיחה כי הכלי של תובענות ייצוגיות יישמר וישמש למטרות להן נועד, ובהן דאגה לנגישות ולזכויות אנשים עם מוגבלות, מבלי שהתביעות הייצוגיות ישמשו מכשיר להוצאת כספים מעוסקים ומעצמאים הגונים.
אני מודה למשנה ליועמ״ש, עו״ד כרמית יוליס ולצוותה, ולנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות דן רשל ולצוותו, על עבודתם המקצועית יוצאת הדופן בגיבוש הצעת החוק. אני מבקש להודות גם לח״כ לשעבר אביר קארה שתרם לקידום החוק החשוב.
אנחנו מביאים היום בשורה שבעלי העסקים והעצמאים חיכו לה שנים ארוכות. הגיע הזמן לשים סוף לניצול לרעה של חוק תובענות ייצוגיות, כדי להוציא מבעלי עסקים ובהם אנשי מילואים רבים סכומי עתק המעשירים קבוצה מצומצמת של יוזמי התביעות. הצעת החוק מבטיחה כי הכלי של תובענות ייצוגיות יישמר וישמש למטרות להן נועד, ובהן דאגה לנגישות ולזכויות אנשים עם מוגבלות, מבלי שהתביעות הייצוגיות ישמשו מכשיר להוצאת כספים מעוסקים ומעצמאים הגונים.
אני מודה למשנה ליועמ״ש, עו״ד כרמית יוליס ולצוותה, ולנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות דן רשל ולצוותו, על עבודתם המקצועית יוצאת הדופן בגיבוש הצעת החוק. אני מבקש להודות גם לח״כ לשעבר אביר קארה שתרם לקידום החוק החשוב.
אני מברך את ראש הממשלה נתניהו על נאומו ההיסטורי מול שני בתי הקונגרס, שהזכיר לעולם על מה אנחנו נלחמים ועד כמה צודקת דרכנו.
ראש הממשלה - תודה לך🇮🇱
ראש הממשלה - תודה לך🇮🇱
אושר סופית: הסיוע המשפטי לנפגעי/ות תקיפה מינית יחל כבר בשלב החקירה.
מליאת הכנסת אישרה הלילה את יוזמת שר המשפטים יריב לוין לתיקון משמעותי וחשוב לחוק הסיוע המשפטי, אשר קובע כי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית יהיו זכאים לסיוע משפטי כבר משלב פתיחת החקירה, זאת בניגוד למצב כיום המאפשר הענקת סיוע משפטי רק ממועד הגשת כתב אישום נגד הפוגע. בנוסף יוענק ייצוג משפטי לנפגעי העבירה גם בהליכים אזרחיים הנובעים מאירוע התקיפה, ללא עלות.
עיקרי התיקונים לחוק:
1. ביטול מבחן הזכאות הכלכלית לנפגעי עבירות מין בבקשה לסיוע משפטי בהליכים האזרחיים הנובעים מביצוע העבירה.
2. הסיוע המשפטי יורחב לנפגעי עבירות מין נוספות לדוגמת מעשים מגונים, בעילה אסורה בהסכמה במסגרת יחסי מטפל-מטופל.
3. הרחבת הסיוע המשפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו או נהרגו (נפגעי עבירות המתה ומשפחות שכולות) - החוק מסיר את הגבלת הייצוג שהייתה קיימת עד היום לתקופה של שנתיים, ואף מעגן אותו בחקיקה. הסיוע המשפטי למשפחות ניתן, בין היתר, בנושאי מעמד אישי, הוצאת צווי ירושה, מימוש קצבאות מול הביטוח הלאומי, טיפול בביטוחים ממקום העבודה, טיפול בנושאים כספיים מול הבנקים, ענייני דיור, אפוטרופסות, קטינים ובנושאים נוספים.
4. הרחבת הסיוע המשפטי שניתן למי שהוכרו כקורבנות סחר בבני אדם – הרחבת הסיוע תאפשר לקורבנות לקבל סיוע משפטי בהליכים הפליליים נגד הפוגע, לצד ליווי משפטי בהליכים האזרחיים הנובעים מהעבירה.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: ״התיקון החשוב הזה מצטרף לשורה של מהלכים שאני מוביל, שמהווים מהפכה ביחס לנפגעי עבירה, ובראשם הקמת נציבות נפגעי עבירה, שאושרה בממשלה לפני מספר חודשים. אני מבקש להודות לצוות המקצועי במשרד המשפטים שעמל רבות בגיבוש הצעת החוק החשובה".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: מדובר בתיקון היסטורי וחשוב שיזם וקידם שר המשפטים, התיקון בעל חשיבות עצומה ובשורה של ממש עבור ציבור נפגעות ונפגעי עבירה. המהלך מבטא את ההכרה שלנו, כמשרד המשפטים, בהשמעת קולם של נפגעי העבירה, לאורך ההליכים הפליליים כנגד הפוגע וכן בכל הקשור להליכים אזרחיים שיידרשו בעקבות הפגיעה. אני מודה למשנה למנכ"ל, עו"ד יעל קוטיק, למחלקה למשפט ציבורי מנהלי בייעוץ וחקיקה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עוה"ד אביטל סומפולינסקי ולסיוע המשפטי בראשות עוה"ד נוחי פוליטיס על פעילותם הנמרצת והחשובה בקידום הנושא".
מליאת הכנסת אישרה הלילה את יוזמת שר המשפטים יריב לוין לתיקון משמעותי וחשוב לחוק הסיוע המשפטי, אשר קובע כי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית יהיו זכאים לסיוע משפטי כבר משלב פתיחת החקירה, זאת בניגוד למצב כיום המאפשר הענקת סיוע משפטי רק ממועד הגשת כתב אישום נגד הפוגע. בנוסף יוענק ייצוג משפטי לנפגעי העבירה גם בהליכים אזרחיים הנובעים מאירוע התקיפה, ללא עלות.
עיקרי התיקונים לחוק:
1. ביטול מבחן הזכאות הכלכלית לנפגעי עבירות מין בבקשה לסיוע משפטי בהליכים האזרחיים הנובעים מביצוע העבירה.
2. הסיוע המשפטי יורחב לנפגעי עבירות מין נוספות לדוגמת מעשים מגונים, בעילה אסורה בהסכמה במסגרת יחסי מטפל-מטופל.
3. הרחבת הסיוע המשפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו או נהרגו (נפגעי עבירות המתה ומשפחות שכולות) - החוק מסיר את הגבלת הייצוג שהייתה קיימת עד היום לתקופה של שנתיים, ואף מעגן אותו בחקיקה. הסיוע המשפטי למשפחות ניתן, בין היתר, בנושאי מעמד אישי, הוצאת צווי ירושה, מימוש קצבאות מול הביטוח הלאומי, טיפול בביטוחים ממקום העבודה, טיפול בנושאים כספיים מול הבנקים, ענייני דיור, אפוטרופסות, קטינים ובנושאים נוספים.
4. הרחבת הסיוע המשפטי שניתן למי שהוכרו כקורבנות סחר בבני אדם – הרחבת הסיוע תאפשר לקורבנות לקבל סיוע משפטי בהליכים הפליליים נגד הפוגע, לצד ליווי משפטי בהליכים האזרחיים הנובעים מהעבירה.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: ״התיקון החשוב הזה מצטרף לשורה של מהלכים שאני מוביל, שמהווים מהפכה ביחס לנפגעי עבירה, ובראשם הקמת נציבות נפגעי עבירה, שאושרה בממשלה לפני מספר חודשים. אני מבקש להודות לצוות המקצועי במשרד המשפטים שעמל רבות בגיבוש הצעת החוק החשובה".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: מדובר בתיקון היסטורי וחשוב שיזם וקידם שר המשפטים, התיקון בעל חשיבות עצומה ובשורה של ממש עבור ציבור נפגעות ונפגעי עבירה. המהלך מבטא את ההכרה שלנו, כמשרד המשפטים, בהשמעת קולם של נפגעי העבירה, לאורך ההליכים הפליליים כנגד הפוגע וכן בכל הקשור להליכים אזרחיים שיידרשו בעקבות הפגיעה. אני מודה למשנה למנכ"ל, עו"ד יעל קוטיק, למחלקה למשפט ציבורי מנהלי בייעוץ וחקיקה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עוה"ד אביטל סומפולינסקי ולסיוע המשפטי בראשות עוה"ד נוחי פוליטיס על פעילותם הנמרצת והחשובה בקידום הנושא".
לבי נשבר לנוכח המראות המזעזעים באסון הקשה במג׳דל שמס. אין מילים בפי שיוכלו לנחם את המשפחות על האובדן הקשה. אני שולח איחולי החלמה לפצועים, חיבוק גדול למשפחות ולעדה הדרוזית כולה.
הזדעזעתי לראות את התמונות הקשות של מעצר חיילים בשדה תימן, בדרך שמתאימה למעצר פושעים מסוכנים. אי אפשר לקבל את זה, גם אם אין ויכוח באשר לחובה לשמור על החוק ועל פקודות הצבא. אסור לשכוח שמדובר בחיילים שעושים עבודת קודש קשה מאין כמוה עבור כולנו, של שמירה על הגרועים שבמחבלים.
מה שראינו היום הוא תוצאה נוספת של עיוות ערכי ומוסרי מתמשך שמתחיל מלמעלה, מפסקי דין והחלטות של בית המשפט העליון.
רבים רבים משמיעים היום את הדרישה לשינוי המצב מן היסוד. הגיע הזמן שהזעקה הציבורית המוצדקת תמצא אוזן קשבת אצל חברי הכנסת שנמנעו בעבר מלתמוך בביצוע השינויים הדרושים.
מה שראינו היום הוא תוצאה נוספת של עיוות ערכי ומוסרי מתמשך שמתחיל מלמעלה, מפסקי דין והחלטות של בית המשפט העליון.
רבים רבים משמיעים היום את הדרישה לשינוי המצב מן היסוד. הגיע הזמן שהזעקה הציבורית המוצדקת תמצא אוזן קשבת אצל חברי הכנסת שנמנעו בעבר מלתמוך בביצוע השינויים הדרושים.
הדיון שהתנהל הבוקר בבג״ץ בעתירה של הרשות הפלסטינית הוא ביטוי נוסף לליקוי המאורות בו נתונים שופטי בג״ץ.
כנראה שיש מי שעדיין לא הפנימו שהרשות הפלסטינית היא גורם עוין, מעניקה מימון בסכומי עתק לטרוריסטים ומחנכת להשמדת ישראל.
באף מדינה בעולם לא היו מאפשרים ליישות טרור להגיש עתירות. ונשאלת השאלה - מה הצעד הבא? האם בקרוב תהיה זכות עמידה גם לעתירות של חמאס?
כנראה שיש מי שעדיין לא הפנימו שהרשות הפלסטינית היא גורם עוין, מעניקה מימון בסכומי עתק לטרוריסטים ומחנכת להשמדת ישראל.
באף מדינה בעולם לא היו מאפשרים ליישות טרור להגיש עתירות. ונשאלת השאלה - מה הצעד הבא? האם בקרוב תהיה זכות עמידה גם לעתירות של חמאס?