בעוד שחיילינו נלחמים זה לצד זה בחזיתות השונות, ובשעה שהעם כולו כואב את אובדנם של חיים רבים, אסור לקרוע את עם ישראל במחלוקות.
אזרחי ישראל מצפים מבית המשפט העליון שלא לפרסם תוך כדי מלחמה פסק דין השנוי במחלוקת אפילו בין שופטיו.
מתוך אותה ציפייה ואחריות לאומית, נבחרי העם בכנסת פועלים שהליכי החקיקה יתנהלו בימים אלו בהסכמה רחבה, תוך הימנעות מדיון בנושאים השנויים במחלוקת.
ראוי שבית המשפט העליון ינהג באחריות דומה ולא ייצור קרע עמוק בעם, בעת שבה כולנו משוועים לאחדות.
אזרחי ישראל מצפים מבית המשפט העליון שלא לפרסם תוך כדי מלחמה פסק דין השנוי במחלוקת אפילו בין שופטיו.
מתוך אותה ציפייה ואחריות לאומית, נבחרי העם בכנסת פועלים שהליכי החקיקה יתנהלו בימים אלו בהסכמה רחבה, תוך הימנעות מדיון בנושאים השנויים במחלוקת.
ראוי שבית המשפט העליון ינהג באחריות דומה ולא ייצור קרע עמוק בעם, בעת שבה כולנו משוועים לאחדות.
החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם את פסק הדין תוך כדי מלחמה, היא ההפך מרוח האחדות הנדרשת בימים אלה להצלחת לוחמינו בחזית.
השופטים למעשה לוקחים לידיהם בפסק הדין את כל הסמכויות, אשר במשטר דמוקרטי מתחלקות באופן מאוזן בין שלוש רשויות השלטון. מצב בו אי אפשר לחוקק אפילו חוק יסוד או לקבל החלטה כלשהי בכנסת ובממשלה שלא בהסכמת שופטי העליון, לוקח ממיליוני אזרחים את קולם ואת הזכות הבסיסית להיות שותפים באופן שווה בקבלת הההחלטות.
פסק הדין, שאין דומה לו באף דמוקרטיה מערבית, לא ירפה את ידינו. כשהמערכה נמשכת בחזיתות השונות, נמשיך לנהוג באיפוק ובאחריות.
השופטים למעשה לוקחים לידיהם בפסק הדין את כל הסמכויות, אשר במשטר דמוקרטי מתחלקות באופן מאוזן בין שלוש רשויות השלטון. מצב בו אי אפשר לחוקק אפילו חוק יסוד או לקבל החלטה כלשהי בכנסת ובממשלה שלא בהסכמת שופטי העליון, לוקח ממיליוני אזרחים את קולם ואת הזכות הבסיסית להיות שותפים באופן שווה בקבלת הההחלטות.
פסק הדין, שאין דומה לו באף דמוקרטיה מערבית, לא ירפה את ידינו. כשהמערכה נמשכת בחזיתות השונות, נמשיך לנהוג באיפוק ובאחריות.
החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם פסקי דין השנויים במחלוקת קשה אפילו בינם לבין עצמם, תוך כדי שלוחמינו מחרפים את נפשם בחזית, היא מעשה הפוגע באחדות העם המתחייבת בתקופה זו.
ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי מחליפים בקלפי ולא בפסק דין.
הביטול החפוז כלאחר יד של חקיקת הכנסת, הוא הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות. אי אפשר למנוע מהעם לממש את רצונו בדמוקרטיה מתוקנת ולבטל פעם אחר פעם את החלטות נבחריו.
ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי מחליפים בקלפי ולא בפסק דין.
הביטול החפוז כלאחר יד של חקיקת הכנסת, הוא הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות. אי אפשר למנוע מהעם לממש את רצונו בדמוקרטיה מתוקנת ולבטל פעם אחר פעם את החלטות נבחריו.
בוקר קשה מאוד, עם קבלת ההודעה על נפילתם של לוחמינו היקרים אתמול בעזה.
הבוקר הנורא הזה הוא תזכורת נוספת למחירה הכבד של המלחמה, ולגבורתם של לוחמינו בכל החזיתות.
אני שולח מעומק לבי תנחומים למשפחות הנופלים ואיחולי החלמה לפצועים.
הבוקר הנורא הזה הוא תזכורת נוספת למחירה הכבד של המלחמה, ולגבורתם של לוחמינו בכל החזיתות.
אני שולח מעומק לבי תנחומים למשפחות הנופלים ואיחולי החלמה לפצועים.
הוועדה הציבורית שמונתה לבחון את נושא המעצרים לצורכי חקירה, בראשות הנשיאה (בדימ') שולמית דותן, הגישה היום לשר לביטחון לאומי בן גביר ואליי, דו"ח ביניים ובו היא מפרטת את מסקנותיה והמלצותיה.
המלצות הביניים עוסקות בנושא היקף סמכויות הקצין הממונה לשחרר בערובה עצור, ובהתמודדות עם ריבוי המקרים שבהם חשודים נותרים עצורים בשעות הלילה, גם בנסיבות שבהן ניתן היה לשחררם קודם לכן.
המתווה המוצע מייצר הליך שחרור יעיל יותר, תוך התחשבות בשיקולי החקירה ובצרכיה, ובד בבד תוך שמירה על זכויות העצור וצמצום זמן המעצר. למתווה השפעה מועילה, גם אם עקיפה, על גורמים נוספים, כמו שב"ס ובית המשפט, וכמובן - גם על המשטרה, זאת, בין השאר, בדרך של הקטנת כמות המעצרים הבלתי מחויבים, ובצמצום הזמן שבו שוטרים נאלצים להימצא בבית המשפט לדיונים, שהצורך בהם יתייתר.
השר בן גביר ואני הודינו לחברי הוועדה, והודענו כי בכוונתנו לבחון את מסקנותיה בהקדם האפשרי.
ריבוי המעצרים המיותרים ותנאי המעצר הקשים, כפי שנחשפו בשנים האחרונות, מחייבים שינוי מקיף במדיניות המעצרים וכן בתנאי המעצר. מסקנות ועדת דותן הן צעד ראשון וחשוב בכיוון זה.
צילום: מיכאל דימנשטיין, לע״מ
המלצות הביניים עוסקות בנושא היקף סמכויות הקצין הממונה לשחרר בערובה עצור, ובהתמודדות עם ריבוי המקרים שבהם חשודים נותרים עצורים בשעות הלילה, גם בנסיבות שבהן ניתן היה לשחררם קודם לכן.
המתווה המוצע מייצר הליך שחרור יעיל יותר, תוך התחשבות בשיקולי החקירה ובצרכיה, ובד בבד תוך שמירה על זכויות העצור וצמצום זמן המעצר. למתווה השפעה מועילה, גם אם עקיפה, על גורמים נוספים, כמו שב"ס ובית המשפט, וכמובן - גם על המשטרה, זאת, בין השאר, בדרך של הקטנת כמות המעצרים הבלתי מחויבים, ובצמצום הזמן שבו שוטרים נאלצים להימצא בבית המשפט לדיונים, שהצורך בהם יתייתר.
השר בן גביר ואני הודינו לחברי הוועדה, והודענו כי בכוונתנו לבחון את מסקנותיה בהקדם האפשרי.
ריבוי המעצרים המיותרים ותנאי המעצר הקשים, כפי שנחשפו בשנים האחרונות, מחייבים שינוי מקיף במדיניות המעצרים וכן בתנאי המעצר. מסקנות ועדת דותן הן צעד ראשון וחשוב בכיוון זה.
צילום: מיכאל דימנשטיין, לע״מ
אושר בוועדת השרים לחקיקה: ישללו קצבאות בגין ילדים שנמצאים במעצר בשל עבירת טרור.
ועדת השרים לחקיקה בראשותי אישרה לפני זמן קצר את הצעת החוק של ח״כ אריאל קלנר, ביוזמה משותפת עם של שר העבודה יואב בן צור ושלי, לפיה תישלל הזכאות לקצבת ילדים עבור קטין שנמצא במעצר בשל עבירת טרור. לפי ההצעה, ילד שהורשע בעבירת טרור ונגזר עליו עונש מאסר בגין עבירה זו, הוריו לא יקבלו עבורו קצבאות ילדים, כל זמן שהוא מרצה את עונשו.
ההצעה תובא לקריאה טרומית במליאה ביום רביעי.
הצעת החוק באה לשים סוף לאבסורד לפיו מי שהורשעו במעשי טרור יקבלו קצבאות ילדים מהמדינה. הגיע הזמן להפסיק לחלק מתנות לטרור.
ועדת השרים לחקיקה בראשותי אישרה לפני זמן קצר את הצעת החוק של ח״כ אריאל קלנר, ביוזמה משותפת עם של שר העבודה יואב בן צור ושלי, לפיה תישלל הזכאות לקצבת ילדים עבור קטין שנמצא במעצר בשל עבירת טרור. לפי ההצעה, ילד שהורשע בעבירת טרור ונגזר עליו עונש מאסר בגין עבירה זו, הוריו לא יקבלו עבורו קצבאות ילדים, כל זמן שהוא מרצה את עונשו.
ההצעה תובא לקריאה טרומית במליאה ביום רביעי.
הצעת החוק באה לשים סוף לאבסורד לפיו מי שהורשעו במעשי טרור יקבלו קצבאות ילדים מהמדינה. הגיע הזמן להפסיק לחלק מתנות לטרור.
בשורה למתמחים במשפטים - אושר בכנסת החוק המקצר את תקופת ההתמחות.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שיזמתי, הקובעת כי תקופת ההתמחות לקבלת רשיון עריכת דין תקוצר בהדרגה משנה וחצי לשנה בלבד. החוק יחול עד סוף שנת 2024, ושר המשפטים יוכל להאריך בצו את תוקף החוק עד סוף שנת 2025, בכפוף לאישור ועדת החוקה של הכנסת.
החוק שאושר היום בכנסת הוא בשורה טובה למתמחים ולמי שעתידים להתחיל את התמחותם בקרוב. זוהי עזרה חשובה למשרתי המילואים ולבני ובנות זוגם, וזוהי בשורה גדולה והקלה גדולה למתמחים שהוצאו לחל״ת ולכלל ציבור המתמחים בישראל. אני מודה לכל מי שהיה שותף למאמץ: יו״ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח״כ שמחה רוטמן ולחברי הוועדה ולצוות הוועדה, ולצוותים במשרד המשפטים ובמחלקת ייעוץ וחקיקה.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שיזמתי, הקובעת כי תקופת ההתמחות לקבלת רשיון עריכת דין תקוצר בהדרגה משנה וחצי לשנה בלבד. החוק יחול עד סוף שנת 2024, ושר המשפטים יוכל להאריך בצו את תוקף החוק עד סוף שנת 2025, בכפוף לאישור ועדת החוקה של הכנסת.
החוק שאושר היום בכנסת הוא בשורה טובה למתמחים ולמי שעתידים להתחיל את התמחותם בקרוב. זוהי עזרה חשובה למשרתי המילואים ולבני ובנות זוגם, וזוהי בשורה גדולה והקלה גדולה למתמחים שהוצאו לחל״ת ולכלל ציבור המתמחים בישראל. אני מודה לכל מי שהיה שותף למאמץ: יו״ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח״כ שמחה רוטמן ולחברי הוועדה ולצוות הוועדה, ולצוותים במשרד המשפטים ובמחלקת ייעוץ וחקיקה.
אושר בטרומית: יופסקו הליכים פליליים שננקטו כנגד יוצאי אתיופיה בשל אכיפה בררנית.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח״כ צגה מלקו, בתמיכתי, הקובעת כי ייעצרו כל ההליכים הפליליים המנוהלים כלפי אזרחים, בכל שלב בו הם מצויים, ביחס לעבירות שביצעו במסגרת המחאה כנגד האלימות המשטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, לרבות מחיקת הרישום הפלילי כלפי אותן עבירות, בכפוף לכך שבביצוע העבירה לא הייתה סכנה ממשית לחיי אדם, וכי לא נגזר על האזרח עונש מאסר בפועל.
הצעת החוק החשובה מבקשת לעשות את המעשה הצודק והנכון. אכיפה בררנית היא מיטוט היסודות של הדמוקרטיה ועקרון השוויון של כל אזרח בפני החוק. הפסקת ההליכים הפליליים כמוצע בהצעת החוק תעשה צדק היסטורי עם יוצאי אתיופיה. אני מודה לח״כ צגה מלקו שיזמה את הצעת החוק החשובה.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח״כ צגה מלקו, בתמיכתי, הקובעת כי ייעצרו כל ההליכים הפליליים המנוהלים כלפי אזרחים, בכל שלב בו הם מצויים, ביחס לעבירות שביצעו במסגרת המחאה כנגד האלימות המשטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, לרבות מחיקת הרישום הפלילי כלפי אותן עבירות, בכפוף לכך שבביצוע העבירה לא הייתה סכנה ממשית לחיי אדם, וכי לא נגזר על האזרח עונש מאסר בפועל.
הצעת החוק החשובה מבקשת לעשות את המעשה הצודק והנכון. אכיפה בררנית היא מיטוט היסודות של הדמוקרטיה ועקרון השוויון של כל אזרח בפני החוק. הפסקת ההליכים הפליליים כמוצע בהצעת החוק תעשה צדק היסטורי עם יוצאי אתיופיה. אני מודה לח״כ צגה מלקו שיזמה את הצעת החוק החשובה.
קיבלתי בצער רב את הידיעה על פטירתו של סלים ג׳ובראן, שופט בית המשפט העליון בדימוס, שהלך לעולמו הבוקר.
עבדתי לצידו של השופט ג׳ובראן, בעת שכיהן כיו״ר ועדת הבחירות המרכזית. השופט ג׳ובראן היה אדם הגון, נעים הליכות ומשפטן בעל ידע עצום, שפסיקותיו ודרכו המשפטית הותירו חותם בשיטת המשפט הישראלית.
אני שולח תנחומים למשפחתו ולחבריו. יהי זכרו ברוך.
עבדתי לצידו של השופט ג׳ובראן, בעת שכיהן כיו״ר ועדת הבחירות המרכזית. השופט ג׳ובראן היה אדם הגון, נעים הליכות ומשפטן בעל ידע עצום, שפסיקותיו ודרכו המשפטית הותירו חותם בשיטת המשפט הישראלית.
אני שולח תנחומים למשפחתו ולחבריו. יהי זכרו ברוך.
מהפכה ביחס לנפגעי עבירה: הממשלה אישרה את הצעתי להקמת נציבות לטיפול נפגעי עבירה.
לראשונה בישראל תוקם נציבות שתרכז את נושא נפגעי העבירה בממשלה ואף תתן מענים ייחודיים לנפגעי עבירה כתוצאה ממלחמת 'חרבות ברזל'.
לאחר עבודה מקצועית מאומצת במשרד המשפטים תחת אחריותו של מנכ״ל המשרד איתמר דוננפלד, הממשלה אישרה את הצעתי, להקמת נציבות לנפגעי עבירה. מדובר במהלך משמעותי שמבטא את המחויבות של המדינה כלפי נפגעי עבירה וההכרה בכך כי נדרש גוף ייעודי שיפעל לקידום וטיפול בצרכים השונים של נפגעי העבירה. הנציבות תפעל בתיאום עם משרדי הממשלה, להנגשה ומימוש זכויותיהם של נפגעי עבירה, בכל ההיבטים הרלוונטיים לרבות היבטים משפטיים, טיפוליים תעסוקתיים ועוד. הנציבות תפעל לגיבוש מדיניות כלל ממשלתית וחיזוק הקשר בין גורמי הממשלה במטרה לתת את המענים הנדרשים והמיטביים לנפגעי העבירה.
הנחת העבודה המרכזית שהובילה להקמת הגוף היא כי מענה הוליסטי ואינטגרציה בין כלל המערכים הקיימים ישפרו את הממשק בין המדינה לנפגע העבירה ויגבירו את יחסי האמון של נפגע העבירה במענים הממשלתיים. הנציבות תפעל גם לשיתופי פעולה עם גופים אזרחיים מתוך הבנה כי יש בכך לתרום לשיפור המענים הנדרשים לנפגעי העבירה.
ההחלטה על הקמת הנציבות התקבלה, בין היתר, על רקע המלצותיה של הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי (ועדת ברלינר), מהן עלה כי במדינות רבות בעולם קיימות נציבויות נפגעי עבירה המתכללות את הטיפול בנפגעי עבירה, מסייעות בקביעת מדיניות לתמיכה בנפגעי העבירה, מסייעות בשיפור העברת המידע הנמסר לנפגעי עבירה ובהגברת המודעות לזכויותיהם ולשירותים להם הם זכאים.
הצורך בהקמת הנציבות התחדד והועצם באופן דחוף ומובהק בעקבות מתקפת הטרור של ארגון החמאס ב-7 באוקטובר, עם עלייה ניכרת בצרכיהם של נפגעי עבירה תוך התייחסות לצרכים הייחודיים הנדרשים בהקשר זה.
מדובר במהלך פורץ דרך, שמבטא את המחויבות של המדינה כלפי נפגעי העבירה, ומכיר בכך שיש להקים גוף ייעודי לטיפול בהם. הקמת הנציבות כגוף שיתכלל את תחום נפגעי העבירה, ויהיה אחראי ליישומו של חוק זכויות נפגעי העבירה, תקדם באופן משמעותי את הטיפול בנפגעי עבירה ותסייע להם ולגופי האכיפה בתחום זה. אני מודה לצוות המקצועי במשרד המשפטים שעמל רבות על גיבוש הצעת ההחלטה להקמת הנציבות.
לראשונה בישראל תוקם נציבות שתרכז את נושא נפגעי העבירה בממשלה ואף תתן מענים ייחודיים לנפגעי עבירה כתוצאה ממלחמת 'חרבות ברזל'.
לאחר עבודה מקצועית מאומצת במשרד המשפטים תחת אחריותו של מנכ״ל המשרד איתמר דוננפלד, הממשלה אישרה את הצעתי, להקמת נציבות לנפגעי עבירה. מדובר במהלך משמעותי שמבטא את המחויבות של המדינה כלפי נפגעי עבירה וההכרה בכך כי נדרש גוף ייעודי שיפעל לקידום וטיפול בצרכים השונים של נפגעי העבירה. הנציבות תפעל בתיאום עם משרדי הממשלה, להנגשה ומימוש זכויותיהם של נפגעי עבירה, בכל ההיבטים הרלוונטיים לרבות היבטים משפטיים, טיפוליים תעסוקתיים ועוד. הנציבות תפעל לגיבוש מדיניות כלל ממשלתית וחיזוק הקשר בין גורמי הממשלה במטרה לתת את המענים הנדרשים והמיטביים לנפגעי העבירה.
הנחת העבודה המרכזית שהובילה להקמת הגוף היא כי מענה הוליסטי ואינטגרציה בין כלל המערכים הקיימים ישפרו את הממשק בין המדינה לנפגע העבירה ויגבירו את יחסי האמון של נפגע העבירה במענים הממשלתיים. הנציבות תפעל גם לשיתופי פעולה עם גופים אזרחיים מתוך הבנה כי יש בכך לתרום לשיפור המענים הנדרשים לנפגעי העבירה.
ההחלטה על הקמת הנציבות התקבלה, בין היתר, על רקע המלצותיה של הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי (ועדת ברלינר), מהן עלה כי במדינות רבות בעולם קיימות נציבויות נפגעי עבירה המתכללות את הטיפול בנפגעי עבירה, מסייעות בקביעת מדיניות לתמיכה בנפגעי העבירה, מסייעות בשיפור העברת המידע הנמסר לנפגעי עבירה ובהגברת המודעות לזכויותיהם ולשירותים להם הם זכאים.
הצורך בהקמת הנציבות התחדד והועצם באופן דחוף ומובהק בעקבות מתקפת הטרור של ארגון החמאס ב-7 באוקטובר, עם עלייה ניכרת בצרכיהם של נפגעי עבירה תוך התייחסות לצרכים הייחודיים הנדרשים בהקשר זה.
מדובר במהלך פורץ דרך, שמבטא את המחויבות של המדינה כלפי נפגעי העבירה, ומכיר בכך שיש להקים גוף ייעודי לטיפול בהם. הקמת הנציבות כגוף שיתכלל את תחום נפגעי העבירה, ויהיה אחראי ליישומו של חוק זכויות נפגעי העבירה, תקדם באופן משמעותי את הטיפול בנפגעי עבירה ותסייע להם ולגופי האכיפה בתחום זה. אני מודה לצוות המקצועי במשרד המשפטים שעמל רבות על גיבוש הצעת ההחלטה להקמת הנציבות.
תיקון עוול היסטורי - אושרה סופית הצעתו של שר המשפטים לוין: הסיוע המשפטי לניצולי שואה ולוחמים בנאצים יורחב לכל תחומי המשפט ויינתן ללא צורך בבדיקת זכאות כלכלית.
מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק הסיוע המשפטי, שיזם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, אשר מרחיב את היקף הסיוע המשפטי של משרד המשפטים לניצולי שואה לכל תחומי המשפט האזרחי. תיקון החוק יאפשר את הרחבת הייצוג והייעוץ המשפטי מטעם משרד המשפטים לניצולי שואה לא רק בעניין זכויותיהם לקבלת תגמולים כניצולי שואה ולהליכים הנובעים מהם, אלא לכל נושא בו יידרשו ניצולי השואה לקבל עזרה משפטית, במגוון תחומים.
על פי נתונים שפורסמו במהלך השנה האחרונה, בישראל חיים כ-147,199 ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בתקופת השואה, וגילם הממוצע עומד על 87.5 שנים, 462 מהם חצו את גיל 100. על פי החוק שהיה קיים עד כה, משרד המשפטים העניק סיוע משפטי לניצולי שואה ללא מבחן זכאות כלכלית בערכאות השונות לרבות בבתי המשפט המחוזי והעליון, בעניינים הנוגעים בעניין זכויותיהם לקבלת תגמולים ולהליכים הנובעים מהם, לפי חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה בנאצים. בנוסף, הסיוע המשפטי מעניק ייעוץ משפטי ראשוני וייצוג משפטי אותם מול עורכי דין פרטיים בענייני שכר טרחה הנגבה מהם.
*כעת, במסגרת התיקון לחוק, ניצולי שואה יהיו זכאים לקבל סיוע משפטי בכל התחומים בהם מעניק משרד המשפטים סיוע משפטי, בהם טיפול בחובות להוצאה לפועל, הוצאת צווי ירושה ועריכת צוואות, עריכת ייפוי כוח מתמשך, מעמד אישי, תחום הדיור הציבורי ותחומים רבים נוספים, וזאת ללא צורך בבחינת זכאות כלכלית.*
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: ״התיקון לחוק הסיוע המשפטי, שיעניק זכאות לסיוע משפטי ללא עלות לניצולי שואה וללוחמים בנאצים הוא תיקון עוול היסטורי. מדובר במהלך חשוב, שיאפשר להם למצות את זכויותיהם ביתר קלות, כפי שמגיע להם. אני מודה לצוות המקצועי במשרד המשפטים, בראשות המנכ״ל איתמר דוננפלד, שעמלו רבות בגיבוש הצעת החוק החשובה.״
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: ״הרחבת הסיוע המשפטי לניצולי שואה ולוחמים בנאצים, במגוון רחב של נושאים וללא צורך בבדיקת זכאות כלכלית, תביא לנגישות רבה יותר עבורם, לצדק ולחיים בכבוד. מהלך זה מקודם במסגרת מדיניות משרד המשפטים להנגיש שירותים המשפטיים לאוכלוסיות ייחודיות ולפעול להסרת חסמים עבורן, ובאופן זה להקל עליהם כשהם נדרשים לכך. עלינו להבטיח ששורדי השואה והלוחמים בנאצים יקבלו את השירותים המשפטיים הטובים ביותר וימצו את כל זכויותיהם".
ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, נוחי פוליטיס: " הסיוע המשפטי פועל כל העת להסרת חסמים לנגישות לצדק עבור אנשים מאוכלוסיות מוחלשות, באמצעות מימוש זכויותיהם וקידום השוויון לכל בפני הערכאות. רבים מהניצולים מתקשים לממש בכוחות עצמם את זכויותיהם השונות, שעון החול הולך ואוזל, ולפיכך הגברת מימוש זכויותיהם - היא צו השעה. נמשיך לפעול במרץ למען הענקת הסיוע המשפטי המקצועי לזכאים".
*למידע על הסיוע המשפטי של משרד המשפטים לניצולי שואה ולוחמים בנאצים: https://www.gov.il/he/departments/guides/holocaust_survivors_services*
מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק הסיוע המשפטי, שיזם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, אשר מרחיב את היקף הסיוע המשפטי של משרד המשפטים לניצולי שואה לכל תחומי המשפט האזרחי. תיקון החוק יאפשר את הרחבת הייצוג והייעוץ המשפטי מטעם משרד המשפטים לניצולי שואה לא רק בעניין זכויותיהם לקבלת תגמולים כניצולי שואה ולהליכים הנובעים מהם, אלא לכל נושא בו יידרשו ניצולי השואה לקבל עזרה משפטית, במגוון תחומים.
על פי נתונים שפורסמו במהלך השנה האחרונה, בישראל חיים כ-147,199 ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בתקופת השואה, וגילם הממוצע עומד על 87.5 שנים, 462 מהם חצו את גיל 100. על פי החוק שהיה קיים עד כה, משרד המשפטים העניק סיוע משפטי לניצולי שואה ללא מבחן זכאות כלכלית בערכאות השונות לרבות בבתי המשפט המחוזי והעליון, בעניינים הנוגעים בעניין זכויותיהם לקבלת תגמולים ולהליכים הנובעים מהם, לפי חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה בנאצים. בנוסף, הסיוע המשפטי מעניק ייעוץ משפטי ראשוני וייצוג משפטי אותם מול עורכי דין פרטיים בענייני שכר טרחה הנגבה מהם.
*כעת, במסגרת התיקון לחוק, ניצולי שואה יהיו זכאים לקבל סיוע משפטי בכל התחומים בהם מעניק משרד המשפטים סיוע משפטי, בהם טיפול בחובות להוצאה לפועל, הוצאת צווי ירושה ועריכת צוואות, עריכת ייפוי כוח מתמשך, מעמד אישי, תחום הדיור הציבורי ותחומים רבים נוספים, וזאת ללא צורך בבחינת זכאות כלכלית.*
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: ״התיקון לחוק הסיוע המשפטי, שיעניק זכאות לסיוע משפטי ללא עלות לניצולי שואה וללוחמים בנאצים הוא תיקון עוול היסטורי. מדובר במהלך חשוב, שיאפשר להם למצות את זכויותיהם ביתר קלות, כפי שמגיע להם. אני מודה לצוות המקצועי במשרד המשפטים, בראשות המנכ״ל איתמר דוננפלד, שעמלו רבות בגיבוש הצעת החוק החשובה.״
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: ״הרחבת הסיוע המשפטי לניצולי שואה ולוחמים בנאצים, במגוון רחב של נושאים וללא צורך בבדיקת זכאות כלכלית, תביא לנגישות רבה יותר עבורם, לצדק ולחיים בכבוד. מהלך זה מקודם במסגרת מדיניות משרד המשפטים להנגיש שירותים המשפטיים לאוכלוסיות ייחודיות ולפעול להסרת חסמים עבורן, ובאופן זה להקל עליהם כשהם נדרשים לכך. עלינו להבטיח ששורדי השואה והלוחמים בנאצים יקבלו את השירותים המשפטיים הטובים ביותר וימצו את כל זכויותיהם".
ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, נוחי פוליטיס: " הסיוע המשפטי פועל כל העת להסרת חסמים לנגישות לצדק עבור אנשים מאוכלוסיות מוחלשות, באמצעות מימוש זכויותיהם וקידום השוויון לכל בפני הערכאות. רבים מהניצולים מתקשים לממש בכוחות עצמם את זכויותיהם השונות, שעון החול הולך ואוזל, ולפיכך הגברת מימוש זכויותיהם - היא צו השעה. נמשיך לפעול במרץ למען הענקת הסיוע המשפטי המקצועי לזכאים".
*למידע על הסיוע המשפטי של משרד המשפטים לניצולי שואה ולוחמים בנאצים: https://www.gov.il/he/departments/guides/holocaust_survivors_services*
הקלה נוספת למשרתי המילואים: יצומצם היקף החומר במבחני לשכת
עורכי הדין.
חתמתי אתמול על תקנות המאפשרות לצמצם בכ-20% את החומר הנדרש למבחני הלשכה. ההקלה תינתן למי שישרתו במילואים בסמוך למועדי הבחינות החל ממועד יוני ועד לסוף שנת 2024. מהלך זה מצטרף למהלכים קודמים אותם הובלתי לסיוע למשרתי המילואים, בין היתר קיצור ההתמחות.
תיקון התקנות, שגובש על ידי הלשכה המשפטית במשרד המשפטים, נעשה באמצעות הוראת שעה ויחול על הבחינות שצפויות להתקיים החל ממועד יוני 2024 ובמועדים נוספים בהמשך שנה זו.
התקנות החדשות מצטרפות למהלכים נוספים שקודמו במשרד המשפטים לאחרונה אשר נועדו לסייע בתקופת המלחמה לסטודנטים ומתמחים המשרתים במילואים. בין היתר, הוחלט על עריכת מועדי בחינות מיוחדים נוספים במהלך השנה, כאשר חיילי המילואים יהיו זכאים לפיצול הבחינה לשני חלקים, ושר המשפטים אף חתם על צו שיסייע לסטודנטים בשירות מילואים ולבני/ות זוג לממש את ההקלות וההטבות ולקבל את מלוא זכויותיהם במוסדות להשכלה גבוהה לצד הקלות והטבות נוספות לסטודנטים ברחבי הארץ.
מדינת ישראל חבה חוב מוסרי וערכי למשרתי המילואים. הקשיים שעלו מן השטח בקרב הסטודנטים והמתמחים משרתי המילואים, מחייבים התאמות שיקלו עליהם. ההקלות בבחינה ללשכת עורכי הדין הן ביטוי אחד לחובה הזו. נמשיך לוודא שמשרתי המילואים יקבלו את הזכויות המגיעות להם.
עורכי הדין.
חתמתי אתמול על תקנות המאפשרות לצמצם בכ-20% את החומר הנדרש למבחני הלשכה. ההקלה תינתן למי שישרתו במילואים בסמוך למועדי הבחינות החל ממועד יוני ועד לסוף שנת 2024. מהלך זה מצטרף למהלכים קודמים אותם הובלתי לסיוע למשרתי המילואים, בין היתר קיצור ההתמחות.
תיקון התקנות, שגובש על ידי הלשכה המשפטית במשרד המשפטים, נעשה באמצעות הוראת שעה ויחול על הבחינות שצפויות להתקיים החל ממועד יוני 2024 ובמועדים נוספים בהמשך שנה זו.
התקנות החדשות מצטרפות למהלכים נוספים שקודמו במשרד המשפטים לאחרונה אשר נועדו לסייע בתקופת המלחמה לסטודנטים ומתמחים המשרתים במילואים. בין היתר, הוחלט על עריכת מועדי בחינות מיוחדים נוספים במהלך השנה, כאשר חיילי המילואים יהיו זכאים לפיצול הבחינה לשני חלקים, ושר המשפטים אף חתם על צו שיסייע לסטודנטים בשירות מילואים ולבני/ות זוג לממש את ההקלות וההטבות ולקבל את מלוא זכויותיהם במוסדות להשכלה גבוהה לצד הקלות והטבות נוספות לסטודנטים ברחבי הארץ.
מדינת ישראל חבה חוב מוסרי וערכי למשרתי המילואים. הקשיים שעלו מן השטח בקרב הסטודנטים והמתמחים משרתי המילואים, מחייבים התאמות שיקלו עליהם. ההקלות בבחינה ללשכת עורכי הדין הן ביטוי אחד לחובה הזו. נמשיך לוודא שמשרתי המילואים יקבלו את הזכויות המגיעות להם.
מהלך חשוב לצמצום פערים ושילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה: הכנסת אישרה סופית חובת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות בחברות ממשלתיות.
מליאת הכנסת אישרה הערב בקריאה שניה ושלישית את התיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הקובע חובת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות בחברות ממשלתיות. הצעת החוק קודמה על ידי משרד המשפטים ומשרד העבודה במטרה לקדם את השילוב של אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה בכלל ובמגזר הציבורי בפרט.
הצעת החוק קובעת יעד העסקה של 5% אנשים עם מוגבלות בכל חברה ממשלתית בה מועסקים 100 עובדים ומעלה, כפי שכבר מתחייב בחוק כיום במשרדי הממשלה, יחידות הסמך ובתי חולים ממשלתיים. מעבר לכך, התיקון לחוק יחייב את החברות הממשלתיות בגיבוש תכניות לקליטת עובדים עם מוגבלות והקמת מנגנון להעברת מידע לשם בחינת רמת העמידה ביעד.
על פי הצעת החוק, החובה תחול על 31 חברות ממשלתיות בתום שנה מיום פרסומו, כאשר בשנה הראשונה לתחולתו החברות יחויבו בייצוג של 3.5% והחל מהשנה שלאחר מכן היעד יעמוד על 5%, בדומה ליעד שחל על כלל המגזר הציבורי.
זהו תיקון עוול היסטורי וצעד חשוב שיגביר את שילובו של ציבור גדול זה במעגל התעסוקה, ויפתח בפניהם אפשרויות תעסוקה רבות. אני מודה לשרים דודי אמסלם ויואב בן צור, ולאנשי משרד המשפטים, בראשות המנכ״ל איתמר דוננפלד, שעמלו על קידום הצעת החוק החשוב.
מליאת הכנסת אישרה הערב בקריאה שניה ושלישית את התיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הקובע חובת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות בחברות ממשלתיות. הצעת החוק קודמה על ידי משרד המשפטים ומשרד העבודה במטרה לקדם את השילוב של אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה בכלל ובמגזר הציבורי בפרט.
הצעת החוק קובעת יעד העסקה של 5% אנשים עם מוגבלות בכל חברה ממשלתית בה מועסקים 100 עובדים ומעלה, כפי שכבר מתחייב בחוק כיום במשרדי הממשלה, יחידות הסמך ובתי חולים ממשלתיים. מעבר לכך, התיקון לחוק יחייב את החברות הממשלתיות בגיבוש תכניות לקליטת עובדים עם מוגבלות והקמת מנגנון להעברת מידע לשם בחינת רמת העמידה ביעד.
על פי הצעת החוק, החובה תחול על 31 חברות ממשלתיות בתום שנה מיום פרסומו, כאשר בשנה הראשונה לתחולתו החברות יחויבו בייצוג של 3.5% והחל מהשנה שלאחר מכן היעד יעמוד על 5%, בדומה ליעד שחל על כלל המגזר הציבורי.
זהו תיקון עוול היסטורי וצעד חשוב שיגביר את שילובו של ציבור גדול זה במעגל התעסוקה, ויפתח בפניהם אפשרויות תעסוקה רבות. אני מודה לשרים דודי אמסלם ויואב בן צור, ולאנשי משרד המשפטים, בראשות המנכ״ל איתמר דוננפלד, שעמלו על קידום הצעת החוק החשוב.
ביקרתי היום, יחד עם ידידי ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, בלשכת רשות האכיפה והגבייה בעיר, שנפגעה מרקטה ב-7 באוקטובר, שופצה ונפתחה מחדש. הודיתי לעובדי הלשכה המסורים ולהנהלת הרשות בהובלתו של מנהל רשות האכיפה והגבייה, עו״ד אורי ולרשטיין, על עבודתם החשובה במתן שירות לזוכים ולחייבים, במיוחד בימים אלה.
לאחר מכן סיירתי, יחד עם ידידי ראש עיריית שדרות אלון דוידי, במרכז השירות לתושב בעיר, שמעניק במיוחד בימים אלה שירות חשוב המסייע לתושבי העיר במיצוי זכויותיהם מול רשויות המדינה וכן בהסדרת חובות בהוצאה לפועל. הודיתי לעובדי המרכז ולנציגות ההוצאה לפועל, והדגשתי את חשיבות הפרוייקט התורם לחוסן של העיר ושל תושביה.
לאחר מכן סיירתי, יחד עם ידידי ראש עיריית שדרות אלון דוידי, במרכז השירות לתושב בעיר, שמעניק במיוחד בימים אלה שירות חשוב המסייע לתושבי העיר במיצוי זכויותיהם מול רשויות המדינה וכן בהסדרת חובות בהוצאה לפועל. הודיתי לעובדי המרכז ולנציגות ההוצאה לפועל, והדגשתי את חשיבות הפרוייקט התורם לחוסן של העיר ושל תושביה.
השתתפתי היום בטקס הצהרת האמונים של השופטים והרשמים אשר נבחרו לכהונה בסבב המינויים האחרון.
השבעת שופטים חדשים, היא ביטוי נוסף לעוצמה ולנחישות שלנו להמשיך ולקיים כאן חיים ולתת שירות לאזרחי המדינה, גם כשאנו נמצאים בשעת מלחמה קשה.
אי אפשר שלא להתרשם מהפסיפס האנושי המגוון ויוצא הדופן, אשר יוצרים השופטים והרשמים אשר התמנו בחודשים האחרונים. בחירתם של שופטים ורשמים משכבות העם השונות, בדרך שתבטא את היותה של מערכת המשפט שייכת לכולם ופתוחה לכולם, היא מטרה שבעיני אין כל קושי לעמוד בה. חרף זאת, הבחירה הפעם הייתה מורכבת, שכן אין זה סוד שקיימים חילוקי דעות לא מעטים בשאלת מינויים של שופטים ובאשר לדרך בה נכון לבצע מינויים אלה.
דווקא משום כך, ונוכח מציאות המלחמה בה אנו נתונים, ראיתי חשיבות עליונה לעמוד על כך שכלל המינויים יבוצעו בהסכמה רחבה מאוד.
צילום: מעיין טואף, לע״מ
השבעת שופטים חדשים, היא ביטוי נוסף לעוצמה ולנחישות שלנו להמשיך ולקיים כאן חיים ולתת שירות לאזרחי המדינה, גם כשאנו נמצאים בשעת מלחמה קשה.
אי אפשר שלא להתרשם מהפסיפס האנושי המגוון ויוצא הדופן, אשר יוצרים השופטים והרשמים אשר התמנו בחודשים האחרונים. בחירתם של שופטים ורשמים משכבות העם השונות, בדרך שתבטא את היותה של מערכת המשפט שייכת לכולם ופתוחה לכולם, היא מטרה שבעיני אין כל קושי לעמוד בה. חרף זאת, הבחירה הפעם הייתה מורכבת, שכן אין זה סוד שקיימים חילוקי דעות לא מעטים בשאלת מינויים של שופטים ובאשר לדרך בה נכון לבצע מינויים אלה.
דווקא משום כך, ונוכח מציאות המלחמה בה אנו נתונים, ראיתי חשיבות עליונה לעמוד על כך שכלל המינויים יבוצעו בהסכמה רחבה מאוד.
צילום: מעיין טואף, לע״מ