מיד עם פרוץ המלחמה הודיעה הקואליציה על הקפאת כל עיסוק ברפורמה המשפטית. חשבתי אז שלא נכון לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת כשהמדינה נמצאת במלחמה מרובת זירות.
כמה שבועות לאחר פרוץ המלחמה הודעתי כי בכוונתי לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולהביא למינוי שופטים בהסכמה רחבה, כמתחייב בשעת המלחמה. במהלך החודשים שלאחר פרוץ המלחמה הצלחנו למנות 162 שופטים בהסכמה של כל חברי הוועדה. מספר חסר תקדים.
גם בעניין המינויים לבית המשפט העליון הייתי ועודני מעוניין להגיע לפשרות. ב-26 באוגוסט השנה פניתי למ״מ נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט עוזי פוגלמן, והצעתי פשרה: השופט אלרון ימונה לתקופה של כשנה לנשיא העליון, ואחריו ימונה מועמד השופטים. בנוסף, הצעתי שהשופטים יגישו בפני נציגי הקואליציה בוועדה שני מועמדים לכהונת שופטים בבית המשפט העליון, מהם נבחר אחד, ובמקביל נציגי הקואליציה יציגו שני שמות, מהם הוועדה תבחר שופט אחד. באשר לשופט השלישי, הצעתי כי נגיע למינוי מוסכם מבין שופטות בתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ.
דקות לאחר ששלחתי לשופט פוגלמן את הצעתי - הוא דחה אותה בבוז מבלי שדן בה בכלל.
השופט פוגלמן ידע היטב שאני מוכן לדון על פרטי ההצעה. גם מ״מ הנשיא הנוכחי, השופט יצחק עמית, יודע זאת. אך הם בחרו להתחפר בסרבנותם.
לפני מספר חודשים החליט בג״ץ, בהרכב בראשות השופטת וילנר, כי כהונתי כשר המשפטים תהיה רק בתואר. השופטת וילנר הוציאה צו שהלכה למעשה נטל ממני את הסמכות הנתונה לי בחוק לקבוע את סדר יומה של הוועדה לבחירת שופטים, וקבעה במחי יד כי דרך ההסכמות שעד כה הצליחה להביא למספר חסר תקדים של מינויים - מבוטלת.
למרות שהצו בלתי חוקי על פניו, החלטתי להתחיל בתהליך. פרסמתי את שמות המועמדים ברשומות, והוועדה לבחירת שופטים החלה לדון בעניין.
אלא שלבג״צ אצה הדרך. ביום חמישי האחרון, במהלך חסר תקדים, החליט ההרכב שהוא עצמו יקבע את סדר יומה של הוועדה, ופסק דד ליין - להביא הצבעה על מינוי נשיא תוך חמישה שבועות. וההליך? הוא לא חשוב. בלי זמן לדיון אמיתי בהסתייגויות הרבות שהוגשו. במקביל, מנעו השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין את שידור דיוני הוועדה, כדי שיוכלו למנות את השופט עמית במחשכים, בהתעלם מההסתייגויות הרבות והשאלות הקשות שעולות מהן.
למהלכים חסרי התקדים האלה מצטרפות שורת מעשים והחלטות חסרות אחריות של בית המשפט העליון ושופטיו. מספר שבועות לאחר הטבח הנורא של ה-7.10, השתלט בג״צ באופן סופי על סמכויות הכנסת, וקיבל החלטה שאין לה תקדים בעולם כולו לבטל חוק יסוד שהתקבל בכנסת ברוב גדול של למעלה ממחצית כלל חברי הכנסת. בג״צ לא הסתפק בזה - מאז פרוץ המלחמה הוא דן בתנאי המחבלים שטבחו ב-7 לאוקטובר, דן בסיוע ההומניטרי לחמאס בעזה, שקל להורות למדינה לשחרר גופות מחבלים בעוד חטופינו נמקים במנהרות החמאס, ושורה ארוכה של דברים נוספים. הערב פורסם כי השופטת רות רונן אף הגיעה לכלא עופר על מנת לפקח מקרוב על תנאי המאסר של הנוח׳בות.
הממשלה פעלה באחריות ועם פרוץ המלחמה השעתה כל עיסוק ברפורמה. בית המשפט, בחוסר אחריות שאין למעלה ממנו, החליט לנצל זאת כדי להמשיך ולהשתלט על סמכויות הכנסת והממשלה. היום הצטרף לחוסר האחריות הזה פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, שקרא לחיילים להודיע שיסרבו לשרת.
זו מציאות שאין לקבלה. בית המשפט דוחק את הכנסת ואת הממשלה בלית ברירה לפעול בעת הזו על מנת להשיב את סמכויותיה על כנן.
אני עצרתי. הם המשיכו ביתר שאת. אני ביקשתי להימנע מהעיסוק בזה עכשיו. הם קבעו בצו מועד מיידי והכתיבו את לוח הזמנים. אני פעלתי להגיע להסכמות. הם הוציאו צווים חסרי תקדים ופועלים בדרך כוחנית של כפיה. אני מבקש להביא למינויים מוסכמים שיזכו לאמון הציבור כולו. הם סוגרים את שערי בית המשפט בפני כל מי שאינו חושב כמוהם.
הם לא הותירו בידינו ברירה. זה לא יכול להימשך כך. גם לנו יש זכויות.
כמה שבועות לאחר פרוץ המלחמה הודעתי כי בכוונתי לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולהביא למינוי שופטים בהסכמה רחבה, כמתחייב בשעת המלחמה. במהלך החודשים שלאחר פרוץ המלחמה הצלחנו למנות 162 שופטים בהסכמה של כל חברי הוועדה. מספר חסר תקדים.
גם בעניין המינויים לבית המשפט העליון הייתי ועודני מעוניין להגיע לפשרות. ב-26 באוגוסט השנה פניתי למ״מ נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט עוזי פוגלמן, והצעתי פשרה: השופט אלרון ימונה לתקופה של כשנה לנשיא העליון, ואחריו ימונה מועמד השופטים. בנוסף, הצעתי שהשופטים יגישו בפני נציגי הקואליציה בוועדה שני מועמדים לכהונת שופטים בבית המשפט העליון, מהם נבחר אחד, ובמקביל נציגי הקואליציה יציגו שני שמות, מהם הוועדה תבחר שופט אחד. באשר לשופט השלישי, הצעתי כי נגיע למינוי מוסכם מבין שופטות בתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ.
דקות לאחר ששלחתי לשופט פוגלמן את הצעתי - הוא דחה אותה בבוז מבלי שדן בה בכלל.
השופט פוגלמן ידע היטב שאני מוכן לדון על פרטי ההצעה. גם מ״מ הנשיא הנוכחי, השופט יצחק עמית, יודע זאת. אך הם בחרו להתחפר בסרבנותם.
לפני מספר חודשים החליט בג״ץ, בהרכב בראשות השופטת וילנר, כי כהונתי כשר המשפטים תהיה רק בתואר. השופטת וילנר הוציאה צו שהלכה למעשה נטל ממני את הסמכות הנתונה לי בחוק לקבוע את סדר יומה של הוועדה לבחירת שופטים, וקבעה במחי יד כי דרך ההסכמות שעד כה הצליחה להביא למספר חסר תקדים של מינויים - מבוטלת.
למרות שהצו בלתי חוקי על פניו, החלטתי להתחיל בתהליך. פרסמתי את שמות המועמדים ברשומות, והוועדה לבחירת שופטים החלה לדון בעניין.
אלא שלבג״צ אצה הדרך. ביום חמישי האחרון, במהלך חסר תקדים, החליט ההרכב שהוא עצמו יקבע את סדר יומה של הוועדה, ופסק דד ליין - להביא הצבעה על מינוי נשיא תוך חמישה שבועות. וההליך? הוא לא חשוב. בלי זמן לדיון אמיתי בהסתייגויות הרבות שהוגשו. במקביל, מנעו השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין את שידור דיוני הוועדה, כדי שיוכלו למנות את השופט עמית במחשכים, בהתעלם מההסתייגויות הרבות והשאלות הקשות שעולות מהן.
למהלכים חסרי התקדים האלה מצטרפות שורת מעשים והחלטות חסרות אחריות של בית המשפט העליון ושופטיו. מספר שבועות לאחר הטבח הנורא של ה-7.10, השתלט בג״צ באופן סופי על סמכויות הכנסת, וקיבל החלטה שאין לה תקדים בעולם כולו לבטל חוק יסוד שהתקבל בכנסת ברוב גדול של למעלה ממחצית כלל חברי הכנסת. בג״צ לא הסתפק בזה - מאז פרוץ המלחמה הוא דן בתנאי המחבלים שטבחו ב-7 לאוקטובר, דן בסיוע ההומניטרי לחמאס בעזה, שקל להורות למדינה לשחרר גופות מחבלים בעוד חטופינו נמקים במנהרות החמאס, ושורה ארוכה של דברים נוספים. הערב פורסם כי השופטת רות רונן אף הגיעה לכלא עופר על מנת לפקח מקרוב על תנאי המאסר של הנוח׳בות.
הממשלה פעלה באחריות ועם פרוץ המלחמה השעתה כל עיסוק ברפורמה. בית המשפט, בחוסר אחריות שאין למעלה ממנו, החליט לנצל זאת כדי להמשיך ולהשתלט על סמכויות הכנסת והממשלה. היום הצטרף לחוסר האחריות הזה פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, שקרא לחיילים להודיע שיסרבו לשרת.
זו מציאות שאין לקבלה. בית המשפט דוחק את הכנסת ואת הממשלה בלית ברירה לפעול בעת הזו על מנת להשיב את סמכויותיה על כנן.
אני עצרתי. הם המשיכו ביתר שאת. אני ביקשתי להימנע מהעיסוק בזה עכשיו. הם קבעו בצו מועד מיידי והכתיבו את לוח הזמנים. אני פעלתי להגיע להסכמות. הם הוציאו צווים חסרי תקדים ופועלים בדרך כוחנית של כפיה. אני מבקש להביא למינויים מוסכמים שיזכו לאמון הציבור כולו. הם סוגרים את שערי בית המשפט בפני כל מי שאינו חושב כמוהם.
הם לא הותירו בידינו ברירה. זה לא יכול להימשך כך. גם לנו יש זכויות.
בזמן הקצר שחלף מאז שפרסמתי את הפוסט האחרון קיבלתי מספר עצום של פניות מאזרחים שמחזקים אותי לפעול לתיקון המצב במערכת המשפט. רבים נוספים כתבו לי שהם מתקשים להבין מדוע הפשרה שהצעתי למ״מ נשיא בית המשפט העליון פוגלמן בחודש אוגוסט, לא התקבלה על ידי השופטים.
הצעת הפשרה ההוגנת שהצעתי לשופטים עודנה מונחת על השולחן. ההגינות וטובת המדינה גם יחד מחייבים להיענות לה.
אני שב ומדגיש פעם נוספת את שאמרתי לכל אורך הדרך - דרך ההסכמה וההידברות הייתה ונשארה הדרך הנכונה והעדיפה. בד בבד - לא תהיה השלמה עם צווים חד צדדיים הדורסים את רוב העם.
הצעת הפשרה ההוגנת שהצעתי לשופטים עודנה מונחת על השולחן. ההגינות וטובת המדינה גם יחד מחייבים להיענות לה.
אני שב ומדגיש פעם נוספת את שאמרתי לכל אורך הדרך - דרך ההסכמה וההידברות הייתה ונשארה הדרך הנכונה והעדיפה. בד בבד - לא תהיה השלמה עם צווים חד צדדיים הדורסים את רוב העם.
בבוקר שופט בית המשפט העליון בדימוס מלצר מאיים לפסול את חברי הכנסת שלא נושאים חן בעיני השופטים.
בערב שלושה שופטים בעליון ממשיכים לדאוג לתנאי אסירים. כמובן שלא לתנאי הנגד א׳, אלא לתנאי המחבלים.
יש עוד מישהו שחושב שאפשר להמשיך ככה?
בערב שלושה שופטים בעליון ממשיכים לדאוג לתנאי אסירים. כמובן שלא לתנאי הנגד א׳, אלא לתנאי המחבלים.
יש עוד מישהו שחושב שאפשר להמשיך ככה?
האכיפה הבררנית הקיצונית הרימה את ראשה המכוער פעם נוספת.
בעוד אזרחי ישראל מצפים לכך שמי שאיים על מפכ״ל המשטרה או קרא לסרבנות יוזמן לחקירה, היועצת ופרקליט המדינה עסוקים בכלל בפתיחת חקירות בעקבות רכילויות בטלוויזיה.
אכיפה בררנית היא פשע!
בעוד אזרחי ישראל מצפים לכך שמי שאיים על מפכ״ל המשטרה או קרא לסרבנות יוזמן לחקירה, היועצת ופרקליט המדינה עסוקים בכלל בפתיחת חקירות בעקבות רכילויות בטלוויזיה.
אכיפה בררנית היא פשע!
באיזו מדינה שופטים שבוחרים את עצמם יכולים לפסול על חודו של קול חוק שהפרלמנט קיבל בשלוש קריאות? רק בישראל הדמוקרטיה הולכת ומוחלפת בשלטון של קומץ שופטים, אשר מסרבים אפילו לקיים שידור חי של הליכי הבחירה הפסולים של עצמם.
רבים מאוד מבינים היום שאסור שזה יימשך. שהגיע הזמן להחזיר את הסמכות לריבון - העם. אני מקווה שכל מרכיבי הקואליציה יתעלו לגודל השעה ויאפשרו לבצע סוף סוף את השינוי הדרוש בשיטת בחירת השופטים.
רבים מאוד מבינים היום שאסור שזה יימשך. שהגיע הזמן להחזיר את הסמכות לריבון - העם. אני מקווה שכל מרכיבי הקואליציה יתעלו לגודל השעה ויאפשרו לבצע סוף סוף את השינוי הדרוש בשיטת בחירת השופטים.
הודעה משותפת עם השר לבטחון לאומי, איתמר בן גביר:
כחלק מפעולות הממשלה כנגד הנשק הבלתי חוקי והפשיעה המאורגנת, שר המשפטים לוין אישר לפרסם להערות הציבור תזכיר חוק להגברת האכיפה בעבירות נשק. התיקון נועד לחזק את האכיפה ביחס לעבירות נשק - עבירות שהפכו למכת מדינה וגבו קורבנות רבים בשנים האחרונות.
התזכיר כולל סדרת תיקוני חקיקה שמטרתם להעניק לרשויות האכיפה כלים נוספים לפיענוח תיקי נשק, להקל על העמדה לדין בעבירות נשק וכן להחמיר את הענישה.
בין התיקונים המרכזיים בתזכיר: מוצע להקל על הוכחת היותו של חפץ "נשק", להחמיר את הענישה במקרים של החזקת מספר כלי נשק או כמויות גדולות של חלקי נשק או תחמושת, ולאפשר העדת בני משפחה בעבירות נשק. כמו כן, מוצעת הוראת שעה שתאפשר להתמודד עם תופעת פרסום תמונות וסרטונים המציגים החזקת נשק או ירי בנשק.
תזכיר החוק גובש בעבודת מטה של צוות בראשות קרן דהרי – בן-נון ממונה על הטיפול בפשיעה בחברה הערבית בייעוץ וחקיקה (משפט פלילי), משרד המשפטים. הצוות כלל את נציגי משרד ראש הממשלה, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, הפרקליטות וגורמי ביטחון.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: "תזכיר החוק מהווה צעד חשוב והכרחי במאבק בהפצתם של כלי נשק בלתי חוקיים על ידי גורמים עברייניים וארגוני פשיעה, נשק שעלול לשמש גם לפגיעה בביטחון המדינה. תיקוני החקיקה הנכללים בתזכיר מצטרפים לשורת צעדים שנוקטת הממשלה, במטרה למצות את הדין עם כל מי שמפיץ, רוכש או מחזיק נשק בלתי חוקי. מברך את ידידי השר איתמר בן גביר על היוזמה למען הגברת הביטחון האישי."
השר לבטחון לאומי, איתמר בן גביר: ״תזכיר חוק ״נשק לפגיעה המונית״ שאנחנו מקדמים הוא עוד לבנה בחומת החקיקה שאנחנו בונים אל מול ארגוני הפשיעה, לצד חוקים היסטוריים נוספים כמו ״חוק הפרוטקשן״ ו- ״חוק צווים מנהליים נגד ארגוני פשיעה״, לאחר ששנים ארוכות הנושא הוזנח לחלוטין וארגוני הפשיעה חגגו. מברך את חברי השר לוין על שיתוף פעולה נוסף במאבק החשוב, יחד נגן על הביטחון הלאומי של עם ישראל״.
עו״ד קרן דהרי - בן נון, ייעוץ וחקיקה:
״התזכיר גובש לאחר עבודת מטה בין-משרדית של גורמים מקצועיים, ויש בו מענה משפטי לשורת צרכים שהועלו בהתמודדות עם עבירות נשק. גופי החקירה ואכיפת החוק רתומים למאבק בפשיעה, וקידום חקיקה זו הוא נדבך חשוב בעשייה המשפטית הרבה בנושא״
לתזכיר: https://tazkirim.gov.il/s/legislativeworkactivity/a13KC000000PjSVYA0/תזכיר-חוק-הגברת-האכיפה-בעבירות-נשק-והוראת-שעה-התשפה2024?language=iw
כחלק מפעולות הממשלה כנגד הנשק הבלתי חוקי והפשיעה המאורגנת, שר המשפטים לוין אישר לפרסם להערות הציבור תזכיר חוק להגברת האכיפה בעבירות נשק. התיקון נועד לחזק את האכיפה ביחס לעבירות נשק - עבירות שהפכו למכת מדינה וגבו קורבנות רבים בשנים האחרונות.
התזכיר כולל סדרת תיקוני חקיקה שמטרתם להעניק לרשויות האכיפה כלים נוספים לפיענוח תיקי נשק, להקל על העמדה לדין בעבירות נשק וכן להחמיר את הענישה.
בין התיקונים המרכזיים בתזכיר: מוצע להקל על הוכחת היותו של חפץ "נשק", להחמיר את הענישה במקרים של החזקת מספר כלי נשק או כמויות גדולות של חלקי נשק או תחמושת, ולאפשר העדת בני משפחה בעבירות נשק. כמו כן, מוצעת הוראת שעה שתאפשר להתמודד עם תופעת פרסום תמונות וסרטונים המציגים החזקת נשק או ירי בנשק.
תזכיר החוק גובש בעבודת מטה של צוות בראשות קרן דהרי – בן-נון ממונה על הטיפול בפשיעה בחברה הערבית בייעוץ וחקיקה (משפט פלילי), משרד המשפטים. הצוות כלל את נציגי משרד ראש הממשלה, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, הפרקליטות וגורמי ביטחון.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: "תזכיר החוק מהווה צעד חשוב והכרחי במאבק בהפצתם של כלי נשק בלתי חוקיים על ידי גורמים עברייניים וארגוני פשיעה, נשק שעלול לשמש גם לפגיעה בביטחון המדינה. תיקוני החקיקה הנכללים בתזכיר מצטרפים לשורת צעדים שנוקטת הממשלה, במטרה למצות את הדין עם כל מי שמפיץ, רוכש או מחזיק נשק בלתי חוקי. מברך את ידידי השר איתמר בן גביר על היוזמה למען הגברת הביטחון האישי."
השר לבטחון לאומי, איתמר בן גביר: ״תזכיר חוק ״נשק לפגיעה המונית״ שאנחנו מקדמים הוא עוד לבנה בחומת החקיקה שאנחנו בונים אל מול ארגוני הפשיעה, לצד חוקים היסטוריים נוספים כמו ״חוק הפרוטקשן״ ו- ״חוק צווים מנהליים נגד ארגוני פשיעה״, לאחר ששנים ארוכות הנושא הוזנח לחלוטין וארגוני הפשיעה חגגו. מברך את חברי השר לוין על שיתוף פעולה נוסף במאבק החשוב, יחד נגן על הביטחון הלאומי של עם ישראל״.
עו״ד קרן דהרי - בן נון, ייעוץ וחקיקה:
״התזכיר גובש לאחר עבודת מטה בין-משרדית של גורמים מקצועיים, ויש בו מענה משפטי לשורת צרכים שהועלו בהתמודדות עם עבירות נשק. גופי החקירה ואכיפת החוק רתומים למאבק בפשיעה, וקידום חקיקה זו הוא נדבך חשוב בעשייה המשפטית הרבה בנושא״
לתזכיר: https://tazkirim.gov.il/s/legislativeworkactivity/a13KC000000PjSVYA0/תזכיר-חוק-הגברת-האכיפה-בעבירות-נשק-והוראת-שעה-התשפה2024?language=iw
tazkirim.gov.il
אתר החקיקה הממשלתי - תזכיר חוק הגברת האכיפה בעבירות נשק והוראת שעה, התשפ"ה-2024
<p>תזכיר החוק נועד לשפר את האכיפה בעבירות נשק ולתת כלים נוספים לרשויות האכיפה על מנת לגבש תשתית ראייתית ולהעמיד לדין נאשמים בעבירות נשק, לאור העלייה המשמעותית בשנים האחרונות בהתחמשות בנשק ובשימוש בנשק על ידי גורמים עברייניים וארגוני פשיעה. בתזכיר מוצעים תיקונים…
פניתי לפני זמן קצר במכתב חריף לראש לשכת עורכי הדין, עו״ד עמית בכר, נוכח התנהלות הלשכה בבחינות ההתמחות שנערכו בחודש דצמבר 2024.
נוכח הנתונים שפורסמו היום, מהם עולה כי רבים מהנבחנים לא עברו, הודעתי כי בכוונתי לפנות לוועדה הבוחנת על מנת שיינתן פקטור משמעותי אשר יתקן את העוול הגדול שנעשה לנבחנים במועד זה.
נוכח הנתונים שפורסמו היום, מהם עולה כי רבים מהנבחנים לא עברו, הודעתי כי בכוונתי לפנות לוועדה הבוחנת על מנת שיינתן פקטור משמעותי אשר יתקן את העוול הגדול שנעשה לנבחנים במועד זה.
אני שולח תנחומים מעומק לבי למשפחת אל-זיאדנה על הבשורה המרה שקיבלה היום.
נמשיך לפעול ללא הפסקה כדי להשיב את כל חטופינו.
נמשיך לפעול ללא הפסקה כדי להשיב את כל חטופינו.
מתווה ההסכמה:
הוועדה לבחירת שופטים:
• שינוי אבולוציוני: החלפת נציגי לשכת עורכי הדין לצד שמירה על רוב של אנשי המקצוע בוועדה והתבססות על המבנה הקיים: ההרכב יכלול: 2 שרים, 2 ח״כים, 2 עורכי דין ו-3 שופטים.
• מקצועיים - ללא ניגודי עניינים: במקום נציגי לשכת עורכי הדין יכהנו בועדה שני עורכי דין, אחד לפי בחירת הקואליציה והשני לפי בחירת האופוזיציה. עורכי הדין יהיו בעלי נסיון של לפחות עשר שנים בליטיגציה בבתי המשפט. בתקופת כהונתם כחברי הוועדה הם לא יוכלו להופיע בבתי המשפט. יישמר הרוב המקצועי בוועדה.
• מינויים יבוצעו רק בהסכמה חוצת מחנות: יידרש רוב של חמישה מקרב חברי הוועדה לבחירה בכלל הערכאות. בערכאות הנמוכות הרוב יהיה חייב לכלול לפחות חבר קואליציה אחד, חבר אופוזיציה אחד ושופט אחד.
• נציגי בית המשפט העליון בוועדה לא יוכלו להטיל וטו על בחירת שופטים לבית משפט זה כאשר יתגבש בוועדה רוב לכך: מינוי שופט לבית המשפט העליון ידרוש תמיכת לפחות חבר קואליציה אחד וחבר אופוזיציה אחד. המשמעות היא שלא תהיה בחירת שופטים ברוב קואליציוני ובד בבד לא תהיה בחירת שופטים ברוב שאינו כולל אף נציג מטעם הקואליציה. בהתחשב בתפקידי בג״צ, לרבות ביקורת שיפוטית על חקיקה, נכון שבסיס ההסכמה לערכאה זו יורכב מנציגי קואליציה ואופוזיציה.
• מנגנון להתגברות על שיתוק בבחירת שופטים: על מנת למנוע שיתוק בהיעדר הסכמות על מינויים לעליון, במקרה בו ישנם שני תקנים פנויים וחלפה שנה ללא מינוי, יופעל ההסדר הבא: נציגי הקואליציה/האופוזיציה יציגו כל אחד 3 מועמדים - מהם יבחר הצד השני (יחד עם נציגי השופטים) אחד.
• יעוגן בחוק כי נציגי הכנסת בוועדה יהיו אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. זאת, בניגוד למצב הקיים בו החברות חוצת המחנות אינה מוסדרת ואינה מובטחת.
• התיקון יהיה פרוספקטיבי וייכנס לתוקפו החל מהכנסת הבאה.
עקרונות לחוק יסוד: החקיקה:
• יקודם חוק יסוד החקיקה שיקבע בין היתר את ההסדרים הנוגעים לחוקי יסוד.
• חוקי יסוד יעסקו בנושאים מוגדרים בלבד: זהות המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי ואופיה הדמוקרטי, זכויות האדם וסדרי המשטר.
• הליכי החקיקה של חוק יסוד, תיקונו או ביטולו יהיו שונים מחקיקת חוק רגיל ויבטיחו שלא ניתן יהיה לחוקק חוק יסוד במחטף או בשל דרישות קואליציוניות.
• לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, למעט חוקי יסוד הפוגעים בשוויון בבחירות שיוכלו להיפסל ברוב של שלושה רבעים משופטי בית המשפט.
• ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית תיעשה רק ע״י ביהמ״ש העליון, והרוב הדרוש לפסילה יהיה לפחות מחצית מכלל שופטי בית המשפט העליון. הרכב לעניין זה יהיה מתשעה ומעלה.
• זכויות האזרח הפלילי: כן סיכמו השניים כי יחוקק חוק יסוד שיהפוך לזכויות חוקתיות את זכויות האזרח בהליך הפלילי (חקירה ומשפט).
הוועדה לבחירת שופטים:
• שינוי אבולוציוני: החלפת נציגי לשכת עורכי הדין לצד שמירה על רוב של אנשי המקצוע בוועדה והתבססות על המבנה הקיים: ההרכב יכלול: 2 שרים, 2 ח״כים, 2 עורכי דין ו-3 שופטים.
• מקצועיים - ללא ניגודי עניינים: במקום נציגי לשכת עורכי הדין יכהנו בועדה שני עורכי דין, אחד לפי בחירת הקואליציה והשני לפי בחירת האופוזיציה. עורכי הדין יהיו בעלי נסיון של לפחות עשר שנים בליטיגציה בבתי המשפט. בתקופת כהונתם כחברי הוועדה הם לא יוכלו להופיע בבתי המשפט. יישמר הרוב המקצועי בוועדה.
• מינויים יבוצעו רק בהסכמה חוצת מחנות: יידרש רוב של חמישה מקרב חברי הוועדה לבחירה בכלל הערכאות. בערכאות הנמוכות הרוב יהיה חייב לכלול לפחות חבר קואליציה אחד, חבר אופוזיציה אחד ושופט אחד.
• נציגי בית המשפט העליון בוועדה לא יוכלו להטיל וטו על בחירת שופטים לבית משפט זה כאשר יתגבש בוועדה רוב לכך: מינוי שופט לבית המשפט העליון ידרוש תמיכת לפחות חבר קואליציה אחד וחבר אופוזיציה אחד. המשמעות היא שלא תהיה בחירת שופטים ברוב קואליציוני ובד בבד לא תהיה בחירת שופטים ברוב שאינו כולל אף נציג מטעם הקואליציה. בהתחשב בתפקידי בג״צ, לרבות ביקורת שיפוטית על חקיקה, נכון שבסיס ההסכמה לערכאה זו יורכב מנציגי קואליציה ואופוזיציה.
• מנגנון להתגברות על שיתוק בבחירת שופטים: על מנת למנוע שיתוק בהיעדר הסכמות על מינויים לעליון, במקרה בו ישנם שני תקנים פנויים וחלפה שנה ללא מינוי, יופעל ההסדר הבא: נציגי הקואליציה/האופוזיציה יציגו כל אחד 3 מועמדים - מהם יבחר הצד השני (יחד עם נציגי השופטים) אחד.
• יעוגן בחוק כי נציגי הכנסת בוועדה יהיו אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. זאת, בניגוד למצב הקיים בו החברות חוצת המחנות אינה מוסדרת ואינה מובטחת.
• התיקון יהיה פרוספקטיבי וייכנס לתוקפו החל מהכנסת הבאה.
עקרונות לחוק יסוד: החקיקה:
• יקודם חוק יסוד החקיקה שיקבע בין היתר את ההסדרים הנוגעים לחוקי יסוד.
• חוקי יסוד יעסקו בנושאים מוגדרים בלבד: זהות המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי ואופיה הדמוקרטי, זכויות האדם וסדרי המשטר.
• הליכי החקיקה של חוק יסוד, תיקונו או ביטולו יהיו שונים מחקיקת חוק רגיל ויבטיחו שלא ניתן יהיה לחוקק חוק יסוד במחטף או בשל דרישות קואליציוניות.
• לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, למעט חוקי יסוד הפוגעים בשוויון בבחירות שיוכלו להיפסל ברוב של שלושה רבעים משופטי בית המשפט.
• ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית תיעשה רק ע״י ביהמ״ש העליון, והרוב הדרוש לפסילה יהיה לפחות מחצית מכלל שופטי בית המשפט העליון. הרכב לעניין זה יהיה מתשעה ומעלה.
• זכויות האזרח הפלילי: כן סיכמו השניים כי יחוקק חוק יסוד שיהפוך לזכויות חוקתיות את זכויות האזרח בהליך הפלילי (חקירה ומשפט).