זוגתי ואני לעתים נכנסים לריב שמבאס לנו את הצורה.
דיברנו על זה עם שלל חברים - והבנו כמה זה נפוץ אבל בקושי מדובר.
אז כתבנו טור משותף נוסף, הפעם על הריבים ביננו ואיך אנחנו מנסים לפתור אותם:

https://tomeravital1.com/2021/09/27/quarrel/

תשאלו מומחים האם משקאות דיאט מזיקים כמו קולה רגילה. רובם יענו: "כנראה שכן".
למה התשובה מסויגת?

1. "יש מחקרים מהשנים האחרונות על הקשר המזיק של ממתיקים מלאכותיים לבריאות", הבהיר לי יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל לשעבר פרופסור חגי לוין. "חשוב להסיט את הרכישה משתיה מבוקבקת, כולל דיאט, למי ברז".

2. אבל שימו לב כיצד לוין מקפיד בעצמו להתנסח כשאני מבקש ממנו יותר פירוט. "ייתכן ששתיה של משקאות דיאט גורמת לשבץ מוחי בצריכה מרובה בקרב נשים. היא כנראה מעלה במשקל בקרב ילדים ובעיקר משבשת מנגנון רעב ושובע בכלל האוכלוסייה, והיא מעלה תנגודת לאינסולין".

3. למה לוין מסויג ובוחר מילים כמו כנראה וייתכן? כי המחקרים בנוגע לדיאט עדיין לא חד משמעיים. גם במשרד הבריאות טוענים כי יש חשש "הולך וגובר מההשפעה השלילית המזיקה של הממתיקים על מערכות רבות בגוף".

4. מחריץ הספק הזה מתקיימת תעשיית הסוכר.

5. אבל כדאי שתכירו את התמונה המלאה לפני שתלכו לחגוג עם בקבוק זירו.

במשרד הבריאות מציגים לא מעט מחקרים שכבר מצאו כי הסיבה העיקרית שבגינה מתפתחת סוכרת מסוג 2 היא דווקא... הממתיקים המלאכותיים שמצויים במשקאות הדיאט!

6. במשרד מרגישים על קרקע מספיק בטוחה כדי להצביע על שלל נזקים נוספים. הם הבהירו שהממתיק המלאכותי אספרטיים (שנוכח בקולה זירו), למשל, גם נקשר עם בעיות קוגניטיביות והתנהגות, כולל כאבי ראש, חרדה, נדודי שינה ודיכאון ועוד (פירוט וקישורים בתגובות).

7. אבל ברגע שמשקאות הדיאט יוצהרו סופית כמזיקים לא פחות מהקולה הרגילה - התעשייה תספוג הפסדי עתק.

והנה הקטע שאתם חייבים לדעת: זוכרים את אותם מחקרים שמטילים ספק בנזקים? מי שמממן אותם הוא... התעשייה עצמה.

8. ב-2016 ניתחה המדענית ליסה ברו 31 מחקרים בנושא.
היא גילתה שמחקרים שמומנו על ידי התעשייה הטיבו עם ממתיקים מלאכותיים פי 17 יותר ממחקרים עצמאיים.
תקשיבו לזה:
100% מהמחקרים הממומנים מצאו למשל שהממתיק המלאכותי אספרטיים (שנוכח בקולה זירו) הוא בטוח.
מנגד, 92% מהמחקרים העצמאיים טענו כי לצריכתו יש תופעות לוואי.
ב-42% מהמחקרים הממומנים כלל לא הופיע גילוי נאות על האינטרסים מאחוריהם.

10. "מדהים לראות את הכוח של תעשיית הממתיקים המלאכותיים על תוצאות מחקרים", סיכמה עורכת המחקר.

אותה שיטה, אגב, עבדה בעבר עם סוכר רגיל: תעשיית הסוכר שילמה בשנות השישים למדענים משפיעים לייצר מציאות מעוותת שטענה כי לצריכת סוכר אין כמעט קשר למחלות לב.

11. אנחנו באותה נקודת זמן כמו תחילת המחקרים על נזקי הטבק. מתחילות להצטבר הוכחות בדבר הנזק במשקאות דיאט, אלא שעדיין הן לא מובהקות ומעל לכל ספק. והתעשייה? עושה בכך שימוש נרחב כעת שמס הסוכר מגיע לכנסת.

https://shakuf.co.il/25722

1. יש קבוצה מגה פופולארית בשם מאמאצחיק שסגורה לגברים. זכיתי להציץ בפיד ויש שם פוסטים מדליקים ומרימים.
2. אלא מה - לאמהות בקבוצה יש כינוי קבוע לבן הזוג: הלא מועיל.
ולעתים: הלא מועיל בעליל.
3. לעומת זאת, בקבוצות של אבות בת הזוג נקראות לרוב: "הצודקת".
ולרוב: "הצודקת תמיד".
4. זה הצחיק אותי אבל אז קצת עצבן אותי.
5. קודם כל, להקטין בקביעות את הצד השני זו אסטרטגיה מבאסת לקידום שיוויון.
6. שנית, ההורות בישראל מתקדמת לעבר שוויון. זה איטי. אנחנו רחוקים משמעותית מהאידאל, וברוב הבתים המצב מעוות. אבל יותר ויותר אבות עושים הכל חוץ מלהניק.
7. לבסוף, הכינויים הקבועים האלו הם סוג של נבואה שמגשימה את עצמה. גברים מקבלים פטור מלהיות 'מועילים'. ולהגיד שנשים תמיד 'צודקות' - מספק בראשי הגברים פיצוי, לכאורה, על כך שהן עושות יותר.
8. במחקר שקראתי עקבו אחר שבט אבוריג'יני שבשפתם אין מילות כיוון כמו "קדימה", "אחורה", "ימין" ו"שמאל". הם מציינים כיוונים רק לפי רוחות השמים. הם יגידו שמקום מסוים, למשל, נמצא "צפון-מערבית אליך" במקום "משמאלך".
התוצאה: כל אחד בשבט יודע, תמיד ובמדויק, היכן הוא במרחב, גם אם תעירו אותו באמצע הלילה.
9. במילים אחרות, חבריי הלא מועילים וחברותיי הצודקות תמיד, שפה מעצבת מחשבה שבתורה יוצרת מציאות.
10. זו רק דעתי. כמובן שכל אחד ימשיך לכנות את השני איך שבא לו
#סליחה_על_הסחיות ושבוע טוב 🤩

1. פעם חשבתי שהכל תלוי בי. שאם אמחזר, אסע בעיקר באופניים, אשתמש בשקיות רב פעמיות ואקפיד על פעולות סביבתיות – אעצור את ההתחממות הגלובלית. שדרך דוגמה אישית שלי ושל אחרים – יצטרפו עוד ועוד אנשים ונציל יחד את העולם.

2. טעיתי. להיות אזרח עם מודעות סביבתית זה נפלא. אבל הפוליטיקאים שלנו הם אלו שאמורים לקרוא את הנתונים המבעיתים, ולהעביר חוקים שיחוללו שינוי רוחבי. לקדם, למשל, תחבורה ציבורית כה נוחה שתגרום לציבור לוותר על הרכב הפרטי. להטיל קנסות כבדים למפעלים מזהמים כך שאחת ולתמיד לא ישתלם כלכלית להרוס את הבית שלנו. לגבש תשתית שתקל על כל אזרח להיות סביבתי-על-מלא.

3. קחו דוגמה טרייה: הממשלה הבריטית השיקה לאחרונה מערכת רמזור חדשה שתדרג מזון לפי השפעת ייצור על הסביבה. כך כל צרכן יוכל להבין בקלות אם למוצר שהוא רוכש יש טביעת רגל פחמנית נמוכה. מדיניות כזו יעילה לאין שיעור מעוד משפחה שהשתכנעה בצורך במחזור. בבריטניה אף דנים כעת בהטלת סנקציות על תאגידים שהורסים את האמזונס. אותם תאגידים מספקים בשר גם לישראל, אך הנושא אצלנו בכלל לא על השולחן.

4. במילים אחרות, לא מעט פוליטיקאים בישראל עדיין לא מפנימים שזה בתחום אחריותם. הנהגת המדינה עוצרת הכל כשיש אירוע ביטחוני, ובצדק. אבל מתי ראיתם מסיבת עיתונאים של רה"מ שעוסקת במפגע סביבתי חמור, או כשמתגלה שאנחנו בדקה ה-91 לפני שיהיה מאוחר מדי לעצור את משבר האקלים שמאיים להרוג את כולנו?

5. אולי זה קורה כי משבר האקלים הוא דבר מתמשך ומורכב ולא אירוע נקודתי ומבעית כמו חדירת מחבלים.

אבל זה תירוץ עלוב. אז מה אם המשבר מורכב? בדיוק בשביל סוגיות כאלו קיימת הכנסת. בגלל זה עומדים לרשותם תקציבים, יועצים פרלמנטריים, מרכז מחקר ומידע ושפע זמן לעסוק בנושאים הכבדים, בניגוד לאזרח הפשוט שעסוק בלשרוד.

6. מה שעוד מרתיח אותי הוא שהמשבר כבר לא שנוי במחלוקת. המספרים ברורים ומדענים משוכנעים שהמשבר יחסל אותנו. זה אמור להיות מספיק. ועדיין, רוב הפוליטיקאים שלנו מתעלמים ממנו. הם עושים זאת בחסות חלק מכלי התקשורת שמעדיפים לראות אקלים כ"טרנד". חלקם מסתפקים ברשימות ברוח "50 דברים שאתם יכולים לעשות למען הסביבה". לרשימות האלו יש ערך. אך התקשורת תממש את תפקידה כשתדרוש בתוקף דין וחשבון מאלו שבאמת אחראים. כשתפרסם בקביעות ביקורת נוקבת על פוליטיקאים שמעכבים ומסרסים תוכניות למען הסביבה.

7. זה קריטי. כשצוללים לעומק, מגלים שהחברות המזהמות הן אלו שלעתים מקדמות מאחורי הקלעים את האסטרטגיה הזו של העברת האחריות אל הצרכנים עצמם, ובכך מסיטות את תשומת הלב מאחריותן לנזק שהן גורמות. זו עוד סיבה שהתיקון חייב להיות ברמה הגבוהה ביותר. "מבטיחים לנו שאם רק נמחזר – נעשה שינוי. אבל מאז 1988, כ-71% מפליטות גזי החממה בעולם הם באחריות 100 תאגידים בלבד", כתב איתמר אבנרי, ממובילי קמפיין גרין ניו דיל לישראל. אבנרי וחבריו טוענים שכדי להתמודד עם משבר האקלים, עלינו לקרוא לנבחרי הציבור לפעול נגד אותם מזהמים.

8. הם צודקים. צודקים להחריד. למחזר, לדווש על אופניים, לאכול טבעוני, להכין קומפוסט ולעבור לרב פעמי – זה מצוין. היוזמות הפרטיות, והחלוצים האקולוגיים הם אלו שבכלל מאפשרים את הדיון הנוכחי. אבל אנחנו, הציבור הרחב, יכולים כעת לבצע פעולה עוצמתית יותר מלהיות סביבתיים בעצמנו: לוודא שהפוליטיקאים שלנו עוסקים בכך בעצמם.

9. איך עושים זאת?
הנה שלוש הצעות קונקרטיות איך כולנו יכולים לעזור למאבק האקלים לעלות מדרגה:

א. לצעוק – דברו על האקלים בכל מקום, ברחוב וברשתות. להציק לנבחרי הציבור ולשאול אותם מה עשו בנושא בחוגי בית וברשתות החברתיות. ככל שהסוגיה הסביבתית תוצף מעלה – יותר פוליטיקאים יבינו שיש לה ביקוש ושיוכלו לגזור קופוני תמיכה ציבורית מעיסוק בה. עוד פוסט ועוד ציוץ ועוד שיתוף – כך עולה סוגיה לסדר היום. ופוליטיקאים? עוסקים במה שעל סדר היום.

ב. לפרגן למי שכן פועל – הצטרפו לארגונים שכבר חופרים על הנושא כמו אדם טבע ודין או גרין ניו דיל לישראל.

עשיתי גם משהו קטנטן בעצמי: הקמתי קבוצה א-פוליטית של אנשים פוליטיים שרבים על הכל – חוץ מעל הסביבה 🌳

חברי הקבוצה מקבלים בערך אחת לחודש קישור לפוסט שמתמקד בפתרונות ובפרגונים למי שכבר פועל למען כולנו וכדור הארץ, ומוזמנים לתת לייק. המטרה: לפזר עשן מחלוקות שמאל/ימין בסוגיות בוערות ולהראות שהסביבה גדולה מכולנו וכך לתמרץ פוליטיקאים מכל הקשת לעסוק בסוגיית האקלים. להצטרפות: https://fbook.cc/3fD9

ג. הגדרה מחדש – מאבק האקלים הוא מאבק על החיים שלנו, ולכן חשוב לא פחות מכל סוגיה ביטחונית. במקום המאבק המופשט "להציל את כדור הארץ" כדאי להגדירו לדעתי כמאבק להציל את עצמנו. את חיינו. אשמח לשמוע מחשבות שלכם בנושא.
*
10. אז יש מה לעשות, ויותר ויותר גופים ואנשים עושים אותו. תעיפו מבט למשל אצלנו באתר שקוף - גוף התקשורת של הציבור – ותראו לשמחתי יותר כתבות שעוסקות באקלים מאי פעם: מחוסר המוכנות של ישראל להצפות, דרך התערבות קצא"א בתכני הלימוד בבתי ספר, בנייה ירוקה, ועד למעבר המקרטע של ישראל לאנרגיה מתחדשת.

המאבק האקלימי נשמע פחות נוצץ או מושך, ורובנו לא אקטיביסטים מקצועיים. אבל המציאות משתנה. הכנסת, כרגיל, עשור אחרי כולם, אבל היא תדביק את הקצב ככל שהציבור ידרוש זאת. אני אישית אופטימי: כל נושא באשר הוא הופך למעניין כשמספיק אנשים מדברים עליו. והנה, התקשורת מתעוררת. לאט, אבל מתעוררת. בתאגיד למשל פתחו לא מזמן את המהדורה עם אייטם על משבר האקלים. כך צריך. זו העת לגרום לפוליטיקאים להפנים: בלימת משבר האקלים באחריותם

"כאשר מדינה מתירה נישואים חד־מיניים, שיעור ההתאבדויות של בני הנוער בה יורד בכ–18%.
התאבדות היא מחמשת הגורמים העיקריים לתמותת בני נוער בעולם".
הנתונים האלו פיצצו לי את המוח.
ביכולתכ כל מדינה לקדם צעד חשוב ועל הדרך למנוע חמישית מהתאבדויות הצעירים. חמישית! איזו סיבה בעולם יכולה להיות לא לקדם זאת?

הנתונים מתוך כתבה מרתקת של נטע אחיטוב שמסבירה מדוע הילדים המאושרים בעולם גרים בהולנד. בין התשובות: הולנד המדינה הראשונה שאישרה בחוק נישואים חד־מיניים לפני 20 שנה. https://bityl.co/9liP

זה מוקדש לכל צעיר שמרגיש חסר אונים. לכל מי שחושבת שאין לה סיכוי להזיז משהו

1. ישבתי השבוע עם ח"כ אלכס קושניר באולפן חדשות 13. בזמן שחיכינו לשידור פטפטנו על מה הממשלה עושה ולא עושה למען האקלים.

2. אני רגיל לשמוע מח"כים תירוצים והסברים למה עדיף לדאוג לתעשייה, אבל קושניר דיבר כלוחם למען הציבור, עם תשוקה של ממש. אני לא מכיר הרבה ח"כים שמתלהבים מהמאבק הסביבתי, שלא לדבר על יושבי ראש ועדת הכספים.

3. שאלתי אותו מאיפה נובע העניין שלו בסוגיה. אז קושניר אמר לי משהו מדהים. עד לפני שנה אקלים היה רחוק ממנו כמזרח ממערב. אלא שיום אחד תלמידי תיכון מ'נוער למען האקלים' דפקו על דלת הלשכה שלו בכנסת. באותם ימים כיהן כח"כ באופוזיציה.
אחד מהצעירים היה מור מכיתה י"א. קושניר שאל אותו למה בא. "אני רוצה לוודא שתשאיר עולם נקי", ענה לו.

4. "האסימון נפל לי ברגע", אמר לי אמש קושניר, "התחלתי להתעמק והבנתי כמה המאבק קריטי".

5. קושניר התגלגל להיות איש מפתח במסדרונות השלטון: יו"ר ועדת הכספים בכנסת. הצעירים הנחושים שדפקו על דלתו שינו את עמדותיו - וזה משפיע על כולנו. מהרגע שנכנס לתפקיד הוא מקדם סוגיות סביבתיות. הוא לא יושב בכלל עם לוביסטים או מנכ"לים שרוצים שיחות פרטיות ומבקש שידברו, כמו כולם, בדיונים בוועדה - איפה שכולנו רואים.

6. הוא עמד בלחצים אדירים וחתם על צעד תקדימי של מס על כלים חד פעמיים. הוא העביר חוק שיגבה מסים משופרים מחברות שחוצבות אוצרות טבע כמו כיל. הוא יאשר צו לצמצום פליטות הפחמן במטרה להפחית פליטת גזי חממה, ויתמרץ מעבר לחומרים פחות מזהמים. אמש נפגש עם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ומחר עם שרת האנרגיה קארין אלהרר. בשבוע שעבר ישב עם מיקי חיימביץ והם סיכמו על שלל צעדים ירוקים. זה בדם שלו.

7. חשוב לי לציין שקושניר לא ביקש שאפרסם זאת. להיפך, הוא אמר לי שכבר סיפר זאת בעבר. לי היה חשוב להעלות זאת כדי להראות מה יציאה מהבית ודפיקה על דלתות יכולות לעשות.

8. נכון, פעמים רבות הדלתות נותרות סגורות. אך אם מתמידים, עשויים ליפול על הדלת הנכונה

לא היה לו תמונה עם מור, אבל פה הוא מצולם עם שתי נערות ממחאת הנוער למען האקלים.

בונוס: ההופעה שלנו מייד אחרי השיחה בערוץ 13 😊
https://youtu.be/lGrrOJQBkHE

ד"ר מיכה גודמן אמר בראיון בהארץ שפעם איחר לפגישה בחוף הצוק עם יאיר לפיד ב–45 דקות. איך לפיד הגיב? "לפיד היה הכי קול", אומר גודמן, "ואמר 'לא נורא, ראיתי את השקיעה'".

אהבתי!

למעשה, אני חושב שהציבור רק ירוויח אם פוליטיקאים ישריינו ביומן זמן הרהורים קבוע עם עצמם. בגלל זה הצבתי במצע החלומות (https://tomeravital1.com/hopes/) קריאה לפוליטיקאים לצאת לוויפאסנה שנתית. בן גוריון למשל תרגל מדיטציה ולמד בודהיזם ימים שלמים.

רק דמיינו את בנט/לפיד/נתניהו, את כל אחד מהם יושב כמה ימים עם עצמו, תוהה מה משמעות החיים. מי הוא בעצם. מהרהר - במנותק מהאינטריגות והאינטרסים - ונזכר למה רץ לראשות הממשלה מלכתחילה.

אגב, לפני כמה שנים תרגלתי מדיטציה במנזר בתאילנד ופגשתי בו עובדי מדינה. גיליתי שהממשלה התאילנדית אשכרה שולחת אותם בקביעות לריטריטים של שלושה ימים.

לראות אנשי ממשל לומדים להסתכל מבחוץ על הגוף ועל הרגשות שלהם – הרשים אותי עמוקות. לדעתי ריטריט יעזור להם להיות יעילים לא פחות מגיבושי 'המחוזיאדה' אליהם נשלחים עובדי המדינה בישראל.
בכל מקרה, אני אישית מבטיח, בלי ציניות, לפרגן לכל פוליטיקאי שיקצה זמן קבוע ביומן להרהורי עומק.

כיצד להיות עיתונאי אזרחי? איך כל אחד יכול להשיג מידע, ולהילחם לשינוי ביעילות?
אותרו קבצי וידאו של 3 סדנאות שהעברתי וחשבתי שהם אבודים!
מוזמנים לצפות ולהעביר לאקטיביסטים שרוצים לעלות מדרגה: https://tomeravital1.com/journalism

התינוק שינה לנו את החיים מקצה לקצה. גיליתי שכדי להיות אבא קשוב ונוכח – עליי להכניס כמה חלומות ויוזמות למגירה.
אז כדי להכריח את עצמי לא לקפוא על השמרים, החלטתי על באקט-ליסט שנתי!
הנה מה שיצא מ-2021:
https://tomeravital1.com/2022/01/05/challenge/

משנות השמונים עקבו חוקרים משלל מדינות אחר 110,000 איש וכימתו כמה שנים בריאות, ללא מחלות כרוניות, יתווספו מגיל 50 למי שיקפיד על אורח חיים בריא. מדובר באי-עישון, BMI תקין (מדד מסת הגוף), פעילות גופנית, צריכת אלכוהול נמוכה ותזונה בריאה. התגלה כי גברים שיאמצו את ההרגלים האלו יזכו לכ-8 שנות בריאוֹת אקסטרה. נשים ל-11. במילים אחרות, כעשר שנים טובות נמחקות לנו בגלל הרגלים מגונים. שלא לדבר על כך שתזונה לקויה משויכת כיום בישראל לכמעט רבע (!) מהתמותה.

מי שסיפרה לי על הממצאים האלו היא רוני חסון, מנכ"לית ארגון רופאים לתזונה בישראל. חסון עוקבת אחר המחקרים שבודקים את הקשר בין תזונה לבריאות, והארגון שלה מקדם שינוי שיכול להיות קפיצת מדרגה: חיבור בין תחומי הרפואה והתזונה.

חסון עוזרת לרופאים להכיר את ההשפעה האדירה שיש לדפוס התזונה ולהרגלי האכילה על הבריאות שלנו. היא מנגישה ידע והמלצות בנושא תזונה, אך ורק בהתאם למחקרים (EBM – Evidence Based Medicine). כך, ההמלצות והנתונים המובאים בראיון שערכתי עימה מלונקקים למקורות.

אז איך אוכל משפיע עלינו ואיזה מזון יעיל במניעת מחלות? הנה כל התשובות, ממוסמכות, מפורטות ובגובה העיניים:
https://tomeravital1.com/food/

מה משותף לישראל ולרוסיה?
אלה 2 המדינות היחידות מבין יצואניות הנשק הגדולות בעולם בהן אין חוק שמגביל מכירת נשק למשטרים שרוצחים את האזרחים שלהם.

קשה למצוא משהו במדינה כל כך חמור ומזעזע, ומאידך כל כך פשוט לתקן: להפסיק למכור נשק למשטרים אפלים.

אז חתמתי על העצומה של ינשו"ף. הצטרפו אלי והצהירו גם שאתם נגד. זהו.
חצי דקה מזמנכם כדי להראות לפוליטיקאים משמאל ומימין שזה חשוב. תיקון סופר סופר חשוב.

http://yanshoof.org/join/

רוצים להתעמק?
האזינו לפודקאסט שהקלטתי בנושא: https://open.spotify.com/episode/6Jo1DJ16Zc9MCKRXrO7Szm?si=UfHXMN2ISyC5QEpSb9MTyg

הגעתי להחלטה משוגעת: אני רץ לפריימריז של מפלגת העבודה!

גיבשתי תכנית פעולה הכי תכלסית שיש ואני מבקש את עזרתכם להמשיך ולשרת אותכם - מתוך הכנסת.

לתכנית המלאה, לתפיסותיי הכלכליות והמדיניות ולתרומה: https://beactive.co.il/project/69079

קל זה לא יהיה. אפשר להתפקד ולהשפיע עד ה-4 באוגוסט. יש לנו שבועיים 😱

עדיין לא התרגלתי >> אני רץ בפריימריז בעבודה לתקן את הכנסת מבפנים. אני זקוק למתנדבים - https://forms.gle/LNzjw6V2gZcMAEJF8

ח"כ דודי אמסלם מהליכוד חוקק ב-2017 חוק שמצ'פר ח"כים מכהנים ומעכב מדם חדש לזרום לכנסת.
לפי החוק המדינה תממן באופן מלא את הוצאות הפריימריז >> רק של חברי כנסת מכהנים.
המימון לא מותנה בכך שהח"כ ייבחר לכהונה נוספת. כלומר, גם אם ח"כ מכהן יפסיד בבחירות - הכסף שמימן את השתתפותו ייצא מהכיס הציבורי.

מתחתי ביקורת על הבעיות בחוק בזמן אמת כעיתונאי, ועכשיו אני "זוכה" להתמודד מול השלכותיו:
מתמודד במפלגת העבודה מול כל הח"כים המכהנים, וכל אחד מהם קיבל כ-175 אלף שקל לקמפיין. וזה מעבר לשלושה יועצים, רכב דלקן ושלל הטבות שעומדים לרשותם.

האמת? אני לא דואג - כי לי יש אתכם!

1. בואו לסייע בכל סכום. גם שקלים בודדים ישנו את התמונה. בונוס: אם אבחר לכנסת - התרומה תוחזר לכיסך מקופת המדינה: https://beactive.co.il/project/69079

2. אין לי משרד ייעוץ ואשמח לעצה: יש לי שבועיים להגיע לכמה שיותר פקודי העבודה. בין היתר אני זקוק לרעיונות יצירתיים לסרטונים ויראליים סביב הסוגיות שאני מקדם. אשמח לכל רעיון מקוריי, מטורף ככל שיהיה ❤️

כשפוליטיקאי מטיף לגזענות במקום לחיבור זה מחרפן אותי – כל פעם מחדש.
כשנבחר ח"כ שישב בכלא זה מחרפן אותי – כל פעם מחדש.
כשמתקבלות החלטות לטובת טייקונים זה מחרפן אותי – כל פעם מחדש. תמימות? אולי. אבל אחרת הייתי מזמן מוריד הרגל מהגז.
אז אני רץ לכנסת. מה זה רץ, טס. אתם אתי? בואו הערב

פקודים לעבודה?
לצערי העלו את המכסה משני מסרונים למתמודד - לשלושה. מי בכלל יכול לקרוא כל כך הרבה הודעות?
אני חושב שצריך בכלל להפחיתה - ופניתי למפלגה בנושא

אני לא מקובע. אקדם מה שישפר את חיינו - לרבות שילוב של הסרת מכסים ומס לירושות ענק. צפו 💓