המדינה בוערת, וצעירים סוף סוף הפסיקו לקבל שחיתות כמובנת מאליה ודורשים שקיפות ומנהל תקין.
ואיפה אני בכל זה? מנקה קקיגב.
קצת שקיפות אישית על החודש הראשון עם התינוק המתוק שלנו:
https://tomeravital1.com/kid/

מדי שנה מאתרת קנדה מנהיגים צעירים מתחומים שונים ומעבירה אותם יחד שנת ההעשרה ומפגשים עם אישים מרתקים. התקבלתי לתכנית לפני כעשור, וזה שינה את חיי. נפגשתי שם עם ביל קלינטון, סגנית מזכ"ל האו"ם, סופרים, תסריטאים, שחקנים ומדריכי יוגה.
עצם העובדה שהם ישבו איתנו נסכה בי, אני חושב, המון ביטחון להמשך הדרך.

וזה גם היה פרקטי. חלוצים מכל קצוות תבל סיפקו לנו אסטרטגיות מקוריות להתנהלות איכותית. קלינטון למשל, לימד אותנו כיצד לכבוש אדם במהירות והתסריטאי לן בלום צייד אותנו בטכניקות ללכידת קוראים. אז העלתי קצת באיחור על הכתב את כל מה שלמדנו על... הקסמת זרים וניווט שיחות חולין למקומות מעניינים!
מוזמנים לגנוב טכניקות: https://tomeravital1.com/talk/

לאורך השנים מצאתי עצמי מפרק חבילות ופלים. טוחן בורקסים. זולל בארוחות שבת, ואז מתפחלץ על הספה משותק.
רבים חיים כך בשמחה – וזו בחירה לגיטימית. אבל אצלי אכילה לא-בריאה מלווה באפטר-טייסט של רגשות אשם ובעיות עיכול. מעולם לא השלמתי עם אורח החיים הזה. כל כמה זמן הבטחתי לעצמי שזהו. ממחר אוכל בריא.

זה החזיק בדרך כלל שבועיים. לפעמיים יומיים. לא היה לי סיכוי. אכילת מתוקים מחוברת אצלי לרגש. אני אוכל גלידה כי אני עצוב ומחפש ניחומים. או כי אני שמח ורוצה לחגוג. תמיד היה תירוץ.
אבל לפני הסגר השני הצלחתי סוף סוף להשתחרר מהכלא הפנימי, המתוק, וזה היה קל בהרבה ממה שדמיינתי!
איך נגמלתי מסוכר רע? כתבתי פה: https://tomeravital1.com/sugar

כלפי חוץ נראה שבכנסת שומרים על הנחיות הקורונה. אבל ראיתי כמעט בכל לשכה בה ישבתי - איך מצפצפים עליהן. אני מפחד להידבק וגם ככה בקושי מתקיימים דיונים, אז אני מסקר את הכנסת בעיקר בשלט רחוק.
אבל היא חסרה לי.
רובכם מסתכלים על בית הנבחרים כמקום דוחה, ובצדק. אבל יש בו גם קסם, שקשה לראות בטלוויזיה. פעם ניסיתי לתאר מה חשתי כשהסתובבתי במסדרונות בימים כתיקונם - איך בניגוד לרוב מקומות העבודה, כבר באוויר שנושמים בכנסת שורר כוח, כוח טהור. הוא נודף מהוועדות ומהמליאה שפועלים כמפעל להחלטות שמשנות את הכסף שיישאר לנו בבנק, האוויר שאנו נושמים ואת המציאות שעוטפת אותנו. הכוח נוטף מנוכחות מרוכזת של כל כך הרבה מקבלי החלטות, וכשאתה מתקדם במסדרונות – אתה שוחה בתוך הכוח, רואה אותו נע בווקטורים מנוגדים, ומגולם בנבחרי ציבור ממהרים, לוביסטים מחויכים, נערי אוצר לוחמניים, עיתונאים תאבי סקופים, טייקונים מודאגים, אנשי עמותות מיואשים, וכל שבר שיחה עם האנשים האלה השיב/הרס את התקווה שלי לחברה הישראלית כי הם מספרים אוף-דה-רקורד סיפורים שלא ייאמנו, לצד סיפורים קטנוניים שאפילו עוד יותר לא ייאמנו, ומבקשים, ומחלקים עצות, ומאשימים אנשים שהיית בטוח שהם צדיקים, ומבקשים קשרים, ומעריכים/שונאים אותך מבלי להכיר, וזה בכלל לא משנה - כי אחרי שתי דקות שיחה זה יתהפך, ופתאום יציעו לך עבודה או יגלו לך על עוד אינטרס של האדם ההוא שהרגע חלף וחשבת שהכרת, אבל לא.

כל ביקור גרם לי לחשוב כמה החיים זה סרט, ושהכנסת היא בית הקולנוע האולטימטיבי, כי בנסיעת מעלית של דקה ראיתי איך משנעים מיליונים, ובהבלחה לוועדה נחשפתי למהלכים כל כך מקוממים שאפילו שזה בתחום שאני בקושי מכיר - רציתי לזנוח הכל ולהקדיש מלחמת חיים של שנה מחיי רק עבורם, או לפחות להקדיש להם ציוץ, אבל מצאתי עצמי פתאום במזנון, מפציר בח"כית מסוימת לפרסם את יומנה, וזו שיחה של דקה ששוות ערך למאה אימיילים, כי כל דבר שאני מנסה לקדם או להשיג מידע לגביו והיה לוקח חודשים מחוץ למשכן, ייקח כאן פחות מדקותיים אם רק אתפוס את האיש הנכון במסדרון, ואגיד את המילה הנכונה, אבל לפני שתפסתי את האיש הנכון הבא, מומחית לבריאות תעיר שלא כדאי לגעת במנה הבשרית – והרי אם מישהו יודע - זאת היא, כי אחרי הכל, כמעט כל מי שמגיע לכנסת הוא מומחה מהשורה הראשונה, הרי באולם מאחורה הרגע ניסו להסדיר את המקצוע שלו, או למסות אותו, או לקבוע תנאים להכרה בתעודה שלו מחו"ל או משהו, משהו שמביא את המרתקים באנשים למשכן, ואני זוכה לשוחח איתם שיחות תכלסיות, אבל שנייה לפני שזה יהפוך למפגש משמעותי יקטע אותי ההוא שעדיין כועס עליי על הכתבה ההיא, ובכלל לא ידעתי שבגלל זה הוא תוקע איזה מהלך, כי הוא חושש לקרדיט שלו, ואני מבין כמה חזק ובלתי צפוי המנגנון, אז אנסה לרגע לקחת צעד אחורה כדי לראות אם יש איזו חוקיות שמניעה את המקום המטורף הזה, שורה תחתונה שתחדיר קצת סדר, צדק, גמול-עונש, משהו, אבל לרוב, כמו בחיים, אין מסתורין, אין כלום.
אבל הכנסת זה המרהיב בכלומים, ואני מתגעגע אליה

נודע לי שימינה עשו תחקיר על אביר קארה לפני שצירפו אותו. הם צלצלו למי שעבד איתו וידעו היטב שקרא לשותפיו בוגדים ואיים עליהם.
בנט ושקד? לא הזיז להם. הם גם לא גינו את התנהגותו אלא הצדיקו אותה. וקארה? אפילו לא התנצל בפני האנשים עליהם איים.
בעצם המסר של ימינה הוא שמקומם של אנשים אלימים זה בכנסת ישראל.
איזה מסר גועלי לציבור

שר האוצר ישראל כץ מתעב פקידים. הוא מבריח משירות המדינה את כל מי שמפריע לו "להחליט" ולקדם מדיניות.
אבל חשבו על זה רגע: חוץ מלפזר כסף ללא שום קריטריון איזה מדיניות כץ קידם? איזה מונופול הוא שבר? כיצד הוא מחזיר מובטלים לעבודה? איך הוא מקטין את הגירעון?
לא ברור. נראה שהמדיניות >היחידה של כץ - היא נגד הפקידים. נגד מי שאמור לעזור לו לקבל החלטות מושכלות למען הציבור הרחב. זהו. זאת האידאולוגיה.
עובדה: לראשונה בהיסטוריה, כץ סירב להעביר תקציב - דרך המלך "להחליט" על מדיניות. הפקידים התחננו שיעביר תקציב, באיזה צורה שיחפוץ, כדי שלמדינת ישראל יהיו סדר עדיפויות ורפורמות - אך הוא קבר אותו כדי למנוע חילופי שלטון. (רוצו לראות תחקיר עובדה בנושא: https://bityl.co/5Nay)

נראה שמה שמעניין את כץ זה כוח, גם אם הוא לא עושה איתו דבר. וכולנו משלמים את המחיר בצורת כלכלה קורסת וחובות מפלצתיים בהם אשם רק כץ, ולא "הפקידים" שבכלל ברחו משם

ראיון מצוין של רולניק וענת ג'ורג'י עם עפר שלח. שניהם שואלים שאלות מקוריות ותכלסיות, ולא מרפים.
שלח, לדעתי, לא משכנע וחסר חזון. הוא גם טוען כל הזמן שיש לו "מסוגלות פוליטית" להוביל מהלכים.
על מה הוא מדבר? איזה מהלך חוצה מפלגות משמעותי אי פעם הצליח לקדם?
https://www.themarker.com/podcasts/.premium-PODCAST-1.9471764

הקוביות לא מסתדרות לנתניהו - אז הוא מגלגל אותן שוב ושוב, על חשבוננו. זה לא נורמלי, וזה גם עולה לנו המון כסף. כמה? צפו:

העלתי ליוטיוב הרצאה מלאה בה אני חושף הכל. מוזמנים לצפות:
https://youtu.be/NA7cUq8u9O4

זה פשוט מדהים

כיף לראות את בנט מזיע כשמעמתים אותו עם הנתונים שחשפנו ב"שקוף". נראה כאילו הגיע להתראיין באולפן שלנו. צפיית חובה

שימו לב מה ח"כים מספרים כששואלים אותם שאלות שונות מ"כן ביבי/לא ביבי":
https://youtu.be/-Va5MRYqpuQ

בן גוריון היה פוליטיקאי מעורר השראה. הוא אפילו כתב שירה. טוב, לא שירה - אלא שיר. שיר גאוני לדעתי:

לפעמים/אני/קורא שירים
ללא רצון/קורא אותם
בעיתון
שירים/ריקים
רק מפני שמנקדים/והמלים כתובות
אחת
מתחת
לשניה – יודעים שזה שיר
*
אין לי מושג מי ינצח בבחירות, אבל כולי תקווה שבמסדרונות הכנסת הבאה אפגוש אנשי רוח ולא כאלה שעושים רוח. אנשים יוצרים ולא כאלה שמשמיצים. אנשים כותבים ולא כאלה שמוחקים ומשתיקים.
*
מעוניינים בהשראה בין הכתבות והתחקירים? מוזמנים להצטרף למיזם בו תקבלו אחת לשבוע נשנוש שירה לתיבול השגרה: https://tomeravital1.com/nishnushim/

באולפנים מנרמלים כבר בחירות חמישיות. השתגעתם?
הביטו רגע מבחוץ על הטירלול שאנחנו נמצאים בו: במשך שנתיים אנחנו משלמים לפוליטיקאים שכר כדי להיות בקמפיין של החרמות. במשך שנתיים הכנסת לא מתפקדת. במשך שנתיים אנחנו תקועים בלופ מהגיהנום רק כי לביבי אין רוב.

כל עיתונאי - משמאל ומימין - חייב לצרוח: עד כאן. על השדרים למסגר כל כתבה בהתאם. לכל כלי תקשורת יש אחריות להזכיר לציבור את האמת: ישראל במשבר מטורף. יש מספיק קרקע משותפת לדרוך עליה יחד. היחיד שחוסם את הדרך הוא נתניהו. ועוד רגע הוא בכלל יישאב למשפט שלו.

מגיע לכולנו ממשלה יציבה שבראשה עובד במשרה מלאה. שבראשה עומד איש שלא יעז למנוע תקציב מאזרחי המדינה כי זה מסכן את מעמדו.
בחירות חמישיות יהיו תבוסה לציבור הישראלי בקרב על הדמוקרטיה