המאמר הזה שלי (לינק למטה) כבר ירד לדפוס בזמן שהתברר שמר דרוקר תובע את חצי העולם ואישתו על שיתוף ציוץ של כנרת בראשי. וכל מה שנותר לי לומר זה: מ.ש.ל.
.
בידיעה של יסמין גואטה בדה-מארקר, אתמול בערב התבשרנו: "רשימת הנתבעים בתביעה של דרוקר כוללת גם שורה של מגישים בערוץ 14 וברדיו גלי ישראל, בין היתר: יעקב ברדוגו, שמעון ריקלין, ינון מגל, אבי רצון, דניאל זקן, יותם זמרי, ידידיה מאיר, יערה זרד, משה גלסנר ועידו טאובר. לפי הנטען בתביעה הם "הידהדו, חזרו, העצימו ושידרו את הפרסומים השקריים של בראשי".
#דרוקריזם

הונגריה, פרק #7693
.
אז יאיר נבות, כתב בידיעות אחרונות וקול ישראל (לשעבר?) טרח להשיב לי בשרשור ארוך המונה את חטאי ממשלת אורבן (לינק בתגובות). אשיב לדבריו ככל שאספיק בלי להיות – אני מקווה – טרחן מידי. אבל ראשית מה אין בשרשור של נבות: אין בו התנצלות על הולכת קוראיו שולל.
.
נבות יצר את הרושם כאילו משטרת בודפשט מעלימה פוליטיקאים מהאופוזיציה. הסברתי למה זו הולכת שולל, וטוב יעשה אם יבהיר לקוראיו מה האמת מאחורי הסיפור. סיפורי בלהות על הונגריה יש חמישה בשקל (בשבוע שעבר סיפרו לכם על הקמת קו הלשנה על שכנים הומואים, נכון?), ועדיף כפי שאמרתי לבדוק לפני שמאמינים למשהו שכותבים עיתונאי ישראל האמיצים.
.
אז ראשית נבות מתלונן בדיוק על זה, שאני מציע לא לסמוך על העיתונות הישראלית בשעה שאני עצמי הוא מי שאסור לסמוך עליו, שכן, לדבריו אני תועמלן "בשליחות המשטר ההונגרי ומכוני המחקר השמרנים שלו". משטר שלדבריו " מחסל את חופש העיתונות ומעניק שליטה בגופי תקשורת וערוצים לאיילי הון אומרי הן תומכי משטר".
.
נתחיל אם כן בחופש העיתונות. לפי מדד של אירגון "עיתונאים ללא גבולות" חופש העיתונות בהונגריה מדורג במקום ה 72 (עליה מ 85 בשנה שעברה) ואילו ישראל מדורגת במקום ה 97 (ירידה מ 86 בשנה שעברה). עכשיו "עיתונאים ללא גבולות" זה אירגון שמאלני כמובן (כמו רוב אלה שעושים ה"מדדים" האלה). אז כמובן שצריך לקחת אותם עם קורטוב של מלח. כי הם (ופרידום האוס) נתנו להונגריה מקום הרבה יותר גבוה לפני תקופת אורבן. משהו בסביבות ה 20-25. שזה אומר משהו על הדרך שבה הם נותנים ציונים, כי לפני תקופת אורבן ובמשך כשני עשורים רוב העיתונאים היו ירושת התקופה הקומוניסטית, וכלי התקשורת נעו בין שמאל לשמאל קיצוני.
.
כי מה קרה בנפול הקומוניזם? כלי התקשורת הופרטו ונרכשו בחלקם הגדול בידי קונצרנים גרמנים, שהיו צריכים להרוויח, ולכן לא סגרו לתקופה, הכשירו עיתונאים חדשים, וחזרו לשדר ולהדפיס, אלא פשוט המשיכו עם הסגל הישן. עיתונאים קומוניסטים לא התקשו להמיר את דתם לפרורסיביזם תומך איחוד אירופה, לשביעות רצונם של אדוניהם הגרמנים. וזה מה שקיבל ציון גבוה במדד. המצב היום בהונגריה, ככל שהצלחתי להבין מחוקרי תקשורת דוברי הונגרית, הוא שבערך חצי מנתח השוק (במונחים של רייטינג, תפוצת עיתונים, קליקים באתרים) הוא בידי השמאל, והחצי השני מרכז וימין. אצלנו כידוע יש חופש עיתונות גמור לכל בעלי הדעות השמאליות, שבקרבם אפשר למצוא גם את רוב אלה שנגד חופש העיתונות, ראו בשרשור שלי על #דרוקריזם, וכן במאמרי "שקט, משקרים" על פרשת הרחקתי מעיתון בולשביקי אחר. (על הונגריה, ממליץ לעקוב אחרי תמיר ורצברגר שבניגוד לי ולנבות גם דובר הונגרית @tamir_wertz).
.
הלאה. לפי נבות אורבן "עושה מהלכים עקביים במשך עשור לריסוק עצמאותה של הרשות השופטת". תחשבו רגע מה נחשב בעיני עיתונאים ישראלים (כמו גליקמן, ברוך קרא, דרוקר, נדב איל, פרשני הארץ, וכו') ל"ריסוק עצמאותה של הרשות השופטת" בישראל, אז תוכלו לקבל פרופורציה. זה דומה.
.
אבל כמו אצלנו, הנושא סבוך, וכל להטעות קורא לא בקיא, או מי שאינו דובר את השפה. לכן אני לא מתיימר להיות מומחה. אבל כל מי שרוצה להתייחס ברצינות לשאלת מעמדה של הרשות השופטת בהונגריה צריך להתחיל מכמה עובדות יסוד:
.
א. בית המשפט שהונגריה ירשה מהקומוניסטים היה מלא בשופטים – ניחשתם נכון – קומוניסטים.
.
ב. החלפתם התנהלה באופן מקוטע לאורך זמן. רבים מהם וממחליפיהם הפכו (או היו מראש) פרוגרסיביים.
.
ג. שנים עמד בראש בית המשפט ההונגרי לחוקה אדם שהוא גירסה (מתונה יחסית למקור) של אהרן ברק. השופט לאזלו שויים (מבטאים shoyem, כותבים Laszlo Solyom). שויים אמנם לא דיבר כמו חסידי ברק על "עקרונות היסוד של השיטה", אבל היתה לו וריאציה משלו: יש הוא טען "חוקה בלתי נראית" מאחורי החוקה הכתובה, והיא מקור סמכות עבור בית המשפט. עוד חשבו שויים ושופטיו ש"אין דבר שבית משפט זה אינו יכול לעשות". בקיצור, הכל שפיט.
.
כשפידס, מפלגתו של אורבן, זכתה בשלטון היא דווקא ביקשה להגיע לפשרה עם האופוזיציה בנושא מינוי שופטים (מוכר לכם?), אבל אחרי שהאופוזיציה עשתה לפידס תרגיל (מוכר לכם?) – סחטה את אישור השופטים שרצתה אבל סירבה להצביע על שופטי הקואליציה, כפי שסוכם – פידס נטשה את דרך הפשרה ומינתה שופטים מכוח הרוב של הקואליציה (דרוש רוב של שני שליש בפרלמנט לצורך זה ולפידס היה רוב כזה לבדה לא מעט זמן – כולל עכשיו).
בניגוד למה שאומרים לכם בית המשפט לחוקה בהונגריה יכול לפסול חוקים של הפרלמנט, וגם עושה זאת. אבל זה לא אומר שאין בעיה במצב שבו למפלגה אחת יש רוב כל כך גדול לאורך זמן כה רב. זה לא דבר טוב לדמוקרטיה. אבל זו לא הבעיה של ישראל עכשיו. אם רוצים להשוות להונגריה, הנה מה שרלוונטי: הבעיה שלנו עכשיו דומה לבעיה שהיתה להונגריה לפני עליית פידס – כשכל שופטיה כמעט היו קומוניסטים.

קצרים בערוץ #שומר_סף.

במאמר תמוה בהארץ רביב דרוקר מעמיד פנים שהוא נאבק ב"משטרת בן-גביר". הוא מצטער על עזיבתו של תנ"צ כורש ברנור, ומבקש מתנ"צ יואב תלם להאחז בכסאו.

העילה: לשמור על ניקיון המשטרה.
האמת: מדובר בשני שוטרים שהם בושה למקצועם.

אבל בגלל זה דרוקר רוצה אותם. הם היו מגוייסים על מלא מלא להפללת נתניהו, גם במחיר הצחוק שהם עשו מהחוק. תמונת רנטגן של התשלובת המושחתת פרקליטות-עיתונות-משטרה.
#דרוקריזם.

https://www.youtube.com/watch?v=nJZ-hvZSWRU

.
דרוקר ואייל יפה, האיש שמותר לו הכל.
אל תשכחו: הבעיה היא התקשורת. הם לא עיתונאים. הם אקטיביסטים פוליטיים.
#דרוקריזם.