שר החינוך הכריע: ציוני המגן יהוו את הציון הסופי בתעודת הבגרות. תלמידים שיבחרו להיבחן יוכלו לעשות זאת בבגרויות משבוע הבא
כל תלמיד יוכל לבחור את הדרך שמתאימה לו – מגן או בחינה
הבחינות יתקיימו במועדן, בשבוע הקרוב, למי שיבחר להיבחן
הבחינה הראשונה שפותחת את תקופת ההיבחנות: היסטוריה – ביום שני הקרוב (30.6)
שר החינוך, יואב קיש:
"זו אינה החלטה של נוחות – אלא של אחריות. לא ניתן להתעלם מהעומס על הנוער בתקופה זו. עכשיו זה הזמן של מערכת החינוך להיות קשובה לאתגרי התלמידים."
בעקבות תקופה ביטחונית ארוכה ומורכבת ביותר, הכריע היום (רביעי, 25.6) שר החינוך, יואב קיש: כל תלמיד ותלמידה יוכלו לבחור האם להיבחן בבחינה החיצונית – או לבחור בציון המגן שהוזן למערכת בתחילת השבוע כציון הסופי.
הבחינות יתקיימו כסדרן, בהתאם למועדים שפורסמו, והבחינה הראשונה – בהיסטוריה – תיערך ביום שני הקרוב (30.6). יחד עם זאת, תלמידים המעוניינים בכך יוכלו לבחור שלא להיבחן, ולקבל את ציון המגן כציון הסופי.
ההחלטה נשענת על עיקרון פדגוגי ברור: תפקידה של הבחינה לשקף את הדרך שעשו התלמידים – את הלמידה, הידע והמאמץ שהשקיעו – ולא את התנאים הלא שגרתיים של תקופת ההיערכות והעומס הרגשי. הבחירה נועדה למנוע פגיעה ולהבטיח מקסימום גמישות, בעיקר עבור תלמידים שעבורם ההיבחנות הפיזית בתקופה זו אינה מתאפשרת או אינה מייצגת נאמנה את הישגיהם הלימודיים.
במשרד החינוך מדגישים כי לא ניתן יהיה גם להיבחן וגם לבחור לאחר מכן בציון המגן – כל תלמיד יידרש לבחור מראש את הדרך המתאימה לו.
המשרד ממשיך ללוות את תלמידי ישראל גם במהלך הקיץ – במסגרת "בית הספר של החופש הגדול", בתוכניות החינוך הבלתי-פורמליות ובאמצעים רגשיים – בשיתוף מנהל שפ"י, מרכזי החוסן ומערך התמיכה – כדי לאפשר לתלמידים לחזור למסלול של יציבות, מסוגלות ותחושת חוסן לקראת פתיחת שנה״ל הבאה.
*שר החינוך, יואב קיש:*
"זו אינה החלטה של נוחות אלא של אחריות. לא ניתן להתעלם מכל העומס והקושי שהבוגרים חוו בשנים האחרונות מאז מגיפת הקורונה. לאחר תקופה ארוכה של חוסר שגרה, למידה מרחוק בתנאים מורכבים ומעמסה רגשית הדרישה למבחנים חיצוניים תשקף ניתוק ועומס רב מידי. החלטתי לקבל את ציון המגן כציון סופי. תלמידים שבכל זאת יבקשו להיבחן יוכלו לעשות זאת.
זו בחירה שקולה, שנועדה לא רק לתת מענה, אלא גם לייצר ודאות ולהחזיר לתלמידים שליטה. היא מבטאת אמת פדגוגית ואנושית גם יחד, ואת האחריות שמערכת החינוך נושאת כלפי כל תלמיד ותלמידה במדינת ישראל בתקופה מורכבת זו."
כל תלמיד יוכל לבחור את הדרך שמתאימה לו – מגן או בחינה
הבחינות יתקיימו במועדן, בשבוע הקרוב, למי שיבחר להיבחן
הבחינה הראשונה שפותחת את תקופת ההיבחנות: היסטוריה – ביום שני הקרוב (30.6)
שר החינוך, יואב קיש:
"זו אינה החלטה של נוחות – אלא של אחריות. לא ניתן להתעלם מהעומס על הנוער בתקופה זו. עכשיו זה הזמן של מערכת החינוך להיות קשובה לאתגרי התלמידים."
בעקבות תקופה ביטחונית ארוכה ומורכבת ביותר, הכריע היום (רביעי, 25.6) שר החינוך, יואב קיש: כל תלמיד ותלמידה יוכלו לבחור האם להיבחן בבחינה החיצונית – או לבחור בציון המגן שהוזן למערכת בתחילת השבוע כציון הסופי.
הבחינות יתקיימו כסדרן, בהתאם למועדים שפורסמו, והבחינה הראשונה – בהיסטוריה – תיערך ביום שני הקרוב (30.6). יחד עם זאת, תלמידים המעוניינים בכך יוכלו לבחור שלא להיבחן, ולקבל את ציון המגן כציון הסופי.
ההחלטה נשענת על עיקרון פדגוגי ברור: תפקידה של הבחינה לשקף את הדרך שעשו התלמידים – את הלמידה, הידע והמאמץ שהשקיעו – ולא את התנאים הלא שגרתיים של תקופת ההיערכות והעומס הרגשי. הבחירה נועדה למנוע פגיעה ולהבטיח מקסימום גמישות, בעיקר עבור תלמידים שעבורם ההיבחנות הפיזית בתקופה זו אינה מתאפשרת או אינה מייצגת נאמנה את הישגיהם הלימודיים.
במשרד החינוך מדגישים כי לא ניתן יהיה גם להיבחן וגם לבחור לאחר מכן בציון המגן – כל תלמיד יידרש לבחור מראש את הדרך המתאימה לו.
המשרד ממשיך ללוות את תלמידי ישראל גם במהלך הקיץ – במסגרת "בית הספר של החופש הגדול", בתוכניות החינוך הבלתי-פורמליות ובאמצעים רגשיים – בשיתוף מנהל שפ"י, מרכזי החוסן ומערך התמיכה – כדי לאפשר לתלמידים לחזור למסלול של יציבות, מסוגלות ותחושת חוסן לקראת פתיחת שנה״ל הבאה.
*שר החינוך, יואב קיש:*
"זו אינה החלטה של נוחות אלא של אחריות. לא ניתן להתעלם מכל העומס והקושי שהבוגרים חוו בשנים האחרונות מאז מגיפת הקורונה. לאחר תקופה ארוכה של חוסר שגרה, למידה מרחוק בתנאים מורכבים ומעמסה רגשית הדרישה למבחנים חיצוניים תשקף ניתוק ועומס רב מידי. החלטתי לקבל את ציון המגן כציון סופי. תלמידים שבכל זאת יבקשו להיבחן יוכלו לעשות זאת.
זו בחירה שקולה, שנועדה לא רק לתת מענה, אלא גם לייצר ודאות ולהחזיר לתלמידים שליטה. היא מבטאת אמת פדגוגית ואנושית גם יחד, ואת האחריות שמערכת החינוך נושאת כלפי כל תלמיד ותלמידה במדינת ישראל בתקופה מורכבת זו."
משרד החינוך ממשיך ללוות את ילדי ישראל גם בקיץ: תכנית "הגנים ובתי הספר של החופש הגדול" תורחב ותופעל גם עבור ילדי המשפחות המפונות
על רקע המלחמה והשלכותיה, משרד החינוך מרחיב השנה את תכנית "הגנים ובתי הספר של החופש הגדול" כדי להבטיח מסגרת חינוכית תומכת ורציפה לילדי ישראל – ובפרט עבור אלפי תלמידים השוהים הרחק מביתם, במלונות ובמגורים זמניים. התכנית מותאמת לצרכים שעלו מהשטח, ותופעל גם באתרים חלופיים ברחבי הארץ תוך מתן מענה חינוכי, רגשי ולימודי.
התכנית, המופעלת ביוזמת משרד החינוך ובשיתוף הרשויות המקומיות, תיפתח ברחבי הארץ בתאריכים 1.7.25–21.7.25, עבור ילדי הגנים (גילאי 3–6) ותלמידי כיתות א’–ג’, תוך מתן מענים מותאמים לילדים השוהים באתרים חלופיים. עד כה נרשמו לתכנית כ-750,000 תלמידים מכלל הרשויות המקומיות ברחבי הארץ.
*לראשונה, מציע המשרד שלוש חלופות גמישות להשתתפות עבור ילדי משפחות מפונות:*
1. השתתפות במסגרת חינוכית סמוכה למקום המגורים הזמני – דרך רכז מרכז "יחד" או הרשות הקולטת.
2. חזרה למסגרת החינוכית המקורית – ללא צורך בהסעה.
3. חזרה למסגרת החינוכית המקורית – בתיאום הסעה דרך רפרנט ההיסעים ברשות.
התכנית שמה דגש על רצף חינוכי, תמיכה רגשית וצמצום פערים לימודיים, תוך מיקוד ייחודי במקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה).
היא מהווה נדבך משמעותי בהיערכות לפתיחת שנת הלימודים הקרובה – לא רק כשמירה על שגרה, אלא כאמצעי לחיזוק החוסן הלאומי.
*שר החינוך יואב קיש:*
"החוסן הלאומי מתחיל בילדים. השנה אנחנו מרחיבים את 'הגנים ובתי הספר של החופש הגדול' – גם לילדי המשפחות המפונות, בכל מקום שבו הם שוהים: במלונות, במרכזי יחד ובמגורים זמניים. שלוש חלופות גמישות יאפשרו לכל ילד מסגרת תומכת ומעשירה. זהו מענה ייחודי למצב ייחודי: תמיכה רגשית, מסגרת יציבה והאצה לימודית ב-STEM כהכנה לשנה הקרובה. יחד עם ראשי הרשויות – נהיה שם, לכל ילד, בכל מקום. זהו דור של גיבורים – ואנחנו מחויבים לצמיחתו."
על רקע המלחמה והשלכותיה, משרד החינוך מרחיב השנה את תכנית "הגנים ובתי הספר של החופש הגדול" כדי להבטיח מסגרת חינוכית תומכת ורציפה לילדי ישראל – ובפרט עבור אלפי תלמידים השוהים הרחק מביתם, במלונות ובמגורים זמניים. התכנית מותאמת לצרכים שעלו מהשטח, ותופעל גם באתרים חלופיים ברחבי הארץ תוך מתן מענה חינוכי, רגשי ולימודי.
התכנית, המופעלת ביוזמת משרד החינוך ובשיתוף הרשויות המקומיות, תיפתח ברחבי הארץ בתאריכים 1.7.25–21.7.25, עבור ילדי הגנים (גילאי 3–6) ותלמידי כיתות א’–ג’, תוך מתן מענים מותאמים לילדים השוהים באתרים חלופיים. עד כה נרשמו לתכנית כ-750,000 תלמידים מכלל הרשויות המקומיות ברחבי הארץ.
*לראשונה, מציע המשרד שלוש חלופות גמישות להשתתפות עבור ילדי משפחות מפונות:*
1. השתתפות במסגרת חינוכית סמוכה למקום המגורים הזמני – דרך רכז מרכז "יחד" או הרשות הקולטת.
2. חזרה למסגרת החינוכית המקורית – ללא צורך בהסעה.
3. חזרה למסגרת החינוכית המקורית – בתיאום הסעה דרך רפרנט ההיסעים ברשות.
התכנית שמה דגש על רצף חינוכי, תמיכה רגשית וצמצום פערים לימודיים, תוך מיקוד ייחודי במקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה).
היא מהווה נדבך משמעותי בהיערכות לפתיחת שנת הלימודים הקרובה – לא רק כשמירה על שגרה, אלא כאמצעי לחיזוק החוסן הלאומי.
*שר החינוך יואב קיש:*
"החוסן הלאומי מתחיל בילדים. השנה אנחנו מרחיבים את 'הגנים ובתי הספר של החופש הגדול' – גם לילדי המשפחות המפונות, בכל מקום שבו הם שוהים: במלונות, במרכזי יחד ובמגורים זמניים. שלוש חלופות גמישות יאפשרו לכל ילד מסגרת תומכת ומעשירה. זהו מענה ייחודי למצב ייחודי: תמיכה רגשית, מסגרת יציבה והאצה לימודית ב-STEM כהכנה לשנה הקרובה. יחד עם ראשי הרשויות – נהיה שם, לכל ילד, בכל מקום. זהו דור של גיבורים – ואנחנו מחויבים לצמיחתו."
מדליות אולימפיות בזמן מלחמה
בזמן מבצע 'עם כלביא' נבחרות ישראל במדעים התחרו באולימפיאדה הבינלאומית בסייבר ובאולימפיאדת הפיזיקה האירופאית והגיעו להישגים מרשימים- 2 מדליות זהב, 6 מדליות כסף ומדלית ארד.
נבחרת ישראל בפיזיקה התחרתה באולימפיאדת הפיזיקה האירופאית בבולגריה וזכתה ב- 2 מדליות זהב ו- 3 מדליות כסף. בעקבות המבצע הנבחרת לא הצליחה לחזור לישראל בתום התחרות ושבה רק בסוף השבוע האחרון.
נבחרת ישראל במדעי המחשב התחרתה מרחוק באולימפיאדה הבינלאומית בסייבר, שהתקיימה השנה לראשונה, בזמן אזעקות וירי טילים, במרחב מוגן במרכז הארץ וזכתה ב- 3 מדליות כסף ומדלית ארד.
משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, המובילים את הכשרת נבחרות ישראל במדעים להשתתפות באולימפיאדות הבינלאומיות במדעים, גאים לבשר כי נבחרות ישראל בפיזיקה ובמדעי המחשב, שהתחרו במהלך מבצע 'עם כלביא', הגיעו להישגים מרשימים בתחרויות- 2 מדליות זהב, 6 מדליות כסף ומדלית ארד. במהלך השבועות הקרובים נבחרות ישראל במדעים ימשיכו להתחרות באולימפיאדות בינלאומיות נוספות.
נבחרת ישראל בפיזיקה התחרתה באולימפיאדת הפיזיקה האירופאית שהתקיימה בבולגריה בהשתתפות 40 מדינות מרחבי העולם. כל חברי נבחרת ישראל זכו במדליות- 2 מדליות זהב ו- 3 מדליות כסף, בתחרות שכללה 2 מבחנים של 5 שעות- האחד תיאורטי והשני- מעשי והנבחרת דורגה במקום ה- 2 בדירוג המדינות. הנבחרת הוכשרה באוניברסיטת בן גוריון בראשות המאמן הראשי- פבל רדזיוילובסקי וליוו אותה לתחרות המאמנים- יונתן אהרוני ועומר בצרי. חברי הנבחרת שבו לישראל רק בסוף השבוע האחרון, לאחר שלא הצליחו לשוב בתום התחרות בעקבות המצב הביטחוני.
חברי נבחרת ישראל בפיזיקה
יובל מוזס- מתל אביב, תלמיד כיתה י"ב בגימנסיה הרצליה- זכה במדלית זהב
אריאל דורון- מתל אביב, תלמיד כיתה י"ב בכפר הירוק- זכה במדלית זהב
עמית לניס- משדי חמד, תלמיד כיתה י"ב בכפר הירוק- זכה במדלית כסף
אלון הרט- מירושלים, תלמיד כיתה י"ב בתיכון ליד האוניברסיטה- זכה במדלית בכסף
יונתן שיר- מירושלים, תלמיד כיתה י"ב בתיכון ליד האוניברסיטה- זכה במדלית כסף
עוד בזמן מבצע 'עם כלביא' התקיימה לראשונה האולימפיאדה הבינלאומית בסייבר בסינגפור בהשתתפות עשרות מדינות מרחבי העולם. בעקבות המצב הביטחוני במדינת ישראל, נבחרת ישראל במדעי המחשב לא יכלה לטוס לאולימפיאדה ובאישור הועדה המארגנת של האולימפיאדה, התאפשרה השתתפות הנבחרת הישראלית מרחוק, תחת תיעוד והקפדה יתרה על ההנחיות המחמירות. הנבחרת התחרתה במרחב מוגן בבית הספר בן צבי בקרית אונו וביומה הראשון של התחרות נאלצו חברי הנבחרת להתמודד עם תחרות בזמן אזעקות רבות ומתקפת טילים על ישראל. למרות המצב המאתגר אליו בו התחרתה הנבחרת, חבריה הצליחו להגיע להישגים מרשימים- 3 מדליות כסף ומדלית ארד!
במסגרת האולימפיאדה נדרשו המתחרים לגלות מומחיות וידע בתחומי: הבנת יסודות האבטחה, תקיפות והגנת סייבר, קריפטוגרפיה והבנה מעמיקה של רשתות ותכנות תחרותי. נבחרת ישראל במדעי המחשב הוכשרה באוניברסיטת בר אילן על ידי המנהל האקדמי, ד"ר אבשלום אלמלח, המאמן הראשי, רון ריבצ'ין והמאמן, סאשה הלרמאייר.
נבחרת ישראל במדעי המחשב
יואב שמאי- מרמת גן, תלמיד כיתה י"א בתיכון אוהל שם- זכה במדלית כסף
עידן רוזנצוויג- מחיפה, תלמיד כיתה י"ב בתיכון הריאלי- זכה במדלית כסף
אופק שוחט- מהרצליה, תלמיד כיתה י"ב בהנדסאים- זכה במדלית כסף
דניאל ובר- מקרית אונו, תלמיד כיתה י"ב בתיכון בן צבי- זכה במדלית ארד
עידו כפיר- מיבנה, תלמיד כיתה י"א בתיכון גינסבורג
מצ"ב תמונות נבחרות ישראל במדעים. קרדיט: משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד.
בזמן מבצע 'עם כלביא' נבחרות ישראל במדעים התחרו באולימפיאדה הבינלאומית בסייבר ובאולימפיאדת הפיזיקה האירופאית והגיעו להישגים מרשימים- 2 מדליות זהב, 6 מדליות כסף ומדלית ארד.
נבחרת ישראל בפיזיקה התחרתה באולימפיאדת הפיזיקה האירופאית בבולגריה וזכתה ב- 2 מדליות זהב ו- 3 מדליות כסף. בעקבות המבצע הנבחרת לא הצליחה לחזור לישראל בתום התחרות ושבה רק בסוף השבוע האחרון.
נבחרת ישראל במדעי המחשב התחרתה מרחוק באולימפיאדה הבינלאומית בסייבר, שהתקיימה השנה לראשונה, בזמן אזעקות וירי טילים, במרחב מוגן במרכז הארץ וזכתה ב- 3 מדליות כסף ומדלית ארד.
משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, המובילים את הכשרת נבחרות ישראל במדעים להשתתפות באולימפיאדות הבינלאומיות במדעים, גאים לבשר כי נבחרות ישראל בפיזיקה ובמדעי המחשב, שהתחרו במהלך מבצע 'עם כלביא', הגיעו להישגים מרשימים בתחרויות- 2 מדליות זהב, 6 מדליות כסף ומדלית ארד. במהלך השבועות הקרובים נבחרות ישראל במדעים ימשיכו להתחרות באולימפיאדות בינלאומיות נוספות.
נבחרת ישראל בפיזיקה התחרתה באולימפיאדת הפיזיקה האירופאית שהתקיימה בבולגריה בהשתתפות 40 מדינות מרחבי העולם. כל חברי נבחרת ישראל זכו במדליות- 2 מדליות זהב ו- 3 מדליות כסף, בתחרות שכללה 2 מבחנים של 5 שעות- האחד תיאורטי והשני- מעשי והנבחרת דורגה במקום ה- 2 בדירוג המדינות. הנבחרת הוכשרה באוניברסיטת בן גוריון בראשות המאמן הראשי- פבל רדזיוילובסקי וליוו אותה לתחרות המאמנים- יונתן אהרוני ועומר בצרי. חברי הנבחרת שבו לישראל רק בסוף השבוע האחרון, לאחר שלא הצליחו לשוב בתום התחרות בעקבות המצב הביטחוני.
חברי נבחרת ישראל בפיזיקה
יובל מוזס- מתל אביב, תלמיד כיתה י"ב בגימנסיה הרצליה- זכה במדלית זהב
אריאל דורון- מתל אביב, תלמיד כיתה י"ב בכפר הירוק- זכה במדלית זהב
עמית לניס- משדי חמד, תלמיד כיתה י"ב בכפר הירוק- זכה במדלית כסף
אלון הרט- מירושלים, תלמיד כיתה י"ב בתיכון ליד האוניברסיטה- זכה במדלית בכסף
יונתן שיר- מירושלים, תלמיד כיתה י"ב בתיכון ליד האוניברסיטה- זכה במדלית כסף
עוד בזמן מבצע 'עם כלביא' התקיימה לראשונה האולימפיאדה הבינלאומית בסייבר בסינגפור בהשתתפות עשרות מדינות מרחבי העולם. בעקבות המצב הביטחוני במדינת ישראל, נבחרת ישראל במדעי המחשב לא יכלה לטוס לאולימפיאדה ובאישור הועדה המארגנת של האולימפיאדה, התאפשרה השתתפות הנבחרת הישראלית מרחוק, תחת תיעוד והקפדה יתרה על ההנחיות המחמירות. הנבחרת התחרתה במרחב מוגן בבית הספר בן צבי בקרית אונו וביומה הראשון של התחרות נאלצו חברי הנבחרת להתמודד עם תחרות בזמן אזעקות רבות ומתקפת טילים על ישראל. למרות המצב המאתגר אליו בו התחרתה הנבחרת, חבריה הצליחו להגיע להישגים מרשימים- 3 מדליות כסף ומדלית ארד!
במסגרת האולימפיאדה נדרשו המתחרים לגלות מומחיות וידע בתחומי: הבנת יסודות האבטחה, תקיפות והגנת סייבר, קריפטוגרפיה והבנה מעמיקה של רשתות ותכנות תחרותי. נבחרת ישראל במדעי המחשב הוכשרה באוניברסיטת בר אילן על ידי המנהל האקדמי, ד"ר אבשלום אלמלח, המאמן הראשי, רון ריבצ'ין והמאמן, סאשה הלרמאייר.
נבחרת ישראל במדעי המחשב
יואב שמאי- מרמת גן, תלמיד כיתה י"א בתיכון אוהל שם- זכה במדלית כסף
עידן רוזנצוויג- מחיפה, תלמיד כיתה י"ב בתיכון הריאלי- זכה במדלית כסף
אופק שוחט- מהרצליה, תלמיד כיתה י"ב בהנדסאים- זכה במדלית כסף
דניאל ובר- מקרית אונו, תלמיד כיתה י"ב בתיכון בן צבי- זכה במדלית ארד
עידו כפיר- מיבנה, תלמיד כיתה י"א בתיכון גינסבורג
מצ"ב תמונות נבחרות ישראל במדעים. קרדיט: משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד.
הצלצול האחרון לשנת תשפ"ה: 1.7 מיליון תלמידים יוצאים לחופש הגדול
מחר ייפתחו מסגרות הקיץ של משרד החינוך בגני הילדים ובבתי הספר – עם השתתפות של כ-750,000 תלמידים ברחבי הארץ
*שר החינוך, יואב קיש:*
“שנת הלימודים תשפ״ה החלה בצל מלחמה – ומסתיימת באמונה. בתוך מציאות של כאב, פינוי ומקלטים, מערכת החינוך הישראלית קמה ופרצה דרך.”
*---*
שנת הלימודים תשפ"ה הגיעה היום (שני) לסיומה: 1.7 מיליון תלמידי בתי הספר היסודיים וגני הילדים מצטרפים לתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות, ויוצאים לחופשת הקיץ. בין המסיימים – 168,000 תלמידי כיתות ו', שהחלו את לימודיהם בכיתה א' עם פרוץ משבר הקורונה, וכעת מסיימים את בית הספר היסודי.
שימור הרציפות החינוכית – גם בימי חירום – התאפשר בזכות מאות אלפי אנשי חינוך שפעלו במסירות יוצאת דופן, ואפשרו לתלמידים שגרה, ביטחון ותקווה גם ברגעים הקשים ביותר.
מחר (שלישי) ייפתחו בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים מסגרות הקיץ של משרד החינוך – "בתי הספר של החופש הגדול" – בכלל הרשויות המקומיות. כ-750,000 תלמידים כבר נרשמו למסגרות אלו, שמעניקות מענה חינוכי, רגשי ולימודי לילדים בגילאי 3–9, כולל לילדים שפונו מבתיהם ושהו השנה באתרים חלופיים.
התוכנית, שמופעלת בהובלת המנהל הפדגוגי, שמה דגש על צמצום פערים, תמיכה רגשית ולמידה חווייתית בתחומי ה-STEM – כחלק מהיערכות לקראת השקת מהפכת "ישראל ריאלית – חינוך מדעי לאומי", שתציב את ישראל בעשירייה הראשונה בעולם במדדים המדעיים תוך חמש שנים.
לצד זאת, יפעיל משרד החינוך – באמצעות מנהל חברה ונוער – מאות מסגרות קיץ בלתי-פורמליות: מחנות קיץ, סמינרים של תנועות וארגוני נוער, קורסי מנהיגות ומסעות ברחבי הארץ.
גם בקיץ הזה, משרד החינוך ממשיך ללוות את ילדי ישראל – במסגרות חינוכיות, רגשיות וחברתיות – בכל מקום שבו הם נמצאים.
*שר החינוך, יואב קיש:*
“שנת הלימודים תשפ״ה החלה בצל מלחמה – ומסתיימת באמונה. בתוך מציאות של כאב, פינוי ומקלטים, מערכת החינוך הישראלית קמה ופרצה דרך. העברנו את הלמידה למרחבים חדשים, שמרנו על רצף חינוכי, ושינינו כיוון: לבינה מלאכותית, לשורשים, לאקדמיה כבר בתיכון – ולמהפכת המדעים שתשיב את ישראל לצמרת העולמית. אני מודה מעומק הלב לכל השותפים לעשייה החינוכית – למורים, למנהלים ולאנשי החינוך – על מסירות שאין לה תחליף, על אחריות, ועל רוח שמחזיקה את המדינה. גם בשנה הבאה נמשיך בכל הכוח את הדרך שהתחלנו – למען ילדי ישראל.”
*לקריאת סיכום שנת תשפ"ה במספרים:*
https://www.gov.il/he/pages/data-2024
מחר ייפתחו מסגרות הקיץ של משרד החינוך בגני הילדים ובבתי הספר – עם השתתפות של כ-750,000 תלמידים ברחבי הארץ
*שר החינוך, יואב קיש:*
“שנת הלימודים תשפ״ה החלה בצל מלחמה – ומסתיימת באמונה. בתוך מציאות של כאב, פינוי ומקלטים, מערכת החינוך הישראלית קמה ופרצה דרך.”
*---*
שנת הלימודים תשפ"ה הגיעה היום (שני) לסיומה: 1.7 מיליון תלמידי בתי הספר היסודיים וגני הילדים מצטרפים לתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות, ויוצאים לחופשת הקיץ. בין המסיימים – 168,000 תלמידי כיתות ו', שהחלו את לימודיהם בכיתה א' עם פרוץ משבר הקורונה, וכעת מסיימים את בית הספר היסודי.
שימור הרציפות החינוכית – גם בימי חירום – התאפשר בזכות מאות אלפי אנשי חינוך שפעלו במסירות יוצאת דופן, ואפשרו לתלמידים שגרה, ביטחון ותקווה גם ברגעים הקשים ביותר.
מחר (שלישי) ייפתחו בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים מסגרות הקיץ של משרד החינוך – "בתי הספר של החופש הגדול" – בכלל הרשויות המקומיות. כ-750,000 תלמידים כבר נרשמו למסגרות אלו, שמעניקות מענה חינוכי, רגשי ולימודי לילדים בגילאי 3–9, כולל לילדים שפונו מבתיהם ושהו השנה באתרים חלופיים.
התוכנית, שמופעלת בהובלת המנהל הפדגוגי, שמה דגש על צמצום פערים, תמיכה רגשית ולמידה חווייתית בתחומי ה-STEM – כחלק מהיערכות לקראת השקת מהפכת "ישראל ריאלית – חינוך מדעי לאומי", שתציב את ישראל בעשירייה הראשונה בעולם במדדים המדעיים תוך חמש שנים.
לצד זאת, יפעיל משרד החינוך – באמצעות מנהל חברה ונוער – מאות מסגרות קיץ בלתי-פורמליות: מחנות קיץ, סמינרים של תנועות וארגוני נוער, קורסי מנהיגות ומסעות ברחבי הארץ.
גם בקיץ הזה, משרד החינוך ממשיך ללוות את ילדי ישראל – במסגרות חינוכיות, רגשיות וחברתיות – בכל מקום שבו הם נמצאים.
*שר החינוך, יואב קיש:*
“שנת הלימודים תשפ״ה החלה בצל מלחמה – ומסתיימת באמונה. בתוך מציאות של כאב, פינוי ומקלטים, מערכת החינוך הישראלית קמה ופרצה דרך. העברנו את הלמידה למרחבים חדשים, שמרנו על רצף חינוכי, ושינינו כיוון: לבינה מלאכותית, לשורשים, לאקדמיה כבר בתיכון – ולמהפכת המדעים שתשיב את ישראל לצמרת העולמית. אני מודה מעומק הלב לכל השותפים לעשייה החינוכית – למורים, למנהלים ולאנשי החינוך – על מסירות שאין לה תחליף, על אחריות, ועל רוח שמחזיקה את המדינה. גם בשנה הבאה נמשיך בכל הכוח את הדרך שהתחלנו – למען ילדי ישראל.”
*לקריאת סיכום שנת תשפ"ה במספרים:*
https://www.gov.il/he/pages/data-2024
משרד החינוך מציג את הנושא השנתי לשנת הלימודים תשפ"ו: "שורשי עמ"י – עתיד, מורשת ויזמות"
משרד החינוך מציג מהלך חינוכי שנועד לחבר בין השורשים הערכיים של מערכת החינוך לבין האתגרים וההזדמנויות של דור העתיד.
שנת הלימודים תשפ"ו תעמוד בסימן הנושא השנתי "שורשי עמ"י – עתיד, מורשת ויזמות", שייושם בכלל שכבות הגיל – מהגיל הרך ועד התיכון – כחלק בלתי נפרד מהחיים הבית־ספריים, תכניות הלימודים והחינוך הבלתי־פורמלי.
המהלך החינוכי נועד לעורר עיסוק חי בשאלות של זהות, יוזמה ושייכות, לחבר בין עבר לעתיד ולעודד אחריות אישית, מעורבות חברתית וחזון אישי – כחלק מחינוך לערכים, למנהיגות, למשמעות ולחוסן אישי וחברתי.
הנושא השנתי צמח על רקע התוכנית "שורשים – התוכנית הלאומית לזהות יהודית וציונית", כמהלך משלים שמרחיב את העיסוק בזהות לעולמות של יוזמה, יצירה וקהילה – ומבקש לחבר את כלל תלמידי ישראל לסיפור אישי, חינוכי ולאומי משותף, המחזק את תחושת ההשתייכות והערבות ההדדית בין מגזרים, קהילות ויחידים.
המהלך גובש על ידי המנהל הפדגוגי וייושם בדרכים מגוונות: שילוב בתכניות הלימודים, למידה חווייתית, פרויקטים בית־ספריים, יוזמות תלמידים, שיח בין־דורי, סיפורי משפחה, פעילות קהילתית, סיורים ויוזמות מקומיות – בהתאמה לגיל ולמאפייני הקהילה.
היישום יתבסס על עקרונות פעולה ברורים: שילוב שיטתי באורח החיים הבית־ספרי; חיבור בין היסטוריה לתרבות מקומית; טיפוח שיח בין־דורי וביטוי יצירתי; למידה פעילה ויוזמות חינוכיות; והתאמה לרוח הייחודית של כל מוסד חינוכי.
*שר החינוך, יואב קיש:*
"אני רואה את הנושא השנתי, שורשי עמ"י, כאיזון בין שני עקרונות יסוד: מצד אחד, שורשים עמוקים של זהות יהודית וציונית, שהם דגל מוסרי חשוב בזכות שלנו על ארץ ישראל, כחלק משרשרת הדורות. מצד שני, החשיבות הרבה בחיבור הדור הזה לעולם העתיד, דרך רכישת מיומנויות, ידע, מצוינות והשכלה, שתאפשר להם להסתגל לעידן החדש. אנחנו פותחים את השנה עם תנועה של חיזוק, משורשי התרבות והזהות שלנו, והסתכלות קדימה באמצעות הקניית כלים ומיומנויות רבות. המטרה שלנו: לגדל דור שמרגיש שייך לעצמו, לעמו ולמדינתו, דור שמכיר את שורשיו, וצועד בביטחון אל עתידו."
משרד החינוך מציג מהלך חינוכי שנועד לחבר בין השורשים הערכיים של מערכת החינוך לבין האתגרים וההזדמנויות של דור העתיד.
שנת הלימודים תשפ"ו תעמוד בסימן הנושא השנתי "שורשי עמ"י – עתיד, מורשת ויזמות", שייושם בכלל שכבות הגיל – מהגיל הרך ועד התיכון – כחלק בלתי נפרד מהחיים הבית־ספריים, תכניות הלימודים והחינוך הבלתי־פורמלי.
המהלך החינוכי נועד לעורר עיסוק חי בשאלות של זהות, יוזמה ושייכות, לחבר בין עבר לעתיד ולעודד אחריות אישית, מעורבות חברתית וחזון אישי – כחלק מחינוך לערכים, למנהיגות, למשמעות ולחוסן אישי וחברתי.
הנושא השנתי צמח על רקע התוכנית "שורשים – התוכנית הלאומית לזהות יהודית וציונית", כמהלך משלים שמרחיב את העיסוק בזהות לעולמות של יוזמה, יצירה וקהילה – ומבקש לחבר את כלל תלמידי ישראל לסיפור אישי, חינוכי ולאומי משותף, המחזק את תחושת ההשתייכות והערבות ההדדית בין מגזרים, קהילות ויחידים.
המהלך גובש על ידי המנהל הפדגוגי וייושם בדרכים מגוונות: שילוב בתכניות הלימודים, למידה חווייתית, פרויקטים בית־ספריים, יוזמות תלמידים, שיח בין־דורי, סיפורי משפחה, פעילות קהילתית, סיורים ויוזמות מקומיות – בהתאמה לגיל ולמאפייני הקהילה.
היישום יתבסס על עקרונות פעולה ברורים: שילוב שיטתי באורח החיים הבית־ספרי; חיבור בין היסטוריה לתרבות מקומית; טיפוח שיח בין־דורי וביטוי יצירתי; למידה פעילה ויוזמות חינוכיות; והתאמה לרוח הייחודית של כל מוסד חינוכי.
*שר החינוך, יואב קיש:*
"אני רואה את הנושא השנתי, שורשי עמ"י, כאיזון בין שני עקרונות יסוד: מצד אחד, שורשים עמוקים של זהות יהודית וציונית, שהם דגל מוסרי חשוב בזכות שלנו על ארץ ישראל, כחלק משרשרת הדורות. מצד שני, החשיבות הרבה בחיבור הדור הזה לעולם העתיד, דרך רכישת מיומנויות, ידע, מצוינות והשכלה, שתאפשר להם להסתגל לעידן החדש. אנחנו פותחים את השנה עם תנועה של חיזוק, משורשי התרבות והזהות שלנו, והסתכלות קדימה באמצעות הקניית כלים ומיומנויות רבות. המטרה שלנו: לגדל דור שמרגיש שייך לעצמו, לעמו ולמדינתו, דור שמכיר את שורשיו, וצועד בביטחון אל עתידו."
עונת האולימפיאדות הבינלאומיות במדעים בשיאה עם הישגים אדירים לנבחרת ישראל בכימיה
נבחרת ישראל בכימיה קטפה 4 מדליות אולימפיות -2 מדליות זהב ו- 2 מדליות כסף באולימפיאדה הבינלאומית בכימיה, שהתקיימה באיחוד האמירויות בהשתתפות 90 מדינות
עונת האולימפיאדות הבינלאומיות במדעים בשיאה עם הישגים אדירים לנבחרת ישראל בכימיה, שנחתה בישראל עם 4 מדליות אולימפיות- 2 מדליות זהב ו- 2 מדליות כסף.
באולימפיאדה הבינלאומית בכימיה ( IChO ), שהתקיימה השנה באיחוד האמירויות, התחרו 354 מתחרים מ- 90 מדינות ברחבי העולם.
נבחרת ישראל בכימיה שייצגה את ישראל בכבוד:
איתמר בן שמואל- מרמת גן, תלמיד כיתה י"א בבית הספר הכפר הירוק- זוכה מדלית זהב
יונתן גונטמכר -מראשון לציון, תלמיד כיתה י"ב בגימנסיה הריאלית ע"ש קררי- זוכה מדלית זהב
עומר זכריה בן-עמי- מתל אביב, תלמיד כיתה י"ב בעירוני ד'- זוכה מדלית כסף
יהונדב מרינברג- ממזכרת בתיה, תלמיד כיתה י' בישיבת הר עציון לצעירים, אלון שבות- זוכה מדלית כסף
שר החינוך, יואב קיש: "מאחורי כל מדליה עומד תלמיד ישראלי עם ברק בעיניים, סקרנות בלב ונכונות לעבוד קשה – ילדים כמו איתמר, יונתן, עומר ויהונדב, שהעזו לחלום רחוק והלכו עם זה עד הסוף. כל אחד מהם הוא סיפור של התמדה, כישרון וליווי חינוכי שמאמין בילד לכל אורך הדרך. ההישג באולימפיאדת הכימיה הוא לא רק נקודת שיא – הוא תוצאה של עשייה יומיומית שקטה, של שותפות עמוקה בין משרד החינוך, מרכז מדעני העתיד והטכניון, ושל צוותים שלא מפסיקים לראות את הילד גם כשהם עוסקים במדע.
כך בונים מערכת חינוך שמובילה קדימה: לא מחכה להצלחות – אלא מגדלת אותן. בעקביות, בצניעות, ובאמונה עמוקה ביכולות של הילדים שלנו."
*מצ״ב תמונות.* מימין לשמאל:
עומר->איתמר->יונתן->יהונדב
נבחרת ישראל בכימיה קטפה 4 מדליות אולימפיות -2 מדליות זהב ו- 2 מדליות כסף באולימפיאדה הבינלאומית בכימיה, שהתקיימה באיחוד האמירויות בהשתתפות 90 מדינות
עונת האולימפיאדות הבינלאומיות במדעים בשיאה עם הישגים אדירים לנבחרת ישראל בכימיה, שנחתה בישראל עם 4 מדליות אולימפיות- 2 מדליות זהב ו- 2 מדליות כסף.
באולימפיאדה הבינלאומית בכימיה ( IChO ), שהתקיימה השנה באיחוד האמירויות, התחרו 354 מתחרים מ- 90 מדינות ברחבי העולם.
נבחרת ישראל בכימיה שייצגה את ישראל בכבוד:
איתמר בן שמואל- מרמת גן, תלמיד כיתה י"א בבית הספר הכפר הירוק- זוכה מדלית זהב
יונתן גונטמכר -מראשון לציון, תלמיד כיתה י"ב בגימנסיה הריאלית ע"ש קררי- זוכה מדלית זהב
עומר זכריה בן-עמי- מתל אביב, תלמיד כיתה י"ב בעירוני ד'- זוכה מדלית כסף
יהונדב מרינברג- ממזכרת בתיה, תלמיד כיתה י' בישיבת הר עציון לצעירים, אלון שבות- זוכה מדלית כסף
שר החינוך, יואב קיש: "מאחורי כל מדליה עומד תלמיד ישראלי עם ברק בעיניים, סקרנות בלב ונכונות לעבוד קשה – ילדים כמו איתמר, יונתן, עומר ויהונדב, שהעזו לחלום רחוק והלכו עם זה עד הסוף. כל אחד מהם הוא סיפור של התמדה, כישרון וליווי חינוכי שמאמין בילד לכל אורך הדרך. ההישג באולימפיאדת הכימיה הוא לא רק נקודת שיא – הוא תוצאה של עשייה יומיומית שקטה, של שותפות עמוקה בין משרד החינוך, מרכז מדעני העתיד והטכניון, ושל צוותים שלא מפסיקים לראות את הילד גם כשהם עוסקים במדע.
כך בונים מערכת חינוך שמובילה קדימה: לא מחכה להצלחות – אלא מגדלת אותן. בעקביות, בצניעות, ובאמונה עמוקה ביכולות של הילדים שלנו."
*מצ״ב תמונות.* מימין לשמאל:
עומר->איתמר->יונתן->יהונדב
בעקבות גיבורים, דרך נופי התנ"ך: תלמידי ישראל יוצאים למסע חדש
_מהר תבור ועד עמק האלה, ממערת המכפלה ועד הר סדום – תלמידי מערכת החינוך יפגשו את סיפורם במקום שבו הוא התרחש_
*שר החינוך, יואב קיש:*
"כשילדים הולכים בשבילי הארץ בעקבות גיבורי התנ״ך – הזהות לא רק נלמדת, היא נטמעת. זו למידה דרך הרגליים, העיניים, הידיים והלב"
*---*
החל בשנת הלימודים הקרובה, תלמידי מערכת החינוך יצאו למסעות חינוכיים־חווייתיים בעקבות גיבורי התנ"ך, כחלק מתוכנית "שורשים" שמוביל שר החינוך, יואב קיש, לחיזוק הזהות היהודית והציונית של תלמידי ישראל. מדובר ביוזמה חדשנית שמביאה את סיפורי התנ"ך מהכיתה אל השטח, ויוצרת חיבור אישי ובלתי אמצעי בין תלמידי ישראל לבין המורשת, הנופים והערכים של עמם.
במסגרת הסיורים, יתחקו התלמידים אחר דמויות מקראיות מכוננות, ויצעדו ממש בעקבותיהן באתרים שבהם התרחשו הסיפורים – תוך העמקה באירועים המקראיים והערכים שהם מגלמים.
*המסעות יתמקדו בין היתר ב:*
* קרב דבורה וברק עם סיסרא, המתואר בספר שופטים – יתקיים בהר תבור, ויעסוק בגבורת הנשים דבורה ויעל ובשירת ההודיה שלאחר הניצחון.
* סיפור לוט בסדום, מתוך ספר בראשית – ייערך בהר סדום, ויעסוק באמונה, זהות והתמודדות עם חוסר ודאות.
* קרב דוד וגוליית, מתוך ספר שמואל א’ – ייערך בעמק האלה, ויתמקד ביוזמה, אחריות ויצירתיות.
* סיפור המרגלים ונדודי ישראל במדבר, מתוך ספר במדבר – יתקיים בהר צרור, ויעסוק בהתמודדות מול אתגר ואי־ודאות.
* סיפור אליהו הנביא, מתוך ספר מלכים – ייערך באזור המוחרקה, ויעסוק בקנאה, סובלנות ונאמנות פנימית.
הסיורים יתקיימו במגוון אתרים היסטוריים ברחבי הארץ, ביניהם: מערת המכפלה, חברון העתיקה, עמק האלה, הר תבור, הר סדום, הרודיון, מדבר יהודה, גוש עציון, הרובע היהודי, פארק גיבורות התנ"ך, תל שילה, מצפה ברקן, נחל יצפור, מעיין חרוד ועוד.
*שר החינוך, יואב קיש:*
"כשילדים הולכים בשבילי הארץ בעקבות גיבורי התנ״ך – הזהות לא רק נלמדת, היא נטמעת. זו למידה דרך הרגליים, העיניים, הידיים והלב.
הסיורים הם חלק מהתוכנית הלאומית לזהות יהודית וציונית – מהלך שמחזיר לתלמידי ישראל את מה שראוי שיהיה מובן מאליו: קשר חי לשורשים שלהם, לארץ שלהם, ולסיפור שלהם כעם."
_מהר תבור ועד עמק האלה, ממערת המכפלה ועד הר סדום – תלמידי מערכת החינוך יפגשו את סיפורם במקום שבו הוא התרחש_
*שר החינוך, יואב קיש:*
"כשילדים הולכים בשבילי הארץ בעקבות גיבורי התנ״ך – הזהות לא רק נלמדת, היא נטמעת. זו למידה דרך הרגליים, העיניים, הידיים והלב"
*---*
החל בשנת הלימודים הקרובה, תלמידי מערכת החינוך יצאו למסעות חינוכיים־חווייתיים בעקבות גיבורי התנ"ך, כחלק מתוכנית "שורשים" שמוביל שר החינוך, יואב קיש, לחיזוק הזהות היהודית והציונית של תלמידי ישראל. מדובר ביוזמה חדשנית שמביאה את סיפורי התנ"ך מהכיתה אל השטח, ויוצרת חיבור אישי ובלתי אמצעי בין תלמידי ישראל לבין המורשת, הנופים והערכים של עמם.
במסגרת הסיורים, יתחקו התלמידים אחר דמויות מקראיות מכוננות, ויצעדו ממש בעקבותיהן באתרים שבהם התרחשו הסיפורים – תוך העמקה באירועים המקראיים והערכים שהם מגלמים.
*המסעות יתמקדו בין היתר ב:*
* קרב דבורה וברק עם סיסרא, המתואר בספר שופטים – יתקיים בהר תבור, ויעסוק בגבורת הנשים דבורה ויעל ובשירת ההודיה שלאחר הניצחון.
* סיפור לוט בסדום, מתוך ספר בראשית – ייערך בהר סדום, ויעסוק באמונה, זהות והתמודדות עם חוסר ודאות.
* קרב דוד וגוליית, מתוך ספר שמואל א’ – ייערך בעמק האלה, ויתמקד ביוזמה, אחריות ויצירתיות.
* סיפור המרגלים ונדודי ישראל במדבר, מתוך ספר במדבר – יתקיים בהר צרור, ויעסוק בהתמודדות מול אתגר ואי־ודאות.
* סיפור אליהו הנביא, מתוך ספר מלכים – ייערך באזור המוחרקה, ויעסוק בקנאה, סובלנות ונאמנות פנימית.
הסיורים יתקיימו במגוון אתרים היסטוריים ברחבי הארץ, ביניהם: מערת המכפלה, חברון העתיקה, עמק האלה, הר תבור, הר סדום, הרודיון, מדבר יהודה, גוש עציון, הרובע היהודי, פארק גיבורות התנ"ך, תל שילה, מצפה ברקן, נחל יצפור, מעיין חרוד ועוד.
*שר החינוך, יואב קיש:*
"כשילדים הולכים בשבילי הארץ בעקבות גיבורי התנ״ך – הזהות לא רק נלמדת, היא נטמעת. זו למידה דרך הרגליים, העיניים, הידיים והלב.
הסיורים הם חלק מהתוכנית הלאומית לזהות יהודית וציונית – מהלך שמחזיר לתלמידי ישראל את מה שראוי שיהיה מובן מאליו: קשר חי לשורשים שלהם, לארץ שלהם, ולסיפור שלהם כעם."
הישג היסטורי לנבחרת ישראל במתמטיקה: 4 מדליות זהב ומקום 6 בעולם מתוך 110 המדינות המשתתפות באולימפיאדה הבין-לאומית!🥇
האולימפיאדה הבין-לאומית במתמטיקה (IMO) התקיימה באוסטרליה וכל חברי הנבחרת הישראלית זכו במדליות, מתוכן 4 מדליות זהב, מדליית כסף ומדליית ארד.
מדובר בהישג הטוב ביותר של הנבחרת, מאז החלה להשתתף בתחרות בשנת 1979!
הנבחרת שייצגה את ישראל בכבוד🇮🇱:
🥇רז דבורה, תלמיד י"ב בקריית חינוך דה שליט ברחובות, זכה במדליית זהב
🥇איתן גרינזייד, תלמיד י"ב מקמפוס "אחד העם" שש-שנתי חט"ב ותיכון פ"ת, זכה במדליית זהב
🥇שחר בלומנצויג, תלמיד י"א בתיכון עתיד למנהיגות מדעית קהילתית - לוד, זכה במדליית זהב
🥇יותם בודניק, תלמיד י"א בתיכון דה שליט, זכה במדליית זהב
🥇נדב דן תמרי, תלמיד י"ב בתיכון אהל שם, זכה במדליית כסף
🥇אריאל דורון, תלמיד י"ב בבית ספר ופנימיית הכפר הירוק, זכה במדליית ארד
משרד החינוך ומדעני העתיד של קרן מיימונידיס מובילים את הכשרת נבחרות ישראל להשתתפות באולימפיאדות הבינלאומיות במדעים.
נבחרת המתמטיקה הוכשרה במכון ויצמן למדע בראשות המנהל האקדמי, ד"ר דמיטרי נוביקוב והמאמן הראשי, לב רדזיוילובסקי. את המשלחת ליוו: ראש המשלחת, ד"ר דן כרמון.
האולימפיאדה הבין-לאומית במתמטיקה (IMO) התקיימה באוסטרליה וכל חברי הנבחרת הישראלית זכו במדליות, מתוכן 4 מדליות זהב, מדליית כסף ומדליית ארד.
מדובר בהישג הטוב ביותר של הנבחרת, מאז החלה להשתתף בתחרות בשנת 1979!
הנבחרת שייצגה את ישראל בכבוד🇮🇱:
🥇רז דבורה, תלמיד י"ב בקריית חינוך דה שליט ברחובות, זכה במדליית זהב
🥇איתן גרינזייד, תלמיד י"ב מקמפוס "אחד העם" שש-שנתי חט"ב ותיכון פ"ת, זכה במדליית זהב
🥇שחר בלומנצויג, תלמיד י"א בתיכון עתיד למנהיגות מדעית קהילתית - לוד, זכה במדליית זהב
🥇יותם בודניק, תלמיד י"א בתיכון דה שליט, זכה במדליית זהב
🥇נדב דן תמרי, תלמיד י"ב בתיכון אהל שם, זכה במדליית כסף
🥇אריאל דורון, תלמיד י"ב בבית ספר ופנימיית הכפר הירוק, זכה במדליית ארד
משרד החינוך ומדעני העתיד של קרן מיימונידיס מובילים את הכשרת נבחרות ישראל להשתתפות באולימפיאדות הבינלאומיות במדעים.
נבחרת המתמטיקה הוכשרה במכון ויצמן למדע בראשות המנהל האקדמי, ד"ר דמיטרי נוביקוב והמאמן הראשי, לב רדזיוילובסקי. את המשלחת ליוו: ראש המשלחת, ד"ר דן כרמון.
10 מיליון ₪ להשקעה בטכנולוגיות AI לחינוך בפיילוט לאומי ראשון מסוגו
משרד החינוך ורשות החדשנות משיקים סביבת ניסוי חדשנית לפיתוח והטמעת טכנולוגיות AI ללמידה מותאמת אישית
שר החינוך, יואב קיש: "בשנה האחרונה, מערכת החינוך של מדינת ישראל הפכה לשדה הפעולה הגדול בעולם לשילוב בינה מלאכותית בלמידה. מעל 110 אלף מורים הוכשרו, מאות אלפי תלמידים משתמשים בכלים חכמים מדי יום – והכיתה הישראלית כבר מתחילה בשינוי עמוק".
"אבל זה רק קצה הקרחון. ההחלטה להכניס את מיטב מוחות ההייטק לתוך בתי הספר היא מהלך אסטרטגי: להעניק לכל ילד בישראל את הכלים שיקבעו את מקומו בעולם החדש. אנחנו לא מגיבים לעתיד – אנחנו מעצבים אותו. זוהי מהפכה חינוכית עמוקה וחסרת תקדים – שממזגת בין חזון לאומי, פדגוגיה מתקדמת ויכולות טכנולוגיות מהמובילות בעולם. כך נבנית עמדת הובלה אמיתית – לא רק במה שמלמדים, אלא באיך מלמדים."
*שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:* "המהפכה הטכנולוגית שמתחוללת בימים אלו במערכת החינוך היא לא רק התקדמות טכנולוגית – היא שינוי תפיסתי עמוק. בעזרת הבינה המלאכותית, אנו פורצים דרך חדשה שמאפשרת לכל תלמיד ותלמידה בישראל ללמוד באופן מותאם אישית, על פי הקצב, הסגנון והצרכים הייחודיים שלהם. מדובר במהלך שמסיר חסמים, מצמצם פערים, ומנגיש חינוך איכותי גם לפריפריה, גם לאוכלוסיות מוחלשות, וגם לתלמידים עם אתגרים מגוונים".
*---*
משרד החינוך ורשות החדשנות כחלק מהתכנית הלאומית לבינה מלאכותית, הכריזו היום על השקת "ארגז חול רגולטורי" - סביבת ניסוי ראשונה מסוגה, שתאפשר לחברות טכנולוגיה ישראליות לבחון וליישם פתרונות חדשניים מבוססי בינה מלאכותית בתוך מערכת החינוך הציבורית, בליווי רגולטורי ותוך מתן הקלות ייעודיות לניסוי. ארגזי חול הינם רכיב משמעותי בתכנית הלאומית לבינה מלאכותית ומטרתם קידום נסיינות, הסרת חסמים, ועידוד חדשנות אחראית בתחומים עתירי רגולציה. הקמת סביבת הניסוי מהווה צעד נוסף בשורת מהלכים נרחבת שמוביל משרד החינוך לקידום חדשנות חינוכית והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לטובת תלמידי ישראל.
בעקבות המהלך פורסם השבוע 'קול קורא' המזמין חברות טכנולוגיה וארגונים ישראליים להגיש מועמדות להשתתפות בסביבת הניסוי של "ארגז החול הרגולטורי". והוא פונה לחברות ויוזמות פורצות דרך המציעות פתרונות מערכתיים ללמידה מותאמת אישית, בעלי פוטנציאל יישום רחב במערכת החינוך, תוך עמידה בסטנדרטים של פרטיות, אבטחת מידע, ניתוח דאטה וחוויית משתמש. המיזמים הנבחרים ייהנו מהזדמנות לפיתוח וללמידה בסביבה ממשית, מבוססת דאטה, בתנאים ייחודיים שלא זמינים כיום לשוק הפרטי.
המהלך נועד להתמודד עם אתגרים מהותיים שמעסיקים מערכות חינוך ברחבי העולם, ובהם מחסור במורים, צפיפות בכיתות, פערים בין תלמידים וצורך הולך וגובר בהתאמה אישית של תהליכי הלמידה. בעשור האחרון נבחנים ברחבי העולם פתרונות שונים לשילוב בינה מלאכותית בהוראה, אולם מרביתם נותרו מצומצמים יחסית, מתמקדים בתחום ידע אחד או מוגבלים למערכת סגורה אחת, ואינם מציעים פתרון מערכתי רחב.
סביבת הניסוי שתוקם בישראל תשמש פלטפורמה ייחודית שתאפשר לחברות ישראליות לפתח ולהדגים פתרונות מערכתיים של למידה מותאמת אישית - כאלה הנשענים על ניתוח דאטה בזמן אמת, התאמה דינמית של תכנים וקצבים, ושילוב של פדגוגיה חדשנית, טכנולוגיה מתקדמת, חוויית משתמש איכותית ואבטחת מידע ופרטיות. החברות שייבחרו להשתתף בתוכנית ייהנו מגישה לשדה ניסוי בבתי ספר, מליווי רגולטורי, מהקלות רגולציה המותאמות לצורכי הניסוי, ומסיוע מימוני של רשות החדשנות.
המהלך הוא חלק מתוכנית אסטרטגית רחבה של משרד החינוך להובלת מהפכת החדשנות הטכנולוגית בישראל. משרד החינוך מקדם בשנים האחרונות עשרות פרויקטים ותוכניות לשילוב כלים טכנולוגיים מתקדמים במערכת, תוך התמקדות בפיתוח מיומנויות, בהכשרת צוותי ההוראה ובהתאמה של שיטות ההוראה למציאות המשתנה. ארגז החול הרגולטורי מצטרף ליוזמות אלו, תוך מתן מענה ספציפי לאחד התחומים המבטיחים ביותר - בינה מלאכותית מותאמת ללמידה אישית.
*כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות:* "הבינה המלאכותית עתידה לשנות מן היסוד את הדרך שבה לומדים ומלמדים. היא מאפשרת ליצור לכל תלמיד מסלול אישי, שמותאם לצרכים, להעדפות ולקצב הלמידה שלו. מדובר במהפכה אמיתית, ומשרד החינוך בחר להוביל אותה בשיתוף פעולה עמוק איתנו. סביבת הניסוי שנקים תאפשר לחברות טכנולוגיה ישראליות לפעול מתוך מערכת החינוך עצמה, לרכוש ניסיון בשטח, לבחון את הפתרונות שלהן בזמן אמת ולצבור יתרון תחרותי גלובלי. גם למערכת החינוך בישראל יש כאן ערך כפול – ביכולת להיחשף לטכנולוגיות פורצות דרך וללמוד מהן, ובחיכוך הישיר בין שדה החינוך הישראלי לבין קהילת החדשנות המקומית."
משרד החינוך ורשות החדשנות משיקים סביבת ניסוי חדשנית לפיתוח והטמעת טכנולוגיות AI ללמידה מותאמת אישית
שר החינוך, יואב קיש: "בשנה האחרונה, מערכת החינוך של מדינת ישראל הפכה לשדה הפעולה הגדול בעולם לשילוב בינה מלאכותית בלמידה. מעל 110 אלף מורים הוכשרו, מאות אלפי תלמידים משתמשים בכלים חכמים מדי יום – והכיתה הישראלית כבר מתחילה בשינוי עמוק".
"אבל זה רק קצה הקרחון. ההחלטה להכניס את מיטב מוחות ההייטק לתוך בתי הספר היא מהלך אסטרטגי: להעניק לכל ילד בישראל את הכלים שיקבעו את מקומו בעולם החדש. אנחנו לא מגיבים לעתיד – אנחנו מעצבים אותו. זוהי מהפכה חינוכית עמוקה וחסרת תקדים – שממזגת בין חזון לאומי, פדגוגיה מתקדמת ויכולות טכנולוגיות מהמובילות בעולם. כך נבנית עמדת הובלה אמיתית – לא רק במה שמלמדים, אלא באיך מלמדים."
*שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:* "המהפכה הטכנולוגית שמתחוללת בימים אלו במערכת החינוך היא לא רק התקדמות טכנולוגית – היא שינוי תפיסתי עמוק. בעזרת הבינה המלאכותית, אנו פורצים דרך חדשה שמאפשרת לכל תלמיד ותלמידה בישראל ללמוד באופן מותאם אישית, על פי הקצב, הסגנון והצרכים הייחודיים שלהם. מדובר במהלך שמסיר חסמים, מצמצם פערים, ומנגיש חינוך איכותי גם לפריפריה, גם לאוכלוסיות מוחלשות, וגם לתלמידים עם אתגרים מגוונים".
*---*
משרד החינוך ורשות החדשנות כחלק מהתכנית הלאומית לבינה מלאכותית, הכריזו היום על השקת "ארגז חול רגולטורי" - סביבת ניסוי ראשונה מסוגה, שתאפשר לחברות טכנולוגיה ישראליות לבחון וליישם פתרונות חדשניים מבוססי בינה מלאכותית בתוך מערכת החינוך הציבורית, בליווי רגולטורי ותוך מתן הקלות ייעודיות לניסוי. ארגזי חול הינם רכיב משמעותי בתכנית הלאומית לבינה מלאכותית ומטרתם קידום נסיינות, הסרת חסמים, ועידוד חדשנות אחראית בתחומים עתירי רגולציה. הקמת סביבת הניסוי מהווה צעד נוסף בשורת מהלכים נרחבת שמוביל משרד החינוך לקידום חדשנות חינוכית והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לטובת תלמידי ישראל.
בעקבות המהלך פורסם השבוע 'קול קורא' המזמין חברות טכנולוגיה וארגונים ישראליים להגיש מועמדות להשתתפות בסביבת הניסוי של "ארגז החול הרגולטורי". והוא פונה לחברות ויוזמות פורצות דרך המציעות פתרונות מערכתיים ללמידה מותאמת אישית, בעלי פוטנציאל יישום רחב במערכת החינוך, תוך עמידה בסטנדרטים של פרטיות, אבטחת מידע, ניתוח דאטה וחוויית משתמש. המיזמים הנבחרים ייהנו מהזדמנות לפיתוח וללמידה בסביבה ממשית, מבוססת דאטה, בתנאים ייחודיים שלא זמינים כיום לשוק הפרטי.
המהלך נועד להתמודד עם אתגרים מהותיים שמעסיקים מערכות חינוך ברחבי העולם, ובהם מחסור במורים, צפיפות בכיתות, פערים בין תלמידים וצורך הולך וגובר בהתאמה אישית של תהליכי הלמידה. בעשור האחרון נבחנים ברחבי העולם פתרונות שונים לשילוב בינה מלאכותית בהוראה, אולם מרביתם נותרו מצומצמים יחסית, מתמקדים בתחום ידע אחד או מוגבלים למערכת סגורה אחת, ואינם מציעים פתרון מערכתי רחב.
סביבת הניסוי שתוקם בישראל תשמש פלטפורמה ייחודית שתאפשר לחברות ישראליות לפתח ולהדגים פתרונות מערכתיים של למידה מותאמת אישית - כאלה הנשענים על ניתוח דאטה בזמן אמת, התאמה דינמית של תכנים וקצבים, ושילוב של פדגוגיה חדשנית, טכנולוגיה מתקדמת, חוויית משתמש איכותית ואבטחת מידע ופרטיות. החברות שייבחרו להשתתף בתוכנית ייהנו מגישה לשדה ניסוי בבתי ספר, מליווי רגולטורי, מהקלות רגולציה המותאמות לצורכי הניסוי, ומסיוע מימוני של רשות החדשנות.
המהלך הוא חלק מתוכנית אסטרטגית רחבה של משרד החינוך להובלת מהפכת החדשנות הטכנולוגית בישראל. משרד החינוך מקדם בשנים האחרונות עשרות פרויקטים ותוכניות לשילוב כלים טכנולוגיים מתקדמים במערכת, תוך התמקדות בפיתוח מיומנויות, בהכשרת צוותי ההוראה ובהתאמה של שיטות ההוראה למציאות המשתנה. ארגז החול הרגולטורי מצטרף ליוזמות אלו, תוך מתן מענה ספציפי לאחד התחומים המבטיחים ביותר - בינה מלאכותית מותאמת ללמידה אישית.
*כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות:* "הבינה המלאכותית עתידה לשנות מן היסוד את הדרך שבה לומדים ומלמדים. היא מאפשרת ליצור לכל תלמיד מסלול אישי, שמותאם לצרכים, להעדפות ולקצב הלמידה שלו. מדובר במהפכה אמיתית, ומשרד החינוך בחר להוביל אותה בשיתוף פעולה עמוק איתנו. סביבת הניסוי שנקים תאפשר לחברות טכנולוגיה ישראליות לפעול מתוך מערכת החינוך עצמה, לרכוש ניסיון בשטח, לבחון את הפתרונות שלהן בזמן אמת ולצבור יתרון תחרותי גלובלי. גם למערכת החינוך בישראל יש כאן ערך כפול – ביכולת להיחשף לטכנולוגיות פורצות דרך וללמוד מהן, ובחיכוך הישיר בין שדה החינוך הישראלי לבין קהילת החדשנות המקומית."
*מירב זרביב, ראש מנהל טכנולוגיות במשרד החינוך, הוסיפה:* “המהלך מהווה מסר ברור של מדינת ישראל על מחויבותה להוביל חדשנות חינוכית ולהציב את מערכת החינוך שלה בחזית הגל הבא של הטכנולוגיה והבינה המלאכותית. הכלים שאנו מאפשרים לחברות נותנים קרקע פורייה לפתוח ידע ומיומנויות ייחודיות תוך בקרה על כל כך שהתהליך יבוצע באופן אחראי ומוסדר תוך מתן מענה אמיתי לאתגרים היומיומיים בכיתות. אנחנו מאמינים ששילוב נכון של בינה מלאכותית בלמידה יוכל לצמצם פערים, להעצים את המורים ולתת לכל תלמידה ותלמיד הזדמנות למצות את הפוטנציאל הטמון בהם״.
בהובלת שר החינוך: תיקון לתקנון פרס ישראל יוצא להערות הציבור – פרס לא יוענק למי שפעל ביוזמתו נגד חיילי צה"ל או מדינת ישראל
_בנוסף יוענקו שני פרסים חדשים: ליהדות התפוצות ולצעירים פורצי דרך עד גיל 50_
*---*
בהנחיית שר החינוך, יואב קיש, מפרסם משרד החינוך טיוטת תיקון לתקנון פרס ישראל, הכוללת קביעה ברורה: אדם שפעל ביוזמתו בזירה הבין־לאומית נגד חיילי צה"ל, מוסדות המדינה או מדינת ישראל – לרבות באמצעות תלונה, עתירה, ייצוג משפטי שיטתי או גיוס משאבים – לא יהיה זכאי לפרס ישראל.
ההגבלה לא תחול על מי שחדל מהפעילות או הביע עליה חרטה פומבית.
*בנוסף, נקבעים שני פרסים חדשים שיחולקו מדי שנה:*
* פרס ליהדות התפוצות, על תרומה יוצאת דופן לקשר עם מדינת ישראל או לחוסן של קהילות יהודיות בעולם, גם למי שאינו אזרח ישראל.
* פרס לצעירים פורצי דרך, עד גיל 50, על עשייה שהובילה לשינוי חברתי רחב.
*שר החינוך, יואב קיש:*
"פרס ישראל הוא סמל להוקרה לאומית על מצוינות, השפעה עמוקה ותרומה לחברה ולמדינה. לא ייתכן שמי שפועל ביוזמתו נגד חיילי צה"ל או נגד מוסדות המדינה יקבל את אות ההוקרה הגבוה ביותר של מדינת ישראל – זהו קו מוסרי ברור.
לצד זאת, אנחנו פותחים את שערי ההוקרה למי שפועל לחיזוק המרקם הלאומי שלנו: צעירים שמשנים מציאות מתוך תחושת שליחות, ויהודים בתפוצות שמחזקים את הקשר עם ישראל ופועלים למען עתיד העם היהודי כולו.
אלו פרסים שמבטאים את הרוח הישראלית – מחוברת, מחויבת, ולא מפחדת לומר מה נכון."
_בנוסף יוענקו שני פרסים חדשים: ליהדות התפוצות ולצעירים פורצי דרך עד גיל 50_
*---*
בהנחיית שר החינוך, יואב קיש, מפרסם משרד החינוך טיוטת תיקון לתקנון פרס ישראל, הכוללת קביעה ברורה: אדם שפעל ביוזמתו בזירה הבין־לאומית נגד חיילי צה"ל, מוסדות המדינה או מדינת ישראל – לרבות באמצעות תלונה, עתירה, ייצוג משפטי שיטתי או גיוס משאבים – לא יהיה זכאי לפרס ישראל.
ההגבלה לא תחול על מי שחדל מהפעילות או הביע עליה חרטה פומבית.
*בנוסף, נקבעים שני פרסים חדשים שיחולקו מדי שנה:*
* פרס ליהדות התפוצות, על תרומה יוצאת דופן לקשר עם מדינת ישראל או לחוסן של קהילות יהודיות בעולם, גם למי שאינו אזרח ישראל.
* פרס לצעירים פורצי דרך, עד גיל 50, על עשייה שהובילה לשינוי חברתי רחב.
*שר החינוך, יואב קיש:*
"פרס ישראל הוא סמל להוקרה לאומית על מצוינות, השפעה עמוקה ותרומה לחברה ולמדינה. לא ייתכן שמי שפועל ביוזמתו נגד חיילי צה"ל או נגד מוסדות המדינה יקבל את אות ההוקרה הגבוה ביותר של מדינת ישראל – זהו קו מוסרי ברור.
לצד זאת, אנחנו פותחים את שערי ההוקרה למי שפועל לחיזוק המרקם הלאומי שלנו: צעירים שמשנים מציאות מתוך תחושת שליחות, ויהודים בתפוצות שמחזקים את הקשר עם ישראל ופועלים למען עתיד העם היהודי כולו.
אלו פרסים שמבטאים את הרוח הישראלית – מחוברת, מחויבת, ולא מפחדת לומר מה נכון."
אלופים: 12 מדליות אולימפיות נוספות לנבחרות ישראל במדעים! 🎖️
3 נבחרות מהאולימפיאדות בביולוגיה, בפיזיקה ובמדעי המחשב חזרו אלינו הביתה עם 12 מדליות אולימפיות וציון לשבח! 💪🏼
במהלך עונת האולימפיאדות הנוכחית חברי נבחרות ישראל זכו ב 26 מדליות אולימפיות בסך הכל!
באולימפיאדה הבינלאומית בביולוגיה חברי הנבחרת קטפו 4 מדליות: 1 זהב, 2 כסף ו-1 ארד:
שגיא אקסלרד, תלמיד י"א בתיכון אזורי אמית באר טוביה זכה במדלית זהב.
שירה גרוס, תלמידת י"ב באולפנת אמי"ת גבעת שמואל, זכתה במדלית כסף.
הדר קיסר, תלמיד י"ב בכפר הנוער מוסינזון הוד השרון זכה במדלית כסף.
דניאל גולשמיד, תלמיד י"ב באורט גבעת רם זכה במדלית ארד
באולימפיאדה האירופאית לנערות במדעי המחשב חברות הנבחרת קטפו 3 מדליות- 1 כסף, 2 ארד וצל"ש:
מאיה כהן, תלמידת כיתה י"א בבית ספר ופנימיית הכפר הירוק, זכתה במדלית כסף
מאיה שריג, תלמידת כיתה י"א בהתיכון ליד האוניברסיטה, זכתה במדליה ארד
אולגה בסוב, תלמידת כיתה י"א מתיכון עירוני ג' בחיפה, זכתה במדלית ארד
ליה סמואלוב, תלמידת כיתה י' בביה"ס עמל ליידי דיוויס בת"א, זכתה בציון לשבח.
באולימפיאדה הבינלאומית בפיזיקה חברי הנבחרת קטפו 5 מדליות- 1 זהב, 4 כסף:
אלון הרט, תלמיד כיתה י"ב בתיכון ליד"ה- זכה במדלית זהב.
איתן רוטמן, תלמיד כיתה י"א בתיכון אלדד- זכה במדלית כסף.
יובל מוזס, תלמיד כיתה י"ב בגימנסיה העברית בהרצליה, זכה במדלית כסף.
נועה בן ישראל, תלמידת כיתה י"ב בתיכון אחד העם- זכתה במדלית כסף.
עמית לניס, תלמיד כיתה י"ב בביה"ס הכפר הירוק- זכה במדלית כסף.
משרד החינוך ומדעני העתיד מובילים את הכשרת נבחרות ישראל להשתתפות באולימפיאדות הבינלאומיות במדעים.
3 נבחרות מהאולימפיאדות בביולוגיה, בפיזיקה ובמדעי המחשב חזרו אלינו הביתה עם 12 מדליות אולימפיות וציון לשבח! 💪🏼
במהלך עונת האולימפיאדות הנוכחית חברי נבחרות ישראל זכו ב 26 מדליות אולימפיות בסך הכל!
באולימפיאדה הבינלאומית בביולוגיה חברי הנבחרת קטפו 4 מדליות: 1 זהב, 2 כסף ו-1 ארד:
שגיא אקסלרד, תלמיד י"א בתיכון אזורי אמית באר טוביה זכה במדלית זהב.
שירה גרוס, תלמידת י"ב באולפנת אמי"ת גבעת שמואל, זכתה במדלית כסף.
הדר קיסר, תלמיד י"ב בכפר הנוער מוסינזון הוד השרון זכה במדלית כסף.
דניאל גולשמיד, תלמיד י"ב באורט גבעת רם זכה במדלית ארד
באולימפיאדה האירופאית לנערות במדעי המחשב חברות הנבחרת קטפו 3 מדליות- 1 כסף, 2 ארד וצל"ש:
מאיה כהן, תלמידת כיתה י"א בבית ספר ופנימיית הכפר הירוק, זכתה במדלית כסף
מאיה שריג, תלמידת כיתה י"א בהתיכון ליד האוניברסיטה, זכתה במדליה ארד
אולגה בסוב, תלמידת כיתה י"א מתיכון עירוני ג' בחיפה, זכתה במדלית ארד
ליה סמואלוב, תלמידת כיתה י' בביה"ס עמל ליידי דיוויס בת"א, זכתה בציון לשבח.
באולימפיאדה הבינלאומית בפיזיקה חברי הנבחרת קטפו 5 מדליות- 1 זהב, 4 כסף:
אלון הרט, תלמיד כיתה י"ב בתיכון ליד"ה- זכה במדלית זהב.
איתן רוטמן, תלמיד כיתה י"א בתיכון אלדד- זכה במדלית כסף.
יובל מוזס, תלמיד כיתה י"ב בגימנסיה העברית בהרצליה, זכה במדלית כסף.
נועה בן ישראל, תלמידת כיתה י"ב בתיכון אחד העם- זכתה במדלית כסף.
עמית לניס, תלמיד כיתה י"ב בביה"ס הכפר הירוק- זכה במדלית כסף.
משרד החינוך ומדעני העתיד מובילים את הכשרת נבחרות ישראל להשתתפות באולימפיאדות הבינלאומיות במדעים.
ראשונים לתחקר: משרד החינוך מפרסם דוח תחקיר עומק ראשון מסוגו על התנהלותו במלחמת 'חרבות ברזל' – לקחים, אתגרים ומהלכים שכבר יושמו בשטח.
הדוח קובע כי מערכת החינוך עמדה במשימה הלאומית שנקבעה לה והיא שמירה על שגרת חינוך גם בעת לחימה. הדו״ח מציג שורת מהלכים שהופעלו בהצלחה לצד פערים מערכתיים במידע, בתשתיות ובמוכנות פדגוגית לשעת חירום
*שר החינוך, יואב קיש:* "כמי ששירת כטייס קרב, אני מאמין שתרבות תחקיר טובה היא אבן יסוד לארגון חזק. לא מחפשים אשמים – מחפשים להשתפר. כך פעלנו גם כאן. משרד החינוך עמד במשימה הלאומית – לאפשר שגרת חינוך לילדי ישראל גם כשברקע מלחמה. אבל אסור להסתפק בזה, ביצוע התחקיר מאפשר לנו לתקן, לדייק, ולהיערך טוב יותר לאתגרי העתיד.".
*---*
בהנחיית שר החינוך, יואב קיש, גיבש משרד החינוך דוח תחקיר מקיף על פעילותו במלחמת 'חרבות ברזל'. את הדוח הוביל המשנה למנכ"ל, ד"ר איל בן זקן, בשיתוף אגפי החירום, האסטרטגיה והתכנון. מדובר בתחקיר מוסדי רחב היקף, שנבנה על בסיס מתודולוגיה מסודרת ושילוב בין איסוף נתונים מהשטח, ניתוח אנליטי בטכנולוגיות מתקדמות, והפקת לקחים בכל יחידות המשרד.
הבדיקה כללה סקר בהשתתפות של למעלה מ־2,200 אנשי ונשות חינוך – מורים, מנהלים, מפקחים ועובדי רשויות – לצד עבודת מטה רוחבית ועיבוד מקצועי של מאות תובנות שגובשו בשטח. הדוח בוחן את רצף הפעולות שביצע המשרד מרגע פרוץ המלחמה, מעריך את השפעתן, מזהה פערים מערכתיים, ומציג שורת המלצות מעשיות להיערכות מתקדמת לשעת חירום.
מהדוח עולה כי מערכת החינוך עמדה במשימה הלאומית שהוגדרה לה על ידי ממשלת ישראל – שמירה על שגרת חינוך עבור תלמידי ישראל, גם תחת תנאים ביטחוניים חריגים. לצד זאת, מזוהה צורך בשיפור משמעותי במערכות המידע בזמן אמת, הקמת מאגר לאומי של כוח אדם לחירום, הסדרת תהליכי גיוס והפעלה של מתנדבים, וגיבוש מתווה מוסדי ללמידה מרחוק באירועים מתמשכים.
בצד האתגרים, מציג הדוח שורה של מהלכים שהופעלו בהצלחה בשטח: הקמה של כ־390 מרכזי "יחד" בבתי מלון לתלמידים שפונו מבתיהם, פתיחה מהירה של מוסדות חינוך חלופיים בפריסה ארצית, הפעלת מוקד חירום ארצי תוך 24 שעות – כולל מערך סיוע רגשי בחמש שפות – והפעלת חדרי מצב מחוזיים על פי דפוס פעולה מסונכרן ומתועד.
במסגרת התחקיר גובש גם נוהל חדש להפעלת מוסדות חינוך זמניים בחירום, הכולל לוחות זמנים, תחומי אחריות וסיווג מענים תשתיתיים, ומאפשר פעולה מיידית גם כאשר הרשות המקומית מתקשה לספק מענה מלא.
מהלכים ולקחים מרכזיים שהוזכרו בדוח כבר יושמו הלכה למעשה במהלך מבצע 'עם כלביא', ונכון לעכשיו פועלת הנהלת המשרד לגיבוש תוכנית עבודה כוללת ליישום ההמלצות לטווח הארוך. מהלך זה מלווה בשיתוף פעולה בין־משרדי ובחיבור הדוק עם רשויות החינוך המקומיות, גורמי רווחה, תנועות נוער ועמותות חיצוניות.
הדוח קובע כי מערכת החינוך עמדה במשימה הלאומית שנקבעה לה והיא שמירה על שגרת חינוך גם בעת לחימה. הדו״ח מציג שורת מהלכים שהופעלו בהצלחה לצד פערים מערכתיים במידע, בתשתיות ובמוכנות פדגוגית לשעת חירום
*שר החינוך, יואב קיש:* "כמי ששירת כטייס קרב, אני מאמין שתרבות תחקיר טובה היא אבן יסוד לארגון חזק. לא מחפשים אשמים – מחפשים להשתפר. כך פעלנו גם כאן. משרד החינוך עמד במשימה הלאומית – לאפשר שגרת חינוך לילדי ישראל גם כשברקע מלחמה. אבל אסור להסתפק בזה, ביצוע התחקיר מאפשר לנו לתקן, לדייק, ולהיערך טוב יותר לאתגרי העתיד.".
*---*
בהנחיית שר החינוך, יואב קיש, גיבש משרד החינוך דוח תחקיר מקיף על פעילותו במלחמת 'חרבות ברזל'. את הדוח הוביל המשנה למנכ"ל, ד"ר איל בן זקן, בשיתוף אגפי החירום, האסטרטגיה והתכנון. מדובר בתחקיר מוסדי רחב היקף, שנבנה על בסיס מתודולוגיה מסודרת ושילוב בין איסוף נתונים מהשטח, ניתוח אנליטי בטכנולוגיות מתקדמות, והפקת לקחים בכל יחידות המשרד.
הבדיקה כללה סקר בהשתתפות של למעלה מ־2,200 אנשי ונשות חינוך – מורים, מנהלים, מפקחים ועובדי רשויות – לצד עבודת מטה רוחבית ועיבוד מקצועי של מאות תובנות שגובשו בשטח. הדוח בוחן את רצף הפעולות שביצע המשרד מרגע פרוץ המלחמה, מעריך את השפעתן, מזהה פערים מערכתיים, ומציג שורת המלצות מעשיות להיערכות מתקדמת לשעת חירום.
מהדוח עולה כי מערכת החינוך עמדה במשימה הלאומית שהוגדרה לה על ידי ממשלת ישראל – שמירה על שגרת חינוך עבור תלמידי ישראל, גם תחת תנאים ביטחוניים חריגים. לצד זאת, מזוהה צורך בשיפור משמעותי במערכות המידע בזמן אמת, הקמת מאגר לאומי של כוח אדם לחירום, הסדרת תהליכי גיוס והפעלה של מתנדבים, וגיבוש מתווה מוסדי ללמידה מרחוק באירועים מתמשכים.
בצד האתגרים, מציג הדוח שורה של מהלכים שהופעלו בהצלחה בשטח: הקמה של כ־390 מרכזי "יחד" בבתי מלון לתלמידים שפונו מבתיהם, פתיחה מהירה של מוסדות חינוך חלופיים בפריסה ארצית, הפעלת מוקד חירום ארצי תוך 24 שעות – כולל מערך סיוע רגשי בחמש שפות – והפעלת חדרי מצב מחוזיים על פי דפוס פעולה מסונכרן ומתועד.
במסגרת התחקיר גובש גם נוהל חדש להפעלת מוסדות חינוך זמניים בחירום, הכולל לוחות זמנים, תחומי אחריות וסיווג מענים תשתיתיים, ומאפשר פעולה מיידית גם כאשר הרשות המקומית מתקשה לספק מענה מלא.
מהלכים ולקחים מרכזיים שהוזכרו בדוח כבר יושמו הלכה למעשה במהלך מבצע 'עם כלביא', ונכון לעכשיו פועלת הנהלת המשרד לגיבוש תוכנית עבודה כוללת ליישום ההמלצות לטווח הארוך. מהלך זה מלווה בשיתוף פעולה בין־משרדי ובחיבור הדוק עם רשויות החינוך המקומיות, גורמי רווחה, תנועות נוער ועמותות חיצוניות.