סיפור קצר על "הכאפייה הפלסטינית" (כופיה, אם לדייק).

אמש נפוצו דיווחים כי שוטרי חמאס בעזה אסרו על סטודנט/ים לעטות את פריט הלבוש בשטח אוניברסיטת אל-אזהר שברצועה. חיש מהר נפוצו גינויים רבים לכך ברשתות החברתיות ואף נפוץ תג ההקבצה #كوفيتي_هويتي - "כופייתי זהותי".

היום, ואחרי הרעש הרב שנוצר - הכחיש דובר מנגנוני חמאס בעזה את הדיווחים על התרחשות האירוע: "הכופיה הפלסטינית היא סמל של העם הפלסטיני ולמאבקו נגד הכיבוש מזה עשרות שנים, אין מי שחולק על כך", אמר.

ראמאללה מצדה, לא נשארה אדישה וכרגיל מנסים אנשיו של אבו-מאזן למנף אירועים מן הסוג הזה להבעת "פלסטיניותם" העמוקה אל מול ה"מבוכה" של חמאס שלכאורה אנשיו אסרו את עטיית הכופיה. וכך נולדה השקופית המצורפת שהפיצה היום הטלוויזיה הפלסטינית הרשמית ומטרתה להסביר את "מבנה" ופרטי הכופייה הפלסטינית, להלן ההסבר:

1. באדום: היא "דרך המסחר שעוברת דרך פלסטין ומסמלת היסטוריה ארוכה של מסחר, נסיעות והכרת תרבויות הדדית"..

2.בירוק: הם "עלי עץ הזית המסמלים כוח, גמישות והתמדה"..

3.בכחול: היא "רשת הדיג המסמלת קרבה בין המלח הפלסטיני לים התיכון".
—-