"אם תמתינו קצת יזרמו אליכם ידיעות על הצעדים שמתרחשים בפועל לקראת התגובה האיראנית". אמר עוזרו המיוחד של נשיא המועצה האיסלאמית המייעצת באיראן, חסין אמיר עבד אל-להיאן, בראיון לערוץ אלמיאדין.

יאללה מחכים לכם בדקות הקרובות
ב-18:00 מתחילים ראיון כאן בטלגרם עם ד"ר רז צימט על איראן והאזור שאחרי חיסול קאסם סולימאני

הגעתי. אפילו יש כוס קפה ליד

שלום לכולם אנחנו מקיימים כאן בפעם הראשונה ראיון עם פרשן אורח
והיום האורח שלנו הוא ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי

רז אתה כאן?

כבר מחכה לכם שעה

רק כדי להבהיר לעוקבים שלנו - רז ואני יושבים עכשיו בנקודות ג"ג שונות בארץ (פלאי הטכנולוגיה)
נתחיל עכשיו את הראיון שמבוסס על שאלות שלו ועל שאלות שנשלחו אלינו ביממה החולפת מצד הקהל
באופן טבעי לא כל השאלות שהעליתם יובאו כאן אבל לקט נבחר מפאת אילוצי זמן והתחשבות במרואיין העמוס ממילא

נתחיל

ועוד לפני השאלות כבדות המשקל - נפתח בשאלה הבאה לד"ר רז צימט

המנהיג העליון ממרר בבכי בהלוויה; דובר משמרות המהפכה מתפרק בשידור חי; גם נסראללה בכה בטלוויזיה ביום האבל בעשוראא – האם הבכי אותנטי, האם הוא חלק מהטקס השיעי באירועי אבל? ואיך זה מתיישב עם הדימוי של משטר המבקש להקרין עוצמה וכוח?

הבכי בהחלט אותנטי, אבל הוא גם חלק מהתרבות השיעית של הקרבה והזדהות עם האתוס של טבח האמאם חוסיין בכרבלאא' שהשיעים מציינים מדי שנה בתהלוכות העאשורא. זה לא סותר, בראיית האיראנים, הקרנה של עוצמה וכוח. להיפך, האתוס של כרבלאא', למען האמת, הפך כבר בשנות השישים באמצעות כמה הוגי דעות איראנים בולטים לאתוס שמעודד דווקא אקטיביזם פוליטי. זו אינה הקרבה שמייצרת ייאוש או אדישות, אלא דווקא מעודדת מאבק לתיקון העוול ההיסטורי.

אוקי, מעניין. ממשיכים

המחליף שלו קאאני מונה מהר מאוד. ככה זה עובד שם? החלטה של המנהיג וזהו? זה מינוי זמני או קבוע אגב?

ראשית, זה אכן עובד כך בד"כ כדי לייצר המשכיות ולהקרין רושם של יציבות, במיוחד בנסיבות שנוצרו לאחר חיסולו המפתיע של סולימאני. לא רוצים להשאיר חלל ריק. לא ממנים בדרך ממלא מקום למשך חודשים, כפי שזה קורה לעיתים אצלנו... במקרה הזה גם היה מועמד די טבעי, כי קאא'ני שימש כסגנו של סולימאני למעשה מתחילת הכהונה של סולימאני כמפקד כוח קדס בשלהי 1997 או ראשית 1998. ברור לחלוטין שמדובר במינוי שמאושר ע"י המנהיג והוא מינוי קבוע למשך זמן לא ברור (בד"כ הקדנציות של בכירים ביטחוניים באיראן ממושכות למדי).

מה אנחנו יודעים עליו, על המחליף, קאאני?

הוא שימש, כאמור, סגנו של סולימאני מסוף שנות התשעים. ההיסטוריה שלו די מזכירה, למען האמת, את זו של סולימאני. גם הוא השתלב במשמרות המהפכה מייד לאחר המהפכה ופרוץ מלחמת איראן-עיראק, גם הוא שימש כמפקד דיביזיה (למעשה, שתי דיביזיות) של משמרות המהפכה במלחמה במקביל לסולימאני ששימש כמפקד דיביזיה. הוא הצטרף לכוח קודס בסוף שנות התשעים במקביל לסולימאני ובשלבים ראשונים היה מופקד בעיקר על זירת אפגניסטאן-פקיסטאן-מרכז אסיה (זו היתה תקופה שחלק גדול מהעניין האיראני הופנה לאפגניסטאן שנשלטה ע"י הטאלבאן). תקופה קצרה גם שירת באגף המודיעין של משמרות המהפכה, כנראה במקביל לתפקידו כסגנו של סולימאני. לא ידוע מה טיב קשריו עם המנהיג העליון ח'אמנהאי, אבל הוא נולד במשהד וידוע שנפגש עם המנהיג בכמה הזדמנויות בשנות השמונים (כשח'אמנהאי שימש עדיין כנשיא). יש לו היכרות מעמיקה גם עם כוח קודס וגם עם הזירה האזורית והיה מעורב, למשל, בארגון ביקורו של הנשיא אסד בטהראן לפני מספר חודשים.

טוב בוא נשאל את מה שבעיקר עניין את השואלים מקרב הציבור הרחב:

הבלגה איראנית על חיסול סולימאני – יש בכלל אפשרות כזו?

אני מתקשה לראות הבלגה גם בגלל מעמדו של סולימאני וגם כי הבלגה עלולה, בראיית המשטר האיראני, להתפרש כחולשה שעשויה אף לעודד את אויבי איראן מבית ובעיקר מחוץ לנצל אותה כדי להגביר הלחץ נגד איראן. יחד עם זאת, זה לא אומר שהתגובה תהיה מיידית או אוטומטית. האיראנים נמצאים בדילמה קשה. מצד אחד, הם מחויבים להגיב, אבל מצד שני הם אינם רוצים לגרור את עצמם לעימות צבאי כולל עם ארה"ב, במיוחד לנוכח האתגרים הניצבים כיום בפני איראן בזירה הפנימית, האיזורית והבינלאומית. ולכן הם יצטרכו למצוא דרך להגיב שתקטין את הסיכון לתגובה אמריקאית קשה מדי. יכול להיות שהם יבחרו ביעד אסטרטגי, כמו סילוק האמריקאים מעיראק, וישאפו לקדם אותו ולאו דווקא לבצע תקיפה נקודתית של יעד אמריקאי כזה או אחר.