כאן 11 | דסק ערבים פלסטינים
13.6K subscribers
7.79K photos
5.81K videos
66 files
2.76K links
Download Telegram
אגב, מהו הדגל האדום שהתנוסס בהלוויה?
הדגל האדום מסמל בשיעה הקרבה ואבל (צבע הדם). ראינו דגלים אדומים גם בהזדמנויות אחרות, למשל הנפה על מסגדים שיעים בסוריה באזורים ששוחררו מידי דאעש.
לנוכח מה שכתבת בתשובה לשאלה הקודמת,
האם איראן ערוכה בכלל להיכנס לעימות צבאי עם ארה"ב?
לא ממש, ולכן היא בהחלט אינה מעוניינת בעימות צבאי עם ארה"ב הן בשל פערי הכוחות הברורים לטובת ארה"ב והן בגלל האילוצים הכלכליים הכבדים הניצבים בפני איראן. אבל, האיראנים כבר הוכיחו בחודשים האחרונים שהם מוכנים ליטול סיכונים לקידום היעדים שלהם, למשל בהשתלטות על מכליות נפט, הפלת הכטב"מ האמריקאי והתקיפה האיכותית נגד סעודיה. נכון שהיום הם צריכים להעריך (בשונה ממה שהעריכו עד השבוע שעבר) שהאמריקאים מוכנים להגיב ובעוצמה לפרובוקציות איראניות, אבל זה לא אומר שהם לא ינסו להוביל מהלכי תגובה שגם אם לא נועדו להביא לעימות צבאי, עלולים בתרחישי מיסקלקולציה והסלמה, להוביל לשם.
אתה מצליח להבין מדוע היא לא סגרה את שגרירות ארה"ב וסילקה את הצוות הדיפלומטי האמריקני מייד עם החיסול?
שגרירות ארה"ב איפה? בבגדאד? למיטב הבנתי, ננקטו צעדי כוננות בשגרירות וצמצום הצוות בשגרירות, כולל העברת השגריר משם. אם הכוונה היתה לשגרירות ארה"ב בטהראן, הרי שאין כזו מאז 1979.
טוב, זרמנו עם השואל יותר מדי, מודים. נמשיך
יש אמת בטענה שהאמריקנים שמרו על סולימאני בשנים האחרונות כיוון שהיה להם אינטרס משותף למגר את דאעש בסוריה ובעיראק?
זה נכון שבתקופת המערכה נגד דאעש היו אינטרסים משותפים לארה"ב ולאיראן במערכה. אבל את סולימאני האמריקאים מכירים היטב עוד מראשית העשור הראשון של המאה ה-21 כאשר הוא סייע, אימן ותמך בפעילות מיליציות שיעיות עיראקיות, שפגעו באמריקאים בעיראק לאחר כיבוש המדינה. להערכתי, הסיבה שהאמריקאים לא פעלו נגדו בשנים האחרונות קשורה יותר בהערכת סיכון מול תועלת ולאו דווקא בגלל אינטרס משותף שפג למעשה לפני יותר משנה וחצי בהכרעה שהושגה גם בעיראק וגם בסוריה.
אבל יכול להיות שדאעש ינצלו הזדמנות כדי להרים ראש עכשיו?
דאעש לא היו צריכים להמתין לחיסול סולימאני כדי לנסות לחדש במידת האפשר את פעילותם גם בסוריה וגם בעיראק. מאחר שהמערכה נגד דאעש אינה תלויה כיום בסולימאני באופן אישי אלא נשענת על יכולות הן של כוחות הביטחון העיראקים והן של המיליציות השיעיות הפועלות בחסות משמרות המהפכה, לא נראה לי שלחיסולו של סולימאני תהיה השפעה משמעותית ישירה, למעט אולי מבחינה מורלית, על פעילות דאעש.
היה דיווח בדיילי מייל שהאיראנים ינסו אולי לפגוע בנכסים פרטיים של טראמפ – זה סביר?
לא כ"כ יודע מה הכוונה בנכסים פרטיים של טראמפ. בסופו של דבר התגובה האיראנית תלויה בשני שיקולים מרכזיים: שיקולי עלות מול תועלת (החשש מעימות צבאי כולל במקרה של פגיעה באינטרסים אמריקאים) והיכולת המבצעית והמודיעינית שתאפשר לאיראנים לסגור "מעגל מבצעי" מול יעד כזה או אחר. לא מניח שהם מסוגלים בקלות רבה כ"כ להגיע לקזינו שלו בארה"ב (יש לו כזה, לא?...) ולעשות שם פיגוע.
יש גם מגדלי טראמפ, אבל הרשימה המלאה בדיילי מייל
אוקי, אז אם לסכם את חלקו זה של הראיון, ואם אני מבין נכון, להערכתך אם תהיה תגובה איראנית – טהראן תעדיף לעשות זאת באמצעות שלוחותיה (ה"פרוקסי" שלה במזרח התיכון) ולא תסתכן בתגובה ישירה?
לא, זה לא מה שאמרתי. אני דווקא חושב שהאיראנים יעדיפו לפעול באופן ישיר אבל זה עלול להיות יותר מסוכן מבחינתם. השימוש בפרוקסיז עשוי אומנם לאפשר במידה מסוימת לאיראנים להגיב תוך שמירה מסוימת על "חתימה נמוכה", למרות שיהיה די ברור שהם עומדים מאחורי פעילות של מיליציות שיעיות עיראקיות, חות'ים בתימן וכיו"ב. מצד שני, לשימוש בפרוקסיז יש כמה מגבלות. ראשית, שימוש בפרוקסי לא יאפשר לאיראנים לבטא את המחויבות הישירה שלהם לנקום בעצמם את מותו של סולימאני ולא למסור את התגובה לידי אחרים.
שנית, איכות תגובה בידי פרוקסיז היא בד"כ פחותה מזו של פעולה ישירה ע"י האיראנים עצמם. אנחנו יודעים, למשל, שרוב הפעולות בהן נקטה איראן בחודשים האחרונים במפרץ הפרסי כמענה ל"אסטרטגיית מקסימום הלחצים" האמריקאית בוצעו ע"י גורמים איראנים ישירים ולא באמצעות פרוקסיז. למשל החבלה במכליות נפט, השתלטות על מכליות נפט, הפלת הכטב"מ האמריקאי והמתקפה על סעודיה. בכל המקרים האלה היה גורם איראני כמו הצי של משמרות המהפכה או זרוע האוויר והטק"ק של משמרות המהפכה, שביצעו את הפעולות, כנראה מתוך הערכה שעדיף למסור את האחריות לביצוע פעולות כאלה לידי גורם איראני איכותי יותר מפרוקסי כזה או אחר.
כמובן שהאיראנים יכולים לבחור בתגובה משולבת: גם שימוש בפרוקסיז וגם תגובה ישירה.
בשורה התחתונה, מי מקבל החלטה באיראן על פעולה התקפית כמו מתקפת מל"טים/פיגועים גדולים/התבססות איראנית במדינות שכנות – זה כוח קודס לבדו שבראשו עמד סולימאני, או שזה מצריך אישור פרטני מהמנהיג העליון על כל פעולה ופעולה?
חד משמעית, מחייב אישור דרג קבלת החלטות: המנהיג העליון והמועצה העליונה לביטחון לאומי המדווחת ומאשרת את החלטותיה אצל המנהיג. המנהיג לא צריך לאשר כל פעולה טקטית ברמה של שיגור רקטות ע"י מיליציה שיעית עיראקית הפועלת בחסות משמרות המהפכה לעבר מתחם השגרירות האמריקאית בבגדאד או בסיס צבאי בצפון עיראק. אבל פעולה משמעותית כמו מתקפה על סעודיה או החלטות אסטרטגיות על הקמת תשתיות צבאיות אסטרטגיות בסוריה או בעיראק אינן יכולות להתבצע בלי תהליך אישור מסודר עד למנהיג.
וכפי שאמרתי קודם, לא כל פעולה איראנית היא באחריות כוח קודס. המתקפה נגד סעודיה בוצעה ע"י זרוע האוויר והטק"ק האיראני שבראשו עומד בחור יקר בשם אמיר-עלי חאג'יזאדה.
קיבלנו, חאג'יזאדה
אם נתיימר לנסות ולהיכנס לרגע לנעליו של האיש, איך לדעתך קאסם סולימאני היה נוקם את מותו של קאסם סולימאני?