#היום ב־1905 החל קרב צושימה.

הסכסוך נבע מהשאיפות האימפריאליות היריבות של רוסיה ויפן לגבי שטחים במזרח אסיה, במיוחד קוריאה ומנצ'וריה. הצי הקיסרי היפני, בפיקודו של אדמירל טוגו הייהאצ'ירו, התנגש עם הצי הבלטי הרוסי, בפיקודו של אדמירל זינובי רוז'דסטבנסקי. הקרב התרחש במצר צושימה, בין קוריאה ליפן.

הצי הקיסרי הרוסי, שהגיע כל הדרך מהים הבלטי, היה במצב של תשישות ופחות מגובש בהשוואה לכוחות היפנים, שהיו ערוכים היטב ותפסו עמדות אסטרטגיות מועילות.

בבוקר 27 במאי פתח הצי היפני במתקפה מתואמת היטב על הרוסים. לאורך היום המשיכו היפנים להפעיל לחץ על הרוסים, גרמו להם אבדות כבדות והטביעו ספינות מרכזיות. העליונות היפנית בטקטיקה ימית ובטכנולוגיה הייתה ברורה והם תקפו בהצלחה את נקודות התורפה של הספינות הרוסיות.

הצי הרוסי התקשה לשמור על קוהרנטיות תחת ההסתערות המתמשכת, שהובילה להפסדים משמעותיים הן בספינות והן בכוח אדם. בסוף היום הראשון, התברר שידם של היפנים על העליונה וספינות רוסיות רבות הושמדו או הושבתו.

קרב צושימה נמשך למחרת, והסתיים בניצחון יפני. הקרב הרס את הנוכחות הימית הרוסית במזרח אסיה והדגים את תפקיד יפן כמעצמה ימית.

#היום בשנת 1849, חיילים צרפתים נכנסו לרומא והביאו את על הרפובליקה הרומית.

הרפובליקה הרומית הוכרזה בפברואר 1849 לאחר שהתקוממות מהפכנית אילצה את האפיפיור פיוס התשיעי לברוח מהעיר. הקמת הרפובליקה הייתה חלק מגל רחב יותר של תנועות מהפכניות ששטף את אירופה בשנים 1848–1849, שהתאפיין בדרישות לממשל דמוקרטי יותר ולהגדרה עצמית לאומית.

ההתערבות הצרפתית נבעה מגורמים רבים, כולל הרצון להחזיר את כוחו של האפיפיור, שמצא מקלט בגאטה. לואי-נפוליאון בונפרטה, נשיא הרפובליקה הצרפתית, ביקש לזכות בחסדם של גורמים קתולים שמרניים בצרפת ולזכות בתמיכה פוליטית רחבה יותר.

כוח המשלחת הצרפתי בפיקודו של הגנרל שארל אודינו נתקל בתחילה בהתנגדות עזה מצד מגיני הרפובליקה הרומית, ובראשם דמויות כמו ג'וזפה גריבלדי. עם זאת, לאחר מצור ארוך ולחימה אינטנסיבית, הכוחות הצרפתיים פרצו בהצלחה את ההגנות של העיר.

הניצחון הצרפתי החזיר את סמכות האפיפיור ברומא, שנותרה בעינה עד לאיחוד איטליה ב־1870. עבור הצרפתים, ההתערבות המוצלחת גם חיזקה את מעמדו של לואי נפוליאון, אך זה כבר סיפור אחר.

#היום בשנת 1943 הסתיים קרב קורסק. שהיה לעימות הטנקים הגדול בהיסטוריה, בהשתתפות יותר משני מיליון איש ואלפי טנקים וכלי טיס. הקרב החל ב־5 ביולי 1943, כאשר כוחות גרמנים פתחו במבצע ״מצודה״ כדי לכתר ולהשמיד כוחות סובייטים במחוז קורסק.

עם זאת, ברית המועצות, שהיתה מודעת לכוונות הגרמניות בעקבות מודיעין מצוין, ביצרה בזהירות את המחוז. הודות להכנה זו הצליחו הכוחות הסובייטיים להדוף ביעילות את ההתקפות הגרמניות הראשונות.

ההתקדמות הגרמנית האטה ככל שהתקדמה, בעיקר בשל עומק ההגנות הסובייטיות ועקשנותם של הכוחות הסובייטים. הסובייטיים פתחו במתקפות הנגד שלהם, שנודעו בשם ״מבצע קוטוזוב״ ו״מבצע רומיאנצב״, ב־12 ביולי וב־3 באוגוסט, בהתאמה.

פעולות אלו דחקו בהצלחה את הכוחות הגרמנים אחורה, והחזירו לברית המועצות שטח שאבד בשלב הראשון של הקרב. פעולות אלו הגיעו לשיאן בכיבוש חרקוב על ידי כוחות סובייטים ב־23 באוגוסט, ובכך סיימה למעשה את המתקפה האסטרטגית הגרמנית במזרח.

קרב קורסק החליש משמעותית את כוחות הוורמאכט בחזית המזרחית. הוא הפך למתקפה הגרמנית הגדולה האחרונה של המלחמה וחיזקה את עיקר הכוחות כלפי ברית המועצות. אירוני הוא שקרב קורסק המודרני, שהחל אך לפני כשבועיים וחצי ובמהלכו חצו כוחות אוקראיניים את הגבול לרוסיה עדיין בעיצומו וקשה לחזות מה יביא איתו בסיכומו, אבל זה כבר סיפור אחר.

#קרבקורסק #קורסק #מלחמתהעולםהשנייה #בריתהמועצות

#היום בשנת 325, הוועדה הראשונה של ניקיאה, שכונסה על ידי הקיסר קונסטנטינוס הראשון, הסתיימה לאחר יותר מחודשיים של דיונים.

אירוע זה הפך למועצה האקומנית הראשונה בתולדות הנצרות. במועצה התאספו בישופים וכמרים. האורתודוקסים הגנו על אמונותיהם על בסיס אמונה, בעוד האריאנים ששהו גם כן הסתמכו על טיעונים מתוחכמים. המועצה דחתה את וידוי האמונה האריאני של אוזביוס מניקומדיה.

התוצאה החשובה ביותר הייתה האמונה של ניקיאה, המאשרת את ההתייחסות של הבן עם האב ומפריכה את האריאניזם. המועצה גינתה את האריאניזם ואיחדה את הוראות המפתח של האמונה הנוצרית. היא גם העניקה זכויות יתר לבישופים מרומא, אלכסנדריה, אנטיוכיה וירושלים.

נקבעו חוקי כנסייה, הקאנונים, כולל תאריך חג הפסחא וכללים למומרים. הקיסר קונסטנטינוס, יו"ר הכבוד של הוועדה, מילא את תפקיד המתווך. להחלטות המועצה הייתה סמכות להוביל לגירוש מתנגדים לכנסייה.

@historyistold

#היום בשנת 1382, טוכטמיש, חאן אורדת הזהב, כבש את מוסקבה.

‎מטרת מסעו הייתה לחדש את התלות של מוסקבה באורדה לאחר עליית טוכטמיש לשלטון ותבוסותיו של מאמאי בווז'ה ובשדה קוליקובו.

‎לקראת הפלישה, טוכטמיש, בעזרתו של טמרלן, חיזק את הדומיננטיות שלו, כבש אדמות והביס יריבים.

‎לאחר התבוסה בקוליקובו, מאמאי נאלץ לסגת לחצי האי קרים, אך אז הוא נאלץ להיאבק בטוכטמיש וכתוצאה מכך מאמאי נהרג.

‎טוכטמיש החל לחפש הכרה אצל הנסיכים הרוסים, והצהיר על כוחה על האורדה. עם זאת, דמיטרי דונסקוי, נסיך מוסקבה, הדוכס הגדול של ולדימיר ונסיך נובגורוד, התנגד לכניעה.

‎בשנת 1381, ניסיונותיו הדיפלומטיים של טוכטמיש לא צלחו וזו הייתה הסיבה לפלישתו בשנה שלאחר מכן. תוך שימוש בהפתעה, הוא כבש את מוסקבה ויצר כאוס. ההגנה של העיר הייתה מכרעת, כשהמגנים השתמשו בטקטיקה חדשנית.

‎עם זאת, כתוצאה מהמשא ומתן המרומה של טוכטמיש, אנשי העיר פתחו את השערים ותושביה היו נתונים לטבח ולהרס.

לאחר מכן, בתי מוסקבה שופצו, וכפיפות דמיטרי לטוכטמיש חיזקה עוד יותר את השפעת האורדה. עם זאת, לטוכטמיש עדיין היו בעיות משלו, מה שהביא לסכסוכים עם טמרלן ומעצמות אחרות. אבל זה כבר סיפור אחר.

#היום, ב־29 באוגוסט 1756, מלך פרוסיה פרידריך השני פתח במלחמת שבע השנים תוך פלישה לסקסוניה עם כוחות צבא משמעותיים.

הסכסוך הזה שבו היו מעורבות מעצמות אירופיות גדולות סימן נקודת מפנה בגיאופוליטיקה של המאה ה־18. המלחמה השתרעה על פני כל יבשת, כולל צפון אמריקה, האיים הקריביים, הודו והפיליפינים, מה שהוביל את צ'רצ'יל לקרוא דווקא לה "מלחמת העולם הראשונה".

הצעד הנועז של פרידריך הפתיע את יריביו. הסכסוך בין אוסטריה ופרוסיה על שלזיה תפס מקום מרכזי באירופה. תחילת המלחמה התאפיינה בחידושים כמו מלחמת תעלות ושימוש מוגבר בארטילריה. הניצחון המהיר של פרידריך על סקסוניה הוכיח את מיומנותו האסטרטגית.

גם האימפריה הרוסית מילאה תפקיד משמעותי במלחמה, והשתתפה במבצעים שונים. חיילים רוסים בפיקודו של הגנרל רומיאנצב זכו בניצחונות משמעותיים, במיוחד הם כבשו את מבצר החוף האסטרטגי של קולברג. אולם בשנת 1761 מתה הקיסרית הרוסית יליזבטה פטרובנה ויורשהּ פיטר השלישי, מעריץ נלהב של פרידריך, על עלה לכס הקיסרות הרוסי. הוא הציל את פרוסיה מתבוסה על ידי כריתת חוזה שלום בסנט פטרסבורג, שבעקבותיו הוחזרו אליה השטחים שנכבשו והתחדשה הברית עם פרידריך נגד בעלת הברית לשעבר אוסטריה.

במהלך שנות הלחימה המתישה, עלתה ידה של הקואליציה האנגלו־פרוסית על העליונה, מה שהוביל לכריתת מספר הסכמי שלום. חוזה פריז ב־1763 קבע את ויתור השטחים על ידי צרפת לבריטניה הגדולה, מה שחיזק את השלטון הקולוניאלי שלה. הסכם מפתח נוסף, הסכם הוברטוסבורג, הבטיח את הישגיה הטריטוריאליים של פרוסיה.

האבדות היו משמעותיות, עם מיליוני הרוגים צבאיים ואזרחיים. השפעת המלחמה התרחבה מעבר לשדה הקרב: היא תרמה לחוב הלאומי של בריטניה ויצרה מתחים שהובילו בסופו של דבר למהפכה האמריקאית. אבל זה כבר נושא לסיפור אחר.

#היום בשנת 1754, נולד פאבל הראשון, בנם של פיוטר השלישי ויקתרינה הגדולה.

חייו המוקדמים של פאבל פטרוביץ' היו בצל התככים הפוליטיים של חצר הקיסרות הרוסית, במיוחד לאחר שאמו עלתה לכס הקיסרות בהפיכה ב־1762, כשנחשדה כמי שהייתה מעורבת במותו המסתורי של אביו, פיוטר השלישי.

בתקופת שלטונה של יקתרינה, פאבל קיבל חינוך מצוין, אך התרחק מהניואנסים וענייני המינהל הציבורי. לאחר שעלה על כס הקיסרות בשנת 1796, לאחר מותה של יקתרינה, הוא פעל להקים סגנון ממשל משלו. לפיכך, הוא החל מיד לתקן הרבה ממדיניותה של אמו, ליישם רפורמות צבאיות בקווים הפרוסיים ולהתווה את המסלול הגיאופוליטי שלו באירופה, במיוחד ביחס למהפכה הצרפתית ולשאיפותיו של נפוליאון בונפרטה.

עם זאת, רבים לא אהבו את חוסר החיזוי של החלטותיו ושלטונו של פאבל, מה שהוביל לאי שביעות רצון גדולה בקרב האצולה והצבא. אחד ממעשיו החשובים ביותר היה "מעשה הירושה לכס הקיסרות ", אשר הבטיח את הבכורה בבית רומנוב ואיפשר רק לצאצאים זכרים לרשת את כס הקיסרות.

עם זאת, זה נגמר בצורה טראגית. חוסר שביעות רצון מפעילותו הביא להתנקשות ב־1801, לאחר חמש שנים כקיסר האימפריה הרוסית, וכתוצאה מכך עלה בנו אלכסנדר הראשון לשלטון, שגם שלטונו הסתיים בהתנקשות, אך זה כבר נושא לסיפור אחר.

#רוסיה #פאבלהראשון #PavelI #PaulI #russia #historyistold

#היום ב־1704, מת הפילוסוף האנגלי ג'ון לוֹק.

עבודותיו הידועות ביותר הן החיבור בדבר הבנה אנושית ושתי מסכתות של ממשל, המציגות רעיונות מרכזיים בזכויות הפרט ובטבעו של הידע.

במאמר בנושא הבנה אנושית, לוק טען שהידע האנושי מגיע מחווייה חושית ולא מרעיונות מולדים וקרא תיגר על ההשקפה המסורתית של ידע מולד.

במקביל, שתי מסכתות השלטון הניחו את היסודות לתפיסת השלטון האחראי לעם וזכויותיו הטבעיות של הפרט, תוך השפעה ישירה על תפיסות מאוחרות יותר של התפתחות הדמוקרטיה.

בפילוסופיה הפוליטית שלו, דגל בצורת ממשל שהתבססה על הסכמת הנשלטים. הוא טען שלעם יש זכויות בלתי ניתנות לערעור לחיים, לחירות ולרכוש, שעל הממשלה להגן עליהן, ושלאנשים יש את הזכות לשנות או לבטל ממשלה המפרה זכויות אלה.

בנוסף לתרומותיו הפוליטיות והאפיסטמולוגיות, ראויים לציון רעיונותיו על סובלנות וחופש דת. לוק טען שאמונות דתיות הן אישיות ואין להטיל עליהן רשויות ממשלתיות, תוך שהוא דוגל במדינה חילונית המכבדת מערכות אמונות אינדיבידואליות.

תפיסת הממשל שלו הפכה למדריך מרכזי למערכות חוקתיות והשפיעה על אירועים כמו המהפכה האמריקנית והצרפתית, אך זה כבר נושא לסיפור נפרד.

#locke

#היום בשנת 2007 חברת Google הכריזה על מערכת ההפעלה Android.

זו הייתה תקופה שבה הטלפונים הניידים היו די פשוטים בהשוואה למודרניים וחברות אהובות כמו Nokia ו־BlackBerry, היו מהידועים ביותר בתעשייה.

הרעיון של Google היה רצונהּ להנגיש לכולם את Android. באיחוד חברות טכנולוגיה שונות תחת Open Handset Alliance, Google הבטיחה להן אפשרויות להוסיף את הייחודיות שלהן בטלפונים שתמכו במערכת Android.

התוצאה — בשוק הופיעו מגוון טלפונים ניידים על בסיס מערכת ההפעלה Android - מיקרים ביותר עד לטלפונים זולים, מה שהפך את הטלפון החכם לכלי חובה.

לא משנה אם מתעניינים בטכנולוגיה או לא, הצעד הזה הקפיץ את השוק ושיחק תפקיד משמעותי בהפיכת הסמארטפון לחלק בלתי נפרד מחיינו, זה פתח צוהר לחילופי מידע באופן חופשי יותר באמצעות פלטפורמות כמו YouTube ועוד. אז איזה סמארטפון אתם מחזיקים?

רוצים לקרוא עוד על מדע וטכנולוגיה?
https://historyistold.com/topics/science-technology/

#היום בשנת 1830 החל מרד שחרור לאומי נגד האימפריה הרוסית בפולין.

המשתתפים העיקריים היו קצינים וחיילים פולנים, שלא היו מרוצים מההגבלות על האוטונומיה של ממלכת פולין שנקבעו לאחר קונגרס וינה. הם ביקשו להשיב לעצמם עצמאות לארצם, שהייתה מחולקת בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה. המורדים הצליחו לכבוש מתקנים מרכזיים בוורשה, אך מאמציהם לא צלחו בסופו של דבר.

המרד התפשט במהירות לחלקים נרחבים מאדמות פולין, אך מחסור במשאבים וחוסר אחדות בין מנהיגי התנועה החלישו את ההתנגדות. הצבא הרוסי פתח במתקפה רחבת היקף ובאוקטובר 1831 דיכא סופית את התנועה. לאחר התבוסה איבדה פולין את שרידי האוטונומיה שלה והשפה הרוסית הפכה לשלטת.

למרות כישלונו, המרד של 1830 הפך לסמל של המאבק הפולני לחירות ולעצמאות לאומית. זה נתן השראה לדורות הבאים לנסות שוב ושוב להשתחרר משליטה זרה. הפולנים שחיו בשלטון רוסי, אוסטרי ופרוסיה המשיכו לשמור על זהות לאומית ולזיכרון המרד היה תפקיד חשוב בעיצוב התרבות והפוליטיקה הפולנית.

במאבק לחופש, העיקר הוא לא ניצחון, אלא הזיכרון הטוב. יותר מכל, המרד הפולני של 1830 הראה כיצד הרצון לחופש יכול לעורר מאבק למרות הסיכויים.

#היום בשנת 1718, מת קרל ה-12.

שלטונו של קרל ה-12 בשוודיה התאפיין במרדף בלתי פוסק אחר תהילה צבאית והרחבת השטח השוודי. הוא ירש ממלכה שכבר עמדה בפני אבדות טריטוריאליות משמעותיות וביקש להחזיר את שוודיה לתפארתה.

הרגע המכונן היה הפלישה לרוסיה ב-1708, מהלך שבסופו של דבר התברר כאסון. החורף הרוסי הקשה וטקטיקת האדמה החרוכה בה השתמשו החיילים הרוסים הביאו לאובדות משמעותיות ולהיחלשות הצבא השוודי.

תבוסת הצבא השוודי בקרב פולטבה ב־1709 הייתה נקודת מפנה במלחמת הצפון והובילה להגלייתו של קרל לאימפריה העות'מאנית, שם שהה מספר שנים בבנדרי. תקופה שידועה בשם "ישיבת בנדרי".

קרל לא רק ניסה לשכנע את הסולטאן לפתוח במלחמה עם רוסיה (בה הצליח), אלא גם הצליח לארגן קרב עם כוחות עות'מאניים ב-1713, כשניסו לקחתו למעצר.

מאוחר יותר שב למולדתו, אך מעולם לא הופיע בשטוקהולם לאחר תחילת המערכה ב-1700. ברם, ב-11 בדצמבר 1718, הוא פגש את מותו במהלך המצור על פרדריקשלד בנורווגיה (אז שטח דנמרק).

נסיבות מותו המדויקות נותרו נושא לוויכוח היסטורי: על פי כמה מקורות, הוא נהרג בקרב, על פי אחרים, נעשה ניסיון להתנקש בחייו.

#היום בשנת 1937, החל טבח נאנג'ינג במהלך מלחמת סין-יפן השנייה.

חיילים יפנים, לאחר שכבשו את העיר נאנג'ינג, יצאו למסע של רצח המוני, אונס, ביזה ואלימות נרחבת נגד אזרחים סינים וחיילים לא חמושים.

מספרם המדויק של הקורבנות נותר עניין של ויכוח, אך הערכות שמרניות מעמידות את מספר ההרוגים בעשרות אלפים ולפי כמה הערכות במאות אלפים.

לאירוע הזה היו השלכות בינלאומיות חמורות. זה הקשה על היחסים בין יפן והעולם המערבי, במיוחד עם ארצות הברית, שגינתה את פעולות הצבא היפני בנאנג'ינג.

הטבח הפך לאירוע המרכזי של משפטי טוקיו, שבו מנהיגי הצבא היפני הואשמו באחריות לפשעי מלחמה.

מלחמה מלמדת רק דבר אחד: שעדיף לעולם לא להתחיל אותה. לא כשיש ברירה אחרת ובכל מקרה האירועים בנאנג'ינג הראו עד כמה סכסוך מזוין יכול להיות הרסני.

#היום ב־1773, התקיימה ״מסיבת התה של בוסטון״.

זו הייתה הפגנה שפרצה כתגובה לחוק התה שעבר בפרלמנט הבריטי מוקדם יותר באותה שנה. חוק זה העניק לחברת הודו המזרחית הבריטית מונופול על מכירת תה במושבות האמריקאיות, ואיפשר לה לעקוף סוחרים מקומיים ולמכור תה ישירות לצרכנים.

למרות שהתה הוצע במחירים מוזלים, המתיישבים התנגדו למעשה מכיוון שהוא אישר את זכותו של הפרלמנט הבריטי להטיל מס על המושבות ללא הסכמתן, עיקרון שהם ערערו עליו מאז חקיקתו של חוק הבולים ב־1765.

בערב 16 בדצמבר התכנסה קבוצת מפגינים, רבים מהם חברים בבני החירות, בבוסטון. כשהם מחופשים לאינדיאנים משבט מוהוק כדי להסתיר את זהותם, הם עלו על 3 ספינות בריטיות: הדארטמות', האלינור והביבר.

במהלך מספר שעות, הם השליכו בשיטתיות 342 חביות תה בריטי לנמל. התה, שהוערך באותה עת ב־10,000 פאונד והיווה הפסד כספי משמעותי לחברת הודו המזרחית וסימל את דחיית מדיניות המיסוי הבריטית.

מסיבת התה של בוסטון לא הייתה אירוע ספונטני, אלא מעשה התרסה מתוכנן בקפידה, שבא בעקבות שבועות של פגישות פומביות ודיונים בבוסטון, שבמהלכם ביקשו המתיישבים שספינות התה יחזרו לבריטניה מבלי לפרוק את מטענן.

כאשר מושל המושבה, תומס האצ'ינסון, סירב לאפשר לספינות להפליג מבלי לשלם אגרה, המחאה הפכה לבלתי נמנעת. המפגינים ראו במעשיהם צעד הכרחי כדי להגן על זכויותיהם כנתינים בריטיים, למרות שהם נזהרו שלא לפגוע בספינות או בסחורות אחרות שעל הסיפון.

בתגובה למסיבת התה של בוסטון, ממשלת בריטניה העבירה סדרת צעדי ענישה ב־1774, הידועים ביחד בשם המעשים הבלתי נסבלים או "מעשי הכפייה". חוקים אלה נועדו לאשרר מחדש את הסמכות הבריטית על המושבות, במיוחד על ידי סגירת נמל בוסטון ושינוי ממשלת מדינת מסצ'וסטס.

צעדים אלה, רחוקים מלדכא התנגדות, דווקא עוררו עוד יותר את המושבות נגד בריטניה ותרמו לפרוץ מלחמת העצמאות האמריקאית ב־1775.

#היום בשנת 1914 נערכה הפוגת חג המולד.

הפוגה לא רשמית זו התרחשה בתקופת מלחמת העולם הראשונה בערב חג המולד וביום חג המולד, בעיקר באזורים שבהם התעלות היו קרובות זו לזו. אירוע זה לא אושר רשמית על ידי הממסד הצבאי, אלא התעורר באופן ספונטני כאשר חיילים משני הצדדים ביקשו הפוגה קצרה מהסכסוך המתמשך.

דיווחים על שביתת הנשק טענו שחיילים החליפו ברכות, שירים ומתנות קטנות, הצגה נדירה של אנושיות בתוך אחת המלחמות ההרסניות בהיסטוריה.

בימים שקדמו לשביתת הנשק חלה ירידה בעוצמת הלחימה בחלק מגזרות החזית וחיילים החליפו ברכות חג המולד.

בערב חג המולד דווח על חיילים גרמנים שקישטו את השוחות שלהם בנרות ועצי חג מולד קטנים, תוך שהם שרים שירים שנשמעו על ידי האויב.

חיילים בריטים הגיבו בשירת שיריהם ובמקומות מסוימים נכנסו נציגי שני הצדדים ל"שטח הפקר" כדי ליצור קשר. פגישות אלו הביאו לעתים להחלפת מזון, טבק ומזכרות.

ההפוגה אפשרה גם פעולות מעשיות, כמו איתור וקבורת חיילים שנפלו, דבר שהיה בלתי אפשרי לרוב עקב לחימה מתמדת.

דווח על משחקי כדורגל מאולתרים שהתקיימו באזורים מסוימים, אם כי זה נותר עניין של ויכוח בהיעדר תיעוד עקבי.

למרות האחווה הזמנית, ידעו החיילים שההפוגה אינה רשמית, וזמן קצר לאחר מכן הורה הפיקוד העליון על חידוש פעולות הלחימה.

ועד ה־26 בדצמבר התחדשו פעולות הלחימה הרגילות ברוב גזרות החזית. הפסקת האש לא נמשכה מעבר ל־1914, כאשר המלחמה הפכה ליותר ויותר ממושכת ואכזרית.

הפוגת חג המולד סיפקה רגע של שקט בתוך הכאוס של המלחמה, תזכורת לכך שגם בזמנים הקשים ביותר אנשים מחפשים שלום והבנה...

#היום בשנת 1893, נולד מאו דזה-דונג.

הוא היה הבן הבכור במשפחת איכרים משגשגת במידה בינונית. את שנותיו הראשונות בילה באזורים הכפריים, שם הכיר את החקלאות ואת יסודות התורות הקונפוציאניות. כבר בילדותו גילה מאו עניין רב בלמידה, למרות השכלתו הפורמלית המוגבלת.

בתקופה שבה סין התמודדה עם סתירות פנימיות ולחץ חיצוני מצד מעצמות זרות, שנותיו המעצבות של מאו עברו על רקע דעיכתה של שושלת צ’ינג ואתגרים רחבים יותר של מודרניזציה ורפורמה.

בשנות העשרה המאוחרות לחייו, עבר מאו לבירת המחוז צ’אנגשה כדי לקדם את השכלתו. הוא הכיר את יצירותיהם של רפורמים ומהפכנים רבי השפעה, סינים וזרים כאחד, שהיוו השראה למעורבותו המוקדמת בתנועות לאומניות.

תקופה זו חלה במקביל לנפילת שושלת צ’ינג ב־1912 ולהקמת הרפובליקה של סין, עידן המסומן בחוסר יציבות פוליטית ודעות סותרות לגבי עתיד המדינה.

ההקדמה של מאו לאידיאולוגיה המרקסיסטית החלה בתחילת שנות העשרים, בהשפעת תנועות מהפכניות עולמיות ומהתצפיות שלו על החברה הסינית. הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית הסינית שהייתה רק בחיתוליה והפך במהרה לאחד המארגנים וההוגים המרכזיים בה.

מאו גדל בעידן של שינויים, כאשר העולם הישן פינה את מקומו לחדש וגורלם של אנשים השתנה יחד עם ההיסטוריה.

#סין #maozedong #historyistold #china #mao

#היום בשנת 1825, התרחש מרד הדקבריסטים.

לאחר מותו של הקיסר אלכסנדר הראשון בנובמבר 1825, רוסיה מצאה את עצמה במצב שלטון בעייתי. על פי החוק, כס הקיסרות היה צריך לעבור לאחיו הצעיר קונסטנטין, אך זה ויתר בעבר בחשאי על זכויותיו על הכס לטובת ניקולאי הראשון. אלא שרק מעטים ידעו על כך, מה שגרם לבלבול ולמתח, שהדקבריסטים החליטו לנצל.

התנועה איחדה קצינים צעירים אצילים שחלמו על חיסול האוטוקרטיה והצמיתות. ב־26 בדצמבר הם הביאו כ־3,000 חיילים לכיכר הסנאט בסנט פטרבורג, בתקווה למנוע מהסנאט להישבע אמונים לניקולאי הראשון.

עם זאת, התברר שהתוכנית של המורדים הייתה מאורגנת בצורה גרועה: ניקולאי הצליח לאסוף במהירות חיילים נאמנים לו, והמרד דוכא באכזריות. מאוחר יותר הוצאו מנהיגי התנועה להורג או נשלחו לעבודות פרך.

ההיסטוריה של הדקבריסטים היא תזכורת לכך שרעיונות החופש והשינוי תמיד מוצאים את תומכיהם. חשוב לזכור אירועים כאלה כדי להבין טוב יותר את העבר שלנו.

#היום בשנת 1942 התקיימה ועידת ואנזה.

הוועידה כונסה על ידי ריינהרד היידריך, ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA), הכינה הוועידה 15 בכירים נאצים לתיאום וניסוח רשמי של התוכניות ל"פתרון הסופי לשאלת היהודים" - כינוי מכובס להשמדה שיטתית של האוכלוסייה היהודית באירופה.

סדר היום של הוועידה הוקדש לבירור הלוגיסטיקה של גירושים המוניים, ארגון מחנות עבודה והשמדה סופית של יהודים בשטחים שבשליטת הנאצים. נדונו סטטיסטיקות אוכלוסייה מפורטות המכסות קהילות יהודיות הן באירופה הכבושה והן במדינות נייטרליות.

היידריך הדגיש את התפקיד המוביל של האס־אס ביישום צעדים אלה בשיתוף פעולה עם הרשויות האזרחיות והצבאיות. הוועידה סימנה מעבר מהמדיניות הקודמת של הגירה כפויה והפרדה לרצח המוני בקנה מידה תעשייתי עצום.

אף שהפגישה עצמה נמשכה כ־90 דקות בלבד, היא סייעה לגבש את המנגנונים המנהליים והתהליכים הדרושים לרצח עם. המשתתפים דנו בשיטות לייעל פעולות ולמזער פעולות נגד, תוך התייחסות מיוחדת לשיטות ההשמדה שכבר נמצאות בשימוש, כגון משאיות גז. במקביל, אנשים "כשירים לעבודה" נבחרו לניצול זמני, בעוד השאר, כולל ילדים, נידונו למוות מיידי.

הפרוטוקולים של ועידת ואנזה, שנרשמו בקפידה על ידי אדולף אייכמן, חושפים את האופי הבירוקרטי של תהליך התכנון. למרות קוצר הפגישה, השלכותיה היו עצומות, שכן היא קודדה את שיתוף הפעולה של מספר סוכנויות בביצוע רצח עם.

לתיאום זה היה תפקיד מכריע בתוכנית של הנאצים לבצע את תוכניתם ברחבי אירופה והביאה לרצח של כשישה מיליון יהודים במהלך השואה.

#היום בשנת 1793, לואי ה־16 הוצא להורג.

לאחר משפט הוועידה הלאומית, מלך צרפת לשעבר לואי ה־16 נמצא אשם בבגידה וב"קנוניה נגד חירות הציבור".

משפטו של המלך וגזר הדין שלו נבעו מחשש לפעילות אנטי-מהפכנית הן בתוך המדינה והן מצד מעצמות זרות שביקשו להשיב את המלוכה הצרפתית.

ההוצאה להורג התרחשה בכיכר המהפכה בפריז. לואי נלקח למקום ההוצאה להורג בכרכרה, מלווה בפקידים ושומרים. לואי הוצא להורג באמצעות הגיליוטינה, מכשיר שאך זה הוצג וסימל את העקרונות המהפכניים של שוויון בפני החוק הן בחיים והן במוות. לפי עדי ראייה, ברגעיו האחרונים גילה המלך קור רוח, פנה לקהל לפני שקולו טבע בתופים.

הוצאתו להורג סימנה גם את קריסת האבסולוטיזם בצרפת וצעד מכריע לקראת מיסוד השלטון הרפובליקני. אלא שהרבה לפני שהדמוקרטיה תגיע לצרפת ישלוט בה שלטון האימה של רובספייר, אך זה כבר נושא לסיפור אחר.

#היום בשנת 1712 נולד פרידריך הגדול.

חייו המוקדמים של פרידריך עברו בהדרכתו הקפדנית של אביו, פרידריך ויליאם הראשון, שהנחיל בו משמעת צבאית קפדנית והבנה של עקרונות השלטון. למרות מערכת היחסים המתוחה שלהם לעתים קרובות, ניסיון מוקדם זה העניק לפרדריק את הכישורים הדרושים לתפקידו העתידי כמונרך.

עם עלייתו לכס המלכות ב־1740, החל פרידריך השני בסדרת מסעות צבאיים שהרחיבו את השטח הפרוסי וביססו את הממלכה כמעצמה אירופאית גדולה.

יכולותיו האסטרטגיות הוכחו בצורה הברורה ביותר במהלך מלחמת שבע השנים, שבה מנהיגותו נגד קואליציות אירופאיות אדירות אִפשרה לשמר את הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של פרוסיה.

פרידריך השני, שלא הגביל את עצמו לענייני צבא, היה תומך של אבסולוטיזם נאור. הוא ביצע רפורמות בתחומים שונים, לרבות משפטים, חינוך וחקלאות, בשאיפה להגדיר את הממשל ולשפר את רווחת נתיניו.

מאמציו לפתח את האמנויות והמדעים הפכו את פרוסיה למרכז תרבותי, המושך אליו אינטלקטואלים ואמנים מכל רחבי אירופה.

שלטונו מתואר לעתים קרובות כרגע מכונן בהתפתחות המדינה המודרנית, דוגמה לאיזון בין כוח מוחלט לממשל נאור.