#היום ב־1704, מת הפילוסוף האנגלי ג'ון לוֹק.
עבודותיו הידועות ביותר הן החיבור בדבר הבנה אנושית ושתי מסכתות של ממשל, המציגות רעיונות מרכזיים בזכויות הפרט ובטבעו של הידע.
במאמר בנושא הבנה אנושית, לוק טען שהידע האנושי מגיע מחווייה חושית ולא מרעיונות מולדים וקרא תיגר על ההשקפה המסורתית של ידע מולד.
במקביל, שתי מסכתות השלטון הניחו את היסודות לתפיסת השלטון האחראי לעם וזכויותיו הטבעיות של הפרט, תוך השפעה ישירה על תפיסות מאוחרות יותר של התפתחות הדמוקרטיה.
בפילוסופיה הפוליטית שלו, דגל בצורת ממשל שהתבססה על הסכמת הנשלטים. הוא טען שלעם יש זכויות בלתי ניתנות לערעור לחיים, לחירות ולרכוש, שעל הממשלה להגן עליהן, ושלאנשים יש את הזכות לשנות או לבטל ממשלה המפרה זכויות אלה.
בנוסף לתרומותיו הפוליטיות והאפיסטמולוגיות, ראויים לציון רעיונותיו על סובלנות וחופש דת. לוק טען שאמונות דתיות הן אישיות ואין להטיל עליהן רשויות ממשלתיות, תוך שהוא דוגל במדינה חילונית המכבדת מערכות אמונות אינדיבידואליות.
תפיסת הממשל שלו הפכה למדריך מרכזי למערכות חוקתיות והשפיעה על אירועים כמו המהפכה האמריקנית והצרפתית, אך זה כבר נושא לסיפור נפרד.
#locke
עבודותיו הידועות ביותר הן החיבור בדבר הבנה אנושית ושתי מסכתות של ממשל, המציגות רעיונות מרכזיים בזכויות הפרט ובטבעו של הידע.
במאמר בנושא הבנה אנושית, לוק טען שהידע האנושי מגיע מחווייה חושית ולא מרעיונות מולדים וקרא תיגר על ההשקפה המסורתית של ידע מולד.
במקביל, שתי מסכתות השלטון הניחו את היסודות לתפיסת השלטון האחראי לעם וזכויותיו הטבעיות של הפרט, תוך השפעה ישירה על תפיסות מאוחרות יותר של התפתחות הדמוקרטיה.
בפילוסופיה הפוליטית שלו, דגל בצורת ממשל שהתבססה על הסכמת הנשלטים. הוא טען שלעם יש זכויות בלתי ניתנות לערעור לחיים, לחירות ולרכוש, שעל הממשלה להגן עליהן, ושלאנשים יש את הזכות לשנות או לבטל ממשלה המפרה זכויות אלה.
בנוסף לתרומותיו הפוליטיות והאפיסטמולוגיות, ראויים לציון רעיונותיו על סובלנות וחופש דת. לוק טען שאמונות דתיות הן אישיות ואין להטיל עליהן רשויות ממשלתיות, תוך שהוא דוגל במדינה חילונית המכבדת מערכות אמונות אינדיבידואליות.
תפיסת הממשל שלו הפכה למדריך מרכזי למערכות חוקתיות והשפיעה על אירועים כמו המהפכה האמריקנית והצרפתית, אך זה כבר נושא לסיפור נפרד.
#locke