הבלעתי פה בתוך הדיווח את ההחלטה הטריה של סולברג שהקדים את תגובת הממשלה ליום חמישי במקום בשבוע הבא.


כלומר, יכריע בבקשה לצו ביניים עוד לפני דיון השימוע.

‏אחרי פרופ׳ מאוטנר שטוען בטור ב״הארץ״ שהקמת מדינה פלסטינית תסייע לנתניהו במשפטו הפלילי, מגיע פרופ׳ ברק מדינה עם יציאה לא פחות מופרעת.

‏בראיון ל״הארץ״ הוא מסביר למה הוא מתנגד לבחירה אקראית של ההרכבים בעליון: ״בהרכב שכולל את שלושת השופטים הבכירים יש רוב לשופטים המחויבים לשלטון החוק״

מלבד הכתמת השופטים מינץ, אלרון, שטיין וכו׳ כאילו שמדובר בעבריינים,

‏להלן תעלומה: אם כאשר מכנסים את 3 שופטי העליון הבכירים, יש רק רוב לשופטים המחויבים לשלטון החוק - מיהו השופט מבין השלושה הללו שלטענת פרופ׳ מדינה איננו כפוף לשלטון החוק,

והאם בעוד 4 שנים פרופ׳ מדינה יסביר למה סניוריטי היא שיטת מינוי נוראית?

נ.ב: ברור שהתחולה הנדחית לכמה שנים שמציע פרופ׳ ברק מדינה לא קשורה כלל וכלל לכך שבעוד ״כמה שנים״, מי שיכהן כנשיא העליון יהיה השופט נעם סולברג.

כמה חוסר יושרה, כמה צביעות.

משום מה ההסכמות בין היועמ״שית לראש הממשלה על הליך מינוי ראש השב״כ מוגדרות כחסויות.

על כל פנים, העיקרון הוא שיוכל למנות בעוד חודשיים

ח״כ סעדה מברך

תגובת הרשות השופטת:

עדכון בתיק 18133-06-25 בהמשך לפניות כתבים


הייעוץ המשפטי לממשלה ומזכיר הממשלה הגישו את התייחסויותיהם הנפרדות בענין הצעת הפשרה שגובשה בחסות בית המשפט. יש להמתין להחלטת בית המשפט ולהימנע מדיווחים שאינם מדויקים בתקשורת.

אין מחלוקת בין הצדדים שנתניהו יוכל למנות ספציפית את האלוף דוד זיני.

במענה לשאלת מ׳: הכוונה שנתניהו לא מוגבל, אלא יוכל למנות גם את זיני. הוא כמובן יוכל למנות את כל מי שירצה.

זה ברור מאליו, אבל כמובן שהמינוי יהיה דרוש היוועצות בוועדה המייעצת למינוי בכירים (ועדת גרוניס).

דיווחנו במהדורת i24NEWS

היועמ״שית: אין לי שום דבר אישי נגד האלוף דוד זיני; נתניהו נסוג היום מדרישתו בעניין המינוי המיידי


נתניהו דרש שקידום המינוי של האלוף דוד זיני יחל מיידית ושרק כניסתו לתפקידו תהיה בעוד חודשיים.
היום הוא חזר בו מהדרישה הזו והסכים שהליך המינוי של המועמד יחל רק בעוד חודשיים, כפי שהציעו השופטים וכפי שהסכימה היועמ״שית.

מחלוקת של ניואנס שנותרה בין הצדדים: האם ועדת גרוניס תבדוק באופן רחב את הליך המינוי של ראש השב״כ, כשהרמז הוא שהוועדה תוכל לבדוק גם את הסכמת האלוף דוד זיני להיות מועמד בנקודת זמן בה היועמ״שית אמרה לנתניהו להמתין.
ראש הממשלה נתניהו מסרב להרחיב את הבדיקה, ואומר שהצעת השופטים הייתה שהבדיקה תיעשה כמקובל על פי הפסיקה.

כך או כך - לכולם ברור שהסכמת האלוף זיני להיות מועמד לא תהווה עילה לפסילה, וזה ויכוח קצת עקר.

ואמירה מעניינת מצד היועמ״שית: אין לי שום דבר אישי נגד האלוף דוד זיני או נגד המינוי שלו. נתניהו יוכל להציע כל אדם לתפקיד בעוד חודשיים, וזה כולל גם את האלוף זיני.

אם אתם גם ככה ערים לרגל פגישת טראמפ-נתניהו, אז להלן דעה:

‏ברור שיותר נוח לשופטים וגם ליועמ״שית ומזכיר הממשלה שהדיון וההצעות מתקיימים בדלתיים סגורות, אבל עיקרון פומביות הדיון שמעוגן בחוק יסוד השפיטה מחייב שההליך הזה יהיה פומבי.

‏מלכתחילה מזכיר הממשלה ביקש דיון בדלתיים סגורות קצרצר כדי להציג לשופטים עניין ביטחוני נקודתי הדורש סיווג ביטחוני.

‏השופטים ניצלו את ההזדמנות כדי להציע הצעות הרחק מעיני הציבור, ואפילו מעיני העותרים כאילו שהם אפילו לא תפאורה בהליך הזה.

‏מתנהלים דיונים, מוצעות הצעות, מוגשים מסמכים - שאף אחד מהם לא באמת סודי במהותו, אבל מחליטים לחסות ולהסתיר הכל מהציבור ומיתר הצדדים להליך.

‏עם כל הכבוד לנוחות ולאהבת השקט התעשייתי, זה לא סכסוך שכנים פרטי בין ראובן לשמעון שאפשר לסגור אותו בחדרי חדרים.

‏זכות הציבור לדעת מה בדיוק קורה בהליך הזה.

‏לשכת היועמ״שית לא תמכה במינוי של אפרת גרינבוים למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים.

‏העוזר הבכיר של היועמ״שית אמר שברור שפרקליט מחוז ירושלים דני ויטמן (שבינתיים פרש) הוא המועמד הראוי לתפקיד, אך זה לא בידיים של היועמ״שית אלא של פרקליט המדינה איסמן.

‏כשהאומץ הציבורי בתחום המינויים נעצר כשזה בתוך הבניין…


‏היועמ״שית גלי בהרב מיארה ועוזרה הבכיר חגי הרוש בחרו שלא למסור תגובה.

‏החרמת דוברת משרד המשפטים על ידי היועמ״שית ופרקליט המדינה

‏עם כניסתה לתפקיד דוברת משרד המשפטים לפני כשנתיים, נגה כץ-רפפורט מוחרמת דה-פקטו על ידי היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה.

‏השניים לא משתפים אותה באף תיק ובשום עניין, בניגוד מוחלט למה שהיה מקובל לפני המינוי שלה.

‏האירוע עד כדי כך קיצוני, שחלפה תקופה ממושכת עד שהסכימו בכלל להיפגש איתה לשיחת היכרות בסיסית לאחר המינוי שלה.

‏לפני כשנה הסבירו את המהלך באופן הבא: המנכ״ל מינה לתפקיד את מי שרצה למנות, והיועמ״שית ופרקליט המדינה הגיבו מיד בהתאם. היא ממודרת לגמרי בשתי הלשכות הללו, אבל אין פה משהו אישי נגדה.

‏היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה ודוברת המשרד לא מסרו תגובה.

העובדים הבכירים באגף הדוברות קיבלו הוראות ישירות מלשכת היועמ״שית ופרקליט המדינה איך למדר את המנהלת הישירה שלהם, שמנהלת את אגף הדוברות אבל ממודרת בפועל. הם פועלים ישירות מולם מעל הראש שלה.

נזכיר שחבר הכנסת גלעד קריב שמר על זכות השתיקה (לא השיב לגופן של השאלות)