עוד ועוד עתירות מוגשות נגד החוק.
אזכיר שהתחולה של החוק היא רק מהכנסת הבאה.
אזכיר שהתחולה של החוק היא רק מהכנסת הבאה.
*דוברות המשטרה*
*חקירת נבחרי ציבור בעניין האירוע בשדה תימן*
צר לנו שהפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה בוחרים לפנות למשטרת ישראל באמצעי התקשורת ולא בצורה ישירה וגלויה.
מפכ"ל המשטרה ור' אח"מ לא קיבלו פנייה רשמית בעניין חקירת השרים וחברי הכנסת ולכן לא תתקיים חקירה עד אשר תתקבל פנייה רשמית למפכ"ל ותאושר על ידו.
*חקירת נבחרי ציבור בעניין האירוע בשדה תימן*
צר לנו שהפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה בוחרים לפנות למשטרת ישראל באמצעי התקשורת ולא בצורה ישירה וגלויה.
מפכ"ל המשטרה ור' אח"מ לא קיבלו פנייה רשמית בעניין חקירת השרים וחברי הכנסת ולכן לא תתקיים חקירה עד אשר תתקבל פנייה רשמית למפכ"ל ותאושר על ידו.
פרסום ראשון: בניגוד להודעת הדוברות התמוהה של המשטרה, מי שביקשה לפתוח בחקירה נגד אישי הציבור בפרשת שדה תימן הייתה *משטרת ישראל*.
המפכ״ל וראש אח״מ כבר אישרו את הפתיחה בחקירה, ופנו ליועמ״שית כדי לקבל את אישורה החוקי.
המפכ״ל וראש אח״מ כבר אישרו את הפתיחה בחקירה, ופנו ליועמ״שית כדי לקבל את אישורה החוקי.
במשרד המשפטים אומרים שראש אח״מ קיבל עדכון מסודר בכתב אתמול מהיועצת המשפטית לממשלה, ושהמפכ״ל אף פעם לא מכותב למיילים כאלה.
גם במשטרה מאשרים שבניגוד להודעת הדוברות, ראש אח״מ אכן קיבל עדכון מסודר.
(יחד עם משה שטיינמץ האגדי)
גם במשטרה מאשרים שבניגוד להודעת הדוברות, ראש אח״מ אכן קיבל עדכון מסודר.
(יחד עם משה שטיינמץ האגדי)
דוברות המשטרה:
בהמשך לפניות כתבים בעניין חקירת חברי הכנסת בהתייחס לאירוע שדה תימן, אנו מבהירים כי אישור היועמ״ש לפתוח בחקירה נשלח אתמול לראש אח"מ בשעות הערב .
למרבה הצער ר' אח"מ טרם הספיק לעדכן את המפכ"ל בעניין ועל כן יצאה הודעת המפכ"ל.
משטרת ישראל, היועמ"ש לממשלה והפרקליטות מנהלים קשרי עבודה מצוינים וימשיכו בכך.
בהמשך לפניות כתבים בעניין חקירת חברי הכנסת בהתייחס לאירוע שדה תימן, אנו מבהירים כי אישור היועמ״ש לפתוח בחקירה נשלח אתמול לראש אח"מ בשעות הערב .
למרבה הצער ר' אח"מ טרם הספיק לעדכן את המפכ"ל בעניין ועל כן יצאה הודעת המפכ"ל.
משטרת ישראל, היועמ"ש לממשלה והפרקליטות מנהלים קשרי עבודה מצוינים וימשיכו בכך.
אבישי גרינצייג - עדכונים
עוד ועוד עתירות מוגשות נגד החוק. אזכיר שהתחולה של החוק היא רק מהכנסת הבאה.
השופטת רות רונן: ״המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירות המאוחדות עד ליום 4.6.2025״
השופט סולברג כותב שמדיניות הכנסת הסיוע ההומניטרי של ישראל לעזה הייתה הרבה מעבר למה שהיא הייתה חייבת לנהוג על פי שורת הדין, ושאין למדיניות זו שום אח ורע בכל צבאות העולם. עוד הוא אומר שישראל רשאית לשנות ולצמצם מדיניות זו.
אצטט את דברי סולברג:
״במהלך הדיונים הממושכים שהתקיימו לפנינו – חלקם בדלתיים פתוחות, חלקם חסויים – התברר כי התמונה העובדתית האמיתית שאליה נחשפנו, שונה מזו שמבקשים העותרים להציג; שונה לחלוטין, בכמה היבטים. במקביל לניהול המאמץ המלחמתי, עסקו הגורמים הבכירים בצה"ל, בּתִּכלוּל הצרכים הלוגיסטיים והביטחוניים, על מנת לאפשר שינוע סיוע הומניטרי תדיר – במיגוון נרחב, בהיקף עצום ורב – לרצועת עזה. רבים וטובים, חיילים ומפקדים, עסקו בדבר הזה יום וליל; כך עשו, גם לפנַי ולפנים משורת הדין, גם על חשבון הפעילות המבצעית. להוותנו, גם היו נפגעים מקרב כוחותינו, פועל יוצא מרִשעוּתו הזדונית של החמאס שלעיתים לא בחל במטחי-ירי, גם לנקודות ריכוז והֵערכוּת של הסיוע ההומניטרי.
האמת ההיסטורית, חשוב לה שתיאמר בקול צלול ורם אל מול המלעיזים: "תֵאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר" (תהלים לא, יט). עם זאת, אין בכך כדי להשליך על ההווה, ועל העתיד לבוא. מקובלת עלי עמדת המשיבים, שלפיה "גם אם במהלך השנה האחרונה [...] מדיניות המשיבים הייתה, לנוכח היבטים מדיניים-ביטחוניים רחבים ובראי תמונת הלחימה, לאפשר כניסה של אספקה וסחורות בהיקפים נרחבים לרצועת עזה, אין בכך כדי לשנות את המסגרת המשפטית הצריכה לעניין או כדי לקבוע כי מדיניות זו חייבת להימשך גם בעת הנוכחית בשים לב לשינוי הנסיבות".
עוד זאת ראוי לזכור ולהזכיר: ידו הרצחנית של חמאס גם היתה במעל, בהשתלטות עויינת על משלוחים מן הסיוע ההומניטרי. ברם, אכזריותו של חמאס, לא ריפתה את ידי חיילי צה"ל. אך דעת לנָבוֹן נָקָל: אֱנוֹשָׁנוּת (=הומניזם) יתרה, שאינה ממוקדת ביעדהּ, מחטיאה את מטרתה. סיוע "הומניטרי" שמגיע כפרי בשל לידי החמאס, הריהו אוקסימורון; האנושי הופך לחייתי. הלחימה לא יכולה כך להגיע לקיצה. 'הומניזם' שכזה, אינו מביא בכנפיו בּשׂורת שלום, אלא מנציח כאב וסבל.
מפיהם של מומחים ומנוסים מחו"ל למדנו לדעת (אף אם יותר בחדרי-חדרים מאשר בקול גדול): להתגייסות של צבא ההגנה לישראל לצורך הבאת סיוע הומניטרי אל תוככי עזה, בד בבד עם פעילות מלחמתית עצימה, אין אח ורע בצבאות העולם״
אצטט את דברי סולברג:
״במהלך הדיונים הממושכים שהתקיימו לפנינו – חלקם בדלתיים פתוחות, חלקם חסויים – התברר כי התמונה העובדתית האמיתית שאליה נחשפנו, שונה מזו שמבקשים העותרים להציג; שונה לחלוטין, בכמה היבטים. במקביל לניהול המאמץ המלחמתי, עסקו הגורמים הבכירים בצה"ל, בּתִּכלוּל הצרכים הלוגיסטיים והביטחוניים, על מנת לאפשר שינוע סיוע הומניטרי תדיר – במיגוון נרחב, בהיקף עצום ורב – לרצועת עזה. רבים וטובים, חיילים ומפקדים, עסקו בדבר הזה יום וליל; כך עשו, גם לפנַי ולפנים משורת הדין, גם על חשבון הפעילות המבצעית. להוותנו, גם היו נפגעים מקרב כוחותינו, פועל יוצא מרִשעוּתו הזדונית של החמאס שלעיתים לא בחל במטחי-ירי, גם לנקודות ריכוז והֵערכוּת של הסיוע ההומניטרי.
האמת ההיסטורית, חשוב לה שתיאמר בקול צלול ורם אל מול המלעיזים: "תֵאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר" (תהלים לא, יט). עם זאת, אין בכך כדי להשליך על ההווה, ועל העתיד לבוא. מקובלת עלי עמדת המשיבים, שלפיה "גם אם במהלך השנה האחרונה [...] מדיניות המשיבים הייתה, לנוכח היבטים מדיניים-ביטחוניים רחבים ובראי תמונת הלחימה, לאפשר כניסה של אספקה וסחורות בהיקפים נרחבים לרצועת עזה, אין בכך כדי לשנות את המסגרת המשפטית הצריכה לעניין או כדי לקבוע כי מדיניות זו חייבת להימשך גם בעת הנוכחית בשים לב לשינוי הנסיבות".
עוד זאת ראוי לזכור ולהזכיר: ידו הרצחנית של חמאס גם היתה במעל, בהשתלטות עויינת על משלוחים מן הסיוע ההומניטרי. ברם, אכזריותו של חמאס, לא ריפתה את ידי חיילי צה"ל. אך דעת לנָבוֹן נָקָל: אֱנוֹשָׁנוּת (=הומניזם) יתרה, שאינה ממוקדת ביעדהּ, מחטיאה את מטרתה. סיוע "הומניטרי" שמגיע כפרי בשל לידי החמאס, הריהו אוקסימורון; האנושי הופך לחייתי. הלחימה לא יכולה כך להגיע לקיצה. 'הומניזם' שכזה, אינו מביא בכנפיו בּשׂורת שלום, אלא מנציח כאב וסבל.
מפיהם של מומחים ומנוסים מחו"ל למדנו לדעת (אף אם יותר בחדרי-חדרים מאשר בקול גדול): להתגייסות של צבא ההגנה לישראל לצורך הבאת סיוע הומניטרי אל תוככי עזה, בד בבד עם פעילות מלחמתית עצימה, אין אח ורע בצבאות העולם״
מעריך שכבר בימים הקרובים תוגש עתירה חדשה נגד המדיניות העדכנית.
השופט יצחק עמית: ״למען הסר ספק אבהיר כי בשים לב למכלול הפעולות שביצעו המשיבים במטרה לשפר את המצב ההומניטרי ברצועת עזה לאורך תקופת הזמן שנבחנה בעתירה, כפי שפורט לעיל, איני סבור כי עלה בידי העותרים לבסס – אף לא בקירוב – הפרה של האיסורים בדבר הרעבת אוכלוסייה כשיטת לחימה ובדבר ענישה קולקטיבית״.
כמה נקודות על העתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת מנגנון פעולתה.
1. בבג״ץ חוק יסוד הלאום ישבו 11 שופטים. בבג״ץ עילת הסבירות ישבו באופן חסר תקדים 15 שופטים.
2. כעת מכהנים בבית המשפט העליון 12 שופטים, כך שהמספר המקסימלי של שופטים שיכולים לדון הוא 11. השופטת רות רונן, המזוהה עם האגף הפרוגרסיבי, הושבעה אחרונה ולכן במצב כזה - היא לא תהיה בהרכב כי כמובן שיש צורך במספר אי זוגי של שופטים בהרכב.
3. השופט אלרון (5 בסדר הסניוריטי) המזוהה עם האגף השמרני מגיע לגיל 70 בספטמבר 25. אחרי התאריך הזה הוא לא יוכל לשבת בדיונים חדשים.
4. אתמול השופטת רונן הייתה השופטת התורנית בבג״ץ. היא החליטה לתת למשיבי המדינה והכנסת להשיב לעתירה תגובה מקדמית עד ה-4 ביוני. זמן רב. וזו רק תגובה מקדמית.
5. בבג״ץ עילת הסבירות, הנשיאה חיות החליטה להוציא באופן בהול צו על תנאי, כדי לקצר את ההליך. הדיון נקבע לזמן קצר לאחר חקיקת החוק והגשת העתירות. וכך הנשיאה חיות והשופטת ברון יכלו לשבת בתיק למרות שהן היו ממש כפסע מגיל 70. העתירות הוגשו פחות משלושה חודשים לפני הגעתן לגיל פרישה, ומשום כך השופטת חיות הריצה את ההליך על סטרואידים.
6. כזכור בג״ץ ביטל את עילת הסבירות ברוב של 8-7. אם הריצה הזו לא הייתה מתרחשת, והיו דנים בתיק הזה בקצב נורמלי, העתירות היו נדחות ברוב של 7-6, עקב פרישת חיות וברון שהיו בעד קבלת העתירות.
7. מניח שאין מחלוקת אמיתית שההשפעה של שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים הרבה יותר ישפיע מביטול עילת הסבירות.
8. לעניות דעתי, היה נכון לדחות את בירור העתירות לכנסת הבאה כדי לראות אם החוק נכנס לתוקף או שיבוטל כפי שמכריזות סיעות האופוזיציה שעתרה נגד החוק. שום דבר לא בוער.
9. כיוון שהמדינה על פי החלטת השופטת רונן תגיב רק בחודש יוני תגובה מקדמית, אם נשיא העליון השופט עמית לא יחליט להריץ בבת אחת את ההליך - המשמעות היא שהשופט אלרון (״ידידו הוותיק״) לא יהיה אחד מ-11 השופטים שיכתבו את פסק הדין בעתירה הזו.
10. אם אלרון השמרן יוצא מרשימת השופטים שידונו בעתירה, מי שתחליף אותו היא השופטת רונן הפרוגרסיבית.
11. בבג״ץ עילת הסבירות ראינו שעתירות כאלה בהחלט יכולות ליפול על חודו של קול, והחלטות כביכול טכניות של ענייני לו״ז - קבעו את התוצאה הסופית והדרמטית של פסק הדין.
1. בבג״ץ חוק יסוד הלאום ישבו 11 שופטים. בבג״ץ עילת הסבירות ישבו באופן חסר תקדים 15 שופטים.
2. כעת מכהנים בבית המשפט העליון 12 שופטים, כך שהמספר המקסימלי של שופטים שיכולים לדון הוא 11. השופטת רות רונן, המזוהה עם האגף הפרוגרסיבי, הושבעה אחרונה ולכן במצב כזה - היא לא תהיה בהרכב כי כמובן שיש צורך במספר אי זוגי של שופטים בהרכב.
3. השופט אלרון (5 בסדר הסניוריטי) המזוהה עם האגף השמרני מגיע לגיל 70 בספטמבר 25. אחרי התאריך הזה הוא לא יוכל לשבת בדיונים חדשים.
4. אתמול השופטת רונן הייתה השופטת התורנית בבג״ץ. היא החליטה לתת למשיבי המדינה והכנסת להשיב לעתירה תגובה מקדמית עד ה-4 ביוני. זמן רב. וזו רק תגובה מקדמית.
5. בבג״ץ עילת הסבירות, הנשיאה חיות החליטה להוציא באופן בהול צו על תנאי, כדי לקצר את ההליך. הדיון נקבע לזמן קצר לאחר חקיקת החוק והגשת העתירות. וכך הנשיאה חיות והשופטת ברון יכלו לשבת בתיק למרות שהן היו ממש כפסע מגיל 70. העתירות הוגשו פחות משלושה חודשים לפני הגעתן לגיל פרישה, ומשום כך השופטת חיות הריצה את ההליך על סטרואידים.
6. כזכור בג״ץ ביטל את עילת הסבירות ברוב של 8-7. אם הריצה הזו לא הייתה מתרחשת, והיו דנים בתיק הזה בקצב נורמלי, העתירות היו נדחות ברוב של 7-6, עקב פרישת חיות וברון שהיו בעד קבלת העתירות.
7. מניח שאין מחלוקת אמיתית שההשפעה של שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים הרבה יותר ישפיע מביטול עילת הסבירות.
8. לעניות דעתי, היה נכון לדחות את בירור העתירות לכנסת הבאה כדי לראות אם החוק נכנס לתוקף או שיבוטל כפי שמכריזות סיעות האופוזיציה שעתרה נגד החוק. שום דבר לא בוער.
9. כיוון שהמדינה על פי החלטת השופטת רונן תגיב רק בחודש יוני תגובה מקדמית, אם נשיא העליון השופט עמית לא יחליט להריץ בבת אחת את ההליך - המשמעות היא שהשופט אלרון (״ידידו הוותיק״) לא יהיה אחד מ-11 השופטים שיכתבו את פסק הדין בעתירה הזו.
10. אם אלרון השמרן יוצא מרשימת השופטים שידונו בעתירה, מי שתחליף אותו היא השופטת רונן הפרוגרסיבית.
11. בבג״ץ עילת הסבירות ראינו שעתירות כאלה בהחלט יכולות ליפול על חודו של קול, והחלטות כביכול טכניות של ענייני לו״ז - קבעו את התוצאה הסופית והדרמטית של פסק הדין.
ניתן לפרסם שהחשוד במעשה המגונה בשוטרת מג״ב הוא פעיל המחאה איל יפה.
מעצרו הוארך ב-5 ימים
מעצרו הוארך ב-5 ימים