דובר ראש הממשלה, ד"ר עומר דוסטרי:

לאחר שבג"ץ דחה את ניסיונה של היועצת המשפטית לממשלה למנוע את התחלת התהליך למינוי ראש שב"כ חדש, ראש הממשלה יחל כבר מחר לראיין מועמדים לתפקיד ראש השב״כ.

נתניהו נגד איתי לשם

‏נשיא בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין תקדימי העוסק בשאלת חוקיות הצבת מצלמות במקום העבודה.

‏להלן תקציר של תקציר פסק הדין:

‏״בעיקרם של דברים מצאנו כי יש לקבוע מבחן אשר יבחן את מידת הפגיעה בפרטיותו של העובד לצד מידת ההסכמה הנדרשת מהעובד לאותה פגיעה, כאשר בחינת הדברים תעשה בצורה הבאה:

‏שלב ראשון – לגיטימיות ותכלית ראויה: בשלב זה על בית הדין לבחון האם הסיבה להצבת המצלמות היא לגיטימית כשלעצמה, כאשר ככל שהתשובה לכך שלילית הרי שממילא יהיה העובד זכאי להתפטר בדין מפוטר ואף ייתכן שיהיה זכאי לסעדים נוספים מכוח עקרונות כלליים במשפט העבודה דוגמת חובת תום הלב המוגברת ביחסי עבודה. ככל שהתשובה לכך חיובית, נעבור לשלב השני.

‏שלב שני – מידת הפגיעה: בשלב זה עלינו לבחון מהי מידת הפגיעה בפרטיותו של העובד, כאשר לצורך כך על בית הדין לבחון את הצבת המצלמות למול מבחנים של מידתיות ורלוונטיות ביחס לסיבת הצבת המצלמות. בבחינת מידת הפגיעה כאמור יש לקחת בחשבון את נתוניו האישיים של העובד כמו גם את התנהלותו של המעסיק בעת הצבת המצלמות ובכלל זאת מידת השקיפות כלפי העובדים לרבות פתיחות לשמוע את העובדים ולהידבר איתם.

‏שלב שלישי – איזון מול מידת ההסכמה של העובד: בהתאם לתוצאה אליה הגיע בית הדין ביחס למידת הפגיעה בפרטיותו של העובד, עליו לבחון מהי מידת ההסכמה הנדרשת באותו מקרה, כאשר פגיעה משמעותית יותר תביא לדרישה של הסכמה מפורשת יותר. ההסכמה הנדרשת נעה על פני ספקטרום שבצדו האחד, במקרה של פגיעה מינימלית, די יהיה ביידוע העובד על הצבת המצלמות, ובצדו השני יידרש המעסיק לקבל את הסכמתו המפורשת של העובד לצורך כך. אציין כי ייתכנו מקרים בהם הפגיעה בעובד תהיה כה קשה שבהם כל הסכמה לא תוכל לרפא את הפגיעה בפרטיותו של העובד״.

‏הנשיאה ורדה וירט לבנה פרשה היום מכס השיפוט.

‏משמשת כשופטת מאז 1989, כשופטת בבית הארצי למעלה מ-20 שנה וכיהנה כנשיאת בית הדין הארצי במשך 7 שנים. למרות שנות שיפוט רבות מאוד ועמידה בראש המערכת שנים רבות, ליבה מעולם לא גבה.

פסק הדין של בית הדין הארצי למעוניינים

אין דרך טובה יותר לשכנע את יו״ר ועדת האיתור השופט גרוניס שחילוקי הדעות בין הממשלה לבין היועמ״שית הם חילוקי דעות לגיטימיים, מאשר שר שמודיע שלא יתייצב לחקירת משטרה כי הוא שומר סף של היועמ״שית.

‏תאוות הלייקים וההנאה מהכאוס גוברות על כל תבונה ואסטרטגיה או סתם ראייה של יותר ממטר קדימה.

החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים עבר כעת בקריאה שניה ושלישית.

האגודה לזכויות האזרח כבר עתרה לבג״ץ

עוד ועוד עתירות מוגשות נגד החוק.

אזכיר שהתחולה של החוק היא רק מהכנסת הבאה.

*דוברות המשטרה*

*חקירת נבחרי ציבור בעניין האירוע בשדה תימן*
צר לנו שהפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה בוחרים לפנות למשטרת ישראל באמצעי התקשורת ולא בצורה ישירה וגלויה.
מפכ"ל המשטרה ור' אח"מ לא קיבלו פנייה רשמית בעניין חקירת השרים וחברי הכנסת ולכן לא תתקיים חקירה עד אשר תתקבל פנייה רשמית למפכ"ל ותאושר על ידו.

עדכון: הודעת הדוברות הזו נמחקה 😁

הודעת הדוברות פורסמה שוב.


אין שכל, יש דאגות

פרסום ראשון: בניגוד להודעת הדוברות התמוהה של המשטרה, מי שביקשה לפתוח בחקירה נגד אישי הציבור בפרשת שדה תימן הייתה *משטרת ישראל*.

‏המפכ״ל וראש אח״מ כבר אישרו את הפתיחה בחקירה, ופנו ליועמ״שית כדי לקבל את אישורה החוקי.

פרסום מעניין של משה שטיינמץ

https://x.com/moyshis/status/1904965499999440924?s=46

במשרד המשפטים אומרים שראש אח״מ קיבל עדכון מסודר בכתב אתמול מהיועצת המשפטית לממשלה, ושהמפכ״ל אף פעם לא מכותב למיילים כאלה.

‏גם במשטרה מאשרים שבניגוד להודעת הדוברות, ראש אח״מ אכן קיבל עדכון מסודר.

‏⁦
(יחד עם משה שטיינמץ האגדי)

דוברות המשטרה:

בהמשך לפניות כתבים בעניין חקירת חברי הכנסת בהתייחס לאירוע שדה תימן, אנו מבהירים כי אישור היועמ״ש לפתוח בחקירה נשלח אתמול לראש אח"מ בשעות הערב .
למרבה הצער ר' אח"מ טרם הספיק לעדכן את המפכ"ל בעניין ועל כן יצאה הודעת המפכ"ל.
משטרת ישראל, היועמ"ש לממשלה והפרקליטות מנהלים קשרי עבודה מצוינים וימשיכו בכך.

קשרי עבודה מצוינים 😂

נדחתה העתירה נגד מדיניות הסיוע ההומניטרי לעזה

כמו כן, נקבע שאין לישראל דין של כוח כובש בעזה

השופטת רות רונן: ״המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירות המאוחדות עד ליום 4.6.2025״

‏השופט סולברג כותב שמדיניות הכנסת הסיוע ההומניטרי של ישראל לעזה הייתה הרבה מעבר למה שהיא הייתה חייבת לנהוג על פי שורת הדין, ושאין למדיניות זו שום אח ורע בכל צבאות העולם. עוד הוא אומר שישראל רשאית לשנות ולצמצם מדיניות זו.

‏אצטט את דברי סולברג:

‏ ״במהלך הדיונים הממושכים שהתקיימו לפנינו – חלקם בדלתיים פתוחות, חלקם חסויים – התברר כי התמונה העובדתית האמיתית שאליה נחשפנו, שונה מזו שמבקשים העותרים להציג; שונה לחלוטין, בכמה היבטים. במקביל לניהול המאמץ המלחמתי, עסקו הגורמים הבכירים בצה"ל, בּתִּכלוּל הצרכים הלוגיסטיים והביטחוניים, על מנת לאפשר שינוע סיוע הומניטרי תדיר – במיגוון נרחב, בהיקף עצום ורב – לרצועת עזה. רבים וטובים, חיילים ומפקדים, עסקו בדבר הזה יום וליל; כך עשו, גם לפנַי ולפנים משורת הדין, גם על חשבון הפעילות המבצעית. להוותנו, גם היו נפגעים מקרב כוחותינו, פועל יוצא מרִשעוּתו הזדונית של החמאס שלעיתים לא בחל במטחי-ירי, גם לנקודות ריכוז והֵערכוּת של הסיוע ההומניטרי.
‏
‏האמת ההיסטורית, חשוב לה שתיאמר בקול צלול ורם אל מול המלעיזים: "תֵאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר" (תהלים לא, יט). עם זאת, אין בכך כדי להשליך על ההווה, ועל העתיד לבוא. מקובלת עלי עמדת המשיבים, שלפיה "גם אם במהלך השנה האחרונה [...] מדיניות המשיבים הייתה, לנוכח היבטים מדיניים-ביטחוניים רחבים ובראי תמונת הלחימה, לאפשר כניסה של אספקה וסחורות בהיקפים נרחבים לרצועת עזה, אין בכך כדי לשנות את המסגרת המשפטית הצריכה לעניין או כדי לקבוע כי מדיניות זו חייבת להימשך גם בעת הנוכחית בשים לב לשינוי הנסיבות".
‏
‏עוד זאת ראוי לזכור ולהזכיר: ידו הרצחנית של חמאס גם היתה במעל, בהשתלטות עויינת על משלוחים מן הסיוע ההומניטרי. ברם, אכזריותו של חמאס, לא ריפתה את ידי חיילי צה"ל. אך דעת לנָבוֹן נָקָל: אֱנוֹשָׁנוּת (=הומניזם) יתרה, שאינה ממוקדת ביעדהּ, מחטיאה את מטרתה. סיוע "הומניטרי" שמגיע כפרי בשל לידי החמאס, הריהו אוקסימורון; האנושי הופך לחייתי. הלחימה לא יכולה כך להגיע לקיצה. 'הומניזם' שכזה, אינו מביא בכנפיו בּשׂורת שלום, אלא מנציח כאב וסבל.
‏
‏מפיהם של מומחים ומנוסים מחו"ל למדנו לדעת (אף אם יותר בחדרי-חדרים מאשר בקול גדול): להתגייסות של צבא ההגנה לישראל לצורך הבאת סיוע הומניטרי אל תוככי עזה, בד בבד עם פעילות מלחמתית עצימה, אין אח ורע בצבאות העולם״