מה שמעצבן זה שהוא משתמש בקהל שבוי כדי לדחוף להם תעמולה פוליטית. תצא להפגין, תכתוב בפייסבוק שלך, תעשה מה שבא לך. למה לדחוף לסטודנטים את המסרים הפוליטיים שלך בכפייה?

ספוטד כאחד האדם: דובר ראש הממשלה יונתן אוריך נצפה היום בלשכת ראש הממשלה עובד כרגיל.

רז נזרי הבוקר בידיעות

המשטרה מודיעה ומפרסמת מיוזמתה על עיכוב של שני חשודים בפרשת קטארגייט, שעות בודדות לאחר פרסומים ותגובות פומביים בכל כלי התקשורת של המעורבים עצמם. כאשר מדובר בחקירה שנולדה בפרסומים בתקשורת (בר פלג ועופר חדד).

‏אין אדם שלא יודע מי החשודים, שלא מתנגדים ששמם יפורסם.

‏אבל מתברר שהצו על השמות עדיין בתוקף, גם לאחר 48 שעות ולמרות הסכמה, כדי לא לשבש את החקירה.

‏יש יותר טמטום מזה? מודיעים על עיכוב החשודים אבל מתעקשים להמשיך לחסות את שמם.


המנגנון החוקי של צווי איסור פרסום היה צריך לעבור שינוי יסודי לפני שנים רבות עם ההתפחות הטכנולוגית, והצורך הזה נעשה יותר ויותר דחוף עם ההתפתחות של הרשתות החברתיות.

‏אבל זה שלא מתאימים את החוק הארכאי ל-2025, זה לא אומר שצריך להשתמש בו בצורה הכי מגוחכת שיכולה להיות.


אבל תראו משהו משעשע. שאלתי את גרוק מי שני החשודים שעוכבו לחקירה. הוא ענה שיש על כך צו איסור פרסום גורף ואין מידע רשמי בנושא.

‏שאלתי אותו: ובכל זאת, האם ניתן לדעת מיהם שני החשודים?

‏ענה לי: לא, כי יש צו איסור פרסום גורף, וכל מידע על זהותם הוא השערה וספקולציה.

‏לא נכנעתי, וביקשתי ממנו פעם נוספת לקבל את השמות, והפעם הוא הסכים לתת את השמות 😀



אבישי גרינצייג: 1

הבינה המלאכותית וצו איסור הפרסום: 0

לאחר שכבר הובהר לראש המחלקה לפסיכולוגיה בבן גוריון שהדבר מנוגד לנהלי האוניברסיטה ועליו לחדול מכך,

הצטרף אליו ראש המחלקה לסוציולוגיה בבן-גוריון והפיץ לכל הסטודנטים את המכתב של פרופ׳ קסלר כאילו שזו הודעה רשמית של האוניברסיטה.



תגובת האוניברסיטה:


ראש המחלקה פעל בניגוד לנהלי האוניברסיטה והדבר הובהר לו. הנהלים יחודדו לכלל ראשי המחלקות.

‏לאחר פסיקת בג״ץ לבטל את ביטול עילת הסבירות, ראיינתי את ח״כ יצחק קרויזר ברשת ב׳׳.

‏שאלתי אותו האם טעו בדרך ניהול וקידום הרפורמה. האם ייתכן שהסיפור הוא לא החקיקה לגופה אלא הבהלה שהם יצרו.

‏הוא השיב שבאמת ייתכן שהתיקון של מערכת המשפט היה צריך לעבור בהסכמה ובדרך כוחנית פחות. הוא ציין כי מחאתם של המפגינים שהתנגדו לשינויים הייתה אמיתית, ונבעה מחששם מדורסנות.

‏חלפה שנה וקצת, ונדמה ששום לקח לא נלמד.

‏החרמה ילדותית ואי הכרה בנשיא לעליון, פיטורי ראש השב״כ מהרגע להרגע מלווה בתיאוריות דיפ סטייט ובציוצים באנגלית שמופנות לאילון מאסק ובחוסר מנהל תקין משווע, קידום פיטורי יועמ״שית בדרך הכי מתלהמת שניתן, חקיקת חוק של שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים תוך שהצליחו להפחיד ולהבריח אפילו את האב השכול שתמך במתווה הפשרה הזו. הציבור יוצא לרחובות והפילוג בשיאו.

‏הכל עקום. הכישלון רשום מראש. אבל הבייס מבסוט בזכות הרטוריקה.

‏לא לומדים מטעויות.

מ.ש.ל

לא מסוגלים לנהל כלום

‏במילים אחרות: ל-99% מהציבור לא אכפת אם תפטרו את רונן בר, כמו שלא באמת אכפת שהחלפתם את הרצי בזמיר.

‏חוץ מבר עצמו, שקמה ברסלר ושות׳ - לאף אחד לא אכפת אם בראש השב״כ יעמוד ר׳, ש׳ או מ׳. אפשר אפילו לנסות את ץ׳.

‏הם מפחדים מכם. לא מההחלטה עצמה. למה אתם מתאמצים לשכנע אותם שהפחד מוצדק?

היועמ״שית החליטה לא לעדכן אף אחד עד הרגע האחרון אם היא תגיע לישיבת הממשלה שתתקיים בשעה 11

כולל את הממשלה כמובן.

לא תגיע

רבע שעה בלבד לפני תחילת הישיבה

אחזור על הערכתי שכהונת גלי בהרב מיארה תגיע לסיומה בפברואר 2028.

‏שום דבר לא ייצא מההליך הזה.

גלי בהרב מיארה הייתה יכולה להתייצב לדיון ולענות עניינית לכל הטענות נגדה.

אם לטענתה הצעת ההחלטה ״מבוססת על תשתית עובדתית חסרה ושגויה״, אז היא מוזמנת לפרט, להוכיח ההפך ולהסביר.

אבל היא לא עושה את זה. עד הרגע האחרון היא סירבה להשיב אם בכלל תתייצב לדיון.

ואז 15 דק׳ לפני הדיון, היא שולחת מכתב כללי שלא אומר כלום ולא עונה על כלום מלבד סיסמאות (כולל שרבוב מוזר על ״תקופת בחירות״). שום התייחסות לגופן של הטענות. אם יש (ואכן יש) מה לענות - אז תעני.

אני לא חושב שהממשלה מתנהלת בצורה עניינית, בטח לא בכל הקשור אליה, אבל זה לא פוטר אותה מלפעול בצורה עניינית. אני לא חושב שהיא הייתה משכנעת מישהו משרי הממשלה, אבל זה לא המדד.

אדרבא, היועמ״שית בניגוד לממשלה היא לא דרג נבחר. היא לא צריכה לקושש מנדטים. אין לה פריימריז. היא לא צריכה לשלהב את הבייס. לא אמורים להיות לה שיקולים פוליטיים. זה בדיוק הרעיון של כהונה קצובה של בכירי מערכת אכיפת החוק.

יש לה את הפריבילגיה להיות עניינית. אבל היא מעדיפה את התגרנות. היא אוהבת את הפוזיציה הזו.

מתברר שכיוונתי לדעת פרופ׳ אדם שנער