אוריאל חור נזרי הגיש תלונה בשם נתניהו נגד ארגמן

בראש ההרכב של ה-ICC נגד נשיא הפיליפינים תשב היום השופטת הרומניה יוליה מוטוק.

‏מדובר בשופטת שפרשה מהתיק נגד נתניהו וגלנט, בטענה עמומה של נסיבות בריאותיות.

‏לא בריאה כדי לשבת בתיק של נתניהו וגלנט, אך בריאה כדי לדון בתיקים אחרים

‏זמן לא רב לאחר פרישתה, יצאו הצווים נגד נתניהו וגלנט.



רק בריאות

*דוברות המשטרה:*

עם קבלת פנייתו של ראש הממשלה, מפכ"ל המשטרה דני לוי, הנחה את ראש אגף החקירות והמודיעין, לבחון את האמירות של ראש
השב"כ לשעבר נדב ארגמן.

*לעדכונכם:*

נשיא המדינה יצחק הרצוג נפגש עם נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית. הנשיא הדגיש בפני השופט עמית את אמונו המלא בו כראש הראשות השופטת, ואת תמיכתו בו. הנשיא שיתף את השופט עמית כי מיום אסון השבעה באוקטובר אלפי אזרחיות ואזרחים, ובכללן הרבה משפחות שכולות ומשפחות חטופים שנפגשו עמו דרשו וביקשו לחקור לעומק את האסון הנורא באמצעות חקירה עצמאית ובלתי תלויה.

*במהלך שיחתם הציע נשיא המדינה דרך להגיע להסכמה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי השבעה באוקטובר. על פיה במידה ויוחלט על הקמת ועדה מכח החוק הקיים - ייקבע הרכבה על ידי השופט עמית בהיוועצות עם שופט בית המשפט העליון נעם סולברג שצפוי להתמנות בקרוב למשנה לנשיא. נשיא בית המשפט העליון עמית הביע הסכמתו להצעה זו מתוך שאיפה להגיע לדרך מוסכמת להקמתה של ועדת חקירה.*

נתניהו דוחה את ההצעה

עדות נתניהו השבוע תהיה ביום שני ושלישי

ח״כ מאיר כהן (יש עתיד) ל-i24NEWS על דברי ראש השב״כ לשעבר נדב ארגמן: ״טוב היה לוּ הדברים לא היו נאמרים. היה ראוי שהמילים הללו לא היו נאמרות״.

‏המתח בין המשטרה לפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה:

‏באופן חריג במיוחד, ההחלטה לזמן לחקירה דמות בכירה של ראש שב״כ לשעבר התקבלה באופן עצמאי על ידי המשטרה בלבד, ללא התייעצות עם פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה.

‏רמת האמון וההערכה בין שני הארגונים הללו ידעה ימים יפים מאלה.

*לשכת ראש הממשלה:*

ראש הממשלה נתניהו נפגש כעת עם ראש השב״כ רונן בר והודיע לו כי יביא לממשלה השבוע הצעת החלטה על סיום תפקידו.

*ראש הממשלה בנימין נתניהו:*
*בשל חוסר-אמון מתמשך, החלטתי להביא לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ.*

"אזרחי ישראל,
אנחנו בעיצומה של מלחמה על עצם קיומנו - מלחמה בשבע חזיתות.

בכל עת, אבל במיוחד במלחמה קיומית כזו, חייב להיות אמון מלא של ראש הממשלה בראש השב"כ.

אבל לצערי, המצב הפוך – אין לי אמון כזה.
יש לי חוסר-אמון מתמשך בראש השב"כ. חוסר-אמון שהלך וגבר עם הזמן.

*בשל חוסר-אמון מתמשך זה, החלטתי להביא השבוע לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ.*

ואני מבקש להבהיר – אני מלא הערכה לנשות ולאנשי השב"כ. הם עושים עבודה מסורה וחשובה למען הביטחון של כולנו.

כראש הממשלה שממונה על השב"כ, אני בטוח שהצעד הזה הוא הכרחי לשיקום הארגון, להשגת כל מטרות המלחמה שלנו, ולמניעת האסון הבא".

יש עתיד מודיעה שתעתור לבג״ץ נגד הפיטורים

‏ראש השב״כ לשעבר יעקב פרי למירי מיכאלי: ״רונן בר החליט להתפטר כשיחזרו כל החטופים וכשתסתיים חקירת קטארגייט״.

יהיה קשה מאוד להגיד שהממשלה לא יכולה לפטר את ראש השב״כ רונן בר, כאשר ממש לפני כמה ימים ראש השב״כ מפרסם את התחקיר הפנימי של השב״כ המספר את הכישלון הגדול של הארגון שלא מנע את הטבח.

‏החוק אומר בפירוש שהממשלה רשאית לסיים את כהונת ראש השב״כ לפני תום כהונתו.

‏האם הכישלון הכי גדול בתולדות מדינת ישראל הוא לא סיבה מנהלית מספיק חזקה להפעיל את הסעיף שמאפשר לממשלה לפטר את ראש השב״כ?

‏מעבר לכך, ראש השב״כ בעצמו תדרך שוב ושוב שהוא מתכוון להתפטר על רקע כשלונו, אלא שהוא הוסיף תנאים למימוש ההתפטרות.

‏אז אם ראש השב״כ בעצמו מודה בכשלונו ואף מודיע שהוא מתכוון ליטול אחריות ולהתפטר - האם הממשלה לא יכולה לפטר אותו בנסיבות הללו?

‏הדרך היחידה למנוע את הפיטורים היא באמצעות טענה לשיקולים זרים וניגוד עניינים על רקע חקירת קטארגייט, אבל מכיון שראש הממשלה עצמו לא חשוד, זה מופרך שכל הממשלה תהיה בניגוד עניינים ולא תוכל לפטר אותו.

‏מצד שני, חזקה על שרים בממשלה שיקפצו בעצמם לבור ויקשרו בין חקירת קטארגייט ודבריו של נדב ארגמן לבין ההחלטה להצביע בעד פיטורי רונן בר.

*להלן תגובת ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר, להודעת ראש הממשלה:*

כמי שעמד בראשות השב״כ ב-7.10 לקחתי אחריות על חלקו של השירות וציינתי בבירור כי אני מתכוון לממש אותה בטרם מועד סיום הקדנציה, כך היה מצופה מכולם. לכן, ברור שהכוונה בהדחתי אינה על רקע ה-7.10. ראש הממשלה הבהיר כי ההחלטה נובעת מטענתו כי יש בינינו חוסר אמון מתמשך.

השב"כ בראשותי, ביצע תחקיר יסודי שהצביע על כשלים מודיעיניים ותהליכים פנימיים ב-7.10, אשר תיקונם כבר החל. לצד זאת, הצביע התחקיר על מדיניות שהובלה לאורך שנים, בדגש על השנה שקדמה לטבח, על ידי הממשלה והעומד בראשה. התחקיר מעלה התעלמות ארוכה ומכוונת של הדרג המדיני מאזהרות הארגון.

הצורך לתחקר את כלל הגורמים, לרבות מדיניות הממשלה וראש הממשלה, ולא רק את צה"ל והשב"כ, שחקרו את עצמם ביסודיות, מתבקש לטובת ביטחון הציבור. אם לא אתעקש על כך, עם כל המחירים האישיים שאשלם, אמעל בתפקידי לביטחון המדינה.
חקר האמת הוא ערך עליון בשב״כ, זכות הציבור לדעת מה הוביל לטבח ולקריסת תפיסת הביטחון של מדינת ישראל.

אחריותי הציבורית היא העומדת בבסיס החלטתי להמשיך בתפקידי בתקופה הקרובה, זאת לאור פוטנציאל ההסלמה, המתיחות הביטחונית הגבוהה ואפשרות ממשית לחזרה ללחימה ברצועת עזה, בה לשב״כ תפקיד מרכזי.

לצד זאת, עלי להשלים את מחויבותי האישית ומחוייבות השירות להחזרת החטופים, השלמתן של מספר חקירות רגישות, והבשלה מיטבית של שני מועמדים להחלפתי, לבחירתו של ראש הממשלה - זאת כמתחייב מתפקידו הממלכתי ומרגישותו היתרה של השב"כ, מתוקף ייעודו ומתוקף החוק המתיר לו סמכויות נרחבות ורגישות ביותר.

בפגישה קודמת, הודעתי לראש הממשלה שבכוונתי להשלים את האמור לעיל בטרם אתפטר מתפקידי בתיאום עימו, וזאת לנוכח אחריותי לציבור, לביטחון המדינה ולתפקודו של שירות הביטחון הכללי לטובת מדינת ישראל.

כאמור לעיל, חובת האמון שחב ראש השב"כ היא בראש ובראשונה לאזרחי ישראל – תפיסה זו היא העומדת בבסיס כל פעולותיי והחלטותיי. הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית שתכליתה סותרת את האינטרס הציבורי, היא ציפייה פסולה מעיקרה העומדת בניגוד לחוק השב"כ ובניגוד לערך הממלכתיות שמוביל את שירות הביטחון הכללי ואנשיו.

מ.ש.ל

*הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה*

במענה לפניות כתבים אודות הפרסום בדבר שיחה כביכול בין ראש אח״מ ליועצת המשפטית לממשלה על פרשת קטאר נבהיר כי מדובר בפרסום שגוי. לא התקיימה שיחה כמתואר. ראש אחמ נטל חלק בהחלטה לחקור את פרשת קטאר. מטבע הדברים לא נוכל להרחיב מעבר לכך.

מלכתחילה מסרו: ״לא נתייחס״.

עכשיו מוסרים שמדובר בפרסום ״שגוי״, ושראש אח״מ נטל חלק בהחלטה (מה זה אומר בכלל?)

הפרסום אמת ומדויק.

נמתין ונראה מי דייק.