וכעת בגירסת הדוקטורט:

*שר החוץ גדעון סער:*
העברת היועץ המשפטי לממשלה מתפקידו זהו צעד חריג. צעד שלא ננקט מאז שנות השמונים של המאה הקודמת. אבל גם תיפקודה של היועצת המשפטית לממשלה הוא חריג ביותר. היא הפכה לשחקנית פוליטית על מלא שפועלת נגד הממשלה באופן שיטתי במטרה שקופה להפילה. כל מי שרוצה להפיל את הממשלה - תומך בה, ולהיפך. זה מקום שאסור לייעוץ המשפטי לממשלה להיות בו.
‏מזה זמן היא לא מקיימת קשרי עבודה תקינים עם הממשלה ועם השרים. כל דבר הוא ״מניעה משפטית״.

‏בלשכת היועץ המשפטי לממשלה התחלתי לעבוד לפני יותר משלושים שנה. מוסד היועץ המשפטי לממשלה יקר ללבי. מוסד זה נהרס בימים אלה והופך להיות מוסד שמקבל אמון מחצי עם בלבד על פי השתייכות פוליטית.

‏בשנתה הראשונה לתפקיד, בעת כהונת הממשלה הקודמת, היא פעלה לפי המוטו אותו הציגה בעת מועמדותה לתפקיד - “ייעוץ מאפשר״.
‏היום היא מצויה במקום המרוחק ביותר משם.
‏על הדרך אותה גמעה מקצה לקצה ניתן ללמוד מניתוח שני המקרים בהם החליט בג״צ להפוך את החלטותיה.
‏בתקופת הממשלה הקודמת זה היה בפרשת מינויו, במהלך תקופת הבחירות, בעצתה, של השופט (בדימוס) מני מזוז לתפקיד יו״ר הועדה המייעצת למינוי בכירים לתקופה של 8 (!) שנים.
‏בית המשפט העליון ביטל את המינוי וקבע (בג״צ 5403/22), כי ״הפכו את החריג לכלל ואת הכלל לחריג״ בכל הנוגע למותר ואסור באשר למינויים בתקופת בחירות.
‏קרי: ייעוץ מאפשר על סטרואידים.

‏באחרונה הפך בית המשפט העליון (בג״צ 34680-08-24) את חוות דעתה שנגעה לפסילת מינויה של ממלאת מקום יו״ר מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו לתקופה של שלושה (!) חודשים בלבד. בנוסף הפך בג״צ באותה פסיקה את עמדתה שלא לאפשר לשר התקשורת ייצוג נפרד בעתירה.
‏כלומר : ייעוץ בלתי מאפשר על סטרואידים.

‏כל אדם ישר יכול להפריד בין עמדתו לגבי הממשלה (שלילית או חיובית) לבין הבנה מה בדיוק קורה פה.
‏מי ששינתה ב-180 מעלות את גישתה היא היועצת המשפטית לממשלה.

‏לא ניתן לומר שהממשלה הנוכחית לא איתגרה את היועצת המשפטית לממשלה ובתקופות ידועות היה ערך לעמידתה ולחלק מעמדותיה. אבל אין שום מקום בעולם שבו יועץ משפטי פועל באופן עקבי, שיטתי ובלתי מרוסן נגד הממשלה שלה הוא אמור לייעץ. כל זאת - תוך מתיחת גבולות התפקיד עצמו למקומות בלתי אפשריים.

‏המשך כפייתה על הממשלה היא תקלה שלטונית חמורה הפוגעת קשות בתפקוד הרשות המבצעת. ראיתי זאת פעם אחר פעם - ומקרוב - בחצי השנה האחרונה.

‏אני הבאתי לממשלה, לפני שלוש שנים, את ההצעה לבחור בעו״ד גלי בהרב-מיארה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה. על פי אותה התפיסה בדיוק שלפיה הבאתי את מועמדותה (ושמעוגנת בדברי בישיבת הממשלה מפברואר 2022) ועל פי התנהלותה הנוכחית - אין ספק כי עליה לסיים את תפקידה.
‏אם כל העובדות שידועות לי היום היו ידועות לי אז - לא הייתי מציע את מועמדותה. זוהי, כמובן, חוכמה בדיעבד. עדיף ללמוד מטעויות מאשר להתבצר בהן.
‏עו״ד בהרב-מיארה לא הותירה לשר המשפטים כל ברירה אלא לנקוט במהלך עליו הודיע הערב והיא זו שבהתנהלותה שיכנעה שצעד זה נדרש.

‏בנוסף, יש לקדם רפורמה במוסד היועץ המשפטי לממשלה (פיצול) בהיבטי אחריותו על התביעה הכללית (בדגש על הליכים פליליים נגד חברי הממשלה והכנסת). כמו כן, יש להוביל שינוי בסוגית הייצוג (אפשרות רחבה יותר לייצוג עצמאי של הממשלה וחבריה).