ממלא מקום הנשיא היוצא פוגלמן:

החשש מפגיעה בעצמאות השופטים ובמקצועיותם אינו תיאורטי. כאשר רוב חברי הוועדה ייבחרו על בסיס פוליטי, וכאשר מנגנון הבחירה ייתן משקל מיוחד לגורמים הפוליטיים, אנו עלולים להגיע למצב מסוכן שבו כישורים מקצועיים וניסיון משפטי יפנו את מקומם לשיקולים שמקומם בשדה הפוליטי. הכרעה שיפוטית אינה תחרות פופולריוּת; תפקידו של השופט להכריע לפי הבנתו את הדין, במנותק מלחצים ציבוריים או פוליטיים.
הפגיעה הצפויה אינה מוגבלת רק לעצמאות האינדיבידואלית של שופטי ישראל, אלא מאיימת על אי-התלות המוסדית של הרשות השופטת כולה אל מול רשויות השלטון האחרות.  זאת מאחר שככל שהצעת החוק תתקבל, יוענק לרשויות האחרות כוח בלתי מרוסן להכתיב את זהות השופטים ואת הרכבה של מערכת בתי המשפט, באופן שיפגע גם בעצמאותה המוסדית של הרשות השופטת.

השופט עמית דוחק שוב בשר המשפטים לשוב ולשתף פעולה

״גם זו הפעם אחזור ואפנה קריאה לשר המשפטים לקיים את פגישות העבודה הסדירות שנהגו מאז ומתמיד בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון, כפי שנדרש על מנת שאזרחי ותושבי המדינה ימשיכו לקבל שירות איכותי ויעיל ממערכת בתי המשפט״

בניגוד לשופט פוגלמן שנאם נאום ביקורתי מאוד - השופט עמית החליט לשמור על נאום ממלכתי ולא מתגרה.

‏הקטע החשוב היחיד מבין שלושת הנאומים בטקס היום שהיו שגרתיים וצפויים, היה כאשר השופט יצחק עמית דיבר וסיפר על הוריו. סיפור מדהים ומרגש על אמא שלו, וחבל שהוא לא סיפר אותו יותר בפירוט ובהרחבה.

‏״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, אך האדם נושא עמו גם את נוף שכונת ילדותו, את נוף משפחתו ונופי נעוריו, ואת כל אותם נופים שעל פניהם חלף בדרכו. הנופים הראשונים בחיי-שלי היו אלה של שכונת שפירא בדרום תל אביב, שבה השתקעו הוריי לאחר ששרדו את זוועות השואה – אודים מוצלים מאש, שכמעט לא נותר שריד ממשפחותיהם העניפות, ואשר עלו לארץ בדלות ובחוסר כל. אבי, שמואל ז"ל, עבר במהלך השואה בין מחנות ריכוז ועבודה – וביניהם בוכנוולד, פלאשוב, סקרז'יסקי – עד ששוחרר על ידי הרוסים במאי 1945. גם אל מול הסבל הרב שחווה אבי בתקופת השואה, הוא חיפש וראה תמיד את הטוב שבאדם. אמי, הדסה אירנה ז"ל, נמצאה משוטטת לבדה ביער בגיל 6, לאחר שבני משפחתה נרצחו ככל הנראה לנגד עיניה. אמי הובאה לכומר של העיירה וגדלה בבית אחותו של הכומר עד גיל 12, מבלי לדעת על יהדותה. לאחר קום המדינה אותרה אמי בדרך נס, הושבה לחיק היהדות, ובנתה בשתי ידיים בית במדינת ישראל. בית ילדותי היה בית שמח, והוריי לא דיברו על שעבר עליהם בתקופת השואה. למרות זאת השואה הייתה חלק בלתי-נפרד מחיינו, נוכחת-נפקדת בבית, והיא הורגשה במיוחד בכל אותן שמחות משפחתיות שנחגגו בלי סבא וסבתא, בלי דודים ודודות. להוריי לא התאפשר לרכוש השכלה בעצמם, ועל כן הם ראו חשיבות בכך שאחי ואני נזכה לחינוך איכותי, בכל מחיר. משכך, החל מגיל 8 השכמתי קום ונסעתי בארבעה אוטובוסים מדי יום – אל בית הספר בצד השני של העיר, ולאחר בית הספר, אל מסעדת הפועלים של הוריי ביפו, שם עזרתי להם עד שעות הערב. עבודה קשה, מוסר עבודה, נחישות, הקרבה, יושר וגמילות חסדים – אלה המידות שקיבלנו כדוגמה אישית מהוריי זכרם לברכה. הוריי לא זכו להיות כאן היום לצדי, אך ייבדלו לחיים ארוכים בני משפחתי האהובים. מסעדת הפועלים של הוריי הייתה מאותם מקומות שבהם, כפי שכתב מאיר אריאל, "שמים הרבה הרבה לב בצלחת / בשביל מעט מעט כסף קטן". אל המסעדה הגיעו פועלים ועובדי כפיים, בעלי עסקים סמוכים, דתיים וחילוניים, עוברי אורח מזדמנים, ערבים ויהודים, ובסמוך לשעת הסגירה פקדו אותה גם קבצנים ומוכי גורל שזו הייתה ארוחתם החמה היומית או השבועית. המגוון האנושי הזה הוא תבנית נוף ילדותי ונעוריי, שעמה הגעתי אל העשייה כמשפטן, תחילה כעורך דין ובהמשך כשופט״.

סנגוריו של ארי רוזנפלד שלחו מכתב התראה לעו״ד מיכה פטמן שייצג בשלב המעצר את רוזנפלד, לאחר שטען בראיון לגלי צה״ל שרוזנפלד העביר מסמך סודי לפלדשטיין העוסק בקטאר

‏במכתב ההתראה נכתב כי ״מסרת עובדות שגויות ומטעות שאינן אמת הפוגעות במרשנו. לשגיאות אלה מתווספת פגיעה חמורה לכאורה בחיסיון עו"ד-לקוח הקיים בינך לבין מרשנו והפרת כללי האתיקה של עורכי הדין״

‏עוד נכתב כי ״במסגרת הריאיון מסרת כי ייצגת את מרשנו, מר ארי רוזנפלד ובהמשך לכך ואף מבלי שנשאלת, טענת מיוזמתך כי המסמכים החסויים שהועברו על ידי מרשנו כוללים מסמך המכיל מידע סודי הנוגע למדינת קטאר. זאת ועוד, הגדלת לעשות ואישרת כי דבריך נכונים במאה אחוזים וכי אתה מכיר את המידע הכתוב במסמך״,

‏אלא שלטענת סנגוריו, ״הדברים שמסרת במסגרת הריאיון שגויים בתכלית, אינם אמת, ואינם נתמכים בחומר החקירה או במסמך אחר וכן לא בכתב האישום. מרשנו לא מסר לפלדשטיין מעולם מסמך ובו מידע סודי על מדינת קטאר… ויתר על כן, לו היית מייצג היום וחשוף לחומרי החקירה והלקוח, היית יודע כי אף בעל פה לא נמסר כל מידע סודי הנוגע למדינת קטאר״.

‏פנינו לקבל את תגובת עו״ד פטמן, אך הוא לא מסר תגובה.

לגופו של עניין - טוב שבודקים טענות חמורות.

מגוחך שהיועמ״שית מורה על פתיחה בבדיקה על חשד בלשכת ראש הממשלה, והיא נותנת לשב״כ להודיע על כך באמצעות מכתבים לח״כים מהאופוזיציה.

זה מגוחך במיוחד לאור סיווג המכתב הזה כ״שמור״.

השב״כ ציפה שקריב ולזימי לא יפרסמו את המכתבים שנשלחו אליהם?

תגובת היועמ״שית: ״אנחנו לא מתייחסים״

‏1. קטאר היא לא מדינת אויב. ישראלים רבים עושים איתה עסקים, וזה חוקי. וכנראה העסקים הם לא מכירת בוץ מים המלח לקטארים. אפשר לשנוא אותה ולתעב אותה, וגם את כלי התעמולה שהיא מייצאת לעולם, אבל היא לא מדינת אויב, והיא בת ברית אסטרטגית-בטחונית של ארצות הברית, גם בהקשר של מדינת ישראל.

‏2. מותר כאמור לעשות איתה עסקים. אבל זה דורש גילוי ובדיקת ניגוד עניינים. עו״ד יוסי בנקל, לדוגמה, מייצג את הקטארים, ובמקביל שימש ועדיין משמש כחבר בצוות המו״מ של ישראל מול הקטארים. המידע הזה ידוע לגורמים הרלוונטיים, והם החליטו שאין ניגוד עניינים המונע ממנו להמשיך לעשות מילואים בצוות המו״מ.

‏3. גם פעולות לגיטימיות של לשכת רה״מ יכולות להיות פליליות אם מתברר שלאנשים הרלוונטיים היו גם אינטרסים כלכליים כאלה ואחרים מול קטאר, שלא גולוּ.
‏עצם זה שגורם ישראלי מתדרך עיתונאי על החשיבות של קטאר לא הופך אותו לסוכן קטארי. לאורך התקופה, ישראל התחנפה פעמים רבות לקטארים. וגם האמריקאים. זה לא הופך את כל המתחנפים לסוכנים קטאריים ובוגדים, אלא למדינאים.

‏4. לכן כל השאלה היא האם היו עסקים נסתרים, והאם העסקים הנסתרים העמידו את העוסקים במצב של ניגוד אינטרסים בין טובת המדינה לבין טובת הקטארים.

‏5. אני מזכיר את פרשת הסחיטה המינית על ידי בכירים ביותר בלשכת רה״מ, כולל פשיטה לילית על לשכת רה״מ - שהתבררה כעורבא פרח, והיועמ״שית נאלצה לקפל את האירוע עם פתיחתו. כדאי לנשום עמוק ולהמתין. לא חייבים לנקוט עמדה כשהפרטים לא ידועים. וכל שכן שלא חכם לקפוץ ישר למסקנות הכי מרחיקות לכת על ״בגידה״.

‏6. מנהל תקין הוא לא דבר שצריך לזלזל בו. כל הערוצים העוקפים הם מתכון להסתבכות לכל המעורבים בדבר. אם היו מעסיקים את פלדשטיין בדרך המלך, ואם היו נפרדים ממנו כידידים לאחר שלא עבר את הסיווג הביטחוני, ואם היחסים בין ראש הממשלה לבין שר הביטחון שלו היו קרובים להיות תקינים או אפילו סבירים מינוס - כל הפרשה של פלדשטיין ושל רוזנפלד הייתה נמנעת.

ערן עציון על כך שכתבתי שאין עבירה פלילית מעצם עשיית עסקים עם קטאר כי היא לא מוגדרת מדינת אויב.

איך האימבציל הזה שימש בתפקיד סגן ראש המל״ל?

ברייקינג

עדות נתניהו תתקיים מחר כרגיל. ישיבת הקבינט תתקיים לאחר העדות.

החלה עדות נתניהו

ביבי קיבל פתק ויצא

״אני מצטער, אני חייב לצאת שניה״

נתניהו בהתייעצות כבר רבע שעה

והרגע חזר