מתחיל כעת

זוכה

השורה התחתונה:

מאחר ושוכנעתי, שהנאשם היה בסכנת חיים ו/או סכנה גופנית, ממשית, מוחשית ומיידית, אזי ועל אף התוצאה הקשה של מעשיו, הרי שכתוצאה מהתנהלותו נוטרלה הסכנה, וניצלו חייו וחיי בני משפחתו. על כן – שוכנעתי, שהייתה הצדקה לירי שביצע הנאשם, חרף הסיכון הממשי שהיה טמון בירי מעין זה. מסקנתי, שהסיכון אותו נטל הנאשם, עת ביצע ירי לצידו של המנוח, לא היה סיכון בלתי סביר, והירי היה מתבקש בנסיבות העניין.

ומי שרוצה לקרוא את הכרעת הדין בת מאות העמודים - הרי היא לפניכם

המלצה ידידותית: מי שלא מכיר את הראיות ולא נחשף לעדויות ולא מתעניין בקריאת הכרעת הדין - זו לא חובה לחוות דעה.

‏אירוע מדהים בבית המשפט העליון.

‏השופט סולברג מורה לשופט פוגלמן להגיש תגובה עניינית לעתירה נגדו לאחר שהגיש תגובה לקונית נטולת תשתית עובדתית מינימלית.

‏המדובר בעתירה לבג״ץ שהגיש ארגון לביא נגד ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט פוגלמן ושר המשפטים לוין בעניין אי מינוי נשיא לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

‏כזכור, כפי שפורסם בכאן חדשות, שר המשפטים יריב לוין מעוניין למנות לתפקיד את השופט אבי לוי שהומלץ על ידי ועדת האיתור, או את השופטים נאסר אבו טהה ויואל עדן.

‏השופט פוגלמן מעוניין למנות את השופטת יעל רז לוי שהומלצה גם היא על ידי ועדת האיתור.

‏העתירה הגיעה לשופט סולברג, שהורה לפוגלמן וללווין להגיב.

‏בתגובה נטען כי דין העתירה להדחות על הסף, כי אין זה מתפקידו של בית המשפט להתערב בצורך של השר ונשיא העליון להגיע להסכמות על פי חוק.

‏בתגובה לעתירה לא צוין אפילו מי המועמדים, במי כל אחד מהצדדים תומך, מה הומלץ על ידי ועדת האיתור, מה הנימוקים. למעשה לא נכתב כמעט כלום.

‏נכתב רק כי ״ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון ביקש לאמץ את עמדת רוב חברי ועדת האיתור והעלה שורה של נימוקים מערכתיים בגינם הוא אינו מוצא לנכון לתת את הסכמתו למינוי המועמד שהוצע על ידי שר המשפטים״.

‏השופט פוגלמן בתגובתו לעתירה סירב לפרט פירוט כלשהו אודות נימוקיו ושיקוליו.

‏כעת השופט סולברג מחייב אותו להשיב ולפרט בתוך עשרה ימים: ״המשיבים… ישלימו את התשתית העובדתית, וזאת עד יום 11.4.2024״.

‏החלטה של שופט בעליון נגד ממלא מקום נשיא העליון המחייב אותו להשיב כמו שצריך לעתירה…

‏השופט פוגלמן לא סתם התעקש לא לפרסם את שיקוליו. כמי שעמד בראש מחלקת בג״צים, וכיהן איזה יום או יומיים - הוא יודע שתגובה לעתירה חייבת לכלול תשתית עובדתית בסיסית.

‏אבל פוגלמן מבין שפרסום שיקוליו ונימוקיו יפתח לו חזית רצינית בתוך הנהלת בתי המשפט בין השופטים לבין עצמם.

‏בקיצור - יהיה מעניין.

האם זו דרישה מוגזמת שעיתונאי לא יהיה כסיל מוחלט לפני שהוא מפרסם את הגיגיו לעיני כל?

ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה אכן הודיע למשטרה שהוא מעמיד לרשותה את כל שיחות הטלפון עם נשיא בית המשפט המחוזי בדימוס איתן אורנשטיין,

‏אבל הוא הבהיר שהוא לא מוותר על אף טענה בנוגע לקבילות הראיות, צו איסור פרסום וכו׳, ושהוא שומר על כל טענותיו וזכויותיו בעניין זה.

‏כלומר, לא דרמה.

המכתב שנשלח

למעוניינים

מזכ״ל חד״ש

בן הדוד

בתמונה: בן הדוד הטרוריסט, לאחר שדרס ופצע 4 שוטרים, בדרכו לדקור למוות מאבטחים נוספים.

‏במשטרה שבים וטוענים שהדיווח של המשפחה למשטרה התרחש רק לאחר שהוא כבר ביצע את הפיגוע החמור ונוטרל.

*הודעה מטעם הפרקליטות:*
*פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתבי אישום נגד שישה ישראלים וארבעה תושבי איו"ש, שניסו להקים ארגון שמטרתו לפגוע ביהודים ובחפים מפשע. בין היתר, תכננו הנאשמים לבצע פיגועים בקריית הממשלה, בשדה התעופה, בבסיסים צבאיים וביטחוניים, וכן לבצע פיגוע בקריית ארבע, במסגרתו תכננו לפגוע גם בשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר.*

בכתבי האישום שהגישה עו"ד מורן גז מפרקליטות מחוז דרום נאמר, כי בתחילת 2023, החליט הנאשם המרכזי, בילאל נסאסרה מרהט, להקים ארגון שיבצע פיגועים בשטח ישראל ובאיו"ש נגד חיילי צה"ל ותושבי המדינה, באשר הם יהודים וישראלים. לשם כך, הוא פנה לנאשם אכרם עאמר, תושב טול כרם שעבד עימו במסעדה, והציע לו להקים יחד חוליית טרור שבה ערבים-ישראלים ופלסטינים. עאמר השיב בחיוב להצעה והציע לצרף שני תושבי איו"ש שאליהם חבר לאותה מטרה - איש החמאס אחמד עתיק שיוכל לגייס מימון לארגון, ומחמד צבחה, סטודנט לכימיה שיוכל להיות אחראי על ייצור מטענים וחומרי נפץ.

בהמשך, גייס נסאסרה את הנאשמים סעוד אבו לבן מרהט, אחמד צלאח מאלערקה ו-ויסאם סויטי מרהט, המשמש כדרשן במסגד וכמורה בבית ספר וצפוי היה לשמש כמורה רוחני ומדריך לג'יהאד עבור המגויסים מאיו"ש. שם הארגון שסוכם היה "מסרא אל רסול" ("מסגד אל אקצא").

בבוקר ה-7 באוקטובר כתב הנאשם סמאח אל עוברה מרהט לנסאסרה כי ברצונו להיענות לפניית מוחמד דף, שכל מי שיש ברשותו נשק - ייצא להילחם. נסאסרה השיב לו כי עליהם להתאזר בסבלנות והשניים הביעו שמחה ושביעות רצון מהאירועים והעבירו ביניהם תמונות מחבלי חמאס בתוך ישראל. בהמשך, גייס נסאסרה לארגון גם את הנאשמים סמאח, חמזה גית מרהט ויוסף אבו הולי מלוד.
במטרה לחמש את הארגון, עוד לפני שהוקם, באפריל 2023 שוחח אכרם עאמר עם פהמי כתני, תומך דאע"ש שהציג בפניו תוכניות אחרות לביצוע פיגועים, ונתן להם גישה לקבוצת טלגרם ממנה ניתן להגיע לתוכניות לייצור אמל"ח. ניסיונותיהם של חלק מהנאשמים להכין אמל"ח בהתאם לתוכניות לא צלחו. עקב מחסור במימון, גם ניסיונותיו של נסאסרה לרכוש רובים ומרגמות לארגון לא צלחו.
על מנת לקדם את הרעיון, גיבש נסאסרה תוכנית לפיה הארגון ישכור חלקת אדמה ברהט או בגדה המערבית, בה יוקם מפעל לייצור בטון או בלוקים, שמטרתו להסוות מתחם תת-קרקעי שיוקם מתחת למפעל, בו חברי הארגון יתאמנו, ייצרו אמל"ח ויעבירו שיעורי עברית וג'יהאד, לקראת ביצוע פיגועי טרור.

לצורך השגת מימון לפעילותם, במהלך מלחמת "חברות ברזל", ניסו חלק מהנאשמים לצור קשר עם חברי ארגוני טרור שונים, ובהם החמאס והתנועה האיסלמית.
הנאשמים פעלו על מנת להכין מתווי פיגועי טרור שונים. בין היתר, תכננו פיגוע משולב בקריית ארבע, במסגרתו תכננו נסאסרה וסעוד אבו לבן לפרוס רשת מטעני חבלה ברחבי קריית ארבע, ולבצע פיגוע ירי. הם תכננו לברוח לאחר הירי, תוך הפעלת מטעני החבלה על אנשי כוחות ההצלה ושאר המתקהלים שיהיו במקום, במטרה להרוג כמה שיותר מהם. במסגרת זו, תכננו השניים לרצוח גם את השר בן-גביר, המתגורר בעיר, באמצעות ירי טיל RPG שניסו להשיג. כמו כן, במהלך יום העצמאות תכננו הנאשמים לבצע פיגועים בחיפה, בשדה התעופה "בן גוריון" ובקריית הממשלה בירושלים.

בנוסף, תכננו פיגוע חטיפה של אזרח ישראלי במטרה לנהל משא ומתן לשחרור אסירים ביטחוניים; לתקוף בסיסים שונים ברחבי הארץ, ובהם בסיס הקריה, נבטים, צאלים, מחנה נתן ועוד. כן תכננו לפגוע במתקן של חברת רפאל, לחטוף דרוזים מהגליל ולחטוף אוטובוס של חיילים מהתחנה המרכזית בבאר שבע לעזה.

לנאשמים מיוחסות – כל אחד לפי חלקו - קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה; פעולה בנשק למטרות טרור (ייצור); השמדת ראייה; ניסיון לפעולה/לעסקה בנשק למטרות טרור; הכנה לביצוע רצח שהינו מעשה טרור; הכנה לביצוע רצח שהינו מעשה טרור; ניסיון לעשיית פעולה ברכוש למטרות טרור; שהייה שלא כדין ועבירות נשק.

הפרשה נחקרה ע"י שירות הביטחון הכללי וימ"ר של מרחב הנגב במחוז הדרומי של משטרת ישראל.

כלל הנאשמים הודו בכמעט כל מה שיוחס להם