https://x.com/kann_news/status/1763310563201798462?s=46


השופט כבוב, מסמר הערב

התגובה של כבוב: אירוע פרטי בבית פרטי.


תראו את שתי התמונות שהועלו לכתבת יח״צ של החברה המסחרית:

אני סיימתי את הפרסומים על השופט כבוב. שבת שלום

עורך דינה של הרשת החינוכית של ש״ס טענה בבית המשפט שאין לה שום אחריות לחוב בסך מאות אלפי שקלים של עיתון ״הדרך״ לעורכת של העיתון, אבל היא מסכימה להיות ערבה לתשלום החוב.

‏נציג עיתון ״הדרך״ הבין עד כמה האמירה הזו בעייתית מבחינה חוקית, ונזעק לתקן: לא, לא, אל תגיד שהרשת ערבה לתשלום החוב. יעשו על זה מחר כותרת בעיתון. תגיד שהרשת ערבה לכך שהעיתון ישלם את החוב.

‏בעקבות כך, עורך דינה של הרשת החינוכית מיהר לתקן באופן מצחיק את דבריו.

‏בסיום הדיון בבית המשפט שאלתי את עורך דינה של הרשת החינוכית שמתוקצבת מכספי המיסים שלנו: איך גוף ציבורי רשאי להתחייב לשלם חוב בסך מאות אלפי שקלים של עיתון פרטי כשהרשת בעצמה אומרת שאין לה אחריות לחוב הזה?

‏הוא השיב: קיבלנו אישור מהיועצת המשפטית לממשלה.

‏פניתי ליועצת המשפטית לממשלה, והיא השיבה שאין לה מושג על מה מדובר, והיא מעולם לא אישרה דבר כזה.

תיכף במהדורה: כתבה שהובטח לי שתוגש נגדי תביעת דיבה מיד לאחר פרסומה

מיד בכאן 11: על רקע הבדיקה הפלילית, בכירי עיתון ״הדרך״ בתגובה ראשונה לשאלה מי מימן את שכר העובדות של העיתון.

פרסמתי הערב פרטים נוספים על עלילות מינוי נשיא לבית המשפט המחוזי בבאר שבע:

‏פנייה חריגה במיוחד של נשיאת המחוזי בבאר שבע היוצאת רויטל יפה כ״ץ אל ועדת האיתור.

‏השופטת יפה כ״ץ אמרה לועדת האיתור שהשופטים במחוזי באר שבע יתפטרו אם ימונה נשיא מחוץ לבאר שבע, כלומר אם השופטת יעל רז לוי לא תמונה.

‏הדברים נאמרו בדיון חסוי אולם לאחרונה נחשפו השופטים במחוזי באר שבע לדבריה.

‏השופטים זועמים על השקר והניסיון לפזר איומים בשמם. מקורות יודעי דבר מציינים כי האווירה כיום בבית המשפט קשה מאוד על רקע הבחישה במינוי נשיא לבית המשפט.

‏השופטת יפה כ״ץ מסרה בתגובה כי ״הדברים המיוחסים לנשיאה בדימוס יפה כץ בשאילתה אינם מדויקים. בשל החיסיון החל על דיוני הועדה לא נוכל להגיב לגופם של דברים״.

מנהל בתי המשפט יגיע מחר לביקור דחוף בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על רקע התמרדות השופטים נגד הנשיאה היוצאת רויטל יפה כ״ץ ועל רקע האווירה הקשה מאוד של השופטים, כפי שחשפנו.

‏לכאן חדשות נודע כי השופטים נדרשו לפנות את היומן ולהזיז מועדי דיונים כדי שיוכלו להשתתף בישיבה הדחופה.

עוד קצת מעלילות המאבק על נשיאות בית המשפט המחוזי בבאר שבע:

‏שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע יעל רז-לוי מחזיקה באזרחות אמריקאית, בניגוד לחוק בתי המשפט.

‏החוק קובע כי ״היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות שאינה ישראלית ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה״.

‏כידוע, ניתן לוותר על אזרחות אמריקאית כפי שנהגו חברי כנסת ושופטים רבים לפניה ואחריה, אולם רז לוי עודנה מחזיקה באזרחות אמריקאית.

‏פנינו לשופטת רז לוי, והיא מסרה בתגובה כי במסגרת תהליך המינוי שלה לשופטת ״הגישה בקשה לשגרירות האמריקאית לויתור על אזרחותה, אולם בקשתה סורבה על ידם. עותק מהבקשה והודעת הסירוב נשלחו למנהל בתי המשפט אשר סבר כי נוכח הנסיבות התמלא דרישות סעיף 5 לחוק בתי המשפט ואין מניעה להמשך תהליך המינוי״.

‏ביקשנו לקבל את המסמכים, אך היא סירבה והפנתה אותנו להגיש בקשה על פי חוק חופש המידע. שאלנו האם לציין בבקשת חופש המידע שהיא מסכימה להעברת המסמך. היא סירבה להשיב.

אגב, הזעם של השופטים במחוזי באר שבע הוא (בין היתר) על כך ששיקרו להם שיריב לוין לא מוכן למנות אף שופט כנשיא מלבד השופט אבי לוי מהמחוזי בחיפה. ואז הם גילו שיריב הציע למנות כנשיא את השופט נאסר אבו טהא או את השופט יואל עדן.

‏מחר מנהל בתי המשפט יגיע לביקור דחוף כדי להרגיע את הרוחות.

חכ״ל יהודה גליק ביקש שאכתוב בשמו כך:

‏״אין חיה כזאת שהשגרירות מסרבת לויתור על אזרחות! מדובר על תהליך שכולנו עשינו והוא כולל תשלום בסך 2500 דולר מהכיס הפרטי. הכנסת סירבה לאפשר לי להצהיר נאמנות לכנסת עד לויתור על האזרחות. בשגרירות קבעו לי תור ליום שני. בכנסת סירבו לאפשר לי להישבע אמונים ביום רביעי שלפניו. התהליך קצר וברור! השופטת משקרת!״



אם השופטת לא הייתה שולחת אותי להגיש בקשת חופש מידע , היינו יכולים לדעת את האמת בקלות.

מיד ברשת ב׳: עונש חסר תקדים על עבירת הסתה לטרור בתקופת המלחמה

פרסמנו בקלמן ליברמן:


עונש חסר תקדים על אירוע הסתה בודד ברשתות החברתיות. ערבי תושב ירושלים, מונזר גלאיטה, העלה סטטוס בוואטסאפ בעשרה לאוקטובר בו רואים סרטון של שני פעילי גא״פ מחזיקים ראש כרות ומכוונים אליו אקדח.

לא ברור מה מקור הסרטון, ואת מי רואים בסרטון (לא בטוח שזה תיעוד מהעוטף ולא סרטון ישן סטייל דעאש, לא נשללה בוודאות האפשרות שזה לא ראש אמיתי).

פרקליטות מחוז ירושלים הגיעה להסדר טיעון אשר ישלח את הנאשם לעשרה חודשי מאסר בפועל.

עד כה, תיקים כאלה היו מסתיימים לרוב בעונש של מאסר על תנאי. כעת הוקפצה משמעותית הענישה.

האירוע מעניין במיוחד לאור העובדה שיש לפרקליטות מחוז ירושלים עוד 80 כתבי אישום על עבירות הסתה מאז ה-7.10, וגזר הדין הנוכחי מהווה קריאת כיוון למתחם הענישה המחמיר החדש.

הוועדה הטילה על נתניהו אחריות אישית. היות שתפקיד ראש הממשלה הוא במהותו תפקיד נבחר, בעל מאפיינים ייחודיים, החליטה הוועדה שלא להמליץ המלצה אופרטיבית בעניינו של נתניהו.

חבר הכנסת אמיר אוחנה, השר לביטחון הפנים בעת האסון
הוועדה הטילה על אוחנה אחריות אישית, והמליצה כי לא ימונה בעתיד לתפקיד השר לביטחון פנים.

הרב יעקב אביטן, השר לשירותי דת בעת האסון
הוועדה הטילה על אביטן אחריות אישית, והמליצה, נוכח הממצאים לגבי תפקודו, כי לא ימונה בעתיד לתפקיד שר בממשלת ישראל.

רב-ניצב יעקב שבתאי, המפקח הכללי של משטרת ישראל
הוועדה הטילה על שבתאי אחריות אישית. הוועדה ציינה כי ב-17.1.2024, בצוק העיתים, על רקע המלחמה הוארכה כהונתו של שבתאי כמפכ"ל המשטרה בחצי שנה. הוועדה ציינה כי לכאורה, הממצאים בעניינו של שבתאי היו מביאים אותה להמלצה על סיום תפקידו, אך בהתחשב בנסיבות מיוחדות אלה היא מותירה לממשלה לקבוע את המועד הנכון לסיום תפקידו.

ועדת מירון: היה פה ישראלבלוף

בפשטות "ישראבלוף". מסמכים רבים נכתבו ונחתמו בלי שהייתה שום כוונה ליישם את הכתוב בהם. המעורבים ידעו שבמסמכים כתוב א' אך בפועל נוהגים ב', ושהנייר נועד לעמידה פיקטיבית בכללים ותו לא.
דוגמאות בוטות הן מגבלת הקהל שנכתבה מדי שנה בתכנית הבטיחות, בעוד לכל היה ידוע שהמספר יישאר על הנייר בלבד, או בכך שרישיונות עסק לאירועים שונים בהילולה הונפקו בדיעבד, לאחר שהאירוע הסתיים.
הוועדה סבורה כי לדפוסים לקויים אלו הייתה תרומה משמעותית לנסיבות שהובילו בסופו של דבר לאסון. הם לא אפיינו רק את השנה שבה התרחש האסון ולא היו נחלתו הבלעדית של אדם מסוים או גוף כלשהו. הם התקבעו בכל הנוגע לאתר קבר הרשב"י במשך שנים ארוכות והשפיעו על כל המעורבים בכל הדרגים.

עוד מדברי הוועדה:


תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו. בתוך גופים ציבוריים, ברשויות שלטוניות ובקרב שליחי ציבור – נבחרים וממונים, שהציבור הפקיד בידיהם את שלומו ואת ביטחונו... תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון בל"ג בעומר התשפ"א. "הכתובת הייתה על הקיר", ידועה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה ניתן היה למנוע, וחובה הייתה למנעו.
כדי למנוע את האסון נדרשה תרבות מתוקנת. נדרשו נושאי משרה וגופים הפועלים בראש ובראשונה מתוך חובת נאמנות להיותם שליחי ציבור – באחריות ובמקצועיות, נושאי משרה הנוהגים לפי הכלל הבסיסי ש"במקום שאין איש – השתדל להיות איש". נושאי משרה הפועלים בחרדת קודש כדי לממש כראוי את האחריות והסמכות שניתנו בידם לטובת הציבור ולשלומו.
זוהי עת לחשבון נפש, אך גם שעת רצון והזדמנות לתיקון ולשיפור. אל לנו להחמיצה! כך, בנוגע לאתר קבר הרשב"י וכך בנוגע למקומות אחרים ולנושאים אחרים שהדברים בדוח זה נכונים להם".