‏להלן דעה:

‏אם ישראל פריי היה ערבי והיה כותב את הטקסט הזה בדיוק בערבית, אין שום ספק שהיה נעצר ומורשע בסופו של דבר.

‏זו לא הערכה או ניחוש, אלא העובדות.

‏אני חושב שהמקרה שלו גבולי, לא בגלל הטקסט כשלעצמו אלא בגלל קהל היעד.

‏עבירת הסתה לטרור מוגדרת כך:

‏״המפרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו, ועל פי תוכנו של הפרסום והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור״.

‏כלומר, עצם פרסום דברי הסתה אינם מאפשרים העמדה לדין אלא אם יש אפשרות ממשית שהיא תביא לעשיית מעשה טרור.

‏וכאן השאלה: האם פרסום הטקסט הזה בעברית לקהל קוראיו שאיננו מזוהה כבעל פוטנציאל רב במיוחד לעשיית מעשי טרור נגד יהודים ונגד חיילי צה״ל - ייחשב כאפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור.

‏מצד אחד, הדברים בוטים. מצד שני, קהל היעד והפוטנציאל למימוש נמוך למדי. התגובות לפוסט הן ראיה לכך.

‏מצד שלישי, יש מעגלים שונים לדברי הסתה, ויש היגיון בטענה של הפרקליטות שההתבטאות הזו תעודד לגיטימציה בקרב ערבים לביצוע מעשי טרור, שמהדהים התבטאויות כאלה של יהודים.

‏בהקשר הזה, יש משמעות לכך שזו לא ההתבטאות הראשונה של חולה הצומי הנ״ל שהביאה אותו לחקירת משטרה, ויש לכך משמעות כשמדובר על ״עבירות ביטוי״. במקרים שאינם בוטים ומאוד מובהקים, ההנחייה של הפרקליטות היא להסתפק באזהרה. כאן הוא חזר על כך שנית ״ככלב שב אל קיאו, כסיל שונה באיוולתו״.

‏ועכשיו אמירה כללית:

‏האיש הזה אומלל ממש. במשך שנים הוא רק הולך ומסלים את ההתבטאויות שלו, מתוך רצון נואש לזכות לתשומת לב. זה מכמיר לב. הפרובוקציות של אתמול כבר לא מרגשות ולא מספיק מזעזות היום. לכן כל פעם הוא מסלים עוד ועוד ומתאמץ לשבור את שיאי הזעזוע, כדי לקבל את מנת הסם היומית. השיא, נכון לעכשיו, עומד על התבטאויות שהן ממש הסתה לטרור. בדרך לשיא הנוכחי, הוא הורס לעצמו ולמשפחתו את חייו.

‏ הוא הביא את זה על עצמו, אבל אני מודה שאני קצת מרחם עליו.


‏בבית המשפט המחוזי טוענת היום הסנגורית של פריי שהוא הומלס.

‏בסוף, אחרי כל השאלות המשפטיות - מדובר באדם אומלל שאימלל את המשפחה שלו ואת כל הסובבים אותו.

‏במקום לטפל בעצמו, הלך והסלים והגיע למחוזות הטירוף העמוק מתוך צמא עצום לתשומת לב.

‏חבל שחבריו לא עצרו אותו לפני כן.

‏⁦⁩ תודה ללי עייש על הפרוטוקול מהיום.