‏9 חודשי עבודות שירות בלבד לגבר מכסייפה שהכה את אשתו וילדיו הקטינים בשורה ארוכה של אירועים.

‏השופט אלון גביזון כותב כך: ״כמפורט בכתב האישום המתוקן ובתמצית, במספר הזדמנויות  שונות נהג הנאשם באלימות כלפי אשתו וילדיו הקטינים״.

‏ובכן, הבעיה היא בתמצית.

‏לא לבעלי לב חלש: ⚠️

‏אישום ראשון: ״בשעות הצהריים, בעת שבני המשפחה היו בסלון הבית, נודע לנאשם כי הקטין א׳ קיבל ציון נמוך במבחן. בשל האמור, הרים כבל של מטען פלאפון שהיה מונח על השולחן בסלון, והחל להכות באמצעותו את הקטין א׳ בחוזקה, בידיו ובגבו, תוך שהוא צועק על הקטין א׳ על כך שנכשל במבחן. 

‏מיד לאחר מכן, תוך שהוא אוחז במוט ברזל המשמש בסיס למתקן תאורה, החל הנאשם להכות את הקטין א׳ באמצעות המוט בגבו וברגליו. כתוצאה מהמכות שהיכה אותו, נפל הקטין א׳ על הרצפה. הנאשם המשיך להכות את הקטין א׳ באמצעות המוט. הקטין א׳ הרים את ידיו על מנת לגונן על פניו מפני המכות שהפליא בו הנאשם וכתוצאה מכך, הלם הנאשם באמצעות המוט בזרועו הימנית של הקטין א׳ וגרם לשבר ביד״.

‏חכו, זו רק ההתחלה:

‏״בעודו שרוע על הרצפה, המשיך להכות את הקטין בכל חלקי גופו וגם בראשו, תחילה באמצעות תיק גב ובו ספרים ומחברות ובהמשך במכות אגרוף מעוצמת הכאב שגרם לו הנאשם, החל הקטין לזעוק וגם אחיו הקטנים, כאשר הבחינו במעשיו של הנאשם, החלו לבכות ולזעוק לעזרה, תוך שהם נאחזים במתלוננת (אשתו של הנאשם, א״ג). המתלוננת ניסתה לשכנע את הנאשם שיחדל ממעשיו, אך הנאשם התעלם מתחינותיה והמשיך להכות את הקטין א׳ עד שחדל. 

‏במהלך האירועים המתוארים לעיל, איים המשיב על הקטין א׳ בכך שאמר לו כי במידה וייכשל שנית במבחן, הוא יקשור אותו לג'יפ ויגרור אותו באמצעותו״.

‏ממשיכים:

‏״הקטינה ב׳, במהלך האירועים המתוארים לעיל, כאשר הבחינה במעשיו של הנאשם, יצאה מהבית והלכה להזעיק את דודה שהגיע אל הבית. 
‏ לאחר שהדוד יצא מהבית, תקף הנאשם את הקטינה בכך שאחז בחוזקה בשערות ראשה והטיח את ראשה בקיר ובהמשך, תוך שהוא אוחז בשערות ראשה – הפיל אותה על הרצפה״.

‏הבן אושפז לשלושה ימים בבית חולים. הנאשם טען שהוא נפל מסוס והאמא מעלילה עליו עלילת שווא.

‏אישום שני:

‏״בזמן שהקטין א׳ הכין שיעורי בית, תקף אותו הנאשם בכך שאחז ברצועת גומי והיכה באמצעותה את הקטין א׳ בפניו. כתוצאה ממעשיו, והוא החל לדמם מאפו״
‏ 
‏במועד אחר, ברשות הרבים, ״תקף את הקטין א׳ בכך שאחז בחוזקה בשערות ראשו ובעט ברגלו״. 

‏אישום שלישי:

‏״בהיותם במחסן הסמוך לבית, תקף את הקטינים א׳ ו-ד׳ בכך שהורה להם לפתוח את ידיהם ואז, באמצעות כבל שאחז בידו, היכה בחוזקה על כפות ידיהם הפתוחות שלה קטינים, מספר פעמים. מעוצמת הכאב החלו הקטינים לבכות והנאשם עזב את המקום״.

‏וכך זה נמשך עוד ועוד לאורך ששת האישומים.

‏וגם את אשתו הוא תקף על פי כתב האישום:

‏״תקף את המתלוננת בכך שאחז בחוזקה בשערות ראשה וגרר אותה על הרצפה. במועד אחר, תקף את המתלוננת, בעת שהיתה הרה, בכך שהיכה אותה בראשה באמצעות נעליים צבאיות כבדות שסולייתם עשויה ברזל״.

‏במהלך ניהול ההליך, התגלה שאשתו ילדה תאומים. הכיצד? התברר שהוא הפר את צו ההרחקה, וכך אשתו ילדה לו תאומים נוספים.

‏השופט התרשם מן התהליך השיקומי שעבר את הנאשם, ואישר את הסדר הטיעון המקל שהציגו לו הצדדים: 9 חודשי עבודות שירות.

‏למישהו זה נראה סביר?


(העמדה מלכתחילה בטיעונים לעונש של הפרקליטות הייתה שיש לגזור עליו לפחות 3.5 שנות מאסר)

‏מכה כלכלית קשה לארגון להב״ה של בנצי גופשטיין: חויב לשלם מיליון שקל במסגרת תובענה ייצוגית על פי חוק הספאם

‏השופטת תמר בזק רפפורט חייבה לפני שעה קלה את ארגון להב״ה של בנצי גופשטיין לפצות במיליון שקל על משלוח שלוש הודעות ספאם עם בקשת תרומה, למאות אלפי אנשים דרך הודעת SMS, ללא שהארגון קיבל לכך אישור ממקבלי ההודעות.

‏זאת במסגרת הליך תובענה ייצוגית שהתנהל עוד מספטמבר 2020.

‏ארגון להב״ה בחר שלא להביא אף עד ואף ראיה להגנתו, וגם לא טען שהייתה הסכמה של הצרכנים להודעות הSMS שנשלחו.

‏השופטת בזק רפפורט כתבה שאמנם מדובר בפיצוי נמוך מאוד ביחס להיקף ההפרה, אך היא לקחה בחשבון שמדובר בעמותה שהמחזור השנתי שלה עומד על 1.2 מיליון שקל בלבד.

‏את התובעים הייצוגים ייצגו עוה״ד אוהד רוזן וקרין וינד. את להב״ה ייצגו עוה״ד אלי כהן ורויה נאור

‏(גילוי נאות: עו״ד אוהד רוזן ייצג אותי בעבר, וגם הציל אותי כשחטפתי אלרגיה ובכך פספס הופעה של ריטה, לא גביתי ממנו תשלום על כך שחילצתי אותו מההופעה)

סגן מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, השייח׳ כמאל ח׳טיב, הורשע בעבירות הסתה לטרור והסתה לאלימות בתקופת פרעות ״שומר החומות״ ב-2021.

‏ח׳טיב הגיב לאחר הרשעתו: "הרשעה זו היא כבוד עבורי. מסגד אל-אקצא המבורך הוא זכותנו הבלעדית ואין להתפשר עליו״.

חשיפה של נטעאל בנדל: שופט מחוזי הורה לעוזריו לכתוב דוקטורט לקצינת משטרה

‏אחרי בירור, הוא הודיע על פרישה מתפקידו. כעת נבחן אם המקרה פלילי



https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14421867?utm_source=ynet.co.il&utm_medium=Share&utm_campaign=Whatsapp&utm_term=yokra14421867&utm_content=Article

‏מזכיר הממשלה:

‏1. עיתון הארץ תומך טרור

‏2. בעיתון הארץ מנסים להשפיע על השופטים. אין לאף אחד ציטוטים של האלוף זיני

‏3. מסרב לענות האם הממשלה תציית לפסק הדין של בג״ץ

‏4. מעריך שהשופטים יפסקו לטובת הממשלה

‏5 העמדה של היועמ״שית באופסייד

‏נציג העותרים נגד עמדת היועמ״שית עו״ד מירון מציע פשרה בפתח הדיון:

‏אם גם ככה ש׳ מונה לממלא מקום לראש השב״כ בהסכמת היועמ״שית, למה שהיועצת לא תציע אותו ש׳ ימשיך לעסוק בחקירות קטארגייט והבילד, וראש הממשלה יוכל למנות ראש שב״כ שיעסוק בכל שאר הדברים? למה היא לא מחפשת שום פתרון פרקטי?

הוא ממשיך בטיעון שלו. השופטים לא ביקשו לשמוע את עמדת היועמ״שית להצעה הזו

עו״ד מירון: קראתי מה שנכתב בעתירה (ההפוכה) של האקדמיה למען ישראל יהודית ודמוקרטית…

נציג העמותה מעיר מהקהל: ״לא יהודית, רק דמוקרטית״

עו״ד מירון: ״אוקיי. סליחה שחשדתי בכשרים״.

הנשיא עמית: ״כאשר מדברים על ניגוד עניינים...״

‏מישהו בקהל: ״אתה לא בניגוד עניינים?״

‏עמית הוציא אותו.

מוציאים בכוח אמא שכולה

רגעים מאוד לא נעימים פה

התחדש הדיון בשידור חי כאשר נמצאים כרגע רק עורכי הדין ועיתונאים.

אייל אשל, אבא של רוני הי״ד קיבל אישור (בצדק) לחזור לאולם.

‏זו הייתה טעות להוציא בכוח הורים שכולים ומשפחות חטופים, כולל רבים שלא פצו פיהם.

‏השופט עמית: בגישה פרקטית יותר מצד הממשלה, היה אפשר למנות את ראש השב״כ בלי להגיע לאולם בית המשפט. זה מה שהיועצת ניסתה לעשות, אבל ראש הממשלה לא המתין כמה ימים ומיהר להכריז על המינוי. אולי השערים עוד לא ננעלו וניתן לפתור את העניין.

‏עו״ד מירון: כאשר יש למישהו בפרקליטות ניגוד עניינים, אין שום בעיה שבמקום פרקליט פלוני יטפל בתיק פרקליט אלמוני. זה לא אותו דבר בנוגע לנבחרי ציבור. הציבור בחר בהם. לא יכול להיות שבמקום ראש הממשלה יבחר את המועמד שר אחר בממשלה שיכול להיות שיש לו עמדות שונות לגמרי בסוגיות ביטחוניות.


‏הנשיא עמית: אבל הממשלה היא זו שמאשרת את המינוי. ראש הממשלה בוחר את המועמד, והממשלה היא זו שמאשרת את המינוי.

‏עו״ד מירון: אבל ראש הממשלה הוא זה שבוחר את המועמד. הממשלה יכולה להחליט אם היא מאשרת את המועמד או לא. היא לא כופה מועמד אחר בניגוד לרצון ראש הממשלה.

‏עו״ד מירון: נמצא פה באולם המשנה ליועמ״ש גיל לימון שכתב את חוות הדעת בעניין מינוי ראש השב״כ. הוא מונה לתפקיד על ידי יו״ר ועדת האיתור אביחי מנדלבליט, בזמן שלימון היה העוזר שלו, ולאחר שהיה העוזר הבכיר שלו במזכירות הממשלה ועבד אצלו כפצ״ר.

‏השופט עמית מורה למירון שלא להיכנס לזה.

‏עו״ד מירון: ראש חטיבת התביעות במשטרה תת ניצב דדו זמיר היה צריך להכריע בעניין העמדה לדין של הנהג של השר בן גביר, בתאונה בה בן גביר היה מעורב, נפצע והעיד (וגם התראיין לטובת הנהג).
‏זמיר ביקש שפרקליט המדינה יקבל הכרעה בתיק, כיוון שהוא נמצא בניגוד עניינים לקבל החלטה בעניין של השר שממונה עליו (וגם אחראי על הקידום שלו). פרקליט המדינה חייב אותו לקבל את ההחלטה, ואמר שאין פה שום ניגוד עניינים.

‏מירון נכנס להדלפה של מאיר דגן וכו׳ כדי להסביר את הנזק שראש גוף ביטחוני לא עובד בסנכרון עם ראש הממשלה.

‏עמית: ״עד כאן כתבנו לענייני…״