הטור השבועי מוקדש לכישלון המערכת להתמודד עם אכיפה בררנית

https://www.inn.co.il/news/669514

‏אירוע מביך ביותר בבית המשפט העליון: השופטים קיבלו ערעור והרשיעו אדם בעבירות מין חמורות לאחר שהפרקליטות כבר קיבלה את המלצתם והודיעה בכתב שהיא חוזרת בה מהערעור.

‏השופטים אלרון, שטיין וכשר המליצו למדינה לשקול למשוך את הערעור בנוגע לזיכוי גניקולוג מעבירות מין.

‏המדינה ביקשה מספר ימים להתייעץ ולבסוף הודיעה כי בעקבות הערות השופטים היא חוזרת בה מהערעור בכל הנוגע לעבירות המין.

‏אלא שהשופט שטיין, אליו הצטרפו אלרון וכשר, קיבל את הערעור והרשיע את הגניקולוג בעבירות המין, למרות שהמדינה כאמור כבר הודיעה שהיא מושכת את הערעור בעקבות המלצת השופטים.

‏ככל הנראה השופטים שכחו שהפרקליטות חזרה בה מן הערעור, כי העובדה הזו כלל לא מוזכרת בפסק הדין.

‏כך שבפועל לא הייתה לשופטים בכלל סמכות להרשיע ולקבל את הערעור לאחר שהמדינה חזרה בה מהערעור.

‏בעקבות התקלה החמורה, הוגשה עתירה לבג״ץ נגד שופטי בית המשפט העליון.

‏השופט חאלד כבוב דן בעתירה, וכתב כי עיין בעתירה על נספחיה, ובכלל זאת בהודעת המדינה כי "לאחר ששמעה את הערות בית המשפט הנכבד בדיון מיום 18.9.2024, מודיעה המערערת כי היא חוזרת בה מהבקשה להרשיע את המשיב בעבירות של אינוס במרמה ומעשה מגונה במרמה״.

‏השופט כבוב מציין כי בפסק הדין כלל לא מוזכרת חזרת המדינה מבקשתה להרשעה.

‏לאור זאת קובע כבוב כי נדרשת תגובה לעתירה, המאוד מאוד חריגה.

השופט התורן השבוע - יוסף אלרון

להלן הערכה: האלוף זיני יהיה ראש השב״כ הבא.

כמו בעניין פיטורי ראש השב״כ, היועמ״שית ובג״ץ יכולים אולי לעכב את העניין - אך בשורה התחתונה, אחרי שהאבק המשפטי ישקע - זיני יהיה ראש השב״כ הבא.

זעקות הגעוואלד הן בדיוק אותן סערות געוואלד. טורי המחאה הם אותם טורי מחאה, וגם עיתון הארץ הוא תמיד הפלטפורמה לזעקות הללו.

‏נדרש לא יותר מאשר זיכרון בינוני, כדי לזכור שאין חדש תחת השמש.

‏השינוי היחיד הוא רק בשם של האדם המתמנה.

מיד חשיפה במהדורת i24NEWS:

שופט נחקר באזהרה בחשד לאיומים ברצח.

הנהלת בתי המשפט והיועצת המשפטית לממשלה גילו את קיומה של הפרשה רק בעקבות פנייתנו.


מיד - כל הפרטים שניתן לפרסם

*הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה*

היועצת המשפטית לממשלה לראש הממשלה:

ראש הממשלה מצוי במצב של ניגוד עניינים ואינו יכול לעסוק במינוי ראש שב״כ.

מצורף מכתב היועצת המשפטית לממשלה וחוות דעת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למניעת ניגוד עניינים.

נוכח האינטרס החיוני כי ממשלת ישראל תמנה ראש שב״כ, כוללת חוות הדעת מתווה משפטי המאפשר קידום מיידי של הליך מינוי חדש ותקין.

בברכה,
__________________________
אפרת אורן
דוברת הייעוץ המשפטי לממשלה
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים

אני דבק בהערכה הנ״ל

חשיפה:

שופט בישראל נחקר באזהרה בחשד לאיומים ברצח, לאחר שאשתו התלוננה נגדו כי צרח עליה ״תמותי, לא אכפת לי לשבת בכלא, אני ארצח אותך״.

האשה הגישה למחרת תלונה נגד בעלה השופט, ואף צירפה הודעות ששלחה בזמן אמת לשתי חברותיה.

לאחר בחינה ראשונית מהירה, הוחלט על ידי חוקרי המשטרה כי יש די ראיות כדי לחקור אותו באזהרה, ואף הוצא נגדו צו הרחקה מהבית.

השופט הכחיש שאיים על אשתו ברצח, וטען שאשתו מנסה לחסל לו את הקריירה, ולתפור לו תיק לאחר שדרש ממנה באותו יום להחזיר לו כסף מזומן שגנבה ממנו.

התיק נגד השופט נסגר בסופו של דבר מחוסר ראיות.

באותה תקופה ממש של החקירה, נשיא העליון ושר המשפטים מחליטים למנות אותו לשופט עמית, כשהם לא יודעים שהם ממנים אדם שיש סביבו עננה פלילית.

השופט המדובר גם לא עדכן את הנהלת בתי המשפט על קיומה של הפרשה.

גם היועצת המשפטית לממשלה שהייתה אמורה לקבל את ההחלטה על הפתיחה בחקירה ואם להעמיד לדין או לסגור את התיק - לא עודכנה כלל אפילו על קיומה של החקירה.


בשורה התחתונה - שופט מסתבך בפלילים, והגורמים שמינו אותו כלל לא יודעים דבר וחצי דבר על ההסתבכות כאשר הם מאשרים את מינויו לשופט עמית

תגובת הנהלת בתי המשפט:


״הדברים האמורים בשאילתה לא היו מוכרים להנהלת בתי המשפט לפני מינויו לשופט עמית ועד לקבלת השאילתה. הדברים יבדקו על ידי מנהל בתי המשפט.

בהמשך לקבלת השאילתה נתבקשה התייחסות מהשופט אשר מסר כי החל מסוף שנת 2023 ניהל הליך גירושין מורכב שהסתיים זה מכבר. לאור צנעת הפרט, לא ניתן להוסיף מעבר לכך״.

הממשלה מבקשת לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בנוגע להליך מינוי נציב שירות המדינה. כזכור, העתירה התקבלה ברוב של 2 (עמית וברק ארז) נגד 1 (סולברג)

המסמך, למעוניינים

השופט המדובר כתב לברוזה כשהתפוצצה פרשת התבטאויות ברוזה:

אל תיתן לאף אחד לגרום לך לחשוב שאתה לא ישר כפלס.


שיהיה בהצלחה לכולם שם

פרסום: נציבות שירות המדינה ניהלה חקירה כנגד יהודה כהן מנכ״ל הרבנות שנתניהו בחר למ״מ נציב שירות המדינה.

‏החקירה נפרסת על פני החודשים האחרונים ונוגעת לטענות עובדים על התעמרות ואי סדרים בתפקידו. פרטים נוספים במהדורת כאן 11
https://t.me/MichaelShemesh

אנחנו חיים בעידן קסום

יהודה כהן, האיש הנכון בזמן הנכון

ברייקינג: שרים פנו לנתניהו וביקשו ממנו שלא למנות את יהודה כהן

פסק דין שמחייב את רונית הביביסטית לפצות את ראשי המחאה.

*כבוד השופט יוסף אלרון, שופט בית המשפט העליון, בכנס לשכת עורכי הדין באילת | יום רביעי, 28.5*

"אני מבקש להקדים ולומר כי הדברים שאני אומר כעת הוכנו עוד לפני שני פסקי הדין האחרונים – ואין ביניהם לבין דבריי כל קשר. בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של הרחבת סמכויות בית המשפט העליון, הכוללת ביקורת חוקתית ואף על-חוקתית. להרחבה זו התנגדתי בעקביות, שכן היא מציבה גבול דק מאוד מול עקרון הפרדת הרשויות – וגוררת את בית המשפט לשיח קצוות ולהפיכתו לזירת מאבק ציבורי, גם בהיבטים שאינם משפטיים.

אבקש להציג דרך חלופית – לא קיצונית – שבה ניתן וצריך, לטעמי, לצעוד: דרך שמכירה בסמכותו של בית המשפט העליון, אך קוראת לשימוש מרוסן, מצומצם ומדוד. דרך שאינה מבקשת לחריף את המאבק בין הרשויות אלא להפחיתו, בלי לוותר על שמירה על זכויות יסוד ועקרונות דמוקרטיים.

המשפט החוקתי בישראל מתפתח זה כמה עשורים – ללא חוקה שלמה – על בסיס חוקי יסוד כמו 'כבוד האדם וחירותו' ו'חופש העיסוק', ופסיקות מרכזיות. לאחרונה, הורחבה הסמכות עד כדי יכולת לכאורה לבטל חוקי יסוד עצמם – כפי שנעשה בפסק הדין בנוגע לתיקון 3 לחוק יסוד: השפיטה. מדובר בפסיקה תקדימית, שלא חדלה לעורר דיון ציבורי ער גם לאחר יותר משנה.

כאשר מתקבל חוק שנוי במחלוקת, לעיתים מיד מוגשות עתירות לבג"ץ – אף בלי להמתין להשפעות החוק בפועל. כך נגרם מצב שבו סוגיות ציבוריות מובהקות מועברות ישירות מבית המחוקקים לבית המשפט. השיח הציבורי מתמקד בתוצאה – כן או לא, ניצחון או הפסד – ולא במהות. כך, כל תוצאה נתפסת כהתקפלות או חולשה.

זה שיח כוחני שמחלחל גם למשפט החוקתי – והנזק ממנו אדיר. המשפט – ובפרט המשפט החוקתי – אינו שחור ולבן. יש גוונים רבים. הסעד הדרמטי ביותר – ביטול חוק או חוק יסוד – הוא נשק קונבנציונלי, שיש להשתמש בו רק כמוצא אחרון.

במקרים רבים, עמדתי על כך שאין הצדקה לפסול חוק יסוד בשלב מוקדם – כפי שסברתי בפסק הדין על תיקון 3 לחוק יסוד: השפיטה. לדעת רבים, לא היה מתרחש כל שינוי מהותי אילו התיקון היה נותר על כנו – ולא היה נגרם נזק לאזרחי ישראל.

הצמצום המסוים בסמכויות בתי המשפט לאחרונה אינו בהכרח שלילי – וצריך להבין את מגבלות הסמכות. דוגמה נוספת לכך היא פסק הדין בעניין 'שפיר' – שבו, לדעתי, לא היה צורך לפתח דוקטרינות חדשות כדי לפסול חוק יסוד שהיה כבר לא רלוונטי מבחינה מעשית.

פסק הדין על תיקון פקודת המשטרה גם הוא הדגים נטייה להתערבות מוקדמת מדי – במקום להמתין לגיבוש מדיניות בפועל. אפשר היה להשתמש בכלים מהמשפט המנהלי – אך בית המשפט פסל את החוק באופן מיידי, מתוך חשש תיאורטי בלבד.

ישנם ערכים דמוקרטיים שעליהם לא מתפשרים – ובמקרים חריגים, אכן מוטלת חובה על בית המשפט להתערב. אך עלינו להשתמש בסמכות הזו באחריות ובמידתיות.

אני אומר את הדברים כשופט עליון זה שמונה שנים, ולאחר 13 שנים נוספות בבתי משפט אחרים. תמיד ראיתי מול עיניי את חשיבות האמון הציבורי במערכת המשפט. ללא אמון – אין לבית המשפט תוקף.

התפתחויות השנים האחרונות רק מחזקות את הצורך בהסדרה שקולה של מעמד חוקי היסוד והליך החקיקה. לכן, יש להקים סוף-סוף חוק יסוד החקיקה, ולקבוע את כללי המשחק. עד שזה יקרה – עלינו לנהוג באיפוק.

אינני מוכן לוותר על התקווה שחוק יסוד כזה ינוסח בכנסת – בידי נבחרי הציבור, לא בידי בית המשפט. תודה."

יוסף אלרון: הצמצום שנעשה לאחרונה בסמכויות בית המשפט אינו בהכרח שלילי.

‏אלרון גם מותח ביקורת קשה על היד הקלה על ההדק של פסילת חוקים.