להלן רצף ההודעות של הסנגוריה הצבאית נגד מבקר המדינה וחוזר חלילה:
היי אבישי,
הסנגוריה הצבאית פנתה הבוקר למבקר המדינה, מר מתניהו אנגלמן ואל היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב מיארה , בדרישה להימנע מהרחבת הליכי ביקורת המדינה הקשורים בשבעה באוקטובר לנושאים המכונים "נושאי ליבה”, בשל היותם אירועים טראומטיים המחייבים התייחסות מיוחדת וזהירה בחקירתם.
הסנגוריה הצבאית הבהירה בפנייתה למבקר המדינה, שגובשה על ידי צוות משפטי שכולל את עו״ד פרופ׳ אביגדור קלגסבלד, ואת הסנגורית הצבאית הראשית אל"ם אופירה אלקבץ-רוטשטיין ואל"ם (במיל') אבי חלבי, כי *מבקר המדינה חורג מסמכותו כאשר הוא מבקש לערוך ביקורת בנושאים אלה*, הנוגעים לליבת המדיניות, הביטחון והאסטרטגיה הלאומית. לעמדתה, בהתאם לחוק יסוד: מבקר המדינה ולמשפט החוקתי בישראל, הסמכות לבדוק אירועים מהותיים כאלה, שכלשון בית המשפט העליון מהווים "האסון הגדול ביותר בתולדות כ-150 שנות ההתיישבות היהודית הציונית בארץ ישראל" - שמורה לוועדת חקירה ממלכתית בלבד.
הסנגוריה הצבאית פנתה הבוקר למבקר המדינה, מר מתניהו אנגלמן ואל היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב מיארה , בדרישה להימנע מהרחבת הליכי ביקורת המדינה הקשורים בשבעה באוקטובר לנושאים המכונים "נושאי ליבה”, בשל היותם אירועים טראומטיים המחייבים התייחסות מיוחדת וזהירה בחקירתם.
הסנגוריה הצבאית הבהירה בפנייתה למבקר המדינה, שגובשה על ידי צוות משפטי שכולל את עו״ד פרופ׳ אביגדור קלגסבלד, ואת הסנגורית הצבאית הראשית אל"ם אופירה אלקבץ-רוטשטיין ואל"ם (במיל') אבי חלבי, כי *מבקר המדינה חורג מסמכותו כאשר הוא מבקש לערוך ביקורת בנושאים אלה*, הנוגעים לליבת המדיניות, הביטחון והאסטרטגיה הלאומית. לעמדתה, בהתאם לחוק יסוד: מבקר המדינה ולמשפט החוקתי בישראל, הסמכות לבדוק אירועים מהותיים כאלה, שכלשון בית המשפט העליון מהווים "האסון הגדול ביותר בתולדות כ-150 שנות ההתיישבות היהודית הציונית בארץ ישראל" - שמורה לוועדת חקירה ממלכתית בלבד.
*משרד מבקר המדינה:* "אנחנו רואים בחומרה רבה את הודעת הסנגוריה הצבאית על "העדר סמכות" למבקר המדינה לקיים ביקורת על אחד הכשלים החמורים בתולדות מדינת ישראל.
מדובר בניסיון להתכחש להוראה מפורשת של חוק יסוד מבקר המדינה, הקובע שלמבקר המדינה יש סמכות לבקר כל עניין שיראה בו צורך (סעיף 2).
בנוסף, נזכיר כי רק לפני ימים ספורים בג"ץ נתן תוקף של פסק דין להסכמות בין צה"ל והשב"כ למבקר המדינה *בנוגע לביקורות בנושאי הליבה* ומחק את העתירות שהוגשו בעניין. זאת לאחר שבמהלך הדיונים הבהירו שופטי בג"ץ שאין כל בסיס לטענת הסמכות. עתירות אלו נדונו במשך חודשים ארוכים *וכבר* עיכבו את הליך הביקורת במשך זמן רב.
הביקורת על אירועי 7.10 מתבצעת על כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי, וכפי שאמר המבקר לא אחת: ככל שתקום ועדת חקירה ממלכתית הוא יתאם איתה גבולות גזרה.
המבקר מתניהו אנגלמן נחוש לספק לאזרחי ישראל תשובות לשאלות הקשות באמצעות ביקורת המדינה שהינה גוף עצמאי ובלתי תלוי. שום ניסיון להתחמק מביקורת נוקבת לא יצלח".
מדובר בניסיון להתכחש להוראה מפורשת של חוק יסוד מבקר המדינה, הקובע שלמבקר המדינה יש סמכות לבקר כל עניין שיראה בו צורך (סעיף 2).
בנוסף, נזכיר כי רק לפני ימים ספורים בג"ץ נתן תוקף של פסק דין להסכמות בין צה"ל והשב"כ למבקר המדינה *בנוגע לביקורות בנושאי הליבה* ומחק את העתירות שהוגשו בעניין. זאת לאחר שבמהלך הדיונים הבהירו שופטי בג"ץ שאין כל בסיס לטענת הסמכות. עתירות אלו נדונו במשך חודשים ארוכים *וכבר* עיכבו את הליך הביקורת במשך זמן רב.
הביקורת על אירועי 7.10 מתבצעת על כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי, וכפי שאמר המבקר לא אחת: ככל שתקום ועדת חקירה ממלכתית הוא יתאם איתה גבולות גזרה.
המבקר מתניהו אנגלמן נחוש לספק לאזרחי ישראל תשובות לשאלות הקשות באמצעות ביקורת המדינה שהינה גוף עצמאי ובלתי תלוי. שום ניסיון להתחמק מביקורת נוקבת לא יצלח".
הסנגוריה הצבאית בתגובה לתגובה:
הסניגוריה הצבאית אמונה על זכויות משרתי צה״ל בהליכי ביקורת וחקירה ותפעל לשמירה עליהן.
פסק דינו של בג״ץ לא עסק בשאלת סמכות מבקר המדינה, ובהודעתם המשותפת של המבקר ושל צה״ל נכתב במפורש שמחיקת העתירות היא על אף ש״לא לובנו מלוא הטענות בהליך״. משכך לא נאמרה המילה האחרונה בעניין סמכות מבקר המדינה לחקור את נושאי הליבה של אירועי השבעה באוקטובר, הראויות לחקירה מעמיקה על ידי ועדת חקירה שבידיה סמכויות חקירה נרחבות, ולנחקרים בפניה יש זכויות והגנות משמעותיות, כנדרש מהליך הוגן וצודק.
המבקר כבר בודק שורה ארוכה מאוד של נושאים הנוגעים לאירועי השבעה באוקטובר, שהם במסגרת סמכותו על פי חוק מבקר המדינה. נושאי הליבה צריכים להיבדק בלעדית על ידי ועדת חקירה בהיותם ״עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית״, ופעולת המבקר בנושאים אלה עלולה לשבש את פעולת הוועדה ולזהמה. קציני צה״ל לא צריכים להיות נתונים לביקורת וחקירה כפולים על ידי מספר מוסדות בדיקה וחקירה, בנושאי ליבה מורכבים ורגישים.״
הסניגוריה הצבאית אמונה על זכויות משרתי צה״ל בהליכי ביקורת וחקירה ותפעל לשמירה עליהן.
פסק דינו של בג״ץ לא עסק בשאלת סמכות מבקר המדינה, ובהודעתם המשותפת של המבקר ושל צה״ל נכתב במפורש שמחיקת העתירות היא על אף ש״לא לובנו מלוא הטענות בהליך״. משכך לא נאמרה המילה האחרונה בעניין סמכות מבקר המדינה לחקור את נושאי הליבה של אירועי השבעה באוקטובר, הראויות לחקירה מעמיקה על ידי ועדת חקירה שבידיה סמכויות חקירה נרחבות, ולנחקרים בפניה יש זכויות והגנות משמעותיות, כנדרש מהליך הוגן וצודק.
המבקר כבר בודק שורה ארוכה מאוד של נושאים הנוגעים לאירועי השבעה באוקטובר, שהם במסגרת סמכותו על פי חוק מבקר המדינה. נושאי הליבה צריכים להיבדק בלעדית על ידי ועדת חקירה בהיותם ״עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית״, ופעולת המבקר בנושאים אלה עלולה לשבש את פעולת הוועדה ולזהמה. קציני צה״ל לא צריכים להיות נתונים לביקורת וחקירה כפולים על ידי מספר מוסדות בדיקה וחקירה, בנושאי ליבה מורכבים ורגישים.״
התדרדרות החוק והסדר במדינה:
טיל כתף משוגר הערב לבית בקריית אתא, וזה עובר בשקט מוחלט כי הצפרדע במחבת כבר התרגלה.
טיל כתף משוגר הערב לבית בקריית אתא, וזה עובר בשקט מוחלט כי הצפרדע במחבת כבר התרגלה.
*דוברות המשטרה*
בהמשך לפניות כתבים - לפני זמן קצר נורה פריט אמל"ח לעבר דירת מגורים ריקה מדיירים וללא נפגעים בקריית אתא ככל הנראה על רקע פלילי.
שוטרי תחנת זבולון נמצאים במקום והחלו באיסוף ממצאים וראיות במסגרת החקירה שנפתחה.
בהמשך לפניות כתבים - לפני זמן קצר נורה פריט אמל"ח לעבר דירת מגורים ריקה מדיירים וללא נפגעים בקריית אתא ככל הנראה על רקע פלילי.
שוטרי תחנת זבולון נמצאים במקום והחלו באיסוף ממצאים וראיות במסגרת החקירה שנפתחה.
הצדדים בבית הדין לעבודה לא מגיעים להסכמות. מחכים להחלטת השופטת
״לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים שוכנענו כי מדובר על צעד ארגוני שנעשה כפועל יוצא מההחלטה המדינה לבצע הפחתה רוחבית בשכר בשל המצב הכלכלי שנוצר בשל המלחמה. אכן מדובר בהפחתה שנעשתה במסגרת הוראות חוק ומשכך יש לשביתה זו סממנים מעין פוליטיים . עם זאת, שוכנענו כי מטרת השביתה/צעדים ארגונים שהסתדרות המורים מבקשת לנקוט כעתהינה רחבה יותר ואף כוללת מטרות כלכליות הקשורות גם לכך שלטענתה המדינה בחרה לאפשר הטבה בדמות ימי חופשה לחלק מהגופים שחתמו על הסכם ימי החופשה. כעולה מהסכם הקיבוצי שצורף לתגובת המשיבה.
מנגד לא שוכנענו כי התקיים מו"מ רצוף ומשמעותי במהלך 4 הימים שצוינו במסגרת החלטת בית הדין מיום 25.4.25 .
לאור האמור, שוכנענו כי מדובר בעילת שביתה לגיטימית שיש לאפשרה בעת הזו באופן מוגבל נוכח המפורט לעיל.
בנסיבות אלו ושעה שיש בקיום המשך השביתה והחרפתה משום נזק לא מידתי לציבור התלמידים וההורים ונוכח המפורט לעילשוכנענו כי בשלב זה יש לאשר להסתדרות המורים, צעד ארגוני של הפסקת הלימודים להיום עד השעה עשר . מהשעה עשר הלימודים בכלל מוסדות החינוך יתנהלו כסדרם.
עם זאת, שעה שבמהלך הדיון נמסר לנו כי המדינה מבקשת להמשיך את ההידברות ונוכח עקרון יסוד ביחסי העבודה בדבר מיצוי מהלכי ההידברות, עובר למימוש נשק השביתה או החרפתו. הרי ששוכנענו כי מהלכי ההידברות לא מוצו. משכך לעת הזו שוכנענו כי אין מקום להתיר למשיבה להמשיך ולבצע צעדים אירגוניים מעבר לצעד שאישרנו לעיל, וכי יש לתת הזדמנות נוספת למיצוי מהלכי ההידברות בין הצדדים״.
מנגד לא שוכנענו כי התקיים מו"מ רצוף ומשמעותי במהלך 4 הימים שצוינו במסגרת החלטת בית הדין מיום 25.4.25 .
לאור האמור, שוכנענו כי מדובר בעילת שביתה לגיטימית שיש לאפשרה בעת הזו באופן מוגבל נוכח המפורט לעיל.
בנסיבות אלו ושעה שיש בקיום המשך השביתה והחרפתה משום נזק לא מידתי לציבור התלמידים וההורים ונוכח המפורט לעילשוכנענו כי בשלב זה יש לאשר להסתדרות המורים, צעד ארגוני של הפסקת הלימודים להיום עד השעה עשר . מהשעה עשר הלימודים בכלל מוסדות החינוך יתנהלו כסדרם.
עם זאת, שעה שבמהלך הדיון נמסר לנו כי המדינה מבקשת להמשיך את ההידברות ונוכח עקרון יסוד ביחסי העבודה בדבר מיצוי מהלכי ההידברות, עובר למימוש נשק השביתה או החרפתו. הרי ששוכנענו כי מהלכי ההידברות לא מוצו. משכך לעת הזו שוכנענו כי אין מקום להתיר למשיבה להמשיך ולבצע צעדים אירגוניים מעבר לצעד שאישרנו לעיל, וכי יש לתת הזדמנות נוספת למיצוי מהלכי ההידברות בין הצדדים״.
יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים הגישה בקשה למתן צו פירוק נגד עמותת 'המעשים ההומניטארים (ע"ר) לבית המשפט המחוזי מרכז (פר"ק 67776-04-25) בעקבות חשש לפעילות משותפת עם ארגון טרור וליקויים חמורים.
בקשת הפירוק הוגשה בעקבות הליך פיקוח שנערך בעניינה של העמותה על-ידי יחידת העמותות ברשות התאגידים, וממצאיו העלו ליקויים חמורים שנתגלו בהתנהלות העמותה, ובכלל זה קיום פעילות בניגוד למטרות העמותה מחוץ לגבולות הארץ ואף במדינת אויב; מניעת קיומם של נתיבי בקרה ופיקוח על נכסי העמותה וחשש לפעילות משותפת עם ארגון טרור מוכרז וסיכול הליך הפיקוח.
לעמדת רשמת העמותות, ליקויים אלה מעידים על כך שפעולות העמותה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרות ולתקנון העמותה ועל כן מקימים עילה לפירוק העמותה.
עו"ד טובה פריש, מנהלת יחידת אכיפה ובקרה, ברשות התאגידים:: "הליכי האכיפה המבוצעים ביחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים נועדו למגר התנהלויות בניגוד להוראות הדין של עמותות וחברות לתועלת הציבור, ולהגביר את אמון הציבור במגזר השלישי. הגשת הבקשה לפירוק העמותה נעשתה לאחר שהתברר כי העמותה פעלה בניגוד להוראות החוק".
עו"ד שולי אבני שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת העמותות במשרד המשפטים: "עמותות ממלאות תפקיד חיוני בחברה האזרחית, אך על פעילותן להתבצע בשקיפות, באחריות ובהתאם להוראות החוק וכללי ניהול תקין. שימוש לרעה במעמד המשפטי של עמותה – למשל לצורך העברת כספים לארגוני טרור מוכרזים או למדינות אויב – חותר תחת יסודות השלטון התקין ועלול להוות סכנה ממשית לביטחון המדינה ולשלום הציבור. על כן, ישנה חשיבות עליונה לפיקוח הדוק ולפעולה נחושה נגד כל ניסיון לנצל עמותות לצרכים בלתי חוקיים".
בקשת הפירוק הוגשה בעקבות הליך פיקוח שנערך בעניינה של העמותה על-ידי יחידת העמותות ברשות התאגידים, וממצאיו העלו ליקויים חמורים שנתגלו בהתנהלות העמותה, ובכלל זה קיום פעילות בניגוד למטרות העמותה מחוץ לגבולות הארץ ואף במדינת אויב; מניעת קיומם של נתיבי בקרה ופיקוח על נכסי העמותה וחשש לפעילות משותפת עם ארגון טרור מוכרז וסיכול הליך הפיקוח.
לעמדת רשמת העמותות, ליקויים אלה מעידים על כך שפעולות העמותה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרות ולתקנון העמותה ועל כן מקימים עילה לפירוק העמותה.
עו"ד טובה פריש, מנהלת יחידת אכיפה ובקרה, ברשות התאגידים:: "הליכי האכיפה המבוצעים ביחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים נועדו למגר התנהלויות בניגוד להוראות הדין של עמותות וחברות לתועלת הציבור, ולהגביר את אמון הציבור במגזר השלישי. הגשת הבקשה לפירוק העמותה נעשתה לאחר שהתברר כי העמותה פעלה בניגוד להוראות החוק".
עו"ד שולי אבני שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת העמותות במשרד המשפטים: "עמותות ממלאות תפקיד חיוני בחברה האזרחית, אך על פעילותן להתבצע בשקיפות, באחריות ובהתאם להוראות החוק וכללי ניהול תקין. שימוש לרעה במעמד המשפטי של עמותה – למשל לצורך העברת כספים לארגוני טרור מוכרזים או למדינות אויב – חותר תחת יסודות השלטון התקין ועלול להוות סכנה ממשית לביטחון המדינה ולשלום הציבור. על כן, ישנה חשיבות עליונה לפיקוח הדוק ולפעולה נחושה נגד כל ניסיון לנצל עמותות לצרכים בלתי חוקיים".
הודעת שר המשפטים:
*ועדת השרים לחקיקה בראשות סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין אישרה לקריאה טרומית את הצעות החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.*
ועדת השרים לחקיקה אישרה לפני זמן קצר את הצעות החוק הקובעות כי תפקיד התובע הכללי יפוצל מהייעוץ המשפטי לממשלה.
ועדת השרים החליטה להעביר את ההצעות בקריאה הטרומית, בכפוף לשורה ארוכה של תיקונים שנועדו להגדיר באופן מפורש את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי, את דרכי מינויים, ותוך התניית קידום החוק במציאת הסדר שימנע כל חשד להקמת גוף נוסף שינהג באכיפה בררנית.
*ועדת השרים לחקיקה בראשות סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין אישרה לקריאה טרומית את הצעות החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.*
ועדת השרים לחקיקה אישרה לפני זמן קצר את הצעות החוק הקובעות כי תפקיד התובע הכללי יפוצל מהייעוץ המשפטי לממשלה.
ועדת השרים החליטה להעביר את ההצעות בקריאה הטרומית, בכפוף לשורה ארוכה של תיקונים שנועדו להגדיר באופן מפורש את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי, את דרכי מינויים, ותוך התניית קידום החוק במציאת הסדר שימנע כל חשד להקמת גוף נוסף שינהג באכיפה בררנית.
השר מיקי זוהר הציע שתוקם ועדת חקירה שחבריה ייבחרו על ידי 2/3 של הכנסת ולא על ידי נשיא העליון . אבל הוסיף שהיא תוגדר ועדת חקירה ממלכתית, כדי שהציבור ישתכנע שזו ועדה ממלכתית.
לאחר הערות שרים שזו לא ההגדרה החוקית של ועדת חקירה ממלכתית, הוא הציע שתוגדר ״ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת״.
לאחר הערות שרים שזו לא ההגדרה החוקית של ועדת חקירה ממלכתית, הוא הציע שתוגדר ״ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת״.
עוד מישיבת הממשלה:
השר שלמה קרעי: "אני מופתע שהיועצת המשפטית לממשלה לא כתבה במכתב שלה שהחלטת הקבינט אתמול להרחבת התמרון נועדה למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית".
ראש הממשלה נתניהו בתגובה: ״היא לא יכולה לומר את זה, כי זו היתה הצעת הרמטכ"ל״
השר שלמה קרעי: "אני מופתע שהיועצת המשפטית לממשלה לא כתבה במכתב שלה שהחלטת הקבינט אתמול להרחבת התמרון נועדה למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית".
ראש הממשלה נתניהו בתגובה: ״היא לא יכולה לומר את זה, כי זו היתה הצעת הרמטכ"ל״
שר המשפטים יריב לוין בישיבת הממשלה: ״מסקנות ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון הוכיחו שבית המשפט העליון לא יכול לתחקר אסון שיש לו אחריות ושצריך לבדוק גם אותו״.
השר זאב אלקין הציע להקים ועדת חקירה ממלכתית אך הנשיא עמית יקבל את ההחלטה יחד עם המשנה לנשיא סולברג.
השר זאב אלקין הציע להקים ועדת חקירה ממלכתית אך הנשיא עמית יקבל את ההחלטה יחד עם המשנה לנשיא סולברג.
גלי בהרב מיארה לא התחייבה וגם לא נדרשה להתחייב (וכל שכן שלא חתמה על התחייבות כזו) לפיצול תפקידי היועמ״ש, לפני שמוּנתה ב-2022.
כאשר היא נשאלה בראיון בוועדת האיתור מה עמדתה המקצועית על רעיון הפיצול, היא ענתה תשובה חסרת משמעות וחסרת תוכן שיש צדדים לכאן ולכאן, בלי לפרט כלל ובלי להגיד את עמדתה, והוסיפה שזו החלטה של הדרג המדיני.
הסיבה היחידה שתפקיד היועמ״ש לא פוּצל בתקופת הממשלה הקודמת הייתה שגדעון סער (אותו אחד שדרש שהנושא הזה ייכנס להסכמים הקואליציוניים של הממשלה הקודמת) לא באמת רצה לפצל את התפקיד, כפי שגם ראש הממשלה נתניהו לא רצה לפצל את התפקיד כאשר הנושא נדון בממשלות בראשותו.
מאז שסער הכניס את הנושא הזה להסכמים הקואליציוניים, הוא לא עשה דבר וחצי דבר כדי לקדם את הפיצול.
סעיף 27 להסכם הקואליציוני קבע כי ״הצדדים מסכימים כי יש לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בהתאם לכך, שר המשפטים יביא הצעה לאישור הממשלה בדבר פיצול כאמור״.
אבל סער לא עשה את זה, כי הוא לא באמת רצה לפצל.
כל השאר, במחילה, בלבולי מוח ושכתוב ההיסטוריה.
כאשר היא נשאלה בראיון בוועדת האיתור מה עמדתה המקצועית על רעיון הפיצול, היא ענתה תשובה חסרת משמעות וחסרת תוכן שיש צדדים לכאן ולכאן, בלי לפרט כלל ובלי להגיד את עמדתה, והוסיפה שזו החלטה של הדרג המדיני.
הסיבה היחידה שתפקיד היועמ״ש לא פוּצל בתקופת הממשלה הקודמת הייתה שגדעון סער (אותו אחד שדרש שהנושא הזה ייכנס להסכמים הקואליציוניים של הממשלה הקודמת) לא באמת רצה לפצל את התפקיד, כפי שגם ראש הממשלה נתניהו לא רצה לפצל את התפקיד כאשר הנושא נדון בממשלות בראשותו.
מאז שסער הכניס את הנושא הזה להסכמים הקואליציוניים, הוא לא עשה דבר וחצי דבר כדי לקדם את הפיצול.
סעיף 27 להסכם הקואליציוני קבע כי ״הצדדים מסכימים כי יש לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בהתאם לכך, שר המשפטים יביא הצעה לאישור הממשלה בדבר פיצול כאמור״.
אבל סער לא עשה את זה, כי הוא לא באמת רצה לפצל.
כל השאר, במחילה, בלבולי מוח ושכתוב ההיסטוריה.