את איש השב״כ החשוד מייצגים עו״ד אורי קורב וסיוון רוסו

איש השב״כ החשוד הודה בחקירתו בהדלפה ובחריגה מהכללים

בשולי הדברים - מקווה ששיקלי לא ייפגע מהפרסום של טלי גוטליב שההדלפה הייתה לפוליטיקאי לא ימני

בניגוד לפייק שמתפרסם (כולל על ידי השר בן גביר) - לא בוצעה האזנה לטלפון של עמית סגל

ההדלפה הנחקרת הייתה לעיתונאי עמית סגל ולשר עמיחי שיקלי ואחר כך לעיתונאית שירית אביטן כהן

עורכי הדין אורי קורב וסיון רוסו, באי כוחו של איש השב"כ מסרו:

מרשנו, מי ששירת בשירות הבטחון הכללי עשרות שנים במסירות ומקצועיות רבה, העביר מידע בעל חשיבות ציבורית עצומה, במטרה להביאו לידיעת הציבור, תוך שהקפיד שלא להעביר מידע בטחוני.


המידע שמרשנו העביר גם לא היה אמור לחסות תחת סודיות, במהותו, ואין מחלוקת כי מרשנו לא העביר מידע שיש בו כדי לסכן את הציבור.

מרשנו פנה לשר בממשלה ולשני עעיתונאים,
בשני עניינים שונים בעלי חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה.

כך, בעניין הליך הבדיקה/חקירה שביקשו ראשי המערכת בשבכ לקיים בעניינם וסביבתם של גורמים מדיניים, מידע שהועבר לשר שיקלי ולעיתונאי עמית סגל.

כן העביר מרשנו מידע מתוך תחקיר השב"כ המלא בעניין ה-7.10, ושלא פורסם לציבור. מידע שבניגוד לפראפרזה שפורסמה - והצביעה בעיקר על הדרג המדיני בנושאים מסוימים - והציג תמונה מורכבת יותר באשר להתנהלות ועמדת השבכ ערב ה-7.10. מרשנו העביר מידע בעל חשיבות ציבורית עצומה זו לעיתונאית שירית אביטן, כשאין חולק שלא היה בו כדי לסכן את בטחון המדינה.

בעקבות העברת המידע האמורה נעשה נגד מרשנו שימוש בכלים דרקונים המיועדים למקרים שונים בתכלית, של מעצר סמוך לערב חג ומניעת מפגש עם עורך דין.

בניגוד לרושם העולה מהודעת הפרקליטות, הרי שהצו למניעת מפגש הוסר לאחר ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי, בהחלטה של כב' הנשיאה השופטת לורך, ותוך התנגדות נחרצות של רשויות האכיפה, מח"ש ושבכ.

זה המקום לציין כי מרשנו שיתף פעולה באופן מלא, למן הרגע הראשון, ולכן גם לא היה צורך ב'חקירת עיתונאים בפרשה'.

נדמה שהחלטת ראשי המערכות נתונה בניגוד עניינים שהשפיע על האופן שבו נוהלה ומתנהלת החקירה נגד מרשנו. מרשנו, איש משפחה, אזרח למופת, שתרם עשרות שנים לביטחון המדינה, עודו עצור והוגש אמש ערר שצפוי לידון לפני בית המשפט המחוזי בהקדם.

איש השב״כ לא חשוד בעבירה של שיבוש חקירה בהדלפה על הבדיקה שערך רונן בר על השתלטות הכהניזם.

‏מח״ש קיימת כדי לחקור עבירות של שוטרים ושל אנשי שב״כ. מתוך תפיסה שהמשטרה לא יכולה לחקור שוטר, והשב״כ לא יכול לחקור איש שב״כ

‏ואז מגיעה פרשה שמאוד מביכה את השב״כ ואת ראש השב״כ אישית, כשברקע עומדת החלטה קיימת של הממשלה להדיח את ראש השב״כ, בין היתר על רקע הפשרה הזו - ורונן בר הוא גם מושא הפרסום, גם המתלונן וגם החוקר. והיועמ״שית נותנת לשב״כ ולמח״ש לחקור יחד.


למען הסר ספק, אכתוב שוב - זו חקירה לגיטימית. מותר להחליט שחוקרים הדלפות. ובפרט של הדלפות מתוך גופים ביטחוניים.

‏אבל האכיפה הבררנית זועקת לשמיים. ניגוד העניינים האישי והמוסדי זועק לשמיים.

בימים הקרובים יוחלט אם לחקור באזהרה את השר עמיחי שיקלי.

הוחלט שלא לחקור באזהרה את עמית סגל

לשאלת רבים, אכתוב שוב - לא היו האזנות סתר לעיתונאים בפרשה

(למיטב הבנתי לא היה צורך בכלל בהאזנות בחקירה הזו).

העוקב א׳ עם שאלה מצוינת שהיא גם ניתוח מדויק:

״תגיד, אני צודק שמשפטית המקרה הזה הוא די תמונת מראה של מקרה קריב: אדם מדליף חומר לא סודי מדיון סודי. מה שכולם עושים כל הזמן, אבל בגלל שהוא לא בא טוב לראש המערכת הוא מפעיל עליו אכיפה בררנית?״

הפרסום של עמית סגל - הבדיקה של רונן בר על חדירת הכהניזם לשורות המשטרה.

הפרסום של שירית אביטן כהן - ההמלצות האסטרטגיות של רונן בר לפני השבעה באוקטובר, שהוסתרו מעיקרי תחקיר השב״כ שהוצג על ידו לציבור.

הפרסום של שירית:


https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/17615842

ז׳ק חן אדם חכם…

שני הצדדים במגמת טרלול.

סמוטריץ׳ נותן פייט מרשים

‏לשואלים למה הייתי צריך לפתוח במשפט שאיני חובב ביביזם, ובכן כמות הטרלולים, ההמצאות והאנרכיזם שנלווים לביקורת העניינית - היא הביביזם.

‏החל בקשקוש שהאזינו לעיתונאי, עבור באין ספור חרטוטים והמצאות ועד אמירה של חבר קבינט שהוא לא יודע מי איש השב״כ החשוד אך מבחינתו הוא ראש השב״כ הבא.


אני חושב שרוב הציבור בישראל כלוא על ידי שתי קבוצות צעקניות ורעשניות שמטריפות את כל המערכות ואת הציבור בכללו שלא מצליח לעקוב אחרי כל האירועים ונאלץ לבחור צד על כורחו או פשוט לשתוק ולתת למשוגעים משני הצדדים לריב מעל הראש שלו. והשיח הענייני פשוט הולך ונמוג בואכה מת מוות קליני.

לפני הסכמה רחבה, אולי נתחיל בהסכמה צרה של אבי בניהו עם עצמו?