יעקב ברדוגו הוא הדבר הטוב ביותר שקרה ליצחק עמית. מרגע שהצלחתי לחדש לפני מספר חודשים את חקיקה הרפורמה, הוא פועל באופן שיטתי כדי לפלג את מחנה הימין, לנסות לערער את התמיכה הציבורית במהלכי השינוי שאני מוביל ולעצור אותם.
אין דבר עלוב ונבזי יותר מלירות בגבו של מי שמוביל באומץ חסר תקדים ותוך תשלום מחירים אישיים כבדים, את המאבק ההיסטורי לסילוק הדיקטטורה ששולטת בנו עשרות שנים.
אינני עובד עם מי שבכוח לקח את סמכויותיי ורמס את הציבור שאני מייצג כשניסה למנות את עצמו לנשיא בית המשפט העליון, ובאותה מידה אני מכבד את השופטים אשר מושבעים מחר, ושמינויים מהווה בשורה חשובה לציבור כולו.
אנחנו נמצאים בעיצומו של המאבק הציבורי הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל אי פעם. בכוחנו להצליח בו, אם נהיה נחושים, סבלניים ומלוכדים, בדרך שלא תאפשר למי שמנסה להכשיל אותנו להשיג את מטרתו.
אין דבר עלוב ונבזי יותר מלירות בגבו של מי שמוביל באומץ חסר תקדים ותוך תשלום מחירים אישיים כבדים, את המאבק ההיסטורי לסילוק הדיקטטורה ששולטת בנו עשרות שנים.
אינני עובד עם מי שבכוח לקח את סמכויותיי ורמס את הציבור שאני מייצג כשניסה למנות את עצמו לנשיא בית המשפט העליון, ובאותה מידה אני מכבד את השופטים אשר מושבעים מחר, ושמינויים מהווה בשורה חשובה לציבור כולו.
אנחנו נמצאים בעיצומו של המאבק הציבורי הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל אי פעם. בכוחנו להצליח בו, אם נהיה נחושים, סבלניים ומלוכדים, בדרך שלא תאפשר למי שמנסה להכשיל אותנו להשיג את מטרתו.
היום מתקיים טקס הצהרת אמונים של 35 שופטים ושל השופט נעם סולברג כמשנה לנשיא בית המשפט העליון.
בבית הנשיא הושיבו את שר המשפטים יריב לוין ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בנפרד.
הנשיא הרצוג יהיה החוצץ בין השניים.
בבית הנשיא הושיבו את שר המשפטים יריב לוין ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בנפרד.
הנשיא הרצוג יהיה החוצץ בין השניים.
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית:
הרשות השופטת עומדת בפני ניסיונות לשחיקת החוסן המוסדי של המערכת, ולפגיעה בעצמאותם המקצועית של נושאי המשרה בה. רק שלשום, באחד הדיונים שהתקיימו בבית המשפט העליון, היו מי שביקשו למנוע מבית המשפט את עצם היכולת לשבת בדין ולעשות את מלאכתו בשירות הציבור – ולא בפעם הראשונה.
לכך לא ניתן יד. בהקשר זה דין אולמות בית משפט השלום בעפולה, למשל, כדין אולמות בית המשפט העליון. באלה כמו באלה, יש חשיבות עליונה בהבטחת יכולתם של שופטי ורשמי ישראל לשבת בדין ולשפוט משפט צדק, ברוח הצהרת האמונים, וכן בראי הציווי מספר דברים: "לא תגורו מפני איש".
גם אל מול הניסיונות לשחוק את המערכת ולחתור תחת עקרונות היסוד שלה, הרשות השופטת תישאר איתנה, ותמשיך למלא את תפקידה בשירות הציבור ללא מורא וללא משוא פנים.
אני מבקש לפנות פעם נוספת לשר המשפטים, שאני שמח שמכבד אותנו היום בנוכחותו – ולקרוא לך, אדוני השר, לשוב לנתיב שיתוף הפעולה עם הרשות השופטת, מתוקף המחויבות המשותפת שלנו לשיפור ולייעול השירות המשפטי לאזרחי ישראל.
הרשות השופטת עומדת בפני ניסיונות לשחיקת החוסן המוסדי של המערכת, ולפגיעה בעצמאותם המקצועית של נושאי המשרה בה. רק שלשום, באחד הדיונים שהתקיימו בבית המשפט העליון, היו מי שביקשו למנוע מבית המשפט את עצם היכולת לשבת בדין ולעשות את מלאכתו בשירות הציבור – ולא בפעם הראשונה.
לכך לא ניתן יד. בהקשר זה דין אולמות בית משפט השלום בעפולה, למשל, כדין אולמות בית המשפט העליון. באלה כמו באלה, יש חשיבות עליונה בהבטחת יכולתם של שופטי ורשמי ישראל לשבת בדין ולשפוט משפט צדק, ברוח הצהרת האמונים, וכן בראי הציווי מספר דברים: "לא תגורו מפני איש".
גם אל מול הניסיונות לשחוק את המערכת ולחתור תחת עקרונות היסוד שלה, הרשות השופטת תישאר איתנה, ותמשיך למלא את תפקידה בשירות הציבור ללא מורא וללא משוא פנים.
אני מבקש לפנות פעם נוספת לשר המשפטים, שאני שמח שמכבד אותנו היום בנוכחותו – ולקרוא לך, אדוני השר, לשוב לנתיב שיתוף הפעולה עם הרשות השופטת, מתוקף המחויבות המשותפת שלנו לשיפור ולייעול השירות המשפטי לאזרחי ישראל.
יריב לוין:
עצם המינויים ומספרם חשוב מאוד. אבל יש דבר אפילו חשוב יותר. הדרך הזו הביאה לביצועם של מינויים מעולים מבחינה מקצועית, ולצד זה מגוונים מאוד מבחינה אנושית,
כפי שאנחנו זוכים לראות כאן בטקס הזה, איתכם השופטים והרשמים הבכירים המושבעים היום.
שופטים ורשמים מהמרכז ומהפריפריה, יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים, דתיים ומי שאינם דתיים, מבוגרים יותר וגם צעירים יחסית, נשים וגברים, בני העיר ובני ההתיישבות הכפרית.
פסיפס אנושי מגוון ואיכותי מאין כמוהו.
כשמדברים על חיזוק מערכת המשפט – זוהי הדרך האמיתית לעשות זאת.
כשמדברים על השבת אמון הציבור במערכת המשפט – אין דרך טובה מאשר פתיחת השורות, מאשר מתן ביטוי לכלל האוכלוסיות, לכלל הציבורים ולכלל הדעות כדי להשיג את התוצאה החיונית הזאת.
ולכן - הדגם הזה, של הסכמה רחבה, הוא לא רק הדרך הנכונה, אלא הוא המכשיר ההכרחי כדי שנוכל להביא את מערכת המשפט למעמד הציבורי, להסכמה הציבורית, ולמקצועיות שכה דרושים לה.
זהו האופן שבו צריך לראות את השינוי שנעשה בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. השינוי ייכנס לתוקפו מהכנסת הבאה, על מנת שיהיה ברור כי הוא מהווה הסדר ראוי לשנים קדימה, ולא פתרון לבעיה עכשווית.
השינוי הזה הוא מפת דרכים שמבטיחה את היכולת להעלות את מערכת המשפט על מסלול של הסכמה ציבורית רחבה ושל מקצועיות ללא פשרות.
עצם המינויים ומספרם חשוב מאוד. אבל יש דבר אפילו חשוב יותר. הדרך הזו הביאה לביצועם של מינויים מעולים מבחינה מקצועית, ולצד זה מגוונים מאוד מבחינה אנושית,
כפי שאנחנו זוכים לראות כאן בטקס הזה, איתכם השופטים והרשמים הבכירים המושבעים היום.
שופטים ורשמים מהמרכז ומהפריפריה, יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים, דתיים ומי שאינם דתיים, מבוגרים יותר וגם צעירים יחסית, נשים וגברים, בני העיר ובני ההתיישבות הכפרית.
פסיפס אנושי מגוון ואיכותי מאין כמוהו.
כשמדברים על חיזוק מערכת המשפט – זוהי הדרך האמיתית לעשות זאת.
כשמדברים על השבת אמון הציבור במערכת המשפט – אין דרך טובה מאשר פתיחת השורות, מאשר מתן ביטוי לכלל האוכלוסיות, לכלל הציבורים ולכלל הדעות כדי להשיג את התוצאה החיונית הזאת.
ולכן - הדגם הזה, של הסכמה רחבה, הוא לא רק הדרך הנכונה, אלא הוא המכשיר ההכרחי כדי שנוכל להביא את מערכת המשפט למעמד הציבורי, להסכמה הציבורית, ולמקצועיות שכה דרושים לה.
זהו האופן שבו צריך לראות את השינוי שנעשה בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. השינוי ייכנס לתוקפו מהכנסת הבאה, על מנת שיהיה ברור כי הוא מהווה הסדר ראוי לשנים קדימה, ולא פתרון לבעיה עכשווית.
השינוי הזה הוא מפת דרכים שמבטיחה את היכולת להעלות את מערכת המשפט על מסלול של הסכמה ציבורית רחבה ושל מקצועיות ללא פשרות.
השר לוין תוקף את החלטת שופטי בג"ץ להוציא משפחות שכולות מהדיון בבג"ץ רונן בר:
"את כאב המשפחות השכולות צריך לדעת להכיל גם בועדות הכנסת - וגם בבתי המשפט".
"את כאב המשפחות השכולות צריך לדעת להכיל גם בועדות הכנסת - וגם בבתי המשפט".
האמירה של לוין נגד הוצאת משפחות שכולות מהדיון בבג"ץ רונן בר לא הייתה מתוכננת ולא הייתה כתובה בנאום המקורי.
לאחר שהנשיא יצחק עמית התייחס לדיון, לוין החליט להגיב ולתקוף את הוצאת המשפחות.
לאחר שהנשיא יצחק עמית התייחס לדיון, לוין החליט להגיב ולתקוף את הוצאת המשפחות.
המשנה לנשיא העליון נעם סולברג רומז באופן מאוד ישיר: "במחלוקת בין הרשויות – הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת; גם במחלוקת הנוקבת, השסע שאנו-כולנו נתונים בו היום. מצב של "קוצר רוח ועבודה קשה", מונע מאיתנו לראות את התמונה בשלמותה; אנו זקוקים נואשות לאורך רוח ועבודה קשה; לא עבודת פרך, אבל כן עבודה מאומצת. אורך רוח 'יעשה את העבודה' למוערכת ומועילה; לפתרון סכסוכים וליישור הדורים גם מחוץ לכתלי בית המשפט. בהסכמה. בהבנה. לא הכל נועד להיות שפיט. פסק דין הוא בדיעבד שבדיעבד. מלכתחילה, צריך כל אחד לפשפש במעשיו, לתקן את הליכותיו. "הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו". אין מנוס, צריך לזרוע בדמעה, במאמץ, בסבלנות; או אז, העבודה הקשה משתלמת: "נוצר תאנה יאכל פריה"".
דרמה: בג"ץ מקפיא את דיוני ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות עד להחלטה אחרת, בעקבות עתירה של ראש הממשלה נתניהו ושאר המוזהרים על ידי הוועדה נגד ההגבלות שהוטלו עליהם בקשר לייצוג שלהם לפני הוועדה על ידי עורכי דינם.
אם צריך להגדיר את מחאת הפיתות מול ביתה של השרה עידית סילמן במילה אחת, היא תהיה - בחילה. בעצימו של חג פסח באים יהודים לביתה של אישה שומרת מצוות, ומפזרים פיתות, חמץ, בכדי לפגוע בקודשי ישראל.
הסיפור הוא לא השרה עידית סילמן או מחאות נגד הממשלה. מחאות נגד הממשלה מתנהלות היטב מהיום בו היא קמה. מחאה באמצעות פיתות היא לא מחאה לגיטימית. זאת לא הייתה מחאה נגד השרה סילמן, זאת הייתה מחאה נגד היהדות.
במחנות ההשמדה ובגיטאות, גם בצל השואה, יהודים ניסו לשמור על חג הפסח ככל האפשר. הם מכרו חמץ, אפו מצות, ייבשו את הלחם, שמרו תפוחי אדמה כדי לנסות לגרד אותם לקמח תפוחי אדמה כשר לפסח ולמרות אימת הנאצים השתדלו לקיים ליל סדר בדרגשים שבצריפי המחנות.
בפסח תש''ד, כשכלו כל הקיצים במחנה ברגן-בלזן, הרב יששכר-ברנרד דוידס נתן היתר לאכול חמץ בחג כאשר בהיתר נכתב: "לפני אכילת חמץ יאמר בכוונת הלב: אבינו שבשמים, הנה גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ולחוג את חג הפסח באכילת מצה ובשמירת איסור חמץ, אך על זאת דאבה לבנו שהשעבוד מעכב אותנו ואנחנו נמצאים בסכנת נפשות".
יהודים מסרו את נפשם, פשוטו כמשמעו, בכדי שלא לאכול חמץ. מי שבחר שלא לשמור, לפחות כיבד את מסורת ישראל. אבל בישראל של שנת 2025, יש מי שמבזים בכוונת מכוון את מסורת ישראל ופוגעים ביהדות. בשביל לקבל הד תקשורתי, האירוע מוכוון כלפי השרה עידית סילמן, אבל מחאה נגד סילמן הייתה יכולה להתבצע גם ללא פיתות. בל נטעה, זאת לא מחאה נגד סילמן - אלא מחאה נגד היהדות.
הסיפור הוא לא השרה עידית סילמן או מחאות נגד הממשלה. מחאות נגד הממשלה מתנהלות היטב מהיום בו היא קמה. מחאה באמצעות פיתות היא לא מחאה לגיטימית. זאת לא הייתה מחאה נגד השרה סילמן, זאת הייתה מחאה נגד היהדות.
במחנות ההשמדה ובגיטאות, גם בצל השואה, יהודים ניסו לשמור על חג הפסח ככל האפשר. הם מכרו חמץ, אפו מצות, ייבשו את הלחם, שמרו תפוחי אדמה כדי לנסות לגרד אותם לקמח תפוחי אדמה כשר לפסח ולמרות אימת הנאצים השתדלו לקיים ליל סדר בדרגשים שבצריפי המחנות.
בפסח תש''ד, כשכלו כל הקיצים במחנה ברגן-בלזן, הרב יששכר-ברנרד דוידס נתן היתר לאכול חמץ בחג כאשר בהיתר נכתב: "לפני אכילת חמץ יאמר בכוונת הלב: אבינו שבשמים, הנה גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ולחוג את חג הפסח באכילת מצה ובשמירת איסור חמץ, אך על זאת דאבה לבנו שהשעבוד מעכב אותנו ואנחנו נמצאים בסכנת נפשות".
יהודים מסרו את נפשם, פשוטו כמשמעו, בכדי שלא לאכול חמץ. מי שבחר שלא לשמור, לפחות כיבד את מסורת ישראל. אבל בישראל של שנת 2025, יש מי שמבזים בכוונת מכוון את מסורת ישראל ופוגעים ביהדות. בשביל לקבל הד תקשורתי, האירוע מוכוון כלפי השרה עידית סילמן, אבל מחאה נגד סילמן הייתה יכולה להתבצע גם ללא פיתות. בל נטעה, זאת לא מחאה נגד סילמן - אלא מחאה נגד היהדות.