*ראש הממשלה בנימין נתניהו במכתב ליועצת המשפטית לממשלה:*
״ניסיונך ליטול את שיקול הדעת של הממשלה הוא כפירה מסוכנת בסמכות מפורשת של הממשלה.
רמיזותייך על חשד ל״אי חוקיות וניגוד עניינים״ הן היפוך גמור של הצדק.
במהופך לדברייך - הכוונה לסיים את כהונת ראש השב״כ לא באה על רקע החקירה. ההפך, ה״חקירה״ היא שנולדה לאחר שהאפשרות להפסקת כהונתו עלתה על הפרק ופורסמה בתקשורת״.
- מצ״ב המכתב.
״ניסיונך ליטול את שיקול הדעת של הממשלה הוא כפירה מסוכנת בסמכות מפורשת של הממשלה.
רמיזותייך על חשד ל״אי חוקיות וניגוד עניינים״ הן היפוך גמור של הצדק.
במהופך לדברייך - הכוונה לסיים את כהונת ראש השב״כ לא באה על רקע החקירה. ההפך, ה״חקירה״ היא שנולדה לאחר שהאפשרות להפסקת כהונתו עלתה על הפרק ופורסמה בתקשורת״.
- מצ״ב המכתב.
ב-14 בפברואר 2016, לפני תשע שנים בדיוק, ממשלת נתניהו החליטה לשנות את ההגבלות בכל הקשור ל"הפסקת כהונה של נושא משרה במהלך תקופת הכהונה".
עד אותה הנקודה, היה מנגנון פיטורין אחר. ההחלטה משנת 2016 קובעת כי פיטורים בתוך תקופת כהונה יתקיימו רק "על פי המלצה" של הוועדה המקצועית הרלוונטית. כלומר, אם אין המלצה - אין פיטורים. החוק שקובע את סמכות הממשלה עדיין קיים, אלא שהממשלה קבעה מנגנון חדש למימוש אותה הסמכות.
ההחלטה הזאת, שקיומה פורסם בהארץ, על פניו יכולה להביא לסיום ההליך לפיטוריו של רונן בר. "על פניו" אלה מילות המפתח, כי זאת לא המציאות. נתחיל בנקודה הראשונית: הסמכות לפטר את בר היא של הממשלה. מי שקבע את המנגנון להפעלת סמכות הממשלה, זאת הממשלה עצמה. לאור הכלל "הפה שאסר הוא הפה שהתיר", הממשלה יכולה לשנות את המנגנון לפיטורים כך שהוא לא יהיה בתוקף - אבל עד שינוי כזה, חובה לקבל את המלצת הוועדה.
אז כרגע בפני הממשלה יש לכאורה שתי ברירות. הראשונה, לשנות את הנוהל. שינוי הנוהל עצמו ייקח זמן, וגם לאחר מכן ההחלטה תותקף בעתירות לבג"ץ, שעד ההכרעה בהן ככל הנראה יינתן צו ביניים שימנע את כניסת הנוהל לתוקף, וייקח זמן רב עד שהעתירות יוכרעו. במקרה כזה, הממשלה תיכנס לסחרור פוליטי מטורף עד לפיטוריו של בר.
האופציה השנייה היא לכנס את הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, ולנסות לקבל את ההמלצה. פרופ' טליה איינהורן ככל הנראה תאלץ לפסול את עצמה מכיוון שהיא אמו של ישראל איינהורן מהכוורת של נתניהו. ואז השאלה תהיה האם רואי כחלון, המינוי הטרי של נתניהו לתפקיד מ"מ נציב שירות המדינה שהיועמ"שית מנהלת נגדו מלחמת חרמה, ישתתף בישיבה. אם לא, לא יהיה רוב להמלצה.
אלא שכל מה שכתבתי עד עכשיו, רלוונטי רק למי שטוען שאותה החלטת ממשלה חלה גם על פיטורי ראש שב"כ. אלא שזה לא המצב המשפטי, ואני אסביר. בכדי לאפשר לכם לבדוק את החומרים בעצמכם, אכתוב את מספרי החלטות הממשלה עליהם מדובר.
החלטת ממשלה מספר 1148 משנת 2016 שפורסמה בהארץ אינה עומדת לבדה. היא מתייחסת להחלטת ממשלה מספר 4062 משנת 2008, אשר מסדירה באופן כללי את עניין "קביעת תקופת כהונתם של נושאי משרה בכירים בשירות המדינה". בכדי להבין את התמונה הגדולה של החלטה 1148, צריך לבחון את החלטה 4062. אי אפשר להתעלם ממנה.
ראשית, החלטה 4062 נועדה להסדיר את תקופת הכהונה של הבכירים בשירות המדינה שכהונתם לא הוסדרה בחוק. תקופת כהונתו של ראש השב"כ מגודרת בסעיף 3(ב) לחוק שירות הביטחון הכללי: "תקופת כהונתו של ראש השירות תהיה חמש שנים, אם לא קבעה הממשלה תקופה קצרה יותר בהחלטת המינוי; הממשלה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להאריך את כהונתו של ראש השירות לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת".
שנית, עיון בהחלטה 4062 מעלה כי בסעיף הראשון מובהר כך: "הסדרים אלה יחולו על נושאי משרה בכירים מבין נושאי המשרה בשירות המדינה המנויים בתוספת לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959". אתם מוזמנים לבדוק את התוספת השנייה בחוק שירות המדינה - ראש השב"כ אינו מופיע שם.
המשמעות היא פשוטה: החלטה 1148 אינה עומדת לבדה וצריך לקרוא אותה יחד עם החלטה 4062. כל ההגבלות ביחס לפיטורים של נושאי משרה במהלך תפקידם, מתייחסות אך ורק למשרות שאין לקן תקופת כהונה קצובה בחוק ומנויות בתוספת של חוק שירות המדינה. ראש השב"כ גם לא מנוי בתוספת לחוק, וגם כהונתו קצובה. כלומר, ההחלטה המגבילה את סמכות הממשלה לפטר בכירים - אינה רלוונטית לצורך פיטורים של ראש השב"כ.
עד אותה הנקודה, היה מנגנון פיטורין אחר. ההחלטה משנת 2016 קובעת כי פיטורים בתוך תקופת כהונה יתקיימו רק "על פי המלצה" של הוועדה המקצועית הרלוונטית. כלומר, אם אין המלצה - אין פיטורים. החוק שקובע את סמכות הממשלה עדיין קיים, אלא שהממשלה קבעה מנגנון חדש למימוש אותה הסמכות.
ההחלטה הזאת, שקיומה פורסם בהארץ, על פניו יכולה להביא לסיום ההליך לפיטוריו של רונן בר. "על פניו" אלה מילות המפתח, כי זאת לא המציאות. נתחיל בנקודה הראשונית: הסמכות לפטר את בר היא של הממשלה. מי שקבע את המנגנון להפעלת סמכות הממשלה, זאת הממשלה עצמה. לאור הכלל "הפה שאסר הוא הפה שהתיר", הממשלה יכולה לשנות את המנגנון לפיטורים כך שהוא לא יהיה בתוקף - אבל עד שינוי כזה, חובה לקבל את המלצת הוועדה.
אז כרגע בפני הממשלה יש לכאורה שתי ברירות. הראשונה, לשנות את הנוהל. שינוי הנוהל עצמו ייקח זמן, וגם לאחר מכן ההחלטה תותקף בעתירות לבג"ץ, שעד ההכרעה בהן ככל הנראה יינתן צו ביניים שימנע את כניסת הנוהל לתוקף, וייקח זמן רב עד שהעתירות יוכרעו. במקרה כזה, הממשלה תיכנס לסחרור פוליטי מטורף עד לפיטוריו של בר.
האופציה השנייה היא לכנס את הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, ולנסות לקבל את ההמלצה. פרופ' טליה איינהורן ככל הנראה תאלץ לפסול את עצמה מכיוון שהיא אמו של ישראל איינהורן מהכוורת של נתניהו. ואז השאלה תהיה האם רואי כחלון, המינוי הטרי של נתניהו לתפקיד מ"מ נציב שירות המדינה שהיועמ"שית מנהלת נגדו מלחמת חרמה, ישתתף בישיבה. אם לא, לא יהיה רוב להמלצה.
אלא שכל מה שכתבתי עד עכשיו, רלוונטי רק למי שטוען שאותה החלטת ממשלה חלה גם על פיטורי ראש שב"כ. אלא שזה לא המצב המשפטי, ואני אסביר. בכדי לאפשר לכם לבדוק את החומרים בעצמכם, אכתוב את מספרי החלטות הממשלה עליהם מדובר.
החלטת ממשלה מספר 1148 משנת 2016 שפורסמה בהארץ אינה עומדת לבדה. היא מתייחסת להחלטת ממשלה מספר 4062 משנת 2008, אשר מסדירה באופן כללי את עניין "קביעת תקופת כהונתם של נושאי משרה בכירים בשירות המדינה". בכדי להבין את התמונה הגדולה של החלטה 1148, צריך לבחון את החלטה 4062. אי אפשר להתעלם ממנה.
ראשית, החלטה 4062 נועדה להסדיר את תקופת הכהונה של הבכירים בשירות המדינה שכהונתם לא הוסדרה בחוק. תקופת כהונתו של ראש השב"כ מגודרת בסעיף 3(ב) לחוק שירות הביטחון הכללי: "תקופת כהונתו של ראש השירות תהיה חמש שנים, אם לא קבעה הממשלה תקופה קצרה יותר בהחלטת המינוי; הממשלה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להאריך את כהונתו של ראש השירות לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת".
שנית, עיון בהחלטה 4062 מעלה כי בסעיף הראשון מובהר כך: "הסדרים אלה יחולו על נושאי משרה בכירים מבין נושאי המשרה בשירות המדינה המנויים בתוספת לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959". אתם מוזמנים לבדוק את התוספת השנייה בחוק שירות המדינה - ראש השב"כ אינו מופיע שם.
המשמעות היא פשוטה: החלטה 1148 אינה עומדת לבדה וצריך לקרוא אותה יחד עם החלטה 4062. כל ההגבלות ביחס לפיטורים של נושאי משרה במהלך תפקידם, מתייחסות אך ורק למשרות שאין לקן תקופת כהונה קצובה בחוק ומנויות בתוספת של חוק שירות המדינה. ראש השב"כ גם לא מנוי בתוספת לחוק, וגם כהונתו קצובה. כלומר, ההחלטה המגבילה את סמכות הממשלה לפטר בכירים - אינה רלוונטית לצורך פיטורים של ראש השב"כ.
פרסום ראשון | במקביל להתקפה בעזה, משפחות חטופים ונרצחים מבקשים מבג"ץ להצטרף כצד לעתירה נגד הפסקת אספקת החשמל לעזה, בכדי להשמיע את עמדתם. לעמדת המשפחות שהגישו את הבקשה באמצעות עו"ד יהודה פואה, אין לקבל את העתירה כיוון ש"חידוש אספקת החשמל לעזה תסייע לאויב".
לפרסום המלא:
https://www.maariv.co.il/news/military/article-1180945
לפרסום המלא:
https://www.maariv.co.il/news/military/article-1180945
www.maariv.co.il
משפחות חטופים לבג"ץ: "חידוש אספקת החשמל לעזה תסייע לאויב" | פרסום ראשון
<<<
פרסום ראשון | הפרקליטות זימנה את המופתי הקודם של ירושלים, שיח' עכרמה צברי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום נוסף נגדו.
הפרקליטות שוקלת כתב אישום בגין 'דרשה דתית' בהר הבית, במהלכה הביעה תמיכה בטרור כשאמר: "מספידים את השהיד איסמעיל הנייה ונבקש בשבילו רחמים וגן עדן".
הפרקליטות שוקלת כתב אישום בגין 'דרשה דתית' בהר הבית, במהלכה הביעה תמיכה בטרור כשאמר: "מספידים את השהיד איסמעיל הנייה ונבקש בשבילו רחמים וגן עדן".
עדת התביעה במשפט נתניהו הדס קליין תובעת את עמית סגל בכחצי מיליון ש"ח בגלל הקטע הזה מהטור שלו.
"הפרסום מושא התביעה משרטט במוחו של הקורא הסביר תמונה עובדתית ברורה, שכמו יצאה ממציאות חלופית, ובה התובעת ליוותה את מר מילצ'ן משדה התעופה, וביממה שקדמה להתייצבותו לחקירה תידרכה אותו והכינה אותו לקראתה", נכתב בתביעה.
"הפרסום מושא התביעה משרטט במוחו של הקורא הסביר תמונה עובדתית ברורה, שכמו יצאה ממציאות חלופית, ובה התובעת ליוותה את מר מילצ'ן משדה התעופה, וביממה שקדמה להתייצבותו לחקירה תידרכה אותו והכינה אותו לקראתה", נכתב בתביעה.
במענה לפניות כתבים -
היועצת המשפטית לממשלה מסרה לראש הממשלה כי מבחינה משפטית בעת הזו לא ניתן למנות את השר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי.
היועצת המשפטית לממשלה מסרה לראש הממשלה כי מבחינה משפטית בעת הזו לא ניתן למנות את השר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי.
*הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה*
היועצת המשפטית לממשלה לראש הממשלה: לא ניתן לפתוח בהליך סיום כהונה של ראש השב״כ לפני השלמת הבירור לגבי אפשרותך לעסוק בנושא.
בכל מקרה, טרם הבאת הצעת החלטה בדבר סיום הכהונה של ראש השב״כ בפני הממשלה על פי החלטות הממשלה עצמה, נדרשת המלצת הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים.
היועצת המשפטית לממשלה לראש הממשלה: לא ניתן לפתוח בהליך סיום כהונה של ראש השב״כ לפני השלמת הבירור לגבי אפשרותך לעסוק בנושא.
בכל מקרה, טרם הבאת הצעת החלטה בדבר סיום הכהונה של ראש השב״כ בפני הממשלה על פי החלטות הממשלה עצמה, נדרשת המלצת הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים.
*שר החוץ גדעון סער אמש בישיבת הממשלה:*
״לפני 30 שנים התחלתי לעבוד בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. אחר כך עבדתי בלשכת פרקליטות המדינה מול לשכת היועץ. מאז במשך שנים ארוכות עבדתי כמזכיר הממשלה וכשר מול היועצים השונים.
השתתפתי פעמיים במינוי היועץ המשפטי לממשלה- פעם אחת כנציג הכנסת בוועדה בראשות השופט בך ופעם שניה כשר המשפטים בממשלה הקודמת.
לא היה כדבר הזה.
לא היה קרוב לדבר הזה.
בניסיון למצוא דימוי הולם להתנהלות היועצת בלהיטותה לפגוע בממשלה נזכרתי בטייסי הקמיקזה במלחמת העולם השנייה שהתאבדו על יעדי האויב.
מה שקורה לנגד עינינו זה ריסוק עצמי של הייעוץ המשפטי לממשלה תוך כדי הניסיון לפגוש בממשלה.
מה העילה שמצאה היועצת למניעת המינוי הזה?
הרי גם העילה של אי מינוי בשל הגשת כתב אישום מבטאת גישה אקטיביסטית לנוכח לשונו המפורשת של החוק. עכשיו אין גם כתב אישום.
יש כנראה עילה חדשה: לבלט״ב.
ראשי תיבות של: לא בא לה טוב בעיניים.
כתב השופט ריבלין בעניין הנגבי: ״הנסיבות שבהן ימצא בית המשפט, כי אין מנוס אלא להורות לראש הממשלה להיבחר שר מכהונתו על אף שהאחרון לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, הן חריגות וקיצוניות״.
איפה פה אותן נסיבות קיצוניות? איפה הן מתקיימות?
זה ״יעוץ מאפשר״?
הרי את באת לוועדת גרוניס עם הדגל של ״יעוץ מאפשר״ ואני אחר כך למליאת הממשלה על בסיס התפיסה אותה הצגת ערב מינויך.
יתרה מכך:
בית המשפט העליון היום החליט שאין מקום לתת סעד ארעי בעתירות בנושא.
אז אם בית המשפט לא נתן צו ביניים נגד המינוי- את מבקשת למנוע את המינוי? איך זה ייתכן?
אני מקווה שבית המשפט ימנע בתבונה מלגלוש למקום שאת מנסה להביא אותו״.
״לפני 30 שנים התחלתי לעבוד בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. אחר כך עבדתי בלשכת פרקליטות המדינה מול לשכת היועץ. מאז במשך שנים ארוכות עבדתי כמזכיר הממשלה וכשר מול היועצים השונים.
השתתפתי פעמיים במינוי היועץ המשפטי לממשלה- פעם אחת כנציג הכנסת בוועדה בראשות השופט בך ופעם שניה כשר המשפטים בממשלה הקודמת.
לא היה כדבר הזה.
לא היה קרוב לדבר הזה.
בניסיון למצוא דימוי הולם להתנהלות היועצת בלהיטותה לפגוע בממשלה נזכרתי בטייסי הקמיקזה במלחמת העולם השנייה שהתאבדו על יעדי האויב.
מה שקורה לנגד עינינו זה ריסוק עצמי של הייעוץ המשפטי לממשלה תוך כדי הניסיון לפגוש בממשלה.
מה העילה שמצאה היועצת למניעת המינוי הזה?
הרי גם העילה של אי מינוי בשל הגשת כתב אישום מבטאת גישה אקטיביסטית לנוכח לשונו המפורשת של החוק. עכשיו אין גם כתב אישום.
יש כנראה עילה חדשה: לבלט״ב.
ראשי תיבות של: לא בא לה טוב בעיניים.
כתב השופט ריבלין בעניין הנגבי: ״הנסיבות שבהן ימצא בית המשפט, כי אין מנוס אלא להורות לראש הממשלה להיבחר שר מכהונתו על אף שהאחרון לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, הן חריגות וקיצוניות״.
איפה פה אותן נסיבות קיצוניות? איפה הן מתקיימות?
זה ״יעוץ מאפשר״?
הרי את באת לוועדת גרוניס עם הדגל של ״יעוץ מאפשר״ ואני אחר כך למליאת הממשלה על בסיס התפיסה אותה הצגת ערב מינויך.
יתרה מכך:
בית המשפט העליון היום החליט שאין מקום לתת סעד ארעי בעתירות בנושא.
אז אם בית המשפט לא נתן צו ביניים נגד המינוי- את מבקשת למנוע את המינוי? איך זה ייתכן?
אני מקווה שבית המשפט ימנע בתבונה מלגלוש למקום שאת מנסה להביא אותו״.
בית המשפט המחוזי בתל אביב דוחה את הבקשה של אלי פלדשטיין וארי רוזנפלד לשחרר אותם ממעצר בית.
החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים עבר בוועדת חוקה. כעת הוא יונח על שולחן הכנסת לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית. מיד לאחר מכן, ככל הנראה יוגשו עתירות לביטולו של החוק - המעוגן בחוק יסוד השפיטה.
בעדאלה עותרים לבג"ץ נגד החוק ששולל קצבאות ביטוח לאומי מהודים של מחבלים קטינים.