השר איתמר בן גביר נגד היועמ"שית:

"לפני כמה חודשים הגיע ללהב 433 אחד המשנים של היועצת. בפגישה הוא ביקש לפתוח נגדי בחקירה פלילית בגין חלוקת הנשקים.

במשטרה ענו לו שאין מה לחקור.

המשנה חזר ליועצת והיא שלחה משנה אחר עם הוראה: "תחקרו, תמצאו משהו נגד בן גביר".

לא יודע מה קרה מאז".

בן גביר דורש שוב לפטר את היועמשית

היועצת המשפטית לממשלה מגיבה: לא היה ולא נברא.

אחרי שש שנות נישואין - מגיע לנו מזל טוב.

אינסטגרם:
https://www.instagram.com/reel/DChQ79lI9TA/?igsh=MXVpdTc0andsZzFkeQ==

טוויטר:
https://x.com/avribloch/status/1858553977807217054?t=MDRmMJamGo0SFANh_gyR2w&s=19

פרסום ראשון: ארגון לביא דורש משר המשפטים יריב לוין לאייש את הוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה - ולפטר את היועמ"שית.

לפרסום המלא:
https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1149528

הבוקר פרסמנו במעריב מספר טורים של משפחות שכולות. אני מבקש להביא לכם שניים מהם, אותם הבאתי.

קולות של שתי גיבורות: ללי דרעי וענת מאיר.

אלה קולות של כלל ישראל. קולות של כאב. קולות של גבורה.

תנועת אומ"ץ דורשת מהיועמ"שית ופרקליט המדינה לפתוח בחקירה פלילית נגד רבנים שקוראים לא להתגייס לשורות צה"ל.

בפנייה, אומ"ץ מציינים את הרב יצחק יוסף שקרא לקרוע צווי גיוס ואת הרב משה הלל הירש שאמר כי מצווה להיות עריקים.

הפרקליטות הצבאית מבקשת הארכת תנאים מגבילים נגד לוחמי כוח 100 בכדי לבחון הגשת כתב אישום נגדם.

הסנגורים מארגון חוננו מתנגדים לבקשה.

בית הדין הצבאי מורה על הסרת מעצר הבית הלילי מעל לוחמי כוח 100.

בהחלטה נכתב: "מלכתחילה מצא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על מעצר בית לילי חלף שחרור מלא ממעצר בית, לאחר שהתחשב גם בתקופה הקצרה יחסית (נכון לאותו מועד) שחלפה מאז שוחררו החשודים למעצר בית מלכתחילה. כיום מדובר בפרק זמן ממושך הרבה יותר, ובהיעדר הצהרה כאמור מטעם התביעה הצבאית, קיים קושי להעריך כמה זמן עוד יידרש עד לגיבוש החלטה סופית בתיק, או עד לסיום ההליכים המשפטיים כולם. אכן, כטענת ההגנה, בשים לב לחלוף הזמן ולכך שהחשודים לא הפרו את התנאים המגבילים בפרק זמן זה, גוברת הנטייה לתת בהם אמון כי לא יבצעו עבירות נוספות. בראי הזמן שחלף, פחתה עד מאוד (אם לא התאיינה כליל) גם העילה הצבאית הייחודית. במצב דברים זה לא מצאתי הצדקה להורות על הארכה נוספת של תנאי מעצר הבית הלילי לתקופה שקשה להעריכה".

ההגבלות הבאות נשארו: איסור יציאה מהארץ וערבויות.

ניצחון לחוננו.

בית הדין הצבאי מורה על הסרת מעצר הבית הלילי מעל לוחמי כוח 100.

בהחלטה נכתב: "מלכתחילה מצא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על מעצר בית לילי חלף שחרור מלא ממעצר בית, לאחר שהתחשב גם בתקופה הקצרה יחסית (נכון לאותו מועד) שחלפה מאז שוחררו החשודים למעצר בית מלכתחילה. כיום מדובר בפרק זמן ממושך הרבה יותר, ובהיעדר הצהרה כאמור מטעם התביעה הצבאית, קיים קושי להעריך כמה זמן עוד יידרש עד לגיבוש החלטה סופית בתיק, או עד לסיום ההליכים המשפטיים כולם. אכן, כטענת ההגנה, בשים לב לחלוף הזמן ולכך שהחשודים לא הפרו את התנאים המגבילים בפרק זמן זה, גוברת הנטייה לתת בהם אמון כי לא יבצעו עבירות נוספות. בראי הזמן שחלף, פחתה עד מאוד (אם לא התאיינה כליל) גם העילה הצבאית הייחודית. במצב דברים זה לא מצאתי הצדקה להורות על הארכה נוספת של תנאי מעצר הבית הלילי לתקופה שקשה להעריכה".

ההגבלות הבאות נשארו: איסור יציאה מהארץ וערבויות.

כתב אישום נגד אלי פלדשטיין והנגד

חבריו של הנגד הנאשם בפרשת המסמכים המסווגים יוצאים במכתב להגנתו: "כמי שמכירים את מקורות אמ"ן לפני ולפנים ובעלי שירות מצטבר של עשרות שנים אנו דוחים מכל וכל את העמדה כביכול יש בשחרורו של א' למעצר בית כדי לסכן מקורות כאלו ואחרים. עמדה זו מופרכת על פניה ועצם נקיטתה מגבירה את חוסר האמון הפנים יחידתי. אנו מכירים את א' כפטריוט אמיתי, כאדם ערכי, כנטול אגו ופניות, כחבר אהוב וכנאמן לדרך".

אני שם בצד את הסיפור של פלדשטיין לרגע אחד.

עולה שאלה אמיתית: על מה הנגד נאשם?

לקרוא את כתב האישום, להרגיש במשפט קפקאי ולמרוט את השערות.

מסירת מידע לראש הממשלה היא אסורה?

האם היה מותר לנגד למסור את המידע לחבר שלו לצוות? ולרמטכ"ל?

אם מותר להעביר לחבר לצוות, איך אסור להעביר לרמטכ"ל? ואם מותר להעביר לרמטכ"ל, איך אסור להעביר לראש הממשלה?

אפשר לכתוב המון תירוצים. עובדתית, הוסתר מידע מראש הממשלה. חד משמעית. הפרקליטות מודה בכך בפה מלא.

בנוסף, פלדשטיין היה הצינור של הנגד אל ראש הממשלה, אין חולק על כך. המטרה הייתה להעביר לראש הממשלה מידע שמוסתר ממנו על ידי הצבא.

מדובר ללא ספק בעבירת משמעת. נו נו נו עם כמה ימי כלא צבאי, ואולי אפילו הדחה מהיחידה.

אבל איך אפשר להפליל מעשה שכזה בעבירה שדינה עד 15 שנות מאסר???

קצת יותר מסודר, ובקצרה:

אי אפשר להתעלם מחומרת המעשים של פלדשטיין. נתניהו צריך לומר שהוא אישר את הפרסום - או להפקיר את פלדשטיין להתמודדות עם שאלת האכיפה הבררנית.

לנגד נעשה עוול נוראי. הוא לא העביר מידע לעיתונאי, לא התכוון לפגוע בביטחון המדינה - אלא העביר אל ראש הממשלה מידע שהוסתר ממנו על ידי צה"ל.

לטור המלא:
https://www.maariv.co.il/journalists/Article-1150160