ראש הממשלה נתניהו תוקף את שופטי בית הדין הבינלאומי בהאג: לוחמינו מצאו את ספרו של היטלר בבתי העזתים. דרום אפריקה באה להאג בשמם של הנאצים החדשים. עצם הנכונות של בית הדין לדון בבקשה נגד ישראל, מוכיחה שרבים בעולם לא למדו כלום מהשואה.
*דוברות הכנסת-יחד ננצח* (ועדת הכנסת)
_הבקשה להדחת ח"כ עופר כסיף_
*יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק בפתח הדיון: "לאור המשמעויות מרחיקות הלכת של הפסקת כהונה, הפגיעה בזכות המיוחדת והחשובה, והבסיסית במשטר דמוקרטי, לבחור ולהיבחר, והפגיעה בחופש הביטוי, עליכם לשקול בדיון ובהצבעתכם שיקולים ענייניים בלבד, ולהבין כי הסמכות להפסקת כהונה של חבר הכנסת שהיא גם תקדימית צריכה להיעשות במקרי קיצון חריגים שבחריגים ובצמצום רב תוך עמידה דווקנית על התקיימות העילה"*
*"על הרגישות הציבורית שבסוגיה יעידו גם בקשות שקיבלתי וניירות עמדה המונחים לפניכם שביקשו ממני להנחות אתכם לדחות את הבקשה על הסף, שכן גם עצם קיומו של הדיון יש בו כדי לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי, והוא בעל אפקט מצנן וכן משום שלפי הטענה, יש בו משום שימוש לרעה בסמכות באופן המהווה התעמרות של הרוב במיעוט וחוסר שוויון או אכיפה בררנית"*
*"לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה, שכן סברתי כי משהוגשה הבקשה בהתאם לדרישת סעיף 42א(ג)(2) לחוק-יסוד: הכנסת ובשים לב לרוב הגדול הנדרש להגשתה, על הוועדה לדון בנושא"*
*"אנחנו נמצאים בהליך די תקדימי, למעט דיון אחד בעניינו של חבר הכנסת באסל גאטס. בעניינו של גאטס "בקשת ההדחה" התבססה על טיוטת כתב אישום שהוגשה בעניינו ואילו עניינו של חבר הכנסת כסיף שונה ומקורו בהתבטאויות ובמעשים, שעל פניו נראה שאינם חוצים את הרף הפלילי"*
*הסמכות שנתן המחוקק לדיון הוועדה הזה היא סמכות מעין-שיפוטית ועליכם לקבל את ההחלטה על יסוד הנימוקים והחומר שהוצג בבקשה, ולא על פי שיקולים פוליטיים.*
*אם ועדת הכנסת תחליט ברוב של שלושה רבעים מחבריה - כלומר שלושה עשר מתוך שבעה עשר חברי הוועדה – להפסיק את חברותו של חה"כ עופר כסיף – הצעת הוועדה תועבר להחלטתה של מליאת הכנסת.*
*אם הכנסת תחליט לקבל את הצעת ועדת הכנסת ברוב הדרוש – תתפנה משרתו של חבר הכנסת כסיף כעבור ארבעה עשר ימים מיום ההחלטה. חבר הכנסת כסיף יוכל, בתוך יומיים מיום החלטת הכנסת, לערער לבית המשפט העליון"*
*"עליכם להפריד בין שאט נפש, סלידה והתקוממות ממעשים ומהתבטאויות של חבר הכנסת לבין עמידה בתנאי העילה שקבע המחוקק בחוק היסוד"*
*"ההלכה היא שנדרשת מסה קריטית של ראיות ברורות, חד משמעיות ומשכנעות המלמדות שהתמיכה במאבק המזויין היא מאפיין דומיננטי במסגרת שאיפותיו של חבר הכנסת כסיף, שהתבטאויותיו ברורות וחד משמעיות לפעולה אקטיבית של תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד ישראל וכן שהוא ביצע פעולות להוצאת שאיפות אלה מן הכח אל הפועל. בהתאם לפסיקה, כל ספק שמתעורר לגבי דיות הראיות בדבר התקיימות העילה של תמיכה במאבק מזויין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, פועל לטובתו של חבר הכנסת כסיף"*
_הבקשה להדחת ח"כ עופר כסיף_
*יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק בפתח הדיון: "לאור המשמעויות מרחיקות הלכת של הפסקת כהונה, הפגיעה בזכות המיוחדת והחשובה, והבסיסית במשטר דמוקרטי, לבחור ולהיבחר, והפגיעה בחופש הביטוי, עליכם לשקול בדיון ובהצבעתכם שיקולים ענייניים בלבד, ולהבין כי הסמכות להפסקת כהונה של חבר הכנסת שהיא גם תקדימית צריכה להיעשות במקרי קיצון חריגים שבחריגים ובצמצום רב תוך עמידה דווקנית על התקיימות העילה"*
*"על הרגישות הציבורית שבסוגיה יעידו גם בקשות שקיבלתי וניירות עמדה המונחים לפניכם שביקשו ממני להנחות אתכם לדחות את הבקשה על הסף, שכן גם עצם קיומו של הדיון יש בו כדי לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי, והוא בעל אפקט מצנן וכן משום שלפי הטענה, יש בו משום שימוש לרעה בסמכות באופן המהווה התעמרות של הרוב במיעוט וחוסר שוויון או אכיפה בררנית"*
*"לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה, שכן סברתי כי משהוגשה הבקשה בהתאם לדרישת סעיף 42א(ג)(2) לחוק-יסוד: הכנסת ובשים לב לרוב הגדול הנדרש להגשתה, על הוועדה לדון בנושא"*
*"אנחנו נמצאים בהליך די תקדימי, למעט דיון אחד בעניינו של חבר הכנסת באסל גאטס. בעניינו של גאטס "בקשת ההדחה" התבססה על טיוטת כתב אישום שהוגשה בעניינו ואילו עניינו של חבר הכנסת כסיף שונה ומקורו בהתבטאויות ובמעשים, שעל פניו נראה שאינם חוצים את הרף הפלילי"*
*הסמכות שנתן המחוקק לדיון הוועדה הזה היא סמכות מעין-שיפוטית ועליכם לקבל את ההחלטה על יסוד הנימוקים והחומר שהוצג בבקשה, ולא על פי שיקולים פוליטיים.*
*אם ועדת הכנסת תחליט ברוב של שלושה רבעים מחבריה - כלומר שלושה עשר מתוך שבעה עשר חברי הוועדה – להפסיק את חברותו של חה"כ עופר כסיף – הצעת הוועדה תועבר להחלטתה של מליאת הכנסת.*
*אם הכנסת תחליט לקבל את הצעת ועדת הכנסת ברוב הדרוש – תתפנה משרתו של חבר הכנסת כסיף כעבור ארבעה עשר ימים מיום ההחלטה. חבר הכנסת כסיף יוכל, בתוך יומיים מיום החלטת הכנסת, לערער לבית המשפט העליון"*
*"עליכם להפריד בין שאט נפש, סלידה והתקוממות ממעשים ומהתבטאויות של חבר הכנסת לבין עמידה בתנאי העילה שקבע המחוקק בחוק היסוד"*
*"ההלכה היא שנדרשת מסה קריטית של ראיות ברורות, חד משמעיות ומשכנעות המלמדות שהתמיכה במאבק המזויין היא מאפיין דומיננטי במסגרת שאיפותיו של חבר הכנסת כסיף, שהתבטאויותיו ברורות וחד משמעיות לפעולה אקטיבית של תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד ישראל וכן שהוא ביצע פעולות להוצאת שאיפות אלה מן הכח אל הפועל. בהתאם לפסיקה, כל ספק שמתעורר לגבי דיות הראיות בדבר התקיימות העילה של תמיכה במאבק מזויין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, פועל לטובתו של חבר הכנסת כסיף"*
בג"ץ דחה את העתירה להציב מיגוניות בדרום תל אביב. הנימוקים הם שינוי במדיניות המיגון של ישראל המתעדפת מרחבים מוגנים, וכי כיפת ברזל מפחיתה את סכנת הטילים.
פסק הדין המלא נשלח אליכם.
לפרסום:
https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1072127
פסק הדין המלא נשלח אליכם.
לפרסום:
https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1072127
www.maariv.co.il
"יש כיפת ברזל": בג"ץ דחה את העתירה למיגון דרום תל אביב | פרסום ראשון
<<<
*דוברות הכנסת* (ועדת הכנסת)
*_ביחד ננצח_*
_הבקשה להדחת ח"כ עופר כסיף_
*עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועמ"שית: "לא בוססה תשתית להוכחת התקיימות עילת התמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור"*
---
*אברהם בלוך. כתב משפט, עיתון ואתר מעריב*
הצטרפו לקבלת עדכונים בווטסאפ ובטלגרם:
https://linktr.ee/avribloch
---
_עיקרי דבריה:_
*עוצמת שאט הנפש וההתקוממות ממעשהו של חבר כנסת אינן מדד לביסוס עילה להדחה של חבר כנסת מכהן. סלידה מהמעשים וגינוים לחוד, והתגבשות עילה משפטית להדחת חבר כנסת מכהן – לחוד*
*הדחה של חבר כנסת, חייבת להתבסס על עילות ההדחה הקונקרטיות המנויות בחוק-יסוד: הכנסת, בהתאם לתכלית שעוצבה על ידי חברי הכנסת, כפי שאלו פורשו בפסיקה, ועל פי אמות המידה הראייתיות לקיומן של עילות אלו. הן ורק הן יכולות לבסס עילת הדחה ויש בהן כדי לתחום את גבולות הדיון שבפנינו. לפיכך, אף שכאמור אין להקל ראש בתמיכה הרחבה ביותר לה זוכה בקשת ההדחה, המהווה תנאי מקדמי לדיון בבקשה, זו כשלעצמה אין בה – בהתאם להוראותיו המפורשות של חוק היסוד – כדי לייתר את החובה לבסס את התקיימות עילת הדחה.*
*לגבי הראיות העוסקות בהתבטאויות ישנות –"אין בהתבטאויות אלה כדי לבסס עילת הדחה.* הן בגדר מעשים שנעשו קודם להיבחרה של הכנסת הנוכחית, בעוד שבהתאם לחוק היסוד, הכנסת עמדה על כך שעילת ההדחה תתקיים ביחס למעשים שנעשו באותה הכנסת שבה מבקשים להדיח את חבר הכנסת. כמו כן, בית המשפט כבר בחן את מרביתן של התבטאויות אלה ממש ומצא, בדעת רוב, כי אין בהן כדי לבסס עילת פסילה, וממילא גם אין בהן כדי לבסס עילת הדחה".
*במוקד הבקשה להדחה- חתימת ח"כ כסיף על העצומה. הניתוח המשפטי של אמות המידה הצרות לבחינת עילת התמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור שהוצג ע"י יועמ"שית הכנסת מקובל עלינו. יישום אמות מידה אלו על התמיכה של ח"כ כסיף בעצומה וחתימתו עליה מצביע בבירור על כך שלא בוססה תשתית להוכחת התקיימות עילת התמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור.*
מדובר בתמיכה ציבורית של חבר כנסת בהליך משפטי, וכבר בכך יש קושי בביסוס הטענה כי מעשה זה עולה לכדי תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה.*
*בית המשפט עמד בפסיקה על הצורך בראיות המבססות באופן ברור וחד משמעי את התמיכה של חבר הכנסת במאבק המזוין של ארגון הטרור. הדוגמאות שנמצאו על-ידי בית המשפט כמבססות את העילה, ואשר רק לגביהן נבחנה קיומה של מסה קריטית, נגעו להתבטאויותיהם של מועמדים שהייתה בהם התייחסות למעשי אלימות וטרור או לארגון טרור. כך למשל דן בית המשפט בהתבטאויות שהביעו תמיכה פוליטית בחמאס, שהביעו תמיכה במחבלים שביצעו פיגועים או באסירים הביטחוניים או שהשתמעה מהן לגיטימציה לפגיעה בחיילי צה"ל. מבחינה רעיונית דוגמאות אלה רחוקות מהעצומה עליה חתם חה"כ כסיף, אשר אינה כוללת התייחסות כלשהי לחמאס או למאבק המזוין של החמאס נגד המדינה.*
*בקשת ההדחה עושה "קפיצות מחשבתיות", שאתמול הומחשו על-ידי ח"כ כסיף בתרשים הזרימה שצייר על הלוח, כדי להגיע למסקנה כי העצומה מבטאת את היות חה"כ כסיף תומך במאבק המזוין של החמאס נגד מדינת ישראל. כבר בכך יש כדי להצביע שאין המדובר בראייה ברורה, חד משמעית, המבססת קיומה של עילה זו.*
*עניינו של כסיף נדון על-ידי בית המשפט בקשר לפסילתו מלהתמודד בכנסת בעילה של תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה ושלילת קיומה של המדינה כמדינה יהודית. בפסק הדין בית המשפט קובע כי התבטאויות של ח"כ כסיף כנגד פעולות צה"ל ביו"ש ובעזה, גם אם הן בוטות וקשה, אינן בגדר ראיה לתמיכתו במאבק מזוין, בלי קשר לשאלה האם הצטברה לגביהן מסה קריטית של ראיות. כך גם לעניין ההשוואה המקוממת שעשה חה"כ כסיף בין מדינת ישראל ושרים מכהנים ובין גרמניה הנאצית. פסיקה זו יפה גם לענייננו.*
*גם המימד של הפנייה לטריבונל בינלאומי או השימוש בכלים בינלאומיים אינם עילה להדחת חבר כנסת מכהן.*
*בקשת ההדחה מביאה במסגרת התשתית הראייתית את ברכתו של חה"כ כסיף את חברי מועצת עיר לייז' שבאירופה על כך שהחליטו להחרים את ישראל כל עוד הכיבוש נמשך. התבטאות זו של חה"כ כסיף נדונה על-ידי ועדת האתיקה, בחודש יולי האחרון. לא רק שוועדת האתיקה לא מצאה כי היא עולה לכדי תמיכה במאבק המזוין של החמאס, היא אפילו לא סברה שמדובר בהפרת כללי האתיקה.*
*הפריזמה האתית מתאימה לבחינת מעשה זה, משהיא רחבה בהרבה מהפריזמה הצרה והמצומצמת של עילת ההדחה, ומנגד השלכותיה החוקתיות מצומצמות בהרבה.*
*הקושי במקרה זה מתחדד נוכח העובדה שמדובר במקרה קיצוני בנסיבותיו – תמיכה של חבר כנסת בטענות מופרכות כנגד המדינה על ביצוע רצח עם, בזמן שהמדינה נלחמת על קיומה. ואולם, קיצוני וחמור ככל שיהא מעשה החתימה על העצומה, במישור המשפטי - הוא אינו פוגש את מידותיה הצרות והמסוימות של עילת ההדחה של תמיכה במאבק מזוין של ארגון החמאס.*
*_ביחד ננצח_*
_הבקשה להדחת ח"כ עופר כסיף_
*עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועמ"שית: "לא בוססה תשתית להוכחת התקיימות עילת התמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור"*
---
*אברהם בלוך. כתב משפט, עיתון ואתר מעריב*
הצטרפו לקבלת עדכונים בווטסאפ ובטלגרם:
https://linktr.ee/avribloch
---
_עיקרי דבריה:_
*עוצמת שאט הנפש וההתקוממות ממעשהו של חבר כנסת אינן מדד לביסוס עילה להדחה של חבר כנסת מכהן. סלידה מהמעשים וגינוים לחוד, והתגבשות עילה משפטית להדחת חבר כנסת מכהן – לחוד*
*הדחה של חבר כנסת, חייבת להתבסס על עילות ההדחה הקונקרטיות המנויות בחוק-יסוד: הכנסת, בהתאם לתכלית שעוצבה על ידי חברי הכנסת, כפי שאלו פורשו בפסיקה, ועל פי אמות המידה הראייתיות לקיומן של עילות אלו. הן ורק הן יכולות לבסס עילת הדחה ויש בהן כדי לתחום את גבולות הדיון שבפנינו. לפיכך, אף שכאמור אין להקל ראש בתמיכה הרחבה ביותר לה זוכה בקשת ההדחה, המהווה תנאי מקדמי לדיון בבקשה, זו כשלעצמה אין בה – בהתאם להוראותיו המפורשות של חוק היסוד – כדי לייתר את החובה לבסס את התקיימות עילת הדחה.*
*לגבי הראיות העוסקות בהתבטאויות ישנות –"אין בהתבטאויות אלה כדי לבסס עילת הדחה.* הן בגדר מעשים שנעשו קודם להיבחרה של הכנסת הנוכחית, בעוד שבהתאם לחוק היסוד, הכנסת עמדה על כך שעילת ההדחה תתקיים ביחס למעשים שנעשו באותה הכנסת שבה מבקשים להדיח את חבר הכנסת. כמו כן, בית המשפט כבר בחן את מרביתן של התבטאויות אלה ממש ומצא, בדעת רוב, כי אין בהן כדי לבסס עילת פסילה, וממילא גם אין בהן כדי לבסס עילת הדחה".
*במוקד הבקשה להדחה- חתימת ח"כ כסיף על העצומה. הניתוח המשפטי של אמות המידה הצרות לבחינת עילת התמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור שהוצג ע"י יועמ"שית הכנסת מקובל עלינו. יישום אמות מידה אלו על התמיכה של ח"כ כסיף בעצומה וחתימתו עליה מצביע בבירור על כך שלא בוססה תשתית להוכחת התקיימות עילת התמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור.*
מדובר בתמיכה ציבורית של חבר כנסת בהליך משפטי, וכבר בכך יש קושי בביסוס הטענה כי מעשה זה עולה לכדי תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה.*
*בית המשפט עמד בפסיקה על הצורך בראיות המבססות באופן ברור וחד משמעי את התמיכה של חבר הכנסת במאבק המזוין של ארגון הטרור. הדוגמאות שנמצאו על-ידי בית המשפט כמבססות את העילה, ואשר רק לגביהן נבחנה קיומה של מסה קריטית, נגעו להתבטאויותיהם של מועמדים שהייתה בהם התייחסות למעשי אלימות וטרור או לארגון טרור. כך למשל דן בית המשפט בהתבטאויות שהביעו תמיכה פוליטית בחמאס, שהביעו תמיכה במחבלים שביצעו פיגועים או באסירים הביטחוניים או שהשתמעה מהן לגיטימציה לפגיעה בחיילי צה"ל. מבחינה רעיונית דוגמאות אלה רחוקות מהעצומה עליה חתם חה"כ כסיף, אשר אינה כוללת התייחסות כלשהי לחמאס או למאבק המזוין של החמאס נגד המדינה.*
*בקשת ההדחה עושה "קפיצות מחשבתיות", שאתמול הומחשו על-ידי ח"כ כסיף בתרשים הזרימה שצייר על הלוח, כדי להגיע למסקנה כי העצומה מבטאת את היות חה"כ כסיף תומך במאבק המזוין של החמאס נגד מדינת ישראל. כבר בכך יש כדי להצביע שאין המדובר בראייה ברורה, חד משמעית, המבססת קיומה של עילה זו.*
*עניינו של כסיף נדון על-ידי בית המשפט בקשר לפסילתו מלהתמודד בכנסת בעילה של תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה ושלילת קיומה של המדינה כמדינה יהודית. בפסק הדין בית המשפט קובע כי התבטאויות של ח"כ כסיף כנגד פעולות צה"ל ביו"ש ובעזה, גם אם הן בוטות וקשה, אינן בגדר ראיה לתמיכתו במאבק מזוין, בלי קשר לשאלה האם הצטברה לגביהן מסה קריטית של ראיות. כך גם לעניין ההשוואה המקוממת שעשה חה"כ כסיף בין מדינת ישראל ושרים מכהנים ובין גרמניה הנאצית. פסיקה זו יפה גם לענייננו.*
*גם המימד של הפנייה לטריבונל בינלאומי או השימוש בכלים בינלאומיים אינם עילה להדחת חבר כנסת מכהן.*
*בקשת ההדחה מביאה במסגרת התשתית הראייתית את ברכתו של חה"כ כסיף את חברי מועצת עיר לייז' שבאירופה על כך שהחליטו להחרים את ישראל כל עוד הכיבוש נמשך. התבטאות זו של חה"כ כסיף נדונה על-ידי ועדת האתיקה, בחודש יולי האחרון. לא רק שוועדת האתיקה לא מצאה כי היא עולה לכדי תמיכה במאבק המזוין של החמאס, היא אפילו לא סברה שמדובר בהפרת כללי האתיקה.*
*הפריזמה האתית מתאימה לבחינת מעשה זה, משהיא רחבה בהרבה מהפריזמה הצרה והמצומצמת של עילת ההדחה, ומנגד השלכותיה החוקתיות מצומצמות בהרבה.*
*הקושי במקרה זה מתחדד נוכח העובדה שמדובר במקרה קיצוני בנסיבותיו – תמיכה של חבר כנסת בטענות מופרכות כנגד המדינה על ביצוע רצח עם, בזמן שהמדינה נלחמת על קיומה. ואולם, קיצוני וחמור ככל שיהא מעשה החתימה על העצומה, במישור המשפטי - הוא אינו פוגש את מידותיה הצרות והמסוימות של עילת ההדחה של תמיכה במאבק מזוין של ארגון החמאס.*
Linktree
אברהם בלוך - כתב משפט | Twitter, Instagram | Linktree
הצטרפו לקבלת עדכונים מאברהם בלוך, כתב המשפט של עיתון ואתר מעריב
*הדחת חבר כנסת מכהן, היא פעולה אשר פוגעת באופן קשה ביותר בזכות לבחור ולהיבחר, בזכויות האישיות של חבר הכנסת, ובחופש הביטוי הפוליטי, והיא חייבת להיעשות אך ואר על-פי דין, ובהתבסס על תשתית ראייתית מבוססת.*
*הדחת ח"כ כסיף על רקע העצומה עליה חתם, יהיה בה כדי לפרוץ באופן תקדימי ומסוכן את אמות המידה לבחינת עילות הפסילה וההדחה כפי שאלה עוצבו והותוו בפסיקה. במבט רחב, יהיה בהרחבה זו כדי להביא לצמצום חופש הביטוי הפוליטי שלכם, חברי הכנסת, ולפגיעה בדמוקרטיה הישראלית ובחוסנה.*
*ח"כ חנוך מילביצקי התפרץ לדבריה: "בושה וחרפה שזו עמדת היועמ"שית" "אם היו לו כיפה וציצית הוא מזמן היה יושב במרתפים"*
*הדחת ח"כ כסיף על רקע העצומה עליה חתם, יהיה בה כדי לפרוץ באופן תקדימי ומסוכן את אמות המידה לבחינת עילות הפסילה וההדחה כפי שאלה עוצבו והותוו בפסיקה. במבט רחב, יהיה בהרחבה זו כדי להביא לצמצום חופש הביטוי הפוליטי שלכם, חברי הכנסת, ולפגיעה בדמוקרטיה הישראלית ובחוסנה.*
*ח"כ חנוך מילביצקי התפרץ לדבריה: "בושה וחרפה שזו עמדת היועמ"שית" "אם היו לו כיפה וציצית הוא מזמן היה יושב במרתפים"*
מצורף קובץ עם נתונים מעניינים על ההעדפה המתקנת בנציבות שירות המדינה.
מארגון לביא נמסר: עם ישראל כולו מוקיר את לוחמי ומשרתי המילואים, הגיעה העת להגדיר את משרתי המילואים כראויים לקידום, הן במשרות בשירות המדינה והן בלימודים במוסדות האקדמים.
מארגון לביא נמסר: עם ישראל כולו מוקיר את לוחמי ומשרתי המילואים, הגיעה העת להגדיר את משרתי המילואים כראויים לקידום, הן במשרות בשירות המדינה והן בלימודים במוסדות האקדמים.
*דוברות הכנסת- מנצחים ביחד* (ועדת הכנסת)
*בתום דיון סוער שהחל אתמול ונמשך גם היום, ועדת הכנסת קיבלה את בקשת ח"כ עודד פורר להמליץ למליאת הכנסת להפסיק אתת כהונתו של ח"כ עופר כסיף*
בהתאם לסעיף 116 (ד) זכות ההצבעה לח"כ בוועדת הכנסת בדיון על הבקשה נתונה לח"כ שהשתתף בלפחות ממחצית ממשך ישיבת הוועדה. לפיכך , 17 חברי כנסת אשר השתתפו במעל מחצית מזמן הדיון, רשאים להשתתף בהצבעה.
*14 חברי כנסת תמכו בבקשה ו- 2 התנגדו*
*להלן פירוט הצבעת חה"כ:*
בעד הבקשה: יו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ, זאב אלקין, בועז ביסמוט, עמית הלוי, ארז מלול, שרון ניר, משה סעדה, צביקה פוגל, אריאל קלנר, משה רוט, מתן כהנא, סימון מושיאשוילי, נאור שירי ומיכל וולדיגר
נגד הבקשה: ח"כ אחמד טיבי ו-ווליד טאהא
ח"כ מירב בן ארי לא השתתפה בהצבעה, בטענה למשיכת הדיון.
ח״כ טיבי הגיב: יום שחור לכנסת
ח״כ סעדה השיב: יום של צדק.
כעת, תועבר ההחלטה להכרעת מליאת הכנסת. שם נדרש רוב של 90 חברי כנסת.
*בתום דיון סוער שהחל אתמול ונמשך גם היום, ועדת הכנסת קיבלה את בקשת ח"כ עודד פורר להמליץ למליאת הכנסת להפסיק אתת כהונתו של ח"כ עופר כסיף*
בהתאם לסעיף 116 (ד) זכות ההצבעה לח"כ בוועדת הכנסת בדיון על הבקשה נתונה לח"כ שהשתתף בלפחות ממחצית ממשך ישיבת הוועדה. לפיכך , 17 חברי כנסת אשר השתתפו במעל מחצית מזמן הדיון, רשאים להשתתף בהצבעה.
*14 חברי כנסת תמכו בבקשה ו- 2 התנגדו*
*להלן פירוט הצבעת חה"כ:*
בעד הבקשה: יו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ, זאב אלקין, בועז ביסמוט, עמית הלוי, ארז מלול, שרון ניר, משה סעדה, צביקה פוגל, אריאל קלנר, משה רוט, מתן כהנא, סימון מושיאשוילי, נאור שירי ומיכל וולדיגר
נגד הבקשה: ח"כ אחמד טיבי ו-ווליד טאהא
ח"כ מירב בן ארי לא השתתפה בהצבעה, בטענה למשיכת הדיון.
ח״כ טיבי הגיב: יום שחור לכנסת
ח״כ סעדה השיב: יום של צדק.
כעת, תועבר ההחלטה להכרעת מליאת הכנסת. שם נדרש רוב של 90 חברי כנסת.
משפחות שכולות וחטופים עתרו לבג"ץ נגד הוצאת צו שטח צבאי שמטרתו למנוע את ההפגנות נגד ה"סיוע ההומניטרי" שישראל מעבירה לעזה - ובכך לחמאס.
העותרים תוקפים: "הטיפול בהפגנות מהסוג הזה אינו מסור לידיו של המפקד הצבאי והשימוש בתקנות ההגנה למטרת מסמוס מחאה ציבורית הוא פסול בתכלית".
העותרים תוקפים: "הטיפול בהפגנות מהסוג הזה אינו מסור לידיו של המפקד הצבאי והשימוש בתקנות ההגנה למטרת מסמוס מחאה ציבורית הוא פסול בתכלית".
מירי רגב העידה היום במסגרת תביעת הדיבה שהגיש נגדה ראש עיריית תל אביב רון חולדאי על אמירתה כי הוא אינו מאפשר הנחת תפילין ברחבי תל אביב.
מצורף לעיונכם הפרוטוקול המלא מהדיון.
מצורף לעיונכם הפרוטוקול המלא מהדיון.
*דוח ביניים שלישי של הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן: החשש להרשעות שווא בשל הסתמכות על הודאות שווא בפני חוקרי משטרה.*
הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן, בראשות השופט (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר, הגישה לשר המשפטים יריב לוין את דוח הביניים השלישי של הוועדה, העוסק בחשש מטעויות אפשריות העלולות להיגרם בשל הסתמכות על הודאות שווא בחקירה.
ביום 25.1.24 הוגש לשר המשפטים לוין דו"ח הביניים השלישי של הוועדה, המסכם את מסקנות והמלצות הוועדה בנושא הודאות שווא בפני חוקרי משטרה. יובהר כי מדובר בדוח ביניים, ויתכן כי הוועדה תבקש להוסיף עליו ולעדכן אותו במסגרת הדוח הסופי שתגיש.
הוועדה גיבשה שורה של המלצות המבקשות להתמודד עם הודאות שווא בפני חוקרי משטרה, לצד המלצות כלליות הנוגעות למעמד ההודאה בדין הישראלי. אשר למעמד ההודאה, גיבשה הוועדה כמה המלצות במטרה להפחית את הסיכון לכך שחשוד שהודה הודאת שווא במשטרה יורשע על בסיס הודאתו. כך, הוועדה ממליצה להגביל את השימוש בפרטים מוכמנים, שמסר הנאשם בהודאתו במשטרה, כתוספת ראייתית להודאה. כן ממליצה הוועדה לקבוע כי בתיקים שבהם הנאשם הנו קטין, אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית או אדם המצוי בהשפעה ניכרת של חומרים משני-תודעה או שניכר כי הוא סובל מתסמונת גמילה בעת החקירה, לא ניתן יהיה להרשיע את הנאשם על בסיס הודאתו במשטרה בהיעדר ראיה חיצונית המסבכת אותו בביצוע העבירה.
אשר לגורמים חוץ-מערכתיים להודאות שווא, הנובעים ממאפייניו האישיים והאישיותיים של החשוד, מסיקה הוועדה כי על בתי המשפט לנקוט משנה זהירות בבואם להרשיע נאשמים קטינים ונאשמים עם מוגבלות שכלית או נפשית על יסוד הודאותיהם. על מנת להקטין את הסיכון להודאות שווא של חשודים המשתייכים לקבוצות הללו, ממליצה הוועדה על שורה של צעדים, לרבות תיקון חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) כך שייקבע כי חשודים קטינים ייחקרו רק על ידי חוקרי נוער, למעט במקרים חריגים; קביעת נוהל על ידי משטרת ישראל שלפיו יש לברר עם כל חשוד, בתחילת החקירה, על מצבו הבריאותי, וככל שהחשוד נוטל תרופות באופן קבוע, מהו אופיו של הטיפול התרופתי אותו הוא מקבל או האם הוא זקוק להנגשות; וקידום הסדרת המקצוע של "מנגישי צדק", אשר תפקידם לתווך את החקירה לאדם עם מוגבלות ולדאוג לו להנגשות המתאימות. בנוסף, רוב מחברי הוועדה ממליצים לאפשר לחשודים קטינים ולחשודים עם מוגבלות שכלית או נפשית להיות מלווים בידי סנגור במהלך חקירתם.
אשר לגורמים מערכתיים להודאות שווא, הנובעים מאופן ניהול החקירה על ידי המשטרה, מסיקה הוועדה מהמחקר המדעי כי נמצא קשר בין השימוש בשיטת חקירה "מוכוונת-האשמה" לבין הגדלת הסיכון להודאות שווא, בעוד שהשימוש במודלים "מוכווני איסוף מידע", כגון מודל ה-PEACE הבריטי, מקטין את הסיכון להודאות שווא. על כן סבורה הוועדה שרצוי להרחיב הן את ההכשרות הרלוונטיות והן את השימוש במודל זה בחקירות משטרה ככל הניתן, כך שהמודל יהפוך לכלי מרכזי בארגז הכלים של חוקרי המשטרה. זאת, בכפוף למגבלות תקציביות ולמגבלות כוח האדם של משטרת ישראל.
הוועדה ממליצה שהמשטרה תימנע מטכניקות חקירה מסוג "מקסימיזציה", כגון הצגת מידע מפליל כוזב לחשוד או יצירת תחושה שקרית בקרב החשוד כי מצבו המשפטי חמור מכפי שהוא באמת, ומטכניקות מסוג "מינימיזציה", כגון הבטחות ורמיזות בדבר הקלה בעונש הצפויה לחשוד אם יודה בעבירה. זאת, מאחר שבמחקר נמצא כי הן מגדילות את הסיכון להודאות שווא. ככל שנעשה שימוש בטכניקות מסוג זה, ממליצה הוועדה לתת לכך משקל ממשי בהערכת מהימנות ההודאה, בשים לב לכלל נסיבות העניין, ובכלל זה למאפייני הטכניקה שבה נעשה שימוש ולהשפעת הראיה על הנאשם.
עוד ממליצה הוועדה לקבוע בחקיקה כללים ברורים בכל הנוגע להתנהלות החקירה ומשכה, ולקבוע נוהל שעל פיו המשטרה תיידע חשודים, בכתב ובעל פה, בדבר הזכויות הספציפיות העומדות להם בחקירה. לבסוף, גיבשה הוועדה שורת המלצות הנוגעות להבטחת מימושה של זכות ההיוועצות בסנגור בטרם חקירה, להרחבת התיעוד החזותי-קולי של חקירת חשוד במשטרה, ולעריכת הכשרות בנושא הודאות שווא לגורמים המקצועיים במערכת המשפט ואכיפת החוק.
הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן הוקמה בשנת 2018 במטרה לצמצם את החשש להרשעות שווא בהליך הפלילי ולבחון כלים אפשריים לאיתור הרשעות שווא ולתיקונן. בראש הוועדה עומד שופט בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר, סגנו הוא פרופ' אורן גזל-אייל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ומלבדם חברים בוועדה פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן; רח"ט תביעות במשטרת ישראל, תנ"צ דדו זמיר; הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען; ראש אשכול סמכויות שלטוניות במחלקה הפלילית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים, עו"ד גבריאלה פיסמן; סגן ראש אגף המודיעין והחקירות במשטרת ישראל, תנ"צ יואב תלם; ושר המשפטים לשעבר, פרופ' דוד ליבאי
הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן, בראשות השופט (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר, הגישה לשר המשפטים יריב לוין את דוח הביניים השלישי של הוועדה, העוסק בחשש מטעויות אפשריות העלולות להיגרם בשל הסתמכות על הודאות שווא בחקירה.
ביום 25.1.24 הוגש לשר המשפטים לוין דו"ח הביניים השלישי של הוועדה, המסכם את מסקנות והמלצות הוועדה בנושא הודאות שווא בפני חוקרי משטרה. יובהר כי מדובר בדוח ביניים, ויתכן כי הוועדה תבקש להוסיף עליו ולעדכן אותו במסגרת הדוח הסופי שתגיש.
הוועדה גיבשה שורה של המלצות המבקשות להתמודד עם הודאות שווא בפני חוקרי משטרה, לצד המלצות כלליות הנוגעות למעמד ההודאה בדין הישראלי. אשר למעמד ההודאה, גיבשה הוועדה כמה המלצות במטרה להפחית את הסיכון לכך שחשוד שהודה הודאת שווא במשטרה יורשע על בסיס הודאתו. כך, הוועדה ממליצה להגביל את השימוש בפרטים מוכמנים, שמסר הנאשם בהודאתו במשטרה, כתוספת ראייתית להודאה. כן ממליצה הוועדה לקבוע כי בתיקים שבהם הנאשם הנו קטין, אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית או אדם המצוי בהשפעה ניכרת של חומרים משני-תודעה או שניכר כי הוא סובל מתסמונת גמילה בעת החקירה, לא ניתן יהיה להרשיע את הנאשם על בסיס הודאתו במשטרה בהיעדר ראיה חיצונית המסבכת אותו בביצוע העבירה.
אשר לגורמים חוץ-מערכתיים להודאות שווא, הנובעים ממאפייניו האישיים והאישיותיים של החשוד, מסיקה הוועדה כי על בתי המשפט לנקוט משנה זהירות בבואם להרשיע נאשמים קטינים ונאשמים עם מוגבלות שכלית או נפשית על יסוד הודאותיהם. על מנת להקטין את הסיכון להודאות שווא של חשודים המשתייכים לקבוצות הללו, ממליצה הוועדה על שורה של צעדים, לרבות תיקון חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) כך שייקבע כי חשודים קטינים ייחקרו רק על ידי חוקרי נוער, למעט במקרים חריגים; קביעת נוהל על ידי משטרת ישראל שלפיו יש לברר עם כל חשוד, בתחילת החקירה, על מצבו הבריאותי, וככל שהחשוד נוטל תרופות באופן קבוע, מהו אופיו של הטיפול התרופתי אותו הוא מקבל או האם הוא זקוק להנגשות; וקידום הסדרת המקצוע של "מנגישי צדק", אשר תפקידם לתווך את החקירה לאדם עם מוגבלות ולדאוג לו להנגשות המתאימות. בנוסף, רוב מחברי הוועדה ממליצים לאפשר לחשודים קטינים ולחשודים עם מוגבלות שכלית או נפשית להיות מלווים בידי סנגור במהלך חקירתם.
אשר לגורמים מערכתיים להודאות שווא, הנובעים מאופן ניהול החקירה על ידי המשטרה, מסיקה הוועדה מהמחקר המדעי כי נמצא קשר בין השימוש בשיטת חקירה "מוכוונת-האשמה" לבין הגדלת הסיכון להודאות שווא, בעוד שהשימוש במודלים "מוכווני איסוף מידע", כגון מודל ה-PEACE הבריטי, מקטין את הסיכון להודאות שווא. על כן סבורה הוועדה שרצוי להרחיב הן את ההכשרות הרלוונטיות והן את השימוש במודל זה בחקירות משטרה ככל הניתן, כך שהמודל יהפוך לכלי מרכזי בארגז הכלים של חוקרי המשטרה. זאת, בכפוף למגבלות תקציביות ולמגבלות כוח האדם של משטרת ישראל.
הוועדה ממליצה שהמשטרה תימנע מטכניקות חקירה מסוג "מקסימיזציה", כגון הצגת מידע מפליל כוזב לחשוד או יצירת תחושה שקרית בקרב החשוד כי מצבו המשפטי חמור מכפי שהוא באמת, ומטכניקות מסוג "מינימיזציה", כגון הבטחות ורמיזות בדבר הקלה בעונש הצפויה לחשוד אם יודה בעבירה. זאת, מאחר שבמחקר נמצא כי הן מגדילות את הסיכון להודאות שווא. ככל שנעשה שימוש בטכניקות מסוג זה, ממליצה הוועדה לתת לכך משקל ממשי בהערכת מהימנות ההודאה, בשים לב לכלל נסיבות העניין, ובכלל זה למאפייני הטכניקה שבה נעשה שימוש ולהשפעת הראיה על הנאשם.
עוד ממליצה הוועדה לקבוע בחקיקה כללים ברורים בכל הנוגע להתנהלות החקירה ומשכה, ולקבוע נוהל שעל פיו המשטרה תיידע חשודים, בכתב ובעל פה, בדבר הזכויות הספציפיות העומדות להם בחקירה. לבסוף, גיבשה הוועדה שורת המלצות הנוגעות להבטחת מימושה של זכות ההיוועצות בסנגור בטרם חקירה, להרחבת התיעוד החזותי-קולי של חקירת חשוד במשטרה, ולעריכת הכשרות בנושא הודאות שווא לגורמים המקצועיים במערכת המשפט ואכיפת החוק.
הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן הוקמה בשנת 2018 במטרה לצמצם את החשש להרשעות שווא בהליך הפלילי ולבחון כלים אפשריים לאיתור הרשעות שווא ולתיקונן. בראש הוועדה עומד שופט בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר, סגנו הוא פרופ' אורן גזל-אייל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ומלבדם חברים בוועדה פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן; רח"ט תביעות במשטרת ישראל, תנ"צ דדו זמיר; הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען; ראש אשכול סמכויות שלטוניות במחלקה הפלילית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים, עו"ד גבריאלה פיסמן; סגן ראש אגף המודיעין והחקירות במשטרת ישראל, תנ"צ יואב תלם; ושר המשפטים לשעבר, פרופ' דוד ליבאי
ז"ל, שהלך לעולמו ימים מספר לאחר ישיבת הוועדה שבה הושלם הטיפול בדוח ביניים זה.