מסמך שמסכם את הטענות בבג"ץ הסבירות. המסמך הוכן על ידי עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח.
בג"ץ מוציא צו על תנאי נגד הדחת יו"ר הדואר, וקובע כי במידה והיו"ר יודח לפני הכרעה בעתירה - הוא יוכל לחזור לתפקיד עד להכרעה.
בן גביר נגד היועמ"שית: הטיעונים על כך שהפרקליטות לא סוגרת את התיק נגדי - היא דרך של היועמ"שית להחזיק בגרוני ולהלך עלי אימים לאורך כהונתי כשר.
יו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן מוסר לבג"ץ את תגובתו לעתירות לפסילת תיקון הסבירות בחוק יסוד השפיטה: "בית המשפט הנכבד נעדר סמכות לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד".
לדברי רוטמן, "המקום לנהל את הדיון בתכנית לתיקון מערכת המשפט בכללותה היא הכנסת וועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. ואכן, נשיאת בית המשפט העליון, הנהלת בתי המשפט ונשיאים קודמים של בית המשפט העליון, הוזמנו למסור עמדתם בפני ועדת חוקה חוק ומשפט ולמגינת הלב בחרו שלא לעשות כן. נדמה, אפוא, שניתן בעניין זה להחיל את דוקטרינת ההשתק, לרבות השתק שיפוטי."
לדברי רוטמן, "המקום לנהל את הדיון בתכנית לתיקון מערכת המשפט בכללותה היא הכנסת וועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. ואכן, נשיאת בית המשפט העליון, הנהלת בתי המשפט ונשיאים קודמים של בית המשפט העליון, הוזמנו למסור עמדתם בפני ועדת חוקה חוק ומשפט ולמגינת הלב בחרו שלא לעשות כן. נדמה, אפוא, שניתן בעניין זה להחיל את דוקטרינת ההשתק, לרבות השתק שיפוטי."
בג"ץ הסבירות | עורך הדין של הממשלה, אילן בומבך, מבקש מבג"ץ להרחיב את זמן הטיעון של הממשלה נגד פסילת תיקון הסבירות בחוק יסוד השפיטה - משעה, לשלוש שעות.
שלום רב,
*הודעה מטעם ייעוץ וחקיקה:*
*לאחר שנים של אי בהירות בפרשנות חוזים: שר המשפטים מקדם תיקון משמעותי שיסייע למגזר העסקי*
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, פרסם להערות הציבור הצעה לתיקון חוק החוזים בעניין פרשנות חוזים עסקיים. התיקון נועד להגביר את הוודאות בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ופרשנותם, וכן לסייע בהפחתת העומס בבתי המשפט.
נושא פרשנות החוזים מעסיק רבות את העוסקים בתחום, בתי המשפט והאקדמיה הישראלית בעשורים האחרונים. האיזון המרכזי בהקשר זה הוא המשקל הניתן ללשון החוזה, אל מול המשקל שניתן לנסיבות המקרה ולערכים כלליים שאינם קשורים לחוזה עצמו. בפסק הדין בעניין ביבי כבישים הבחין בית המשפט העליון בין סוגי חוזים שונים ודרך הפרשנות הנכונה שבה יש לנקוט ביחס לכל סוג חוזה. בית המשפט קבע בפסק הדין כי ביחס לחוזים עסקיים נכון שינתן משקל משמעותי יותר ללשון החוזה.
התיקון המוצע כעת קובע כלל פרשנות ייחודי לחוזים עסקיים, שלפיו חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, למעט במספר סיטואציות שבהן יש קושי לפרש לפי הלשון בלבד שיפורטו בהמשך. זאת בשונה מכלל הפרשנות הקבוע היום בחוק, אשר אינו מבחין בין סוגי החוזים השונים, ואשר קובע שחוזה יפורש הן לפי לשון החוזה והן לפי נסיבות העניין. תכליתו של התיקון המתואר היא להביא לוודאות גדולה יותר בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ולהסתמכות עליהם.
במסגרת בחינת הצורך בתיקון חקיקה, פורסם בחודש מאי קול קורא על ידי משרד המשפטים שהזמין את הציבור להעביר הערותיו. בהמשך לכך, התקיים במשרד המשפטים יום עיון בנושא שאליו הוזמנו גורמים רבים שהעבירו הערותיהם לקול הקורא, וביניהם נציגי אקדמיה, משרדי עורכי דין וגורמים מהמגזר העסקי. הצעת החוק היא פרי של השיח שהתקיים עם כלל הגורמים האמורים.
כאמור, על פי ההצעה, ייקבע כלל פרשנות ייחודי ביחס לחוזים עם מאפיינים עסקיים, שלפיו חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, למעט בנסיבות שיפורטו. לפי הצעת החוק, חוזים עסקיים הם חוזים שנחתמים בין עוסקים שמחזור עסקים השנתי שלהם עולה על 4 מיליון שקלים, או חוזים בעסקאות ששווין מעל חמישה עשר מיליון שקלים. תנאי נוסף להיותו של החוזה חוזה עסקי הוא ששני הצדדים הסתמכו על ייעוץ משפטי בעת עריכת החוזה.
הנחת העבודה היא שהצדדים לחוזים מסוג זה הם מיומנים ומתוחכמים אשר רגילים בעריכת עסקים, בניהול סיכונים ובעריכת חוזים, ומשכך ביחס לחוזים אלה יש להעניק משקל מכריע ללשון החוזה.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כברירת מחדל כי חוזים אלו יפורשו לפי לשון החוזה. כלל זה לא יחול במקרה שפירוש החוזה לפי לשונו יביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, במקרה שיש בחוזה הוראות סותרות, וכן במקרה שבו פירוש החוזה לפי לשונו יביא לכך שאין אפשרות לבצע את החוזה. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בהתאם לעקרון חופש החוזים, הצדדים לחוזים עסקיים יוכלו לקבוע מראש בחוזה כללים אחרים לפירוש החוזה שעל פיהם יפעל בית משפט בעת שסכסוך יגיע לפניו.
הצעת החוק גובשה בסיוע מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: "תזכיר החוק החשוב שמפורסם כעת להערות הציבור לאחר השלמת עבודת מטה מעמיקה ומאומצת נועד לסייע למגזר העסקי בעת עריכת חוזים. מחובתנו לדאוג לביצורו של ערך חופש החוזים, להגביר את הוודאות למגזר העסקי, ולפשט את היכולת לערוך חוזים ולהסתמך עליהם. בנוסף, התיקון אף צפוי להפחית את הדיונים בבתי המשפט ולהפחית דיוני סרק, שכן החוזים יפורשו באופן פשוט ובהיר בהתאם ללשונם. אני מודה למשנה ליועמ"ש (אזרחי) עו״ד כרמית יוליס ולצוותה על עבודתם החשובה בגיבוש תזכיר החוק".
הציבור מוזמן להעביר הערות עד ליום 8/10/2023.
מצ"ב תזכיר החוק: https://www.tazkirim.gov.il/s/law-item/a093Y00001fHRreQAG/%D7%AA%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A1-3-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%922023?language=iw
*הודעה מטעם ייעוץ וחקיקה:*
*לאחר שנים של אי בהירות בפרשנות חוזים: שר המשפטים מקדם תיקון משמעותי שיסייע למגזר העסקי*
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, פרסם להערות הציבור הצעה לתיקון חוק החוזים בעניין פרשנות חוזים עסקיים. התיקון נועד להגביר את הוודאות בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ופרשנותם, וכן לסייע בהפחתת העומס בבתי המשפט.
נושא פרשנות החוזים מעסיק רבות את העוסקים בתחום, בתי המשפט והאקדמיה הישראלית בעשורים האחרונים. האיזון המרכזי בהקשר זה הוא המשקל הניתן ללשון החוזה, אל מול המשקל שניתן לנסיבות המקרה ולערכים כלליים שאינם קשורים לחוזה עצמו. בפסק הדין בעניין ביבי כבישים הבחין בית המשפט העליון בין סוגי חוזים שונים ודרך הפרשנות הנכונה שבה יש לנקוט ביחס לכל סוג חוזה. בית המשפט קבע בפסק הדין כי ביחס לחוזים עסקיים נכון שינתן משקל משמעותי יותר ללשון החוזה.
התיקון המוצע כעת קובע כלל פרשנות ייחודי לחוזים עסקיים, שלפיו חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, למעט במספר סיטואציות שבהן יש קושי לפרש לפי הלשון בלבד שיפורטו בהמשך. זאת בשונה מכלל הפרשנות הקבוע היום בחוק, אשר אינו מבחין בין סוגי החוזים השונים, ואשר קובע שחוזה יפורש הן לפי לשון החוזה והן לפי נסיבות העניין. תכליתו של התיקון המתואר היא להביא לוודאות גדולה יותר בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ולהסתמכות עליהם.
במסגרת בחינת הצורך בתיקון חקיקה, פורסם בחודש מאי קול קורא על ידי משרד המשפטים שהזמין את הציבור להעביר הערותיו. בהמשך לכך, התקיים במשרד המשפטים יום עיון בנושא שאליו הוזמנו גורמים רבים שהעבירו הערותיהם לקול הקורא, וביניהם נציגי אקדמיה, משרדי עורכי דין וגורמים מהמגזר העסקי. הצעת החוק היא פרי של השיח שהתקיים עם כלל הגורמים האמורים.
כאמור, על פי ההצעה, ייקבע כלל פרשנות ייחודי ביחס לחוזים עם מאפיינים עסקיים, שלפיו חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, למעט בנסיבות שיפורטו. לפי הצעת החוק, חוזים עסקיים הם חוזים שנחתמים בין עוסקים שמחזור עסקים השנתי שלהם עולה על 4 מיליון שקלים, או חוזים בעסקאות ששווין מעל חמישה עשר מיליון שקלים. תנאי נוסף להיותו של החוזה חוזה עסקי הוא ששני הצדדים הסתמכו על ייעוץ משפטי בעת עריכת החוזה.
הנחת העבודה היא שהצדדים לחוזים מסוג זה הם מיומנים ומתוחכמים אשר רגילים בעריכת עסקים, בניהול סיכונים ובעריכת חוזים, ומשכך ביחס לחוזים אלה יש להעניק משקל מכריע ללשון החוזה.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כברירת מחדל כי חוזים אלו יפורשו לפי לשון החוזה. כלל זה לא יחול במקרה שפירוש החוזה לפי לשונו יביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, במקרה שיש בחוזה הוראות סותרות, וכן במקרה שבו פירוש החוזה לפי לשונו יביא לכך שאין אפשרות לבצע את החוזה. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בהתאם לעקרון חופש החוזים, הצדדים לחוזים עסקיים יוכלו לקבוע מראש בחוזה כללים אחרים לפירוש החוזה שעל פיהם יפעל בית משפט בעת שסכסוך יגיע לפניו.
הצעת החוק גובשה בסיוע מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: "תזכיר החוק החשוב שמפורסם כעת להערות הציבור לאחר השלמת עבודת מטה מעמיקה ומאומצת נועד לסייע למגזר העסקי בעת עריכת חוזים. מחובתנו לדאוג לביצורו של ערך חופש החוזים, להגביר את הוודאות למגזר העסקי, ולפשט את היכולת לערוך חוזים ולהסתמך עליהם. בנוסף, התיקון אף צפוי להפחית את הדיונים בבתי המשפט ולהפחית דיוני סרק, שכן החוזים יפורשו באופן פשוט ובהיר בהתאם ללשונם. אני מודה למשנה ליועמ"ש (אזרחי) עו״ד כרמית יוליס ולצוותה על עבודתם החשובה בגיבוש תזכיר החוק".
הציבור מוזמן להעביר הערות עד ליום 8/10/2023.
מצ"ב תזכיר החוק: https://www.tazkirim.gov.il/s/law-item/a093Y00001fHRreQAG/%D7%AA%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A1-3-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%922023?language=iw
www.tazkirim.gov.il
אתר החקיקה הממשלתי - תזכיר חוק החוזים (תיקון מס' 3), התשפ"ג-2023
<p>מטרת החוק המוצע היא תיקון סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") שעניינו פרשנות חוזה, לצורך הוספת כלל פרשנות ייחודי לחוזים עסקיים. </p><p>בבסיס תזכיר החוק ניצבת התפיסה כי בחוזים אלו מדובר בצדדים מיומנים ומתוחכמים אשר רגילים בעריכת…
פרסום ראשון | בית המשפט קובע כי יש לברר עובדתית האם היו חקירות נגד נתניהו בתיק 3000 ללא אישור יועמ"ש ובניגוד לחוק יסוד הממשלה.
לפרסום: https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1037284
לפרסום: https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1037284
www.maariv.co.il
בית המשפט: לברר עובדתית אם הייתה חקירה נגד נתניהו בתיק 3000 | פרסום ראשון
<<<
*סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין:*
הדיון שמתקיים היום בבית המשפט העליון, בחוסר סמכות מוחלט, הוא פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובמעמד הכנסת. גם נשיאי ושופטי העליון לדורותיהם הסכימו כולם - העם הוא הריבון, ורצונו מתבטא בחוקי היסוד אותם מחוקקת הכנסת. עצם הדיונים באפשרות לפסול חוקי יסוד, שהם ראש הפירמידה החוקית בישראל, ובאפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, הם פגיעה אנושה בשלטון העם.
בית המשפט, ששופטיו בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ובלי פרוטוקול, מציב את עצמו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל לחוק. מצב זה מנוגד לחלוטין לדמוקרטיה. משמעותו בית משפט ללא איזונים ובלמים כלל. שליט יחיד. לא עוד שלטון העם.
הטענה שבה מצדיק בית המשפט את הדיון בפסילת חוקי יסוד היא שעליו למנוע חוקי יסוד שמנענעים את אמות הספים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אך מה שבאמת מזעזע את אמות הסיפים של הדמוקרטיה בישראל הוא הדיון שמקיים היום בית המשפט.
עד היום, חרף אקטיביזם שיפוטי בעייתי ביותר, היה לפחות בסיס אחד מוסכם - בית המשפט כיבד את חוקי היסוד. זהו הבסיס ששמר על הדמוקרטיה בישראל. האחריות לשמור על הבסיס המשותף הזה מונחת לפתחו של בית המשפט.
הדיון שמתקיים היום בבית המשפט העליון, בחוסר סמכות מוחלט, הוא פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובמעמד הכנסת. גם נשיאי ושופטי העליון לדורותיהם הסכימו כולם - העם הוא הריבון, ורצונו מתבטא בחוקי היסוד אותם מחוקקת הכנסת. עצם הדיונים באפשרות לפסול חוקי יסוד, שהם ראש הפירמידה החוקית בישראל, ובאפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, הם פגיעה אנושה בשלטון העם.
בית המשפט, ששופטיו בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ובלי פרוטוקול, מציב את עצמו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל לחוק. מצב זה מנוגד לחלוטין לדמוקרטיה. משמעותו בית משפט ללא איזונים ובלמים כלל. שליט יחיד. לא עוד שלטון העם.
הטענה שבה מצדיק בית המשפט את הדיון בפסילת חוקי יסוד היא שעליו למנוע חוקי יסוד שמנענעים את אמות הספים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אך מה שבאמת מזעזע את אמות הסיפים של הדמוקרטיה בישראל הוא הדיון שמקיים היום בית המשפט.
עד היום, חרף אקטיביזם שיפוטי בעייתי ביותר, היה לפחות בסיס אחד מוסכם - בית המשפט כיבד את חוקי היסוד. זהו הבסיס ששמר על הדמוקרטיה בישראל. האחריות לשמור על הבסיס המשותף הזה מונחת לפתחו של בית המשפט.
היום בשעה 9:00 יתחיל הדיון בבג"ץ בפני הרכב השופטים הגדול ביותר שהיה מקום המדינה.
15 שופטים יתכנסו, ויקיימו דיון לגבי פסילת התיקון השלישי לחוק יסוד השפיטה המבטל את עילת הסבירות.
אם בג"ץ יחליט לפסול חוק יסוד, זאת תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שכזה דבר קורה.
הדיון היום הוא בין הדיונים ההיסטוריים והחשובים ביותר שהיו איי פעם בבית המשפט העליון. פסק הדין שיצא מהדיון הזה יהיה בין פסקי הדין החוקתיים החשובים ביותר.
*טיפ לצפייה בדיון:* עמדות הצדדים ידועות. העותרים והיועצת המשפטית לממשלה מבקשים לפסול את חוק היסוד - בעוד הכנסת והממשלה מתנגדים למעורבות של בג"ץ גם בחוקי יסוד.
לכן, הטיעונים של הצדדים לא כל כך מעניינים. מה שבעיקר מעניין וכדאי לשים אליו לב במהלך הדיון, הוא הערות השופטים. כל שופטי בית המשפט העליון יושבים בהרכב והדיון צפוי לארוך שעות ארוכות. נראה שיהיו אמירות לא מעטות, שיוכלו ללמד אותנו מה השופטים חושבים.
מצורף קישור לצפייה ישירה בדיון בבג"ץ הסבירות:
https://www.youtube.com/live/prX5ctVAI1w?si=v6-fNQmcLO_ayaM4
15 שופטים יתכנסו, ויקיימו דיון לגבי פסילת התיקון השלישי לחוק יסוד השפיטה המבטל את עילת הסבירות.
אם בג"ץ יחליט לפסול חוק יסוד, זאת תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שכזה דבר קורה.
הדיון היום הוא בין הדיונים ההיסטוריים והחשובים ביותר שהיו איי פעם בבית המשפט העליון. פסק הדין שיצא מהדיון הזה יהיה בין פסקי הדין החוקתיים החשובים ביותר.
*טיפ לצפייה בדיון:* עמדות הצדדים ידועות. העותרים והיועצת המשפטית לממשלה מבקשים לפסול את חוק היסוד - בעוד הכנסת והממשלה מתנגדים למעורבות של בג"ץ גם בחוקי יסוד.
לכן, הטיעונים של הצדדים לא כל כך מעניינים. מה שבעיקר מעניין וכדאי לשים אליו לב במהלך הדיון, הוא הערות השופטים. כל שופטי בית המשפט העליון יושבים בהרכב והדיון צפוי לארוך שעות ארוכות. נראה שיהיו אמירות לא מעטות, שיוכלו ללמד אותנו מה השופטים חושבים.
מצורף קישור לצפייה ישירה בדיון בבג"ץ הסבירות:
https://www.youtube.com/live/prX5ctVAI1w?si=v6-fNQmcLO_ayaM4
YouTube
דיון בבית המשפט העליון בעתירות נגד תיקון מס' 3 לחוק היסוד: השפיטה בעניין עילת הסבירות
*ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה יאיר לפיד:*
*בג"ץ לא ידון הבוקר בחוק יסוד*
--
כל הויכוח על השאלה "האם מותר לבג"ץ לפסול חוקי יסוד" לא תקף במקרה הזה.
זה לא חוק יסוד.
זה אפילו לא דומה לחוק יסוד.
11 שנה אני חבר כנסת. הייתי ראש ממשלה ושר, אני אפילו בנו של שר משפטים לשעבר. אני יודע איך נראה חוק יסוד, אני יודע איך מחוקקים אותו. "התיקון לחוק יסוד השפיטה" שעולה היום לדיון בבג"ץ הוא לא חוק יסוד. הוא מסמך חסר אחריות שמישהו כתב עליו "חוק יסוד" ומאז הם דורשים שיתייחסו אליו כמו אל כתבי הקודש.
בג"ץ ידון הבוקר בחוק שהוא הצעה פרטית עקומה ובריונית של שמחה רוטמן, שלא עברה בכלל בממשלה, שנוהלה בהליך אלים, חפוז, רשלני, צעקני, נטול בלמים, שבינו לבין חקיקה של חוקי יסוד אין שום קשר. על החקיקה הזו לא שווה ללכת למריבה לאומית. מי שרוצה שיתייחסו לחוקי יסוד בחרדת קודש, שיתחיל בלחוקק אותם כמו שצריך.
בג"ץ לא צריך להכנס למהות החוק. הוא צריך רק להגיד לממשלה: "את רוצה שלא נדון בחוקי יסוד? אז תחוקקי אותם כמו שצריך'." יש לחוקי יסוד פרוצדורה. יש איזה מינימום של כבוד שמגיע לתהליך. המינימום הזה לא התקיים. אפילו לא קרוב.
אם זה היה חוק יסוד אמיתי, הייתי בבעיה. היה לי קשה הרבה יותר עם השאלה "האם אתה חושב שבג"ץ יכול לדון בחוקי יסוד?" הייתי צריך לענות תשובה ארוכה, מורכבת, הנוגעת ליסודות השיטה הישראלית, למתח המובנה בין הרשויות, לשאלה מהי בדיוק "מדינה יהודית דמוקרטית". החוק הזה חוסך לי את הבעיה. הוא לא קשור לויכוח. הוא לא באמת חוק יסוד.
*בג"ץ לא ידון הבוקר בחוק יסוד*
--
כל הויכוח על השאלה "האם מותר לבג"ץ לפסול חוקי יסוד" לא תקף במקרה הזה.
זה לא חוק יסוד.
זה אפילו לא דומה לחוק יסוד.
11 שנה אני חבר כנסת. הייתי ראש ממשלה ושר, אני אפילו בנו של שר משפטים לשעבר. אני יודע איך נראה חוק יסוד, אני יודע איך מחוקקים אותו. "התיקון לחוק יסוד השפיטה" שעולה היום לדיון בבג"ץ הוא לא חוק יסוד. הוא מסמך חסר אחריות שמישהו כתב עליו "חוק יסוד" ומאז הם דורשים שיתייחסו אליו כמו אל כתבי הקודש.
בג"ץ ידון הבוקר בחוק שהוא הצעה פרטית עקומה ובריונית של שמחה רוטמן, שלא עברה בכלל בממשלה, שנוהלה בהליך אלים, חפוז, רשלני, צעקני, נטול בלמים, שבינו לבין חקיקה של חוקי יסוד אין שום קשר. על החקיקה הזו לא שווה ללכת למריבה לאומית. מי שרוצה שיתייחסו לחוקי יסוד בחרדת קודש, שיתחיל בלחוקק אותם כמו שצריך.
בג"ץ לא צריך להכנס למהות החוק. הוא צריך רק להגיד לממשלה: "את רוצה שלא נדון בחוקי יסוד? אז תחוקקי אותם כמו שצריך'." יש לחוקי יסוד פרוצדורה. יש איזה מינימום של כבוד שמגיע לתהליך. המינימום הזה לא התקיים. אפילו לא קרוב.
אם זה היה חוק יסוד אמיתי, הייתי בבעיה. היה לי קשה הרבה יותר עם השאלה "האם אתה חושב שבג"ץ יכול לדון בחוקי יסוד?" הייתי צריך לענות תשובה ארוכה, מורכבת, הנוגעת ליסודות השיטה הישראלית, למתח המובנה בין הרשויות, לשאלה מהי בדיוק "מדינה יהודית דמוקרטית". החוק הזה חוסך לי את הבעיה. הוא לא קשור לויכוח. הוא לא באמת חוק יסוד.
הדיון מתחיל עוד 5 דקות. מוזמנים להצטרף לשידור החי.
שיהיה בהצלחה למדינת ישראל.
שיהיה בהצלחה למדינת ישראל.