*סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, בנאומו כעת במליאת הכנסת:*

״כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר התריע כבר לפני שנים על הסכנה הטמונה בגישתו של הנשיא בדימוס ברק בנושא הסבירות, ואני מצטט:

״אם התיאוריה, המאפשרת דיון בערכאות השיפוט בכל עניין, תתממש באופן תדיר, היינו:
אם כל נושא - החל מן התקציב לפריטיו וכלה בבניית שיכונים, מטוסים וטנקים - יוכרע בפורום השיפוטי לפי מבחני החוקיות הפורמאלית או לפי מבחני סבירות שבית המשפט חורץ את הדין לגביהם, יהיה בכך כדי ליצור ריכוז סמכויות, שיבטל, הלכה למעשה, את יכולת התיפקוד של הרשויות האחרות״.

גם המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, מנחם אלון, אמר דברים ברורים, אפילו חריפים מאוד באשר לעילת הסבירות.

הוא כינה את פסקי הדין המבוססים על סבירות במילים הקשות הבאות: "אותם נושאים ופסקי-דין שעניינם נושאים פוליטיים, צבאיים ומדיניים מובהקים שבהם מכריע חברי בשימושו בעקרון הסבירות ובמתחם הסבירות".

כלומר, המשנה לנשיא אלון קובע שהשימוש בסבירות הופך את בית המשפט למי שמכריע בנושאים שהם פוליטיים, צבאיים ומדיניים מובהקים, כאלה שמסורים לסמכות הממשלה.

המשנה לנשיא בדימוס אלון לא אמר זאת סתם כך. כי שימוש בעילת הסבירות לא רק שהוא עניין של השקפת עולם ולא עניין משפטי, אלא הוא מאפשר לשופט לעשות עוד דבר שאין לו מקום בבית המשפט: לקבל החלטה שאין לה שום נימוקים, שום קריטריונים. האם זה סביר, או לא סביר. על פי מה בדיוק? לפי איזה מדד?״

״איפה בית הספר לסבירות שבו אפשר ללמוד מה סביר? יש מקום כזה? ברור שאין!

אם היה בית ספר כזה אני הייתי רץ ללמוד. הייתי הראשון שהיה נרשם. מי לא רוצה להיות האדם הסביר?

אבל אין דבר כזה ולא יכול להיות דבר כזה. כי סבירות זה השקפת עולם. זה לא דיני חוזים זה לא דיני ראיות, זה לא עניין משפטי.

אני רוצה לומר יותר מזה – מי בכלל אמר שמה שסביר בעיני השופטים זה בכלל הדבר ההגיוני לעשות? מי קבע שהעמדות האישיות שלהם יותר טובות מאלה של השרים?״

״אני מבקש לשוב ולפנות מכאן דווקא למי שחושש מהתיקון הזה ולומר באחריות:
אנחנו הולכים בדרך זהירה מאוד.

אנחנו לא מבטלים את עילת הסבירות אלא מצמצמים את השימוש בה, באופן שהשקפת עולמם של שופטים בודדים לא תבוא במקום הכרעת העם.

כמובן, אם הממשלה או שר יפעלו באופן בלתי חוקי, ללא סמכות, בניגוד עניינים, בהליך לא תקין, בכל המקרים האלה בית המשפט יכול ויוכל להתערב.
התיקון שאנחנו עושים מבוסס על עקרונות שהתווה כבוד שופט בית המשפט העליון סולברג, ברוח הגישה של נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר ושל המשנה לנשיא בדימוס מנחם אלון.

לכן, אין שום סיבה לחשוש מהתיקון הזה. יש הרבה סיבות לראות בו צעד חשוב בהשבת האיזון בין רשויות השלטון ובכיבוד רצון הבוחר.״

״אני יודע שרוב מוחלט של הציבור רוצה בתיקונים במערכת המשפט. לכן *אפשר לגבש הסכמה רחבה.*

אני מקווה שהכנסת תצביע היום בעד הצעת החוק הזו, ותוכיח שיש מחוקקים בירושלים.

*אני מקווה שנדע לנצל את חודשי פגרת הכנסת כדי לשבת לשיחות רציניות, באופן ישיר, ללא צורך במתווכים, כדי להשיג הסכמה באשר למכלול מרכיבי הרפורמה.*

דלתי הייתה ונשארה פתוחה לרווחה.

אני שב וקורא לך יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד ולך חבר הכנסת בני גנץ, ולכל אחת ואחד מראשי סיעות האופוזיציה, יש בפנינו פגרה ארוכה, בואו ננצל אותה.״

״זו הזדמנות עבורי לומר כמה מילים לחבריי בקואליציה ולרוב אזרחי ישראל, אשר נתנו וממשיכים לתת לי גיבוי ותמיכה מרגשים במאמץ המשותף שלנו לתקן עוולות היסטוריות ארוכות שנים.

אנחנו עושים היום צעד ראשון וחשוב בכיוון הנכון.

יש לכל אחת ואחד מכם חלק חשוב בשינוי שייחלנו לו שנים רבות ושאני מקווה שבתום ההצבעה ייכתב היום גם בספר החוקים של מדינת ישראל.

חברות וחברי הכנסת, אני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק, אני קורא לכם להצביע היום בעד הדמוקרטיה.״

הכנסת מצביעה ברגעים אלה על חוק הסבירות, לאחר שכל ההסתייגויות נדחו.

מוזמנים לצפות בשידור חי:
https://www.youtube.com/live/von6-yjUWf8?feature=share

שר הביטחון גלנט הצביע בעד חוק הסבירות.

האופוזיציה אינה נוכחת במליאה. בעוד רגעים ספורים חוק הסבירות יעבור בכנסת.

חוק הסבירות עבר בקריאה שלישית.

64 בעד.

0 מתנגדים.

עכשיו תתחיל המערכה המשפטית בעתירות לבג"ץ לביטול חוק הסבירות.

היסטוריה בכנסת: חוק הסבירות עבר ברוב של 64 חברי כנסת

הנאום של יריב לוין לאחר העברת חוק הסבירות בקריאה שלישית בכנסת

הנאום של שמחה רוטמן ואמיר אוחנה לאחר ביטול עילת הסבירות

*ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה יאיר לפיד:*

זה יום עצוב. יום של חורבן הבית. יום של שנאת חינם.
אני מסתכל על הקואליציה חוגגת ושואל, מה אתם חוגגים? את זה שאתם מפרקים את המדינה היהודית שיש לנו? את זה שאנשים ששירתו יחד במילואים שלושים שנה מבטלים את המפגש השנתי כי הם יודעים שזה ייגמר רע?

הממשלה הקיצונית הזו מתחבקת ומצטלמת כדי לחגוג את הרגע שבו הם גרמו לזה שכבר לא אנשים אחים אנחנו. חוגגים את הרגע שבו הצליחו לזרוק לפח האשפה של ההיסטוריה את כל מה שמחבר בינינו.

ראינו היום מופע חולשה של נתניהו שלא היה כדוגמתו מעולם. אין ראש ממשלה בישראל. נתניהו הפך לבובה על חוט של קיצונים משיחיים.

פגשתי השבוע רופאה צעירה, עובדת במיון ילדים, יש לה ארבעה ילדים משלה. דיברה איתי בכאב על זה שהיא כבר לא בטוחה שהעתיד שלה הוא כאן. ברכותי לקואליציה - ניצחתם אותה.

בדמוקרטיה לפעמים אתה מפסיד ולפעמים אתה מנצח. כולנו מקבלים את זה. אלא שמה שקרה פה היום הוא לא במסגרת הדמוקרטיה. זה משהו אחר. זו שבירה מוחלטת של כללי המשחק.

הכללים ברורים – או שהם היו ברורים שבעים וחמש שנה – לממשלה ולקואליציה מותר להחליט לאיזה כיוון המדינה הולכת, אבל היא לא יכולה לבטל את אופי המדינה. היא לא יכולה להחליט שישראל היא כבר לא דמוקרטיה, לא ברוב של 64, ולא ברוב של 80, וגם לא ברוב של 119.

זו משמעות החוק שעבר היום. ביטול האיזונים והבלמים, ביטול הפרדת הרשויות, ביטול שומרי הסף, ביטול כל המנגנון החיסוני של הדמוקרטיה הישראלית. זה לא נצחון של הקואליציה – זו תבוסתה של הדמוקרטיה הישראלית.

אנחנו לא נוותר להם. אנחנו לא נכנע. אנחנו לא ניתן להם להפוך את ישראל למדינה פגומה, לא דמוקרטית, שמנוהלת בידי שנאה וקיצוניות.

לא הם יחליטו מתי מסתיים המאבק שלנו, אנחנו נחליט. לא הקיצוניים יקבעו באופן חד צדדי איך נראה העתיד של הילדים שלנו. הם שלנו, ואנחנו נחליט. לא הם יקבעו באופן חד צדדי איך תיראה מדינת ישראל, זו החלטה שנעשה ביחד - בממשלה הבאה. בממשלת הרוב הישראלי, שתשאיר בחוץ את המיעוט הקיצוני.

הממשלה הזו יכולה לנצח את הקרב, אבל לא את המלחמה. ישראל לא תהפוך להונגריה ולא לפולין. זה לא יילך.

כבר מחר בבוקר אנחנו נעתור לבג"ץ נגד החקיקה הנפסדת הזו, נגד הביטול החד צדדי של האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל, ונגד הדרך האנטי-דמוקרטית והדורסנית שבה נוהל

פרופ' אייל גרוס אומר למעריב כי במקרה של משבר חוקתי, כאשר הממשלה ובית המשפט יתנו הוראות הפוכות, המשטרה והצבא יצטרכו להקשיב לבית המשפט - ולא לממשלה.

עמדתו של גרוס רלוונטית "כל עוד בית המשפט באמת עצמאי".

מצורפת העתירה שהתנועה לאיכות השלטון הגישה לבג"ץ בדרישה לבטל את חוק הסבירות

בג"ץ 5658/23

מצורפת העתירה שהתנועה הדמוקרטית האזרחית ודרכנו הגישו לבג"ץ בדרישה לבטל את חוק הסבירות

בג"ץ 5661/23