הכרעת הדין המלאה

היועמ"שית נגד הישיבה שראש הממשלה נתניהו זימן בנוגע לפעילות המשטרה בקשר למחאה נגד הרפורמה המשפטית:

"דווקא בעת מחאה נגד מדיניות הממשלה ושריה, על הממשלה להקפיד הקפדה יתרה להימנע מפעולות שיש בהן כדי להתפרש כניסיון להשפיע באופן לא לגיטימי על שיקול הדעת המקצועי של גורמי אכיפת החוק".

שר המשפטים יריב לוין מגיב ליועמ"שית: "זכות המחאה במסגרת החוק היא מקודשת ואינה נתונה לשום ויכוח, אבל הפרות חוק מאסיביות והסתה לאלימות ולאי ציות לחוק, מחייבות מדיניות אכיפה ברורה ואחידה".

המדינה מצהירה לבג"ץ באופן רשמי כי ישנה חשיבות מדינית בנוכחות ישראלית ביישוב חומש, וכי היא מתכננת להסדיר את ההתיישבות היהודית בחומש.

מאז גירוש גוש קטיף וצפון השומרון, במשך שנים, ראשי ההתיישבות אמרו "חומש תחילה". אכן. חזרנו לחומש. זאת רק ההתחלה.

פרסום ראשון: תלמיד ישיבת חומש הורשע בהפרת חוק ההתנתקות, אך לאחר ביטול החוק בית המשפט קבע כי תלמיד הישיבה לא ירצה את עונשו - וכי הרישום הפלילי נגדו יימחק, זאת בניגוד לעמדת המשטרה.

עו"ד משה פולסקי מחוננו: "אין כל פשר להתנהלות המאשימה לאחר ביטול החוק".

לפרסום המלא:
https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1021253

פרסום ראשון: התנהלות רשלנית במיוחד של המשטרה הביאה לזיכוי אדם שנאשם בתקיפת שוטר ברכבת הקלה בירושלים, לאחר שלא שם רסן על הפה של הכלב שלו.

המשטרה לא תפסה את הצילומים מהרכבת הקלה לפני שהם נמחקו, והצילומים שהיא כן תפסה נשמרו על מחשב שתוכנו נמחק - ודיסק הגיבוי של התיעוד נעלם.

הפרקליטות קיבלה אישור מיוחד(!) והגישה את כתב האישום למעלה משנתיים(!) לאחר האירוע.

עו"ד מתניאל בן שטרית מהסניגוריה הציבורית ניהל את ההגנה של הנאשם, אשר מתפרשת על פני למעלה מ-300 עמודים, כאשר בסוף השופט החליט לזכות את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו.

השופט פולוק כתב כי: "מצב זה היה נמנע, אילו משטרת ישראל לא הייתה גורמת להיווצרות מחדלי חקירה מיותרים וחמורים שפגעו פגיעה ממשיים ובלתי צודקים ביכולתו של הנאשם להתגונן ואילו המאשימה מצידה הייתה מבינה את חומרת הפגיעה בנאשם".

לפרסום המלא: https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1021231

ראש לשכת עורכי הדין עו״ד עמית בכר: "ברגע שניתן לפוליטיקאים לקבל את ההחלטה, זה מבוא לכאוס! זה מבוא לדיקטטורה. כל עוד שההחלטות הן רק של אנשי מקצוע, של המפכ״ל ושל היועצת המשפטית לממשלה - הציבור יכול לסמוך על זה, שהשיקולים הם ענייניים. אם הממשלה תחליט מתי מפגינים נגדה כמה, מתי פותחים צירים, מתי לא פותחים צירים, מתי מאפשרים להפגין ליד בתים, מתי לא מאפשרים להפגין ליד בתים אז אנחנו נהיה במקום רע מאוד ולא דמוקרטי.
חייבים לנתק את הפוליטיקאים מהדבר הזה.
אני מחזק את ידיה של היועמ״שית לפעול באופן מקצועי, להימנע ולחסום כל שיקול פוליטי. לשכת עורכי הדין מאחוריה ותמשיך להיות מאחוריה גם אם היא תורה על הגשת כתבי אישום וגם אם היא תימנע".

ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר קורא לציבור עורכי הדין להתאסף מחר בבית המשפט המחוזי בתל אביב לשביתת מחאה והפגנה "נגד הצבעת הכנסת לביטול עילת הסבירות ונגד התקפות חסרות הרסן על היועצת המשפטית לממשלה".

אלי ציפורי ואבי וייס יועמדו לדין בכפוף לשימוע בגין הטרדה לכאורה של עדת התביעה בתיק 1000 הדס קליין. ההחלטה התקבלה על דעת פרקליט המדינה.

*סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, בנאומו במליאת הכנסת:*

"החוק שמובא היום לקריאה ראשונה מחזיר את ישראל לשורת העמים הדמוקרטים ומיישר קו עם מה שנהוג בעולם הדמוקרטי כולו. הממשלה לא נמצאת מעל החוק. היא חייבת לפעול אך ורק במסגרת החוק. על פי הסמכויות המוקנות לה, בהליך תקין, ללא ניגוד עניינים.

כל פעולה שאינה נעשית באופן הזה, ואני מדגיש - כל פעולה, הייתה ותמשיך להיות נתונה לביקורת שיפוטית מלאה. באותה מידה, יש לממשלה גם סמכויות ובצידן אחריות. היא נבחרה כדי לקבוע מדיניות ולהביא לביצועה.

כאשר הממשלה פועלת במסגרת סמכויותיה, במסגרת החוק, ללא ניגוד עניינים ובהליך תקין, יש לאפשר לה לבצע את מדיניותה. מצב שבו שופטים, או כל גורם אחר שאינו נבחר, שמים את מה שסביר בעיניהם, את עמדתם האישית, הסובייקטיבית, לא פעם אפילו הפוליטית, מעל מה שהיה סביר בעיני אזרחי ישראל בבחירות, הוא מצב שאין לקבלו. זה מצב שחותר תחת הבסיס של המשטר הדמוקרטי ותחת העיקרון המקודש שהציבור בוחר את נבחריו כדי שהם יפעלו למימוש השקפת העולם של הבוחרים. למימוש מה שהבוחרים חושבים שהוא סביר."

הנאום המלא

‏החוק לצמצום עילת הסבירות עבר כעת בכנסת בקריאה ראשונה. החוק יעבור לוועדת החוקה להכנתו לקריאה שנייה ושלישית.

64 בעד
56 נגד

היועמ"שית בחוות דעת על ההפגנות המתוכננות בנתב"ג: "נקודת המוצא היא שנתב"ג הוא מרחב ציבורי ועל כן לכל אדם הזכות לחופש הביטוי וההפגנה גם במרחב זה".

ראש לשכת עורכי הדין עו״ד עמית בכר בהפגנה מול בית המשפט בתל אביב:

"לכנסת אין מנדט לשנות את חוקי המשחק. אין לזה בסיס משפטי ואין לזה לגיטימציה מהציבור.

אם יהיה צורך נשבית את ביתי המשפט. אם בית המשפט לא יפעל בשירות הציבור לא נוכל כעורכי דין לבצע את עבודתנו בבית המשפט".