משפט נתניהו | בום!💥
לפני כשנתיים פרסמתי לראשונה באתר סרוגים כי מבקר המדינה ומשרד המשפטים התנגדו למסירת מסמכים שיכולים לשפוך אור על החלטות נתניהו בתיק 4000.
העיתונאי אלי ציפורי הגיש עתירה לגילוי המסמכים באמצעות עו"ד אביעד ויסולי, וזו נדחתה.
בדיון היום הוצג אחד מהמסמכים שיצאו ממשרד המשפטים אל מבקר המדינה, והראו בזמן אמת מה עמדת משרד המשפטים.
מדובר במסמך של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט ציבורי מנהלי, דינה זילבר, שנשלח אל מבקר המדינה בעניין אישור עסקת בזק יס.
עכשיו בואו תראו מה כתוב באותו מכתב שסרבו למסור.
דינה זילבר במכתב: "מדובר בעניינים שונים שבהם הובהר לנו כי מעורבותו של ראש הממשלה ושר התקשורת התמצתה במסמכים שהועברו לעיונו על בסיס המלצות כתובות.
אמנם כמו כל נושא שמטופל על ידי שר, יש להניח כי השר עיין בהמלצות ואישר אותן לפי שיקול דעתו, אך השתלשלות העניינים והעובדה שהשר כלל לא מעורב בגיבוש העמדה ואף לא מצא לנכון להעיר הערות על העמדה שגובשה ללא מעורבותו - מעמידים את הדברים באור אחר".
בהמשך נכתב כי "ההחלטות בעניין שינוי האחזקות ותיקון רישיון יס - התקבלו לאחר תהליך שהחל לפני כניסת ראש הממשלה ושר התקשורת לתפקיד".
כבר בערב פתיחת משפט נתניהו, עת פרסמתי את קיום המסמך הזה, ומסמכים נוספים, נאמר לי על ידי גורם משפטי בסביבת ראש הממשלה לשעבר על חשיבות המכתבים ואת תרומתם להגנת נתניהו: "עצם העובדה שכשהסתכלו על הפרשה בלי עדי מדינה כאלה ואחרים, אלא על ההחלטות עצמן ובחנו במשקפיים מקצועיות האם הן תקינות או לא, והגיעו למסקנה כי מבחינה מקצועית החלטות ראש הממשלה היו תקינות ולא נפל בהן רבב זהו דבר משמעותי".
בטרם הפרסום שלי על העתירה של אלי ציפורי, המסמכים הללו לא הועברו לידי סנגורי נתניהו.
מעט לאחר הפרסום, צרור דפים הגיע אל הסנגורים - בהם גם המסמך הזה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה - לפיו נתניהו לא היה מעורב באישור עסקת בזק יס, למעט החתימה שלו על בסיס המלצות הגורמים המקצועיים.
לעולם לא אשכח את המלחמה של משרד מבקר המדינה נגד פרסום הכתבה, לחצים חסרי תקדים על כלל הגורמים במערכת סרוגים לעצור את הפרסום.
זה המקום לציין לטובה את מערכת סרוגים המקצועית שלא התכופפה בפני הלחצים, ודאגה שאפרסם את הכתבה החשובה הזאת.
זה גם המקום לציין לטובה את אלי ציפורי שעתר לבית המשפט באמצעות עו"ד אביעד ויסולי.
זה גם המקום להצטער על עמדת מבקר המדינה ומשרד המשפטים - ולהוקיע פעם נוספת את פסיקתו של השופט אברהם רובין נגד מסירת המסמכים.
עריכה והוספה: לדברי גורמים בפרקליטות המסמך אינו משקף את המציאות במלואה, כיוון שלדבריהם דינה זילבר גיבשה את העמדה כאשר לא הייתה מודעת לכלל העובדות - ויוצגו לכך ראיות בהמשך המשפט.
כך או כך, מדובר במסמך חשוב מאוד.
למי שמעוניין לקרוא את הכתבה המקורית באתר סרוגים, אפשר ללחוץ ממש כאן.
לפני כשנתיים פרסמתי לראשונה באתר סרוגים כי מבקר המדינה ומשרד המשפטים התנגדו למסירת מסמכים שיכולים לשפוך אור על החלטות נתניהו בתיק 4000.
העיתונאי אלי ציפורי הגיש עתירה לגילוי המסמכים באמצעות עו"ד אביעד ויסולי, וזו נדחתה.
בדיון היום הוצג אחד מהמסמכים שיצאו ממשרד המשפטים אל מבקר המדינה, והראו בזמן אמת מה עמדת משרד המשפטים.
מדובר במסמך של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט ציבורי מנהלי, דינה זילבר, שנשלח אל מבקר המדינה בעניין אישור עסקת בזק יס.
עכשיו בואו תראו מה כתוב באותו מכתב שסרבו למסור.
דינה זילבר במכתב: "מדובר בעניינים שונים שבהם הובהר לנו כי מעורבותו של ראש הממשלה ושר התקשורת התמצתה במסמכים שהועברו לעיונו על בסיס המלצות כתובות.
אמנם כמו כל נושא שמטופל על ידי שר, יש להניח כי השר עיין בהמלצות ואישר אותן לפי שיקול דעתו, אך השתלשלות העניינים והעובדה שהשר כלל לא מעורב בגיבוש העמדה ואף לא מצא לנכון להעיר הערות על העמדה שגובשה ללא מעורבותו - מעמידים את הדברים באור אחר".
בהמשך נכתב כי "ההחלטות בעניין שינוי האחזקות ותיקון רישיון יס - התקבלו לאחר תהליך שהחל לפני כניסת ראש הממשלה ושר התקשורת לתפקיד".
כבר בערב פתיחת משפט נתניהו, עת פרסמתי את קיום המסמך הזה, ומסמכים נוספים, נאמר לי על ידי גורם משפטי בסביבת ראש הממשלה לשעבר על חשיבות המכתבים ואת תרומתם להגנת נתניהו: "עצם העובדה שכשהסתכלו על הפרשה בלי עדי מדינה כאלה ואחרים, אלא על ההחלטות עצמן ובחנו במשקפיים מקצועיות האם הן תקינות או לא, והגיעו למסקנה כי מבחינה מקצועית החלטות ראש הממשלה היו תקינות ולא נפל בהן רבב זהו דבר משמעותי".
בטרם הפרסום שלי על העתירה של אלי ציפורי, המסמכים הללו לא הועברו לידי סנגורי נתניהו.
מעט לאחר הפרסום, צרור דפים הגיע אל הסנגורים - בהם גם המסמך הזה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה - לפיו נתניהו לא היה מעורב באישור עסקת בזק יס, למעט החתימה שלו על בסיס המלצות הגורמים המקצועיים.
לעולם לא אשכח את המלחמה של משרד מבקר המדינה נגד פרסום הכתבה, לחצים חסרי תקדים על כלל הגורמים במערכת סרוגים לעצור את הפרסום.
זה המקום לציין לטובה את מערכת סרוגים המקצועית שלא התכופפה בפני הלחצים, ודאגה שאפרסם את הכתבה החשובה הזאת.
זה גם המקום לציין לטובה את אלי ציפורי שעתר לבית המשפט באמצעות עו"ד אביעד ויסולי.
זה גם המקום להצטער על עמדת מבקר המדינה ומשרד המשפטים - ולהוקיע פעם נוספת את פסיקתו של השופט אברהם רובין נגד מסירת המסמכים.
עריכה והוספה: לדברי גורמים בפרקליטות המסמך אינו משקף את המציאות במלואה, כיוון שלדבריהם דינה זילבר גיבשה את העמדה כאשר לא הייתה מודעת לכלל העובדות - ויוצגו לכך ראיות בהמשך המשפט.
כך או כך, מדובר במסמך חשוב מאוד.
למי שמעוניין לקרוא את הכתבה המקורית באתר סרוגים, אפשר ללחוץ ממש כאן.
סרוגים
משפט נתניהו: האם המבקר ומשרד המשפטים מסתירים מסמכים קריטיים?
מבקר המדינה ומשרד המשפטים התנגדו למסירת מסמכים שלטענת גורמים משפטיים יכולים לשפוך אור על החלטות נתניהו בתיק 4000. מדוע מסתירים את המסמכים מהציבור ואף מפרקליטי נתניהו?
תשובת המשנה ליועמ"ש לשעבר, דינה זילבר, למבקר המדינה בעניין פעולות נתניהו בתיק 4000.
עו"ד אביעד ויסולי מגיב לפרסום המכתב של המשנה ליועמ"ש זילבר: מבקר המדינה, אשר פתח בבדיקת העיסקה בעקבות כתבה בעיתון "הארץ" בנוגע לחשד לניגוד עניינים בין נתניהו ואלוביץ', פרסם חלקים ממכתב משרד המשפטים אך הסתיר ביודעין את החלק המהותי במכתב זילבר שפרסם היום אברהם בלוך.
משרד מבקר המדינה והפרקליטות נלחמו בנו בשיניים ובציפורניים, בכל הערכאות, תוך החלפת גרסאות חדשות לבקרים, כדי למנוע את הפרסום.
בתי המשפט, כולל בית המשפט העליון, מנעו את גילוי המסמכים לציבור כל פעם בתירוץ אחר. ולא בכדי.
אם המכתב של זילבר, המזכה את נתניהו מכל אשמה בפרשת בזק, היה מתפרסם, מנדלבליט לא היה מעז להגיש כתב אישום נגד נתניהו בתיק 4000.
פרשת משפטים. בושה - לפרקליטות, ליועמ"ש, למבקר המדינה ולבתי המשפט.
משרד מבקר המדינה והפרקליטות נלחמו בנו בשיניים ובציפורניים, בכל הערכאות, תוך החלפת גרסאות חדשות לבקרים, כדי למנוע את הפרסום.
בתי המשפט, כולל בית המשפט העליון, מנעו את גילוי המסמכים לציבור כל פעם בתירוץ אחר. ולא בכדי.
אם המכתב של זילבר, המזכה את נתניהו מכל אשמה בפרשת בזק, היה מתפרסם, מנדלבליט לא היה מעז להגיש כתב אישום נגד נתניהו בתיק 4000.
פרשת משפטים. בושה - לפרקליטות, ליועמ"ש, למבקר המדינה ולבתי המשפט.
בג"ץ דוחה את העתירה של הורי הלוחם ניב לובטון ז״ל, בה דרשו להעמיד לדין את חוקרי המצ"ח שניסו לגייסו כמקור מודיעיני.
לובטון התאבד בעת שהיה בקורס פיקוד.
לובטון התאבד בעת שהיה בקורס פיקוד.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
הדיווח במהדורה: על הדיון בבג"ץ נגד מדיניות כניסת הפליטים מאוקראינה לישראל, והחלטת השופטים מהערב.
משפט נתניהו | הסנגור בועז בן צור מציג מזכר שהגישה יועמ"ש משרד התקשורת דנה נויפלד, לנתניהו בזמן שהיה שר התקשורת.
מהמזכר נראה כי גורמי המקצוע במשרד התרשורת קבעו שאין מניעה לאשר את עסקת בזק-יס.
מהמזכר נראה כי גורמי המקצוע במשרד התרשורת קבעו שאין מניעה לאשר את עסקת בזק-יס.
#ברייקינג | ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו יתייצב בבית המשפט המחוזי בירושלים ביום רביעי לדיון הראשון בעדותו של עד המדינה שלמה פילבר.
עורך הדין אוריאל חור נזרי המייצג את שכניו של ראש הממשלה בנט ברעננה פנה בבקשת חופש מידע בנוגע לשיפוץ ביתו הפרטי של בנט, כולל שאלות כגון האם קיימים אישורי בנייה והאם השטחים הציבוריים יחזרו בעתיד למצבם המקורי.
משפט נתניהו | ערב תחילת עדותו של עד המדינה שלמה פילבר, הפרקליטות מגיעה להסדר טיעון עם חברת יורוקום, וזו מודה במתן שוחד לבנימין נתניהו במסגרת תיק 4000.
קשה מאוד להאמין שהטיימינג של הצגת הסדר הטיעון הוא מקרי.
קשה מאוד להאמין שהטיימינג של הצגת הסדר הטיעון הוא מקרי.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
הכתבה מהערב: סיכום היום הראשון לעדותו הראשית של שלמה פילבר, עד המדינה השני במשפט נתניהו.
היועצת המשפטית לממשלה גלי מיארה מכריזה על מדיניות שקיפות חדשה לצורך "הגברת אמון הציבור בשירות המשפטי הציבורי":
א.פרסום חוות דעת משפטיות "שיש בהם עניין מיוחד לציבור".
ב.פרסום עמדות היועמ"שית המוגשות במסגרת התייצבות בהליכים בבתי משפט, "שיש להם חשיבות ציבורית".
ג. פרסום החלטות מלאות, מפורטות ומנומקות בכלל, ובתחום הפלילי בפרט, באופן שיאפשר לציבור להבין את השיקולים שניצבו בבסיסן.
ד.פרסום יזום של יומן הפגישות של היועמ"שית "אחת לתקופה" שלא צוינה.
א.פרסום חוות דעת משפטיות "שיש בהם עניין מיוחד לציבור".
ב.פרסום עמדות היועמ"שית המוגשות במסגרת התייצבות בהליכים בבתי משפט, "שיש להם חשיבות ציבורית".
ג. פרסום החלטות מלאות, מפורטות ומנומקות בכלל, ובתחום הפלילי בפרט, באופן שיאפשר לציבור להבין את השיקולים שניצבו בבסיסן.
ד.פרסום יזום של יומן הפגישות של היועמ"שית "אחת לתקופה" שלא צוינה.
לילה טוב.
הודעה קצרה על שקיפות והסדר ניגוד העניינים של היועמ"שית:
ידידי היקר יובל אראל פרסם כי משרד המשפטים דחה בקשה לחשוף את רשימת הלקוחות לשעבר של היועמ"שית, והושחרו מהסדר ניגוד העניינים שלה.
עכשיו בואו נראה מה הייתה עמדת משרד המשפטים במקרה אחר: בינת שוורץ הייתה ראש מנהל התכנון, ונערך לה הסדר ניגוד עניינים בו נקבע כי אסור לה לעשות שום דבר הקשור לרשימת הלקוחות של בעלה.
ארגון חברתי מסוים ביקש ממשרד הפנים לקבל את המידע על רשימת הלקוחות של הבעל, ומשרד הפנים הסכים.
בצר לו, במאי 2015, הבעל עתר לבית המשפט נגד החלטת המשרד וטען כי היא יכולה להביא לפגיעה משמעותית בעסקיו.
הפרקליטות ייצגה את משרד הפנים בבית המשפט, ונלחמה על מנת כן לחשוף את רשימת הלקוחות של הבעל.
בתגובה לעתירה, הפרקליטות כתבה כי "ברור שלציבור אינטרס מובהק בקיומה של שקיפות מלאה בנוגע למצבים פוטנציאלים של ניגוד עניינים".
הפרקליטות הביאה טיעון נוסף לחשיפת רשימת הלקוחות של בעלה(!) של מישהי הרבה פחות בכירה מהיועצת המשפטית לממשלה(!): "מובן שלציבור אינטרס בגילוי המידע מן הפן של מראית העין של תקינות מעשי המנהל לבדה".
עכשיו נחזור להסדר ניגוד העניינים של היועמ"שית מיארה: משרד המשפטים מסר בתגובה לכתבה של יובל אראל כי "השחרת שמות לקוחות של משרד עורכי הדין בו הועסקה היועצת נעשתה כמקובל, לאור היותם מידע הנוגע לצדדים שלישיים, וכנהוג במקרים דומים".
נתחיל מהסוף: יובל הציג מספר מקרים דומים שהנוהג הזה לא התקיים. בנוסף, אנחנו רואים כעת מקרה שהגיע לבית המשפט - והפרקליטות סברה הפוך לחלוטין מעמדת משרד המשפטים בנוגע להסדר של מיארה.
נמשיך הלאה: גם רשימת הלקוחות של בעלה של שוורץ פגעה בצדדים שלישיים, אבל לפרקליטות היה חשוב שקיפות בנוגע למצבים פוטנציאלים של ניגוד עניינים, ומראית עין של תקינות עבודת המנהל.
כאן לא מדובר בבעלה של..., אלא במי שייעצה באופן אקטיבי לרשימת לקוחות, שנקבע כי היא נמצאת מולם בניגוד עניינים. כאן גם לא מדובר בראש מנהל התכנון - אלא ביועצת המשפטית לממשלה, מי שמחזיקה בתפקיד החזק ביותר בשירות הציבורי.
לאן נעלם הצורך בשקיפות בנוגע למצבים פוטנציאלים של ניגוד עניינים ברגע שהיועמ"שית מעורבת בסיפור?
לאן נעלמה הדאגה למראית עין של תקינות מעשי הייעוץ המשפטי לממשלה?
ניתן לקרוא את פסק הדין בעניין בעלה של בינת שוורץ באתר תולעת המשפט, ממש כאן.
הודעה קצרה על שקיפות והסדר ניגוד העניינים של היועמ"שית:
ידידי היקר יובל אראל פרסם כי משרד המשפטים דחה בקשה לחשוף את רשימת הלקוחות לשעבר של היועמ"שית, והושחרו מהסדר ניגוד העניינים שלה.
עכשיו בואו נראה מה הייתה עמדת משרד המשפטים במקרה אחר: בינת שוורץ הייתה ראש מנהל התכנון, ונערך לה הסדר ניגוד עניינים בו נקבע כי אסור לה לעשות שום דבר הקשור לרשימת הלקוחות של בעלה.
ארגון חברתי מסוים ביקש ממשרד הפנים לקבל את המידע על רשימת הלקוחות של הבעל, ומשרד הפנים הסכים.
בצר לו, במאי 2015, הבעל עתר לבית המשפט נגד החלטת המשרד וטען כי היא יכולה להביא לפגיעה משמעותית בעסקיו.
הפרקליטות ייצגה את משרד הפנים בבית המשפט, ונלחמה על מנת כן לחשוף את רשימת הלקוחות של הבעל.
בתגובה לעתירה, הפרקליטות כתבה כי "ברור שלציבור אינטרס מובהק בקיומה של שקיפות מלאה בנוגע למצבים פוטנציאלים של ניגוד עניינים".
הפרקליטות הביאה טיעון נוסף לחשיפת רשימת הלקוחות של בעלה(!) של מישהי הרבה פחות בכירה מהיועצת המשפטית לממשלה(!): "מובן שלציבור אינטרס בגילוי המידע מן הפן של מראית העין של תקינות מעשי המנהל לבדה".
עכשיו נחזור להסדר ניגוד העניינים של היועמ"שית מיארה: משרד המשפטים מסר בתגובה לכתבה של יובל אראל כי "השחרת שמות לקוחות של משרד עורכי הדין בו הועסקה היועצת נעשתה כמקובל, לאור היותם מידע הנוגע לצדדים שלישיים, וכנהוג במקרים דומים".
נתחיל מהסוף: יובל הציג מספר מקרים דומים שהנוהג הזה לא התקיים. בנוסף, אנחנו רואים כעת מקרה שהגיע לבית המשפט - והפרקליטות סברה הפוך לחלוטין מעמדת משרד המשפטים בנוגע להסדר של מיארה.
נמשיך הלאה: גם רשימת הלקוחות של בעלה של שוורץ פגעה בצדדים שלישיים, אבל לפרקליטות היה חשוב שקיפות בנוגע למצבים פוטנציאלים של ניגוד עניינים, ומראית עין של תקינות עבודת המנהל.
כאן לא מדובר בבעלה של..., אלא במי שייעצה באופן אקטיבי לרשימת לקוחות, שנקבע כי היא נמצאת מולם בניגוד עניינים. כאן גם לא מדובר בראש מנהל התכנון - אלא ביועצת המשפטית לממשלה, מי שמחזיקה בתפקיד החזק ביותר בשירות הציבורי.
לאן נעלם הצורך בשקיפות בנוגע למצבים פוטנציאלים של ניגוד עניינים ברגע שהיועמ"שית מעורבת בסיפור?
לאן נעלמה הדאגה למראית עין של תקינות מעשי הייעוץ המשפטי לממשלה?
ניתן לקרוא את פסק הדין בעניין בעלה של בינת שוורץ באתר תולעת המשפט, ממש כאן.
הפרקליטות הגיעה להסדר טיעון גם עם אחיו של אריה דרעי, שלמה.
על פי ההסדר, שלמה דרעי יודה בעבירות מס, ישלם קנס על סך 280 אלף ש"ח וירצה תשעה חודשי עבודה שירות.
על פי ההסדר, שלמה דרעי יודה בעבירות מס, ישלם קנס על סך 280 אלף ש"ח וירצה תשעה חודשי עבודה שירות.