בעקבות פרסומים עיתונאיים בהם נטען שמשטרת ישראל עשתה שימוש נרחב בתוכנות "רוגלה" כחלק מחקירות פליליות שניהלה ובעקבות בקשות של ההגנה בנושא בתיקי האלפים, הגישה היום הפרקליטות התייחסות מפורטת לבית המשפט ובה תוצאות בדיקת הטענות במסגרת התיק. הנה מספר שאלות-תשובות:

1️⃣ מהו צו האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים?
צו שיפוטי שמשמעותו מעקב אחר תעבורת טלפונים והודעות בטלפון הסלולרי של החשוד שבעניינו הוצא הצו. לצורך מימושו, המשטרה עושה שימוש במערכת טכנולוגית שברשותה.

2️⃣ אילו פעולות בוצעו כדי לבדוק את הטענות?
לבקשת התביעה ערכה המשטרה בדיקה מקיפה ביחס לכ-1,500 טלפונים המשויכים לכ-200 גורמים המעורבים בתיקי האלפים ותיקים הקשורים אליהם. הבדיקות נערכו במערכות המשטרה ובשלב מסוים נעשתה אף בדיקה מצליבה משלימה של נתונים מסוימים מול בסיס נתונים של המערכת של שרת חברת NSO. בדיקה זו הושלמה אתמול ולא העלתה ממצאים נוספים כלשהם מעבר לאלו שיפורטו בסעיף 3.

3️⃣ מה היו תוצאות הבדיקה?
ממצאי הבדיקה המקיפה מעלים שהמערכת, או כל מערכת טכנולוגית אחרת בעלת מאפיינים דומים שבשימוש המשטרה, לא הייתה בשימוש לגבי הגורמים שנבדקו במסגרת תיקי החקירה, למעט ביחס לעד שלמה פילבר ונאשמת 3, איריס אלוביץ – שלגביהם הוצאו צווי האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים. בעניינה של אלוביץ, ניסיון הפעלת המערכת בעקבות הצו לא צלח ולא הניב תוצרים.

בעניינו של פילבר, המערכת הופעלה והניבה תוצרים למשך מעט יותר מיממה. בחינת התוצרים מהאזנת הסתר לא הניבה כל חומר חקירה העשוי להיות רלוונטי לתיק. על פי הבדיקה, לצד הפקת התוצרים בהתאם לצו, ביצעה המערכת פעולות מסוימות, הכוללות העתקה של רשימת אנשי הקשר והעתקה של מספר פריטי מידע נוספים שהיו אגורים בטלפון הסלולרי של פילבר. פריטים אלו לא פורטו במפורש בבקשה למתן צו. הפרטים הרלוונטיים שמורים במסד הנתונים של המערכת, שמצויה ביחידה משטרתית שאינה היחידה החוקרת, והם כלל לא הועברו לעיון היחידה החוקרת.

כלומר, השימוש במערכת טכנולוגית לצורך מימוש צווים שיפוטיים היה מצומצם מאד. למעשה רק לגבי גורם אחד בלבד היו תוצרים כלשהם מהאזנת סתר ולתקופה קצרה מאד של קצת יותר מיממה. בנתונים העודפים שחרגו מהצו לא נעשה שימוש במהלך החקירה.

4️⃣ למה הבדיקה בוצעה על ידי המשטרה? האם זו הבדיקה היחידה?
ראשית, כשעולות טענות במסגרת הליך פלילי כלפיי פעולות חקירה לא חוקיות שבוצעו, נדרשת התייחסות הגוף החוקר. במקרה זה כדי להשיב על הטענות, נדרשה בדיקה של המשטרה בתוך המערכות הפנימיות שלה. הבדיקה הייתה מעמיקה ויסודית, וחשוב לשים לב, שהצוות הבודק לא הסתפק רק בבדיקה מערכות המשטרה, אלא גם נעשתה הצלבה אל מול בסיס הנתונים של NSO.

שנית, הבדיקה הנוכחית עסקה בתיקי האלפים בלבד. לצד בדיקה זו, יש צוות בראשות עו"ד עמית מררי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (עו"ד מררי היא עובדת משרד המשפטים ואינה שייכת לפרקליטות), שמסתייע בגורמים טכנולוגיים, ובוחן את השימוש ברוגלה ביחס ל-26 גורמים ששמם עלה בפרסומים עיתונאים.

5️⃣ למה שהציבור יאמין לבדיקות של המשטרה ולפרקליטות?
כמו יתר אזרחי המדינה, גם לנו חשוב לדעת שהמשטרה פועלת בהתאם לחוק ובהתאם לסמכותה ושלא מתבצעים מעקבים או פגיעה בפרטיות האזרחים, בניגוד לחוק וללא אישור בית המשפט.
חשוב לנו להגיע לחקר האמת בתיק הזה וביתר התיקים, ולכן פעלנו מול המשטרה על מנת שהבדיקה תבוצע באופן מקיף ככל הניתן.

שו"ת שהפרקליטות פרסמה בפייסבוק בעקבות פרשת הריגול המשטרתי - ובהתייחס ספציפית לתיקי האלפים.

עוקבים יקרים, לבקשתכם: הסרטון של ח"כ דודי אמסלם, ומכתב המענה של הנשיאה אסתר חיות.

ראש הממשלה לשעבר נתניהו בתגובה לדבריו של ח״כ דודי אמסלם:
====================

שוחחתי כעת עם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, ואמרתי לה שדבריו של חבר הכנסת דודי אמסלם אינם מקובלים עלי, אינם משקפים את עמדתי ונאמרו שלא בידיעתי.

בדמוקרטיה אין שום גורם שהוא חסין מפני ביקורת, אבל הביקורת חייבת להיות עניינית, לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. הניסיון הציני של בעלי עניין לייחס לי את דבריו של ח״כ אמסלם ולעשות משקר זה הון פוליטי הוא מגוחך, בפרט על רקע קריאתי להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתמנה הנשיאה חיות, כדי לבדוק את פרשת הריגול החמורה של המשטרה נגד אזרחי ישראל.

משפט נתניהו | הסנגורים הגישו עתירה לגילוי ראיות ובקשה לגילוי חומרי חקירה.

משפט נתניהו | השופטים קבעו כי ביום שני יתקיים דיון לגילוי ראיות, והשלמת הטיעונים כלפי החומרים שהופקו מהטלפון של עד המדינה שלמה פילבר.

הפרקליטות תביא איתה לדיון את החומרים הרלוונטיים בכדי להציג אותם לבית המשפט.

עו"ד דנה נויפלד לא תעיד ביום שני.

השופטת ‏רות רונן דנה בתיק ממשרד שנמצא בבעלות חבר אישי שלה, חבר כל כך אישי שהוא מופיע ברשימת המניעויות שלה.

את השופטת הזאת, שפעלה בניגוד עניינים בבית המשפט המחוזי, ימנו מחר לשופטת בבית המשפט העליון.

אלה המהלכים שבאמת הורסים את אמון הציבור במערכת המשפט. זאת ההגדרה המדויקת של חרפה.

נשיאת בית המשפט העליון הקימה ועדה ממלכתית לחקירת פרשת הצוללות.

בראש הוועדה יעמוד הנשיא בדימוס אשר גרוניס.

משפט נתניהו | הדיון מחר מבוטל בשל חשיפה של השופט משה בר-עם לחולה קורונה. ההחלטה לגבי המשך הדיונים תתקבל בהתאם לתוצאות בדיקת הקורונה שנערכה היום לשופט.

‏משפט נתניהו | הדיונים השבוע בוטלו כליל כיוון שהשופט בר-עם אובחן חיובי לקורונה.

שר המשפטים גדעון סער בפתח הישיבה לבחירת ארבעה שופטים לבית המשפט העליון

*הועדה לבחירת שופטים בחרה כעת ארבעה שופטים לבית המשפט העליון:*

1. השופטת גילה כנפי-שטייניץ.
2. השופט חאלד כבוב.
3. עו״ד יחיאל כשר.
4. השופטת רות רונן.

*השופטים יכנסו לתפקידם לפי סדר הופעתם ברשימה זו.*

רקע על השופטים הנבחרים:

סגנית נשיא בית המשפט המחוזי ירושלים, השופטת גילה כנפי-שטייניץ - נבחרה לכהונת שופטת של בית המשפט העליון.
השופטת שטייניץ מונתה בספטמבר 1993 לכהונת שופטת בית משפט השלום בירושלים. במאי 2006 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי ירושלים ובמרס 2016 מונתה לכהונת סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו, השופט חאלד כבוב - נבחר לכהונת שופט של בית המשפט העליון.
השופט כבוב מונה בספטמבר 1997 לכהונת שופט בית משפט השלום בנתניה. ביוני 2003 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ובספטמבר 2017 מונה לכהונת סגן נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו.

עו"ד יחיאל כשר - נבחר לכהונת שופט של בית המשפט העליון .
עו"ד כשר הוא שותף וראש מחלקת הליטיגציה במשרד (הממוזג) תדמור לוי ושות'.

שופטת בית המשפט המחוזי תל-אביב רות רונן - נבחרה לכהונת שופטת של בית המשפט העליון.
השופטת רונן מונתה ביוני 1995 לכהונת שופטת בית משפט השלום בתל אביב. במאי 2005 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי תל אביב. משנת 2010 מכהנת כשופטת במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

מסקנות ועדת מררי: אין כל אינדיקציות שמשטרת ישראל הדביקה באמצעות תוכנת "פגסוס" שבידיה ללא צו שיפוטי מכשיר טלפון של מי מבין האנשים שפורסמו בתקשורת

‏רוני אלשיך בתגובה ראשונה למסקנות הביניים של ועדת מררי, ומסרב לענות האם יתבע את העיתון כלכליסט.