פתאום שמתי לב שלא שלחתי לכם את חמשת הפרוטוקולים האחרונים ממשפט נתניהו - אז אני מצרף את הקבצים כעת, באיחור ניכר. עמכם הסליחה, אך עדיף מאוחר מאשר אף פעם.
כזכור, המשפט יתחדש בתאריך 13.9.21.
#משפט_נתניהו #פרוטוקול
כזכור, המשפט יתחדש בתאריך 13.9.21.
#משפט_נתניהו #פרוטוקול
אגב, בתאריך 9.9 יתקיים דיון בעניין האימאם של לוד, יוסף אלבאז, הנאשם כי הסית לאלימות במהלך מבצע שומר החומות.
כתב האישום מצורף, למי שעוד לא קרא.
כתב האישום מצורף, למי שעוד לא קרא.
הפרקליטות הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת בקשה למתן ארכה להגשת כתב אישום מתוקן נגד רומן זדורוב ולהשלמת פעולות החקירה.
בג"ץ דחה בדעת רוב את העתירה להחזרת הגופה של המחבל אחמד עריקאת שנהרג במהלך פיגוע דריסה, בו פצע שוטרת מג"ב.
בית המשפט המחוזי הכריע: אחרי 15 שנים בכלא, רומן זדורוב ישוחרר למעצר בית. לפרקליטות יש 48 שעות לערער לעליון.
הפרקליטות נגד שחרור רומן זדורוב
הפרקליטות תגיש כבר השבוע ערר על ההחלטה לשחרר את רומן זדורוב למעצר בית. עיקרי הערר הצפוי, נובעים מעמדת התביעה כי רומן זדורוב רצח את תאיר ראדה.
בית המשפט המחוזי בנצרת החליט היום לשחרר למעצר בית את רומן זדורוב, שעומד למשפט חוזר על רצח תאיר ראדה בשנת 2006. הפרקליטות ביקשה, וקיבלה, עיכוב ביצוע של 48 שעות לצורך הגשת ערר לבית המשפט העליון.
בהתאם לעמדה שהוצגה בבית המשפט המחוזי הפרקליטות מתנגדת לשחרורו של זדורוב למעצר בית, ותגיש לבית המשפט העליון ערר שיתמקד בשלוש נקודות.
הראשונה, מבחינת הפרקליטות זדורוב הוא הרוצח של תאיר ראדה, ולכן הוחלט לנהל נגדו משפט חוזר. לעמדת הפרקליטות זדורוב הוא ככל נאשם ברצח, ולכן אין לשחרר אותו למעצר בית.
הנקודה השנייה היא עניין מיקום המעצר בית. גם במקרה ויש לשחרר את זדורוב למעצר בית, אין לשחרר אותו לקצרין שהיא מועצה מקומית קטנה ובה בוצע הרצח.
הנקודה השלישית ואולי העיקרית לתיק הספציפי, היא כי זדורוב לא עבר תסקיר מעצר שיקבע עד כמה הוא מהווה סכנה, בטרם הוא ישוחרר למעצר בית. הפרקליטות ביקשה לקיים תסקיר, אך השופט החליט שלא לדרוש זאת טרם השחרור.
הפרקליטות תגיש את הערר כבר השבוע, ובית המשפט העליון צפוי לקיים דיון בעניין כבר במהלך שבוע הבא.
ההכרעה הסופית בעניין שחרור זדורוב תינתן על ידי אחד משופטי העליון, אך ארצה להוסיף כמה מילים. יש לזכור כי זדורוב הורשע ברצח ראדה בשתי ערכאות, בית משפט מחוזי ובית משפט עליון.
בעקבות החלטת סגן נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופט חנן מלצר, שניתנה רגע לפני פרישתו מכס השיפוט, זדורוב זוכה למשפט חוזר – אך ספק אם יזוכה מהאישום נגדו שלא מחמת הספק, ואף ייתכן שיורשע פעם נוספת ברצח ראדה.
למרות היחס הציבורי החיובי לזדורוב, יש לזכור כי העומד בפני שחרור הוא נאשם ברצח של ילדה קטנה. ייתכן ובסיומו של ההליך, זדורוב יורשע ויידון למאסר פעם נוספת.
לפני ההחלטה לשחרר את זדורוב, כמו כל נאשם ברצח, יש לבדוק לכל הפחות את רמת המסוכנות שלו.
לכתבה באתר ערוץ 20, לחצו כאן.
הפרקליטות תגיש כבר השבוע ערר על ההחלטה לשחרר את רומן זדורוב למעצר בית. עיקרי הערר הצפוי, נובעים מעמדת התביעה כי רומן זדורוב רצח את תאיר ראדה.
בית המשפט המחוזי בנצרת החליט היום לשחרר למעצר בית את רומן זדורוב, שעומד למשפט חוזר על רצח תאיר ראדה בשנת 2006. הפרקליטות ביקשה, וקיבלה, עיכוב ביצוע של 48 שעות לצורך הגשת ערר לבית המשפט העליון.
בהתאם לעמדה שהוצגה בבית המשפט המחוזי הפרקליטות מתנגדת לשחרורו של זדורוב למעצר בית, ותגיש לבית המשפט העליון ערר שיתמקד בשלוש נקודות.
הראשונה, מבחינת הפרקליטות זדורוב הוא הרוצח של תאיר ראדה, ולכן הוחלט לנהל נגדו משפט חוזר. לעמדת הפרקליטות זדורוב הוא ככל נאשם ברצח, ולכן אין לשחרר אותו למעצר בית.
הנקודה השנייה היא עניין מיקום המעצר בית. גם במקרה ויש לשחרר את זדורוב למעצר בית, אין לשחרר אותו לקצרין שהיא מועצה מקומית קטנה ובה בוצע הרצח.
הנקודה השלישית ואולי העיקרית לתיק הספציפי, היא כי זדורוב לא עבר תסקיר מעצר שיקבע עד כמה הוא מהווה סכנה, בטרם הוא ישוחרר למעצר בית. הפרקליטות ביקשה לקיים תסקיר, אך השופט החליט שלא לדרוש זאת טרם השחרור.
הפרקליטות תגיש את הערר כבר השבוע, ובית המשפט העליון צפוי לקיים דיון בעניין כבר במהלך שבוע הבא.
ההכרעה הסופית בעניין שחרור זדורוב תינתן על ידי אחד משופטי העליון, אך ארצה להוסיף כמה מילים. יש לזכור כי זדורוב הורשע ברצח ראדה בשתי ערכאות, בית משפט מחוזי ובית משפט עליון.
בעקבות החלטת סגן נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופט חנן מלצר, שניתנה רגע לפני פרישתו מכס השיפוט, זדורוב זוכה למשפט חוזר – אך ספק אם יזוכה מהאישום נגדו שלא מחמת הספק, ואף ייתכן שיורשע פעם נוספת ברצח ראדה.
למרות היחס הציבורי החיובי לזדורוב, יש לזכור כי העומד בפני שחרור הוא נאשם ברצח של ילדה קטנה. ייתכן ובסיומו של ההליך, זדורוב יורשע ויידון למאסר פעם נוספת.
לפני ההחלטה לשחרר את זדורוב, כמו כל נאשם ברצח, יש לבדוק לכל הפחות את רמת המסוכנות שלו.
לכתבה באתר ערוץ 20, לחצו כאן.
הפרקליטות הגישה לבית המשפט העליון ערר על שחרורו של רומן זדורוב, בו טענה כי גם 15 שנים לאחר רצח תאיר ראדה המסוכנות שלו היא "ברורה ומופלגת".
הדיון בעניין שחרור זדורוב נקבע למחר בעשר בבוקר בפני השופט אלכס שטיין.
לטובת המשפטנים כאן: בש"פ 5743/21 מדינת ישראל נ. רומן זדורוב
לטובת המשפטנים כאן: בש"פ 5743/21 מדינת ישראל נ. רומן זדורוב
הודעה מטעם הפרקליטות
פרקליט המדינה, עמית איסמן, הנחה לערוך עבודת מטה לטיוב עבודתה של המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש), שבמסגרתה תיעשה הסדרה ייעודית ועדכנית של נהלי מערך החקירות והמודיעין במח"ש בכל הנוגע להפעלת מקורות מודיעיניים, וכן ייעשה עיגון מובנה וסדור של ממשקי העבודה של אגף החקירות והמודיעין מול אגף הפרקליטות במח"ש.
החלטתו של פרקליט המדינה התקבלה לאור החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן.
בעבודת המטה האמורה ייקחו חלק כלל הגורמים הרלוונטיים, ויפקח עליה המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה (מומי) למברגר. במסגרתה יקודמו בעיקר שני נושאים שנמצא כי יש מקום להסדירם:
- עיגון נהלי עבודה עם מקורות מודיעיניים של מח"ש - במסגרת זו, יבוצע עיגון ייעודי של הנהלים הקיימים במח"ש כיום - שהם למעשה נהלי משטרת ישראל - על דרך של הפיכתם לנהלי מח"ש, לצד בחינת הצורך בעריכת שינויים והתאמות בהם, בין היתר אל מול אתגרי מח"ש השונים.
- עיגון נהלי עבודה סדורים בממשק בין אגף החקירות והמודיעין במח"ש לפרקליטות מח"ש - יש לעגן נהלים סדורים בעניין זה. כך ככלל, וכך בפרט בכל הנוגע להתייעצויות בדבר חומר מודיעיני רגיש שהתקבל, לאישור בדבר פעולות חקירה שונות, ובאשר לשרשרת האישורים הנדרשת ואופן קבלת האישורים הנדרש, בכתב.
כזכור, הנציב רוזן בחן תלונה שהגיש מר דובי שרצר, ששימש בעבר כראש זרוע חקירות במח"ש, שטען כי מנהלת מח"ש חסמה בירור טענות של מקור משטרתי, שביקש למסור מידע על תרגילים פסולים שנעשו, כביכול, במסגרת גיוס עד מדינה בתיקי רה"מ. בעניין זה מסרו שרצר ומנהלת מח"ש גרסאות מנוגדות והנציב קבע כי לא ניתן להכריע במחלוקת העובדתית בין הגרסאות השונות, והעביר את העניין לבחינת פרקליט המדינה.
עם קבלת החלטת הנציב פרקליט המדינה העבירו לבחינתה של המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים דאז, עו"ד נורית ליטמן, בהיותה גורם מקצועי, בקיא ובכיר, שאינו מעורב בעניין, על מנת שתעביר המלצתה באשר לאופן הטיפול הנכון בהחלטת הנציב לאחר בחינה מעמיקה של הדברים. בתום בחינתה קבעה גם ליטמן, כי בשל היעדר תיעוד כלשהו של פניית המקור או כל שיח בעניין זה, לא ניתן לקבוע ממצא עובדתי של ממש בעניין זה, אך היא ציינה כי היא "מתקשה להאמין כי הדברים אירעו באופן המתואר ע"י שרצר", וכי "תיאור הדברים ע"י שרצר עצמו מעלה לא מעט תהיות".
לעומת זאת, ביחס לגרסתה של מנהלת מח"ש קבעה המשנה ליטמן, כי זו "אינה מעוררת קושי של ממש, והדברים הדרושים הוסברו על ידה". לבסוף הבהירה ליטמן, כי היא סבורה שיש צורך של ממש להפיק לקחים ולמנוע הישנות אירועים מסוג זה, והמליצה על הקמת צוות לבחינת הנושאים הרלוונטיים במח"ש שיתמקד בהסדרת שיטות העבודה ביחס לחובת תיעוד הקשר עם מקורות מודיעיניים, וכן לעיגון נהלי עבודה סדורים בין אגף החקירות והמודיעין במח"ש לפרקליטות מח"ש.
בהמשך לכך, ולאחר שבחן את העניין החליט פרקליט המדינה לאמץ את קביעותיה של ליטמן ביחס לעניין, ובכלל זה את המלצותיה לפעול לתיקון הדברים. זאת, בראש ובראשונה בשל העובדה כי מקבלי המידע, כביכול, לא תיעדו כנדרש וכפי שהתחייב על פי הנהלים הקיימים באותה עת את פנייתו הנטענת של המקור, את השיח שלטענתם התקיים בעניין זה, או כל פרט רלוונטי אחר הנוגע לעניין. היעדרו של תיעוד זה הקשה עד מאוד על בחינת העניין כיום, ומעורר קשיים נוספים בגרסת שרצר והמעורבים האחרים, ובפרט - כיצד עניין כה משמעותי, כביכול, נזנח על ידו לאחר שיחה אחת בעל פה, בלא דיון סדור, אגב אורחא, על פי טענתו שלו עצמו, והועלה לראשונה רק בחלוף כשנתיים, בעקבות פרסום תקשורתי.
על רקע כל האמור, הורה פרקליט המדינה על קידום עבודת המטה המפורטת, למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד ולהבטחת פעילות מיטבית של מח"ש.
פרקליט המדינה, עמית איסמן, הנחה לערוך עבודת מטה לטיוב עבודתה של המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש), שבמסגרתה תיעשה הסדרה ייעודית ועדכנית של נהלי מערך החקירות והמודיעין במח"ש בכל הנוגע להפעלת מקורות מודיעיניים, וכן ייעשה עיגון מובנה וסדור של ממשקי העבודה של אגף החקירות והמודיעין מול אגף הפרקליטות במח"ש.
החלטתו של פרקליט המדינה התקבלה לאור החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן.
בעבודת המטה האמורה ייקחו חלק כלל הגורמים הרלוונטיים, ויפקח עליה המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה (מומי) למברגר. במסגרתה יקודמו בעיקר שני נושאים שנמצא כי יש מקום להסדירם:
- עיגון נהלי עבודה עם מקורות מודיעיניים של מח"ש - במסגרת זו, יבוצע עיגון ייעודי של הנהלים הקיימים במח"ש כיום - שהם למעשה נהלי משטרת ישראל - על דרך של הפיכתם לנהלי מח"ש, לצד בחינת הצורך בעריכת שינויים והתאמות בהם, בין היתר אל מול אתגרי מח"ש השונים.
- עיגון נהלי עבודה סדורים בממשק בין אגף החקירות והמודיעין במח"ש לפרקליטות מח"ש - יש לעגן נהלים סדורים בעניין זה. כך ככלל, וכך בפרט בכל הנוגע להתייעצויות בדבר חומר מודיעיני רגיש שהתקבל, לאישור בדבר פעולות חקירה שונות, ובאשר לשרשרת האישורים הנדרשת ואופן קבלת האישורים הנדרש, בכתב.
כזכור, הנציב רוזן בחן תלונה שהגיש מר דובי שרצר, ששימש בעבר כראש זרוע חקירות במח"ש, שטען כי מנהלת מח"ש חסמה בירור טענות של מקור משטרתי, שביקש למסור מידע על תרגילים פסולים שנעשו, כביכול, במסגרת גיוס עד מדינה בתיקי רה"מ. בעניין זה מסרו שרצר ומנהלת מח"ש גרסאות מנוגדות והנציב קבע כי לא ניתן להכריע במחלוקת העובדתית בין הגרסאות השונות, והעביר את העניין לבחינת פרקליט המדינה.
עם קבלת החלטת הנציב פרקליט המדינה העבירו לבחינתה של המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים דאז, עו"ד נורית ליטמן, בהיותה גורם מקצועי, בקיא ובכיר, שאינו מעורב בעניין, על מנת שתעביר המלצתה באשר לאופן הטיפול הנכון בהחלטת הנציב לאחר בחינה מעמיקה של הדברים. בתום בחינתה קבעה גם ליטמן, כי בשל היעדר תיעוד כלשהו של פניית המקור או כל שיח בעניין זה, לא ניתן לקבוע ממצא עובדתי של ממש בעניין זה, אך היא ציינה כי היא "מתקשה להאמין כי הדברים אירעו באופן המתואר ע"י שרצר", וכי "תיאור הדברים ע"י שרצר עצמו מעלה לא מעט תהיות".
לעומת זאת, ביחס לגרסתה של מנהלת מח"ש קבעה המשנה ליטמן, כי זו "אינה מעוררת קושי של ממש, והדברים הדרושים הוסברו על ידה". לבסוף הבהירה ליטמן, כי היא סבורה שיש צורך של ממש להפיק לקחים ולמנוע הישנות אירועים מסוג זה, והמליצה על הקמת צוות לבחינת הנושאים הרלוונטיים במח"ש שיתמקד בהסדרת שיטות העבודה ביחס לחובת תיעוד הקשר עם מקורות מודיעיניים, וכן לעיגון נהלי עבודה סדורים בין אגף החקירות והמודיעין במח"ש לפרקליטות מח"ש.
בהמשך לכך, ולאחר שבחן את העניין החליט פרקליט המדינה לאמץ את קביעותיה של ליטמן ביחס לעניין, ובכלל זה את המלצותיה לפעול לתיקון הדברים. זאת, בראש ובראשונה בשל העובדה כי מקבלי המידע, כביכול, לא תיעדו כנדרש וכפי שהתחייב על פי הנהלים הקיימים באותה עת את פנייתו הנטענת של המקור, את השיח שלטענתם התקיים בעניין זה, או כל פרט רלוונטי אחר הנוגע לעניין. היעדרו של תיעוד זה הקשה עד מאוד על בחינת העניין כיום, ומעורר קשיים נוספים בגרסת שרצר והמעורבים האחרים, ובפרט - כיצד עניין כה משמעותי, כביכול, נזנח על ידו לאחר שיחה אחת בעל פה, בלא דיון סדור, אגב אורחא, על פי טענתו שלו עצמו, והועלה לראשונה רק בחלוף כשנתיים, בעקבות פרסום תקשורתי.
על רקע כל האמור, הורה פרקליט המדינה על קידום עבודת המטה המפורטת, למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד ולהבטחת פעילות מיטבית של מח"ש.
פרקליט המדינה איסמן הודיע כי החליט להגיש עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים לשחרר את עבריין המין 'הרב' עזרא שיינברג.