בית המשפט קובע כי נעשה עוול לבוז'י הרצוג בעקבות פרסומי פוסטים בפייסבוק: "הגדרתו של אדם כאיש ציבור אינה משום תניית פטור לכל עוולה נזיקית שתיעשה כנגדו".

אם בא לכם לקרוא את מה שכתבתי בתחילת פברואר כ'חשיפה' ב-N12, מוזמנים הערב. רק שפירוט השיחות באתר סרוגים הוא גדול יותר.

ראש הממשלה מבקש להסיר את החיסיון מעל חומרי החקירה הקשורים לעיתונאי בן כספית.

#משפט_נתניהו

אישה יהודייה הותקפה בדרום תל אביב. האזינו להקלטת השיחה בינה לשפי פז דקות לאחר האירוע. מחריד. אף אזרח לא אמור לספוג דבר כזה.

גנץ עולה להתקפה על נתניהו לקראת פקיעת כהונתו כשר משפטים, וכניסת מדינת ישראל למצב בו אין שר משפטים מכהן. לדבריו, נתניהו בניגוד עניינים והוא פנה בעקבות כך ליועמ"ש מנדלבליט.

פרקליטי ראש הממשלה: "כיוון שלראש הממשלה לא היה קשר עם אילן ישועה, וממילא נוכחותו אינה תורמת לדיון בשום צורה, פרקליטי ראש ראש הממשלה יבקשו לפטור אותו מהשתתפות בחקירותיו של ישועה. זו בקשה מקובלת בתיקים בהיקפים דומים".
#משפט_נתניהו

נתניהו מבקש פטור מהתייצבות בעדות אילן ישועה. הפרקליטות מתנגדת להיעדרות מנאום הפתיחה של ליאת בן ארי, ונתניהו מבהיר כי לא ביקש פטור מנאום הפתיחה.

#משפט_נתניהו

בית המשפט מאשר: נתניהו יתייצב לנאום הפתיחה של ליאת בן ארי בלבד, ויהיה פטור מדיונים בהם יעיד אילן ישועה.

#משפט_נתניהו

בג"ץ: הגבלת ההפגנות ל-1,000 מטר מהבית לא חוקתית. כל הקנסות שניתנו בשל כך יבוטלו. מי ששילם, כספו יוחזר לו.

דברי הפתיחה של ליאת בן ארי:

הדין מורה כך:
כולם שווים בפני החוק, וכל בני האדם שווים בפני המשפט ובפני השופט. גדול כקטן. עשיר כעני. מכובד כפשוט. (ע"פ 3372/11 קצב נ' מ"י).

ועוד נקבע בחוק יסוד: השפיטה: אין מרות על בית המשפט זולת מרותו של הדין.

דברים אלה מושרשים במדינת ישראל, והם חלק מן המורשת המשפטית-דמוקרטית של המדינה. לצערנו הרב, זו אינה הפעם הראשונה שבה מועמד בישראל לדין ראש וראשון לשרים.

התיק שנמצא היום בפני בית המשפט הנכבד הוא תיק משמעותי וחמור בתחום השחיתות השלטונית. נאשם 1 הוא ראש ממשלת ישראל אשר על פי כתב האישום עשה שימוש פסול בכוח השלטוני הרב שהופקד בידיו, בין היתר, על מנת לדרוש ולהפיק טובות הנאה פסולות מבעלים של כלי תקשורת מרכזיים בישראל, לשם קידום ענייניו האישיים לרבות עת לנגד עיניו עמד רצונו לשוב ולהיבחר. נאשמים 4-2 הם אנשי עסקים מרכזיים ומשמעותיים במשק הישראלי ששלטו בכלי תקשורת.

כתב האישום שהוגש לבית המשפט הנכבד כולל שלושה אישומים ממוקדים ומתוחמים.
כתב האישום מבוסס על מארג ראיות רחב הכולל ראיות ישירות ונסיבתיות. חומר הראיות מבוסס גם על סוג ייחודי של ראיות - הקלטות של שיחות וכן מסרונים והודעות ווטסאפ מזמן אמת, כל אלה יוכיחו בצורה מלאה וברורה את האמור בכתב האישום.

ראיות התביעה יוצגו באולם זה לבית המשפט הנכבד, ובאי כוח הנאשמים יעשו מלאכתם בהגנה על לקוחותיהם.
לא ניתן להתעלם מכך שכבר משלב החקירה, עבור דרך השימוע, ועד לדיונים בבקשות המקדמיות, ההליך הפלילי הקונקרטי הזה מהדהד גם בזירה הציבורית וגם בזירה התקשורתית. אולם כבר עתה ייאמר המובן מאליו, כתב האישום מונה עובדות ברורות, ומייחס לנאשמים המנויים בו, ורק להם, ביצוע עבירות פליליות.
עם פתיחת פרשת התביעה בתיק, ולפני שנקדים מילות פתיחה הנוגעות לאישומים גופם, לא למותר להזכיר מושכלות יסוד: המקום היחיד שבו יש להוכיח את עובדות כתב האישום הוא במסגרת ההליך המשפטי הזה ובפני בית המשפט הנכבד.
הכללים היחידים שיחולו על בירור אשמתם של הנאשמים בהליך, הם הכללים הרגילים הקבועים בדין בדבר דיות הראיות.

המשך נאום הפתיחה של ליאת בן ארי:

שלושה דברים ייחודיים לתיק זה:
הראשון - החוט המקשר בין האישומים:
האישומים, ובעיקר שני האישומים הראשונים, אך לא רק, עוסקים באותם העולמות: כוח שלטוני שיש לראש הממשלה, אנשי עסקים מרכזיים המחזיקים בגופי תקשורת, מערכות בחירות, רצונו של נאשם 1 להשיג סיקור תקשורתי מוטה לטובתו. האישומים עוסקים בנקודת המפגש, בהצטלבות, בין רצונם של אנשי העסקים ליהנות מן הכוח השלטוני העצום שבידי ראש הממשלה, עם רצונו של ראש הממשלה לייצר לעצמו דלת פתוחה להשפעה על גופי התקשורת המרכזיים של מדינת ישראל.
שני האישומים הראשונים הם בעלי מאפיינים דומים, הן במיהותו של עובד הציבור, הן בסוג המתת, והן בתקופות בהן בוצעו לכאורה העבירות.
נאשם 1 השתמש בכוח השלטוני שלו – כראש הממשלה, כמחוקק וכרגולטור – כדי לגרום או לנסות לגרום לכלי תקשורת לסקר ולדווח בצורה שונה מכפי שהיה עושה, והכל במטרה לקדם את עניינו האישי.

כמיהתו של נאשם 1 לזכות בבחירות של ראשית שנת 2015, והחשיבות שהוא נתן לסיקור התקשורתי על תוצאות הבחירות, הביאה אותו לפנות לאנשי עסקים מרכזיים, בעלים של כלי תקשורת, ולא לעיתונאים או לעורכים, במטרה להשיג סיקור מוטה לטובתו, ובכך להשיג את התוצאות הרצויות לו.

השני - מפגש האינטרסים הייחודי:
כתב האישום עוסק באנשי עסקים שהחזיקו בגופי תקשורת, נאשמים 4-2, אשר ביקשו מנאשם 1 בקשות שרק נאשם 1 יכול היה להיענות להן. אין עובד ציבור או נבחר ציבור בלתו של נאשם 1, שהיה בכוחו השלטוני לספק לאנשי עסקים אלה את מה שהיה דרוש להם. נאשם 4 ביקש חוק שבכוחו של ראש הממשלה היה לקדם עבורו. נאשמים 3-2 ביקשו רגולציה ואישורים שרק נאשם 1, בסמכויות הייחודיות שלו, יכול היה להעניק להם.
נאשם 1 ביקש מנאשמים 4-2 דברים שרק הם יכלו לספק לו. בשני האישומים הראשונים, הוא לא ביקש כסף, או טובות הנאה חומריות אחרות, כפי שאנו מכירים מתיקי שחיתות אחרים, וכפי שעולה בענייננו באישום השלישי. אבל הייתה זו עבורו מתת משמעותית ביותר, שנאשם 1 ייחס לה חשיבות קריטית. נאשם 1 ביקש כי נאשמים 4-2 יפעילו את שליטתם העסקית בגופי התקשורת שבבעלותם ויאפשרו לו לממש את רצונותיו ומאוויו בתחום הסיקור התקשורתי. נאשם 1 סחר בכוחו השלטוני מול אנשי עסקים המחזיקים בגופי תקשורת. כל זאת על מנת שבכל עת שיהיה בכך צורך, גופי התקשורת החזקים יעמדו לרשותו, והוא יוכל לזכות בבחירות ולהשפיע על מעמדו הציבורי.
כאן המקום להעיר כי אמנם, עניינו של האישום השלישי הוא בטובות הנאה חומריות, אך כי גם איש העסקים מתיק 1000, מילצ'ן, החזיק בגופי תקשורת, והדבר בא לידי ביטוי באישום השלישי ביחס לאירוע מיזוג קשת-רשת.

המשך נאום ליאת בן ארי:

השלישי - חשיפת הסמוי מן העין:
באישום השני, המכונה תיק 2000, יש הצצה נדירה אל מה שקורה בחדרי חדרים.
האירועים באישום הזה ממחישים את הלך הרוח והמחשבה של נאשם 1, ומבהירים עד כמה היה עמוק הצורך או הרצון שלו להשיג שליטה בגופי התקשורת. חרך הצצה נדיר זה, ממחיש מה ביקש נאשם 1 מנאשם 4, איש העסקים המחזיק גוף תקשורת, ועד כמה רחוק היה מוכן ללכת בשבילו. כפי שנראה, דרך מחשבה זו של נאשם 1 תלווה אותנו גם באישומים האחרים. הראיות המתעדות את השיח בין הנאשמים בזמן אמת מלמדות גם מה מוכן היה איש העסקים להציע לנאשם 1, על מנת לקדם את האינטרסים העסקיים כבדי המשקל שלו.

קלטות השיחות המהוות את התשתית הראייתית לאישום השני, הן ראיות יוצאות דופן בתיקים מסוג זה. הן בעלות משמעות גם לאישום הראשון משום שמדובר בתיעוד ישיר, מזמן אמת, של נאשם 1 המקבל הצעת שוחד מפורשת וממשיך ונושא ונותן על קידום האינטרסים ההדדיים שלו ושל נאשם 4. והכל, באותו מועד ממש בו מתרחשים גם חלק מאירועי האישום הראשון.

יש גם לראות את האישומים הראשון והשני על רקע ציר הזמן. מה שעומד לנגד עיניו של נאשם 1 באותם ימים בהם הוא מקיים את הקשרים המושחתים, הן הבחירות שבפתח, והמשמעות הרבה שיש לגופי התקשורת בתקופת בחירות. שני האישומים הללו משלימים זה את זה ומחזקים זה את זה.
בנוסף, יש בתיק זה שלושה עדי מדינה שהם מהכוורת הקרובה ביותר לנאשם 1: הראשון הוא מי ששימש ראש הלשכה; השני הוא מי ששימש כיועץ התקשורת; והשלישי הוא מי שהיה איש אמונו ומונה לכהן כמנכ"ל משרד התקשורת. לא נתייחס עתה לתוכן עדותם, משום ששלושתם יופיעו בפניכם ויעידו, אך נאמר כבר עתה כי מעבר לעובדות שאלה יעידו עליהם, יש בידם לספק תמונה, המבוססת על היכרות אישית עמוקה של התנהלות נאשם 1 ביחס לעולמות שניצבים בבסיס כתב האישום – תקשורת, אנשי עסקים ובחירות; ועל כל אלה – גם טובות הנאה אישיות מתמשכות במהלך הזמן.
על מה התיק?
1. מקריאת כתב האישום אל מול המענים לאישום של ארבעת הנאשמים, ניתן להיווכח כי בין הצדדים קיימים פערים עובדתיים. פערים אלה ילובנו ויוכרעו במהלך המשפט. אך נדמה כי זו העת להעמיד דברים על דיוקם - על מה נסוב כתב האישום, מה תוכיח המאשימה.
2. התזה שבבסיס התיק, ובעיקר באישומים הראשון והשני, היא שנאשם 1 השתמש במעמדו ובתפקידו הציבורי כראש ממשלה, כשר התקשורת, כרגולטור וכמחוקק כדי להשפיע על אנשי עסקים מרכזיים במשק (נאשמים 2 ו-4) המחזיקים בגופי תקשורת לפעול למענו. במסגרת פרשת התביעה יוצגו לבית המשפט דרישות שהעמיד נאשם 1 לכלי התקשורת לשנות את אופן סיקורו של נאשם 1 לפי רצונותיו של נאשם 1, לרבות פרסום כתבות מיטיבות או הסרת פרסומים שלא נשאו חן בעיניו ובעיני בני משפחתו. עוד יוצגו דרישות לקבלת טובות הנאה של סיגרים ושמפניות בכמויות משמעותיות.