#משפט_נתניהו | השופטת רבקה פרידמן פלדמן קובעת לקיים דיון בעניין עתירה נוספת לגילוי ראיות חסויות שהגישו פרקליטי נתניהו.

העתירה הוגשה כבר בתאריך 31.1.21, אך משום מה לא הוגשה אל התיק העיקרי (67104-01-20) אלא לתיק משני שנמצא בסטטוס סגור (50090-11-20) כך שהשופטת מורה לסרוק את העתירה אל התיק העיקרי.

הדיון יתקיים ב-17.3 בשעה 11:30. על פי יומן בין המשפט, השופטים הקציבו לדיון שעה אחת בלבד. הייתי נערך לזמן ארוך יותר.

הודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה:
 
היום הודיעה תובעת בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) על החלטתה לפתוח בחקירה בנוגע ל"מצב בפלסטין". ההחלטה התקבלה בעקבות החלטת מותב השופטים שניתנה בפברואר 2021 בעניין היקף סמכות השיפוט הטריטוריאלית של בית הדין ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
 
כפי שפורסם בעבר, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שבית הדין הפלילי הבין-לאומי נעדר כל סמכות בעניין זה (להרחבה ראו את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מיום 20.12.19). עמדה זו זכתה לתמיכה מצד מדינות מרכזיות ומומחים משפטיים בעלי שם, אך שופטי הרוב בהחלטתם וכן התובעת בהודעתה היום בחרו להתעלם מרבות מהטענות המשפטיות כבדות המשקל שהועלו בהקשר זה.  

החלטת מותב השופטים, כמו גם הודעת התובעת מכירים בעצמם בכך שנושאים עקרוניים הנוגעים לסמכות השיפוט של בית הדין נותרו ללא הכרעה. עניין זה לכשעצמו מלמד עד כמה ההחלטה להתקדם לחקירה ביחס לישראל שגויה ונעדרת את הבסיס המשפטי האיתן שנדרש, לשיטתה של התובעת עצמה, על-מנת להתקדם בעניין זה.

מדינת ישראל היא דמוקרטיה חזקה בעלת מערכת משפט עצמאית ומקצועית. מדינת ישראל מחויבת לערכי היסוד של המשפט הבין-לאומי ופועלת לאורם. יתרה מכך, לישראל מערכת ענפה לבחינת טענות להפרות לכאורה של הדין הבין-לאומי, והיא יודעת לבחון באופן עצמאי טענות להפרות דין. גם מטעם זה אין כל מקום להתערבותו של בית הדין בעניינים המסורים לסמכותה הריבונית של מדינת ישראל.

בית הדין הפלילי הבינלאומי הוקם כדי להתמודד עם הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי. בחירתה של התובעת לפתוח בחקירה נגד מדינת ישראל - מדינה דמוקרטית שוחרת חוק, פוגעת בלגיטימיות של עבודת בית הדין וגורמת להקצאה מיותרת של משאבים במקום לטפל בהפרות אמיתיות של המשפט הבינלאומי מצד מדינות לא דמוקרטיות שאינן מחויבות לקיום המשפט.

היועץ המשפטי לממשלה יחד עם צוות בין-משרדי ייעודי עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בזירת בית הדין מזה זמן רב וערוכים להתמודד עם כל ההתפתחויות האפשריות בזירת בית הדין. הם ימשיכו לסייע לממשלת ישראל להעניק הגנה משפטית מקיפה וסיוע, ככל שיידרש, אל מול כל איום על אזרחי המדינה שיתעורר מבית הדין הפלילי הבין-לאומי.

#חקירת_האג

מצרף לכם את המסמכים שהיועמ"ש מנדלבליט פרסם בסוף שנת 2019 בעניין חוסר הסמכות של בית הדין הבינלאומי בהאג לחקור את מדינת ישראל על ביצוע פשעי מלחמה.

כדאי לקרוא. לא רק מעניין, חשוב.

#חקירת_האג

‏בית המשפט דחה את עתירת עיריית חברון והוואקף הירדני. מערת המכפלה תונגש לנכים ובעלי מוגבלויות.

משטרת ישראל חקרה את העיתונאי אלחנן גרונר על ציוץ בטוויטר ועל עבודתו העיתונאית - ללא אישור המשנה לפרקליט המדינה כנדרש.

מצורפים נהלי המשטרה לחקירת עיתונאי.

לפרסום באתר סרוגים, לחצו כאן.

מנדלבליט בעמדה מעניינת לבית המשפט העליון: התנאי של פייסבוק שיהיה אפשר לתבוע אותה רק בקליפורניה, הוא תנאי מקפח ובית המשפט יכול לבטל אותו.

במקרה ובית המשפט העליון יקבל את העמדה, יתכן ותיפתח הדרך לתבוע את פייסבוק בישראל.

‏מנדלבליט מסרב לענות לגנץ מה יקרה במידה ולא יבחר לכנסת ה-24: "הבעת עמדה בנושא בעיתוי הנוכחי עלולה חלילה להתפרש כאילו באה להשפיע על השדה הפוליטי בסמוך מאוד למועד יום בחירות".

לכאורה, מכתב תמוה. למה צריך להגיד שלא אומרים?🧐

הליכוד עתר נגד הופעות פוליטיקאים בתכנית ׳אופירה וברקו׳.

השופט פוגלמן דוחה את העתירה וקובע ש'אופירה וברקו' היא תוכנית אקטואליה.

הודעה מטעם פרקליטות:

פרקליטות מחוז צפון (פלילי) הגישה היום לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום נגד אזרחית ישראלית שיצאה שלא כדין לסוריה, נעצרה שם והוחזרה לישראל ביום 19.2.21. במסגרת כתב אישום יוחסו לנאשמת עבירה של יציאה שלא כדין בהתאם לסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד- 1954, נסיון ליציאה שלא כדין, וכן עבירה על חוק הכניסה לישראל, תשע"ב – 1952.

*שימו לב- אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את הנאשמת. נוסח כתב האישום ובקשת השחרור בתנאים מגבילים אסורים בפרסום. בית המשפט התיר לפרסום נוסח הודעה זו בלבד*.