בית הדין הארצי לעבודה: גבר בזוגיות חד מינית יכול להיחשב כ"עקרת בית" ולא לשלם דמי ביטוח לאומי, למרות שהחוק פוטר מתשלום רק נשים.
הנשיאה ורדה וירט ליבנה: "הבחנה הלשונית בין גבר לאישה בחוק מבוססת על תפיסת עולם ארכאית, שהיתה נהוגה בתחילת שנות החמישים".
הנשיאה ורדה וירט ליבנה: "הבחנה הלשונית בין גבר לאישה בחוק מבוססת על תפיסת עולם ארכאית, שהיתה נהוגה בתחילת שנות החמישים".
*תגובת הביטוח הלאומי:*
הביטוח הלאומי מבקש שהדין יהיה שווה לכל סוגי המשפחות. פסק הדין מעניק זכות ייחודית לזוגות חד מיניים, בעוד שלמשפחה הטרוסקסואלית שבה גבר בבית והאישה עובדת נפסק (כך קבע בג״צ) כי לא יוכר 'כעקר בית'. כאן הכירו בסוג משפחה אחת ויצרו אי שוויוניות בין הרכבי המשפחות השונים. כאמור, הביטוח הלאומי סבור שיש לשנות את החקיקה ולהתאימה לעת העכשווית ובשוויוניות לכלל האזרחים ולכלל המשפחות".
חשוב לזכור: הגדרת ׳עקרת בית׳ בחוק מתייחס לנשים ומעניק פטור מתשלום אך משליך באופן ישיר גם על מעטפת הזכויות שפוחתת ויש לקחת זאת בחשבון. כמו-כן, הביטוח הלאומי סבור שהמונח עקרת בית לאישה הוא ארכאי ודרש שינוי חקיקה, דבר שלא קרה עד היום.
הביטוח הלאומי מבקש שהדין יהיה שווה לכל סוגי המשפחות. פסק הדין מעניק זכות ייחודית לזוגות חד מיניים, בעוד שלמשפחה הטרוסקסואלית שבה גבר בבית והאישה עובדת נפסק (כך קבע בג״צ) כי לא יוכר 'כעקר בית'. כאן הכירו בסוג משפחה אחת ויצרו אי שוויוניות בין הרכבי המשפחות השונים. כאמור, הביטוח הלאומי סבור שיש לשנות את החקיקה ולהתאימה לעת העכשווית ובשוויוניות לכלל האזרחים ולכלל המשפחות".
חשוב לזכור: הגדרת ׳עקרת בית׳ בחוק מתייחס לנשים ומעניק פטור מתשלום אך משליך באופן ישיר גם על מעטפת הזכויות שפוחתת ויש לקחת זאת בחשבון. כמו-כן, הביטוח הלאומי סבור שהמונח עקרת בית לאישה הוא ארכאי ודרש שינוי חקיקה, דבר שלא קרה עד היום.
ההחלטות בנוגע למעצרו של האזרח שירד להילחם בשבעה באוקטובר בדרום - ונעצר בחשד לרצח של מחבל נוח'בה במהלך הלחימה.
כל הכבוד לשופט עודד מאור על שלא נתן להמשיך להסתיר את הפרשה הזאת מהציבור.
כל הכבוד לשופט עודד מאור על שלא נתן להמשיך להסתיר את הפרשה הזאת מהציבור.
לאור מידע מוטעה רב שפורסם אודות חקירה שמנהלת משטרת ישראל בחשד ל"רצח מחבל נוח'בה", שהביאה להסתה חמורה נגד פרקליטים ואנשי משטרה, באופן חריג מפרסמת פרקליטות המדינה הבהרה:
בחודש דצמבר 2023 נפתחה חקירה בעקבות מידע שהתקבל אודות גניבת נשקים מלוחמי ימ"מ שנהרגו בקרבות ב-7 באוקטובר. בעקבות המידע, נערכה חקירה שהובילה להגשת כתב אישום נגד ר' בעבירות אמל"ח והתחזות, והוא נעצר עד תום ההליכים.
חשוד נוסף, ס', נחקר אף הוא ובמסגרת חקירתו נמצאו התבטאויות כתובות שלו מזמן אמת, בהן התוודה לכאורה על הריגתם של מספר מחבלים אשר הוא ואחרים תפסו בחיים, וכן במעשי אלימות קשים שנעשו במחבלים שלא במסגרת לחימה.
לאחר בחינת הדברים הוחלט כי הודעות אלה, בהן החשוד מתוודה לכאורה בהמתתם של מחבלים אשר נתפסו חיים, מצדיקות חקירתו באזהרה. במהלך חקירתו הוברר, כי מדובר לכאורה בדברי רהב. עוד נוסיף, כי בחיפוש שנערך בביתו של החשוד ס' נמצאו אקדח לא חוקי וכן חלקים של רובי M-16, והוא נחקר באזהרה גם בגין כך.
אשר לחשד הנוגע לרצח פלסטיני והשלכתו באזור עוטף עזה, הנוגע בעיקר לחשוד ר':
כאמור, ר' עצור עד לתום ההליכים בגין כתב האישום בתיק האמל"ח. החשד הנוכחי נגדו עלה בעקבות סרטון בו הוא נראה מכה פלסטיני כפות ברכבו. לסרטון זו התווספו ראיות לכאורה נוספות. בדיקות פורנזיות העלו כי אותו פלסטיני שהוכה ברכבו נמצא מת וגופתו לא זוהתה.
בימ"ש השלום בת"א קבע בהחלטתו לאשר את צווי החיפוש והמעצר נגד ר' ואחרים, כי "קיים במקרה זה חשד סביר לביצוע עבירה של רצח, וזאת בנסיבות הרגישות שתיאר בפניי נציג המבקשת, ביומה הראשון של המלחמה. נוכח אותן נסיבות רגישות, ניתן להבין את התמשכות הליכי החקירה והעובדה שהבקשות שבפניי הובאו רק בחלוף מספר חודשים מהמועד בו הסתיים הליך של תיק חקירת נסיבות מוות".
הפרקליטות מלווה את החקירה אשר מנוהלת ע"י משטרת ישראל, ותפעל כדי לקבל החלטה במהירות האפשרית.
פרקליטות המדינה רואה בחומרה רבה פרסומים מסיתים שאין להם כל בסיס, המכוונים נגד פרקליטים שליוו כביכול את החקירה ומהווים למעשה התרת דמם. מדובר בפרסומים שכל תכליתם הטלת מורא על הפרקליטים מלבצע את עבודתם באופן מקצועי והגון.
כל ניסיון להטיל דופי בפרקליטים אלה ובכלל בעבודת הפרקליטות ולקשור בין מערכת אכיפת החוק לבין ניסיונות פגיעה במדינת ישראל, לא יצלח. מערכת אכיפת החוק תמשיך לפעול בהתאם לדין, ללא מורא וללא משוא פנים.
בחודש דצמבר 2023 נפתחה חקירה בעקבות מידע שהתקבל אודות גניבת נשקים מלוחמי ימ"מ שנהרגו בקרבות ב-7 באוקטובר. בעקבות המידע, נערכה חקירה שהובילה להגשת כתב אישום נגד ר' בעבירות אמל"ח והתחזות, והוא נעצר עד תום ההליכים.
חשוד נוסף, ס', נחקר אף הוא ובמסגרת חקירתו נמצאו התבטאויות כתובות שלו מזמן אמת, בהן התוודה לכאורה על הריגתם של מספר מחבלים אשר הוא ואחרים תפסו בחיים, וכן במעשי אלימות קשים שנעשו במחבלים שלא במסגרת לחימה.
לאחר בחינת הדברים הוחלט כי הודעות אלה, בהן החשוד מתוודה לכאורה בהמתתם של מחבלים אשר נתפסו חיים, מצדיקות חקירתו באזהרה. במהלך חקירתו הוברר, כי מדובר לכאורה בדברי רהב. עוד נוסיף, כי בחיפוש שנערך בביתו של החשוד ס' נמצאו אקדח לא חוקי וכן חלקים של רובי M-16, והוא נחקר באזהרה גם בגין כך.
אשר לחשד הנוגע לרצח פלסטיני והשלכתו באזור עוטף עזה, הנוגע בעיקר לחשוד ר':
כאמור, ר' עצור עד לתום ההליכים בגין כתב האישום בתיק האמל"ח. החשד הנוכחי נגדו עלה בעקבות סרטון בו הוא נראה מכה פלסטיני כפות ברכבו. לסרטון זו התווספו ראיות לכאורה נוספות. בדיקות פורנזיות העלו כי אותו פלסטיני שהוכה ברכבו נמצא מת וגופתו לא זוהתה.
בימ"ש השלום בת"א קבע בהחלטתו לאשר את צווי החיפוש והמעצר נגד ר' ואחרים, כי "קיים במקרה זה חשד סביר לביצוע עבירה של רצח, וזאת בנסיבות הרגישות שתיאר בפניי נציג המבקשת, ביומה הראשון של המלחמה. נוכח אותן נסיבות רגישות, ניתן להבין את התמשכות הליכי החקירה והעובדה שהבקשות שבפניי הובאו רק בחלוף מספר חודשים מהמועד בו הסתיים הליך של תיק חקירת נסיבות מוות".
הפרקליטות מלווה את החקירה אשר מנוהלת ע"י משטרת ישראל, ותפעל כדי לקבל החלטה במהירות האפשרית.
פרקליטות המדינה רואה בחומרה רבה פרסומים מסיתים שאין להם כל בסיס, המכוונים נגד פרקליטים שליוו כביכול את החקירה ומהווים למעשה התרת דמם. מדובר בפרסומים שכל תכליתם הטלת מורא על הפרקליטים מלבצע את עבודתם באופן מקצועי והגון.
כל ניסיון להטיל דופי בפרקליטים אלה ובכלל בעבודת הפרקליטות ולקשור בין מערכת אכיפת החוק לבין ניסיונות פגיעה במדינת ישראל, לא יצלח. מערכת אכיפת החוק תמשיך לפעול בהתאם לדין, ללא מורא וללא משוא פנים.
לצערי העדכונים בערוץ לא יהיו מלאים בתקופה הקרובה, ואולי יהיו כאלה שיתקבלו באיחור. אילוצים של צו 8 שלישי.
פרסום ראשון: המשטרה הגישה כתב אישום נגד אזרח שהציב שלט נגד המשטרה כחלק מהמחאה בעקבות מותו של הנער אהוביה סנדק, בגין עבירת איומים - ובית המשפט ביטל את האישום.
השופט ארנון איתן: "המדובר בשלט שהוצב על רקע מחאה ציבורית. תוכן הדברים עמום ואינו קונקרטי. לא ברור מי המאוים, והוא אינו קורא לפגיעה שלא כדין".
לפרסום המלא:
https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1113690
השופט ארנון איתן: "המדובר בשלט שהוצב על רקע מחאה ציבורית. תוכן הדברים עמום ואינו קונקרטי. לא ברור מי המאוים, והוא אינו קורא לפגיעה שלא כדין".
לפרסום המלא:
https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1113690
www.maariv.co.il
בוטל כתב אישום נגד אזרח שהציב שלט נגד המשטרה | פרסום ראשון
<<<
התנועה למשילות ודמוקרטיה בתלונה נגד מ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן.
לעמדת התנועה, פוגלמן בניגוד עניינים מול ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות, ענר הלמן, מכיוון שהלמן ייצג אותו במסגרת עתירה שהוגשה נגדו - אבל פוגלמן לא הכניס את הלמן לרשימת המניעויות שלו.
לעמדת התנועה, פוגלמן בניגוד עניינים מול ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות, ענר הלמן, מכיוון שהלמן ייצג אותו במסגרת עתירה שהוגשה נגדו - אבל פוגלמן לא הכניס את הלמן לרשימת המניעויות שלו.
עו"ד ברק לייזר משיב לתנועה למשילות ודמוקרטיה כי פוגלמן לא נמצא בניגוד עניינים מול הלמן: "עמדת מערכת בתי המשפט הועברה לפרקליטות באמצעות הח"מ והוא שהיה מצוי עם נציגיה בקשר. לא התקיים כל קשר בין ממלא מקום הנשיא למי מנציגי הפרקליטות בעניין זה וממילא אין מדובר בעניין אישי של ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, אלא בעמדת המערכת".
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין:
למול ההחלטה של בית המשפט שאזרחי ישראל יממנו סניגור למחבלי הנוח׳בה, אני אומר - עד כאן!
אני עומד על החלטתי, שהתקבלה כבר בתחילת המלחמה: משרד המשפטים לא יממן! הסניגוריה הציבורית לא תייצג את מחבלי הנוח׳בה!
למול ההחלטה של בית המשפט שאזרחי ישראל יממנו סניגור למחבלי הנוח׳בה, אני אומר - עד כאן!
אני עומד על החלטתי, שהתקבלה כבר בתחילת המלחמה: משרד המשפטים לא יממן! הסניגוריה הציבורית לא תייצג את מחבלי הנוח׳בה!
שלום רב,
להלן מובאות מדברים שנשא פרקליט המדינה, עמית איסמן, לפני זמן קצר בכנס חיפה למשפט ה-14:
"לצד הברכות על קיומו של הכנס אני רוצה בראשית דבריי, לחזק את ידיהם של חיילות וחיילי צה"ל ואנשי הביטחון המחרפים נפשם יום יום בהגנה על מדינת ישראל, לאחל ולייחל לחזרתם לבתיהם ולמשפחותיהם בשלום, כמו גם להחלמתם המהירה והשלמה של כל הפצועות והפצועים ובציפייה לשובם במהרה של כלל החטופים והנעדרים.
האתגרים והקשיים שמלווים את כולנו מעת שפרצה מלחמת "חרבות הברזל" – הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית והחברתית – הם משמעותיים וכבדים ביותר, ואולם, גם בימים קשים אלה, כל רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל ובראשן פרקליטות המדינה מחויבות להמשיך ולשמור על שלטון החוק והאינטרס הציבורי.
השנה, כבכל שנה, עוסק כנס חיפה למשפט בשורת סוגיות חשובות ביותר מעולם המשפט המעסיקות את כולנו בימים אלה ואשר לחלק מהן אנסה להתייחס בדבריי.
השנה, אינני יכול שלא לפתוח את דבריי ולהתייחס ללכתו בטרם עת של כבוד השופט ג'ובראן זכרו לברכה, אשר הלך השנה לעולמו. זכיתי להופיע בפני כבוד השופט ג'ובראן מאות רבות של פעמים בעת שכיהן בבית המשפט המחוזי בחיפה, הן ביושבו כדן יחיד והן ביושבו כחבר בהרכבי פשע חמור, ואף בעת שעמד בראשם כאב בית דין. כפרקליט צעיר היו לשופט ג'ובראן ולי במשך מספר שנים פגישות שבועיות קבועות בכל יום שישי.
כבוד השופט ג'ובראן היה מסיים את הדיונים בערעורים על יו"ר ההוצאה לפועל בשעה עשר וחצי לערך ומאז ועד השעה שלוש וחצי לערך בילינו שנינו יחד בדיונים רבים בעניינם של תיקי מעצר ועתירות אסירים, אליהם נוספו מדי פעם דיוני הוכחות בתיקים שניהלתי בפניו. כבוד השופט ג'ובראן עשה דין צדק בפני כל מי שהופיע בפניו, מקטן ועד גדול. בחוכמה, בשכל רב, בידענות משפטית רחבת היקף ומעל לכל באנושיות ונועם הליכות נדירים. את כל אלה תיבל כבוד השופט ג'ובראן בחוש הומור בריא ומשובח.
באחד מימי השישי בעודנו מתקרבים לשעה ארבע הופיע בפני כבוד השופט ג'ובראן אסיר אשר הגיש עתירה שונה ואחרת. האסיר עתר בפני כבוד השופט ג'ובראן שיורה לשירות בתי הסוהר להוציא אותו להורג תוך שפירט שלל סיבות מדוע עתירתו מוצדקת וראויה. לאחר דחיית העתירה בהחלטה קצרה, פנה כבוד השופט ג'ובראן לעותר, ביקש לחזק אותו תוך שהבטיח לו שגם אם כעת המצב נראה בעיניו חסר תקווה הרי שעוד יבואו ימים טובים יותר. שופט, אבל לפני כן בן אדם. יהי זכרו של כבוד השופט ג'ובראן ברוך.
פרקליטות המדינה מחויבת לשמירה על האינטרס הציבורי במדינת ישראל ואמונה על שמירתו לצד גופים נוספים. פגיעה באינטרס הציבורי משמעותה פגיעה בכל אחת ואחד מאזרחי המדינה. האינטרס הציבורי אינו מושג אמורפי ולא ברור. האינטרס הציבורי מקפל בתוכו שורה של נושאים רבים ומגוונים אשר המשותף לכל אחד מהם ולכולם ביחד הוא טובת הכלל.
כפי שאנסה להראות בדבריי היום, פרקליטות המדינה פוגשת באינטרס הציבורי, אשר על שמירתו אנו אמונים, כמו גם את הפגיעה הפוטנציאלית בו, במספר אופנים ומופעים אשר לחלקם אבקש כאמור להתייחס בדבריי, כאשר הראשון שבהם הם המינויים בשירות הציבורי.
לפני מספר חודשים התפרסמה בתקשורת הפרשה המכונה "פרשת נוה אורנשטיין", שעניינה מינויו של השופט אורנשטיין כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. זמן קצר לאחר פרסום הפרשה החלטנו היועצת המשפטית אשר נבצר ממנה להגיע היום לכנס ואני על פתיחה בחקירה בעניין הדרך בה נבחר השופט אורנשטיין לנשיא. החשד הלכאורי הנבחן הוא קיומה של מערכת יחסים שוחדית בין השופט אורשנטיין לבין אפי נוה אשר שימש באותה העת כיושב ראש לשכת עורכי הדין. מטבע הדברים אין בכוונתי להתייחס לחקירה הנמצאת כעת בעיצומה, ואשר לעת הזו לא ניתן כמובן להעריך מה יעלה בסופה.
אגב פרסום הפרשה והחקירה שהחלה בעקבותיה, היה מי שטען כי לא בהכרח תהליך המינוי הוא החשוב אלא דווקא התוצאה - בחירתו של נשיא בית משפט מחוזי מוצלח ומוכשר. בעיניי, האינטרס הציבורי במדינה מתוקנת שעיקרון שמירת החוק הוא נר לרגליה, מחייב לא רק את בחירתם של הטובים והמוצלחים ביותר, אלא כי בחירתם תעשה בהליך מינוי ראוי סדור ומסודר. נשיא בית משפט מחוזי, אשר כמותו יש בסך הכל שישה בכל הארץ, הוא אחד מהתפקידים החשובים ביותר במערכת בתי המשפט.
לנשיא בית המשפט המחוזי סמכויות רבות על פי דין, אחריות ניהולית נרחבת ומעמד רם הן בבתי המשפט במחוז בו הוא מכהן והן בבית המשפט המחוזי שבראשו הוא עומד. נשיא בית משפט, כל שופט, גם אם הוא המועמד הראוי ביותר לתפקיד לא יכול להיבחר כחלק ממערכת יחסים שוחדית של תן וקח. ברור לכולנו שמינוי שופטים ונשיאים הוא תהליך שיכול להיות לפעמים רווי יצרים, מתיחויות ואינטרסים. עם זאת, קו ברור מפריד בין כל אלה לבין עסקה שוחדית לכאורה למינוי שופט.
להלן מובאות מדברים שנשא פרקליט המדינה, עמית איסמן, לפני זמן קצר בכנס חיפה למשפט ה-14:
"לצד הברכות על קיומו של הכנס אני רוצה בראשית דבריי, לחזק את ידיהם של חיילות וחיילי צה"ל ואנשי הביטחון המחרפים נפשם יום יום בהגנה על מדינת ישראל, לאחל ולייחל לחזרתם לבתיהם ולמשפחותיהם בשלום, כמו גם להחלמתם המהירה והשלמה של כל הפצועות והפצועים ובציפייה לשובם במהרה של כלל החטופים והנעדרים.
האתגרים והקשיים שמלווים את כולנו מעת שפרצה מלחמת "חרבות הברזל" – הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית והחברתית – הם משמעותיים וכבדים ביותר, ואולם, גם בימים קשים אלה, כל רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל ובראשן פרקליטות המדינה מחויבות להמשיך ולשמור על שלטון החוק והאינטרס הציבורי.
השנה, כבכל שנה, עוסק כנס חיפה למשפט בשורת סוגיות חשובות ביותר מעולם המשפט המעסיקות את כולנו בימים אלה ואשר לחלק מהן אנסה להתייחס בדבריי.
השנה, אינני יכול שלא לפתוח את דבריי ולהתייחס ללכתו בטרם עת של כבוד השופט ג'ובראן זכרו לברכה, אשר הלך השנה לעולמו. זכיתי להופיע בפני כבוד השופט ג'ובראן מאות רבות של פעמים בעת שכיהן בבית המשפט המחוזי בחיפה, הן ביושבו כדן יחיד והן ביושבו כחבר בהרכבי פשע חמור, ואף בעת שעמד בראשם כאב בית דין. כפרקליט צעיר היו לשופט ג'ובראן ולי במשך מספר שנים פגישות שבועיות קבועות בכל יום שישי.
כבוד השופט ג'ובראן היה מסיים את הדיונים בערעורים על יו"ר ההוצאה לפועל בשעה עשר וחצי לערך ומאז ועד השעה שלוש וחצי לערך בילינו שנינו יחד בדיונים רבים בעניינם של תיקי מעצר ועתירות אסירים, אליהם נוספו מדי פעם דיוני הוכחות בתיקים שניהלתי בפניו. כבוד השופט ג'ובראן עשה דין צדק בפני כל מי שהופיע בפניו, מקטן ועד גדול. בחוכמה, בשכל רב, בידענות משפטית רחבת היקף ומעל לכל באנושיות ונועם הליכות נדירים. את כל אלה תיבל כבוד השופט ג'ובראן בחוש הומור בריא ומשובח.
באחד מימי השישי בעודנו מתקרבים לשעה ארבע הופיע בפני כבוד השופט ג'ובראן אסיר אשר הגיש עתירה שונה ואחרת. האסיר עתר בפני כבוד השופט ג'ובראן שיורה לשירות בתי הסוהר להוציא אותו להורג תוך שפירט שלל סיבות מדוע עתירתו מוצדקת וראויה. לאחר דחיית העתירה בהחלטה קצרה, פנה כבוד השופט ג'ובראן לעותר, ביקש לחזק אותו תוך שהבטיח לו שגם אם כעת המצב נראה בעיניו חסר תקווה הרי שעוד יבואו ימים טובים יותר. שופט, אבל לפני כן בן אדם. יהי זכרו של כבוד השופט ג'ובראן ברוך.
פרקליטות המדינה מחויבת לשמירה על האינטרס הציבורי במדינת ישראל ואמונה על שמירתו לצד גופים נוספים. פגיעה באינטרס הציבורי משמעותה פגיעה בכל אחת ואחד מאזרחי המדינה. האינטרס הציבורי אינו מושג אמורפי ולא ברור. האינטרס הציבורי מקפל בתוכו שורה של נושאים רבים ומגוונים אשר המשותף לכל אחד מהם ולכולם ביחד הוא טובת הכלל.
כפי שאנסה להראות בדבריי היום, פרקליטות המדינה פוגשת באינטרס הציבורי, אשר על שמירתו אנו אמונים, כמו גם את הפגיעה הפוטנציאלית בו, במספר אופנים ומופעים אשר לחלקם אבקש כאמור להתייחס בדבריי, כאשר הראשון שבהם הם המינויים בשירות הציבורי.
לפני מספר חודשים התפרסמה בתקשורת הפרשה המכונה "פרשת נוה אורנשטיין", שעניינה מינויו של השופט אורנשטיין כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. זמן קצר לאחר פרסום הפרשה החלטנו היועצת המשפטית אשר נבצר ממנה להגיע היום לכנס ואני על פתיחה בחקירה בעניין הדרך בה נבחר השופט אורנשטיין לנשיא. החשד הלכאורי הנבחן הוא קיומה של מערכת יחסים שוחדית בין השופט אורשנטיין לבין אפי נוה אשר שימש באותה העת כיושב ראש לשכת עורכי הדין. מטבע הדברים אין בכוונתי להתייחס לחקירה הנמצאת כעת בעיצומה, ואשר לעת הזו לא ניתן כמובן להעריך מה יעלה בסופה.
אגב פרסום הפרשה והחקירה שהחלה בעקבותיה, היה מי שטען כי לא בהכרח תהליך המינוי הוא החשוב אלא דווקא התוצאה - בחירתו של נשיא בית משפט מחוזי מוצלח ומוכשר. בעיניי, האינטרס הציבורי במדינה מתוקנת שעיקרון שמירת החוק הוא נר לרגליה, מחייב לא רק את בחירתם של הטובים והמוצלחים ביותר, אלא כי בחירתם תעשה בהליך מינוי ראוי סדור ומסודר. נשיא בית משפט מחוזי, אשר כמותו יש בסך הכל שישה בכל הארץ, הוא אחד מהתפקידים החשובים ביותר במערכת בתי המשפט.
לנשיא בית המשפט המחוזי סמכויות רבות על פי דין, אחריות ניהולית נרחבת ומעמד רם הן בבתי המשפט במחוז בו הוא מכהן והן בבית המשפט המחוזי שבראשו הוא עומד. נשיא בית משפט, כל שופט, גם אם הוא המועמד הראוי ביותר לתפקיד לא יכול להיבחר כחלק ממערכת יחסים שוחדית של תן וקח. ברור לכולנו שמינוי שופטים ונשיאים הוא תהליך שיכול להיות לפעמים רווי יצרים, מתיחויות ואינטרסים. עם זאת, קו ברור מפריד בין כל אלה לבין עסקה שוחדית לכאורה למינוי שופט.
האינטרס הציבורי, האינטרס של כל אחת ואחד מאיתנו הוא מערכת אכיפת חוק חזקה ועצמאית. עצמאותה של מערכת אכיפת החוק עומדת בבסיסה של כל מדינה דמוקרטית. מינויים ראויים של מי שנבחרו בתהליך מינוי סדור וראוי הם אלה המבטיחים את עמוד השדרה הערכי והמקצועי של השירות הציבורי כולו ושל מערכת אכיפת החוק בפרט. האינטרס הציבורי, מחייב את עצמאותם של אנשי מערכת אכיפת החוק - שופטים, תובעים ואנשי משטרה כאחד. עצמאותם, מקצועיותם יושרם והגינותם. הדרך לאובדן עצמאותה של מערכת אכיפת החוק וערכיותה עוברת דרך מינויים לא ראויים.
ככל שמינויים ראויים הם אבן הראשה של מערכת אכיפת חוק מקצועית, עצמאית והגונה, הרי שיש להבטיח כי עובדי הציבור, משרתי הציבור ייבחרו אך ורק על סמך יכולותיהם ועמוד השדרה הערכי שלהם, ולא למשל על רקע נטייתם הפוליטית, כפי שהיא נתפסת או נלמדת לכאורה מהחלטותיהם או מהתנהלותם.
יתירה מכך, האינטרס הציבורי מחייב שהחלטותיהם של אנשי מערכת אכיפת החוק - שופטים, תובעים ושוטרים, לא יוכוונו בכל צורה שהיא, ע"י גורם כלשהו אלא שהיחידים שינחו אותם הם העובדות והחוק אשר בפניהם. המחשבה ולפיה החלטותיך המקצועיות, ובהן ההחלטה האם לפתוח בחקירה אם לאו, ההחלטה האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, האם להחמיר או להקל עם קבוצה או מגזר מסויים, האם לפסוק לטובת או נגד מגזר מסויים, הן אלה שיכריעו האם תתקדם אם לאו, עלולה הלכה למעשה חלילה, להכווין את החלטותיהם המקצועיות של אנשי מערכת אכיפת החוק.
לצד מינויים ראויים הממונים בהליך ראוי, האינטרס הציבורי צריך בנוסף ליציבות ולוודאות של השירות הציבורי בכלל ושל מערכת אכיפת החוק בפרט. מינויים זמניים וממלאי מקום של ראשי מערכות מייצרים אי-ודאות במערכות, ובראשן של מערכת אכיפת החוק.
אי הוודאות מביאה בתורה לחוסר יציבות. מערכת אכיפת חוק שאינה יציבה אינה יכולה לתפקד באופן מיטבי. אך טבעי שמי שמבקש להתקדם מעוניין להוכיח את עצמו ואת יכולותיו בפני מי שעתיד למנות אותו. זהו טבע האדם.
להוכיח את עצמך ואת יכולותיך המקצועיות - בהחלט. לרצות בהחלטותיך את מי שאמור למנות אותך - בהחלט לא!
זמניות, ארעיות, מילוי מקום, פוגעים באינטרס הציבורי בכך שהם מגבירים את הסיכון לכך שמועמדים לתפקידים בכלל ולתפקידים בכירים בפרט עלולים, גם אם מבלי משים ושלא בכוונה, לחצות את הקו הברור שבין הרצון להוכיח את עצמם לבין הרצון לרצות את מי שאמור למנותם. חציית הקו הזו, ככל שהיא מתרחשת, עלולה להפוך לסכנה לשלטון החוק ולדמוקרטיה.
האינטרס הציבורי במדינת ישראל אינו מחייב רק מינויים ראויים הנעשים בתהליך ראוי ויציבות בשירות הציבורי ובמערכת אכיפת החוק, אלא גם את מיגור השחיתות השלטונית במדינת ישראל. מדינת ישראל אינה מדינה מושחתת ככזו. לצד זאת, השחיתות השלטונית לא נעלמה מן הארץ. שחיתות שלטונית משחיתה כל חלקה טובה אליה היא מגיעה. היא פוגעת באמון הציבור במערכות הציבוריות, עובדיהן ובנבחרי הציבור ובאמון בהם ובשלטון בכלל, ולכן חייבים לפעול בכל דרך כדי למגר אותה. שחיתות של נבחרי ציבור ועובדי ציבור קיימת והיא מחייבת מענה נחוש וברור של מערכת אכיפת החוק כולה. עבירות השחיתות השלטונית נעשות בדרך כלל במחשכים. נתינה וקבלה של שוחד אינן נעשות בחוצות העיר ולעיני כל. כך, לא פעם, התנהלות לגיטימית לכאורה, לפעמים אף כזו שמיטיבה עם הציבור, מתגלה במבט נוסף ומעמיק כהפרת אמונים בוטה.
בדיוק מהטעם הזה יש חשיבות רבה לחשיפת העבירות קודם כל ולפני הכל על ידי משטרת ישראל שהיא הגוף האמון במדינת ישראל על חשיפת עבירות וחקירתן. באין חשיפה אין חקירות, באין חקירות לא ניתן למגר תופעות של שחיתות שלטונית.
בדומה לפרשת נוה אורנשטיין, פורסמו בתקשורת פרשות נוספות שחלקן הובילו לחקירות ולבדיקות אותן מלווה פרקליטות המדינה. חלקן גלויות וחלקן עדיין סמויות. אנחנו מלווים ומפקחים על חקירות אלה באופן צמוד ואינטנסיבי. פרקליטות המדינה היא זו שהניעה לא פעם את גלגלי החקירה המשטרית לאחר פרסום הפרשות בתקשורת.
בהקשר הזה, אין לי אלא לשבח את התקשורת שעושה את מלאכתה נאמנה, וחושפת לאור השמש המטהר והמחטא פרשיות שחיתות ציבורית. הציבור לא פעם אינו מרוצה מהקצב בו פועלת מערכת אכיפת החוק לאחר פרסומים אלה וסבור שמיד לאחר הפרסום על משטרת ישראל לעצור את המוזכרים בפרסום ולפשוט על בתיהם ומשרדיהם.
לצד הערכתי הרבה לעיתונות החוקרת חייבים לזכור:
ראשית, לא כל מה שנראה על פניו פלילי הוא אכן פלילי.
שנית, חקירה משטרתית, ההיערכות אליה, הסוגיות המשפטיות שמתעוררות אגב פרסום כזה ועוד, לא אחת אינם מאפשרים לפעול בהכרח מיד לאחר הפרסום.
לא פעם יש צורך לבצע בדיקות מקדמיות – משפטיות, מודיעיניות ועוד.
שלישית, הכללים החלים על תחקיר עיתונאי מצויין ומעמיק ככל שיהיה אינם דומים כלל ועיקר לכללים והחוקים החלים על חקירה משטרתית מקצועית וראויה.
ככל שמינויים ראויים הם אבן הראשה של מערכת אכיפת חוק מקצועית, עצמאית והגונה, הרי שיש להבטיח כי עובדי הציבור, משרתי הציבור ייבחרו אך ורק על סמך יכולותיהם ועמוד השדרה הערכי שלהם, ולא למשל על רקע נטייתם הפוליטית, כפי שהיא נתפסת או נלמדת לכאורה מהחלטותיהם או מהתנהלותם.
יתירה מכך, האינטרס הציבורי מחייב שהחלטותיהם של אנשי מערכת אכיפת החוק - שופטים, תובעים ושוטרים, לא יוכוונו בכל צורה שהיא, ע"י גורם כלשהו אלא שהיחידים שינחו אותם הם העובדות והחוק אשר בפניהם. המחשבה ולפיה החלטותיך המקצועיות, ובהן ההחלטה האם לפתוח בחקירה אם לאו, ההחלטה האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, האם להחמיר או להקל עם קבוצה או מגזר מסויים, האם לפסוק לטובת או נגד מגזר מסויים, הן אלה שיכריעו האם תתקדם אם לאו, עלולה הלכה למעשה חלילה, להכווין את החלטותיהם המקצועיות של אנשי מערכת אכיפת החוק.
לצד מינויים ראויים הממונים בהליך ראוי, האינטרס הציבורי צריך בנוסף ליציבות ולוודאות של השירות הציבורי בכלל ושל מערכת אכיפת החוק בפרט. מינויים זמניים וממלאי מקום של ראשי מערכות מייצרים אי-ודאות במערכות, ובראשן של מערכת אכיפת החוק.
אי הוודאות מביאה בתורה לחוסר יציבות. מערכת אכיפת חוק שאינה יציבה אינה יכולה לתפקד באופן מיטבי. אך טבעי שמי שמבקש להתקדם מעוניין להוכיח את עצמו ואת יכולותיו בפני מי שעתיד למנות אותו. זהו טבע האדם.
להוכיח את עצמך ואת יכולותיך המקצועיות - בהחלט. לרצות בהחלטותיך את מי שאמור למנות אותך - בהחלט לא!
זמניות, ארעיות, מילוי מקום, פוגעים באינטרס הציבורי בכך שהם מגבירים את הסיכון לכך שמועמדים לתפקידים בכלל ולתפקידים בכירים בפרט עלולים, גם אם מבלי משים ושלא בכוונה, לחצות את הקו הברור שבין הרצון להוכיח את עצמם לבין הרצון לרצות את מי שאמור למנותם. חציית הקו הזו, ככל שהיא מתרחשת, עלולה להפוך לסכנה לשלטון החוק ולדמוקרטיה.
האינטרס הציבורי במדינת ישראל אינו מחייב רק מינויים ראויים הנעשים בתהליך ראוי ויציבות בשירות הציבורי ובמערכת אכיפת החוק, אלא גם את מיגור השחיתות השלטונית במדינת ישראל. מדינת ישראל אינה מדינה מושחתת ככזו. לצד זאת, השחיתות השלטונית לא נעלמה מן הארץ. שחיתות שלטונית משחיתה כל חלקה טובה אליה היא מגיעה. היא פוגעת באמון הציבור במערכות הציבוריות, עובדיהן ובנבחרי הציבור ובאמון בהם ובשלטון בכלל, ולכן חייבים לפעול בכל דרך כדי למגר אותה. שחיתות של נבחרי ציבור ועובדי ציבור קיימת והיא מחייבת מענה נחוש וברור של מערכת אכיפת החוק כולה. עבירות השחיתות השלטונית נעשות בדרך כלל במחשכים. נתינה וקבלה של שוחד אינן נעשות בחוצות העיר ולעיני כל. כך, לא פעם, התנהלות לגיטימית לכאורה, לפעמים אף כזו שמיטיבה עם הציבור, מתגלה במבט נוסף ומעמיק כהפרת אמונים בוטה.
בדיוק מהטעם הזה יש חשיבות רבה לחשיפת העבירות קודם כל ולפני הכל על ידי משטרת ישראל שהיא הגוף האמון במדינת ישראל על חשיפת עבירות וחקירתן. באין חשיפה אין חקירות, באין חקירות לא ניתן למגר תופעות של שחיתות שלטונית.
בדומה לפרשת נוה אורנשטיין, פורסמו בתקשורת פרשות נוספות שחלקן הובילו לחקירות ולבדיקות אותן מלווה פרקליטות המדינה. חלקן גלויות וחלקן עדיין סמויות. אנחנו מלווים ומפקחים על חקירות אלה באופן צמוד ואינטנסיבי. פרקליטות המדינה היא זו שהניעה לא פעם את גלגלי החקירה המשטרית לאחר פרסום הפרשות בתקשורת.
בהקשר הזה, אין לי אלא לשבח את התקשורת שעושה את מלאכתה נאמנה, וחושפת לאור השמש המטהר והמחטא פרשיות שחיתות ציבורית. הציבור לא פעם אינו מרוצה מהקצב בו פועלת מערכת אכיפת החוק לאחר פרסומים אלה וסבור שמיד לאחר הפרסום על משטרת ישראל לעצור את המוזכרים בפרסום ולפשוט על בתיהם ומשרדיהם.
לצד הערכתי הרבה לעיתונות החוקרת חייבים לזכור:
ראשית, לא כל מה שנראה על פניו פלילי הוא אכן פלילי.
שנית, חקירה משטרתית, ההיערכות אליה, הסוגיות המשפטיות שמתעוררות אגב פרסום כזה ועוד, לא אחת אינם מאפשרים לפעול בהכרח מיד לאחר הפרסום.
לא פעם יש צורך לבצע בדיקות מקדמיות – משפטיות, מודיעיניות ועוד.
שלישית, הכללים החלים על תחקיר עיתונאי מצויין ומעמיק ככל שיהיה אינם דומים כלל ועיקר לכללים והחוקים החלים על חקירה משטרתית מקצועית וראויה.