*דוח ביניים שלישי של הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן: החשש להרשעות שווא בשל הסתמכות על הודאות שווא בפני חוקרי משטרה.*
הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן, בראשות השופט (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר, הגישה לשר המשפטים יריב לוין את דוח הביניים השלישי של הוועדה, העוסק בחשש מטעויות אפשריות העלולות להיגרם בשל הסתמכות על הודאות שווא בחקירה.
ביום 25.1.24 הוגש לשר המשפטים לוין דו"ח הביניים השלישי של הוועדה, המסכם את מסקנות והמלצות הוועדה בנושא הודאות שווא בפני חוקרי משטרה. יובהר כי מדובר בדוח ביניים, ויתכן כי הוועדה תבקש להוסיף עליו ולעדכן אותו במסגרת הדוח הסופי שתגיש.
הוועדה גיבשה שורה של המלצות המבקשות להתמודד עם הודאות שווא בפני חוקרי משטרה, לצד המלצות כלליות הנוגעות למעמד ההודאה בדין הישראלי. אשר למעמד ההודאה, גיבשה הוועדה כמה המלצות במטרה להפחית את הסיכון לכך שחשוד שהודה הודאת שווא במשטרה יורשע על בסיס הודאתו. כך, הוועדה ממליצה להגביל את השימוש בפרטים מוכמנים, שמסר הנאשם בהודאתו במשטרה, כתוספת ראייתית להודאה. כן ממליצה הוועדה לקבוע כי בתיקים שבהם הנאשם הנו קטין, אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית או אדם המצוי בהשפעה ניכרת של חומרים משני-תודעה או שניכר כי הוא סובל מתסמונת גמילה בעת החקירה, לא ניתן יהיה להרשיע את הנאשם על בסיס הודאתו במשטרה בהיעדר ראיה חיצונית המסבכת אותו בביצוע העבירה.
אשר לגורמים חוץ-מערכתיים להודאות שווא, הנובעים ממאפייניו האישיים והאישיותיים של החשוד, מסיקה הוועדה כי על בתי המשפט לנקוט משנה זהירות בבואם להרשיע נאשמים קטינים ונאשמים עם מוגבלות שכלית או נפשית על יסוד הודאותיהם. על מנת להקטין את הסיכון להודאות שווא של חשודים המשתייכים לקבוצות הללו, ממליצה הוועדה על שורה של צעדים, לרבות תיקון חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) כך שייקבע כי חשודים קטינים ייחקרו רק על ידי חוקרי נוער, למעט במקרים חריגים; קביעת נוהל על ידי משטרת ישראל שלפיו יש לברר עם כל חשוד, בתחילת החקירה, על מצבו הבריאותי, וככל שהחשוד נוטל תרופות באופן קבוע, מהו אופיו של הטיפול התרופתי אותו הוא מקבל או האם הוא זקוק להנגשות; וקידום הסדרת המקצוע של "מנגישי צדק", אשר תפקידם לתווך את החקירה לאדם עם מוגבלות ולדאוג לו להנגשות המתאימות. בנוסף, רוב מחברי הוועדה ממליצים לאפשר לחשודים קטינים ולחשודים עם מוגבלות שכלית או נפשית להיות מלווים בידי סנגור במהלך חקירתם.
אשר לגורמים מערכתיים להודאות שווא, הנובעים מאופן ניהול החקירה על ידי המשטרה, מסיקה הוועדה מהמחקר המדעי כי נמצא קשר בין השימוש בשיטת חקירה "מוכוונת-האשמה" לבין הגדלת הסיכון להודאות שווא, בעוד שהשימוש במודלים "מוכווני איסוף מידע", כגון מודל ה-PEACE הבריטי, מקטין את הסיכון להודאות שווא. על כן סבורה הוועדה שרצוי להרחיב הן את ההכשרות הרלוונטיות והן את השימוש במודל זה בחקירות משטרה ככל הניתן, כך שהמודל יהפוך לכלי מרכזי בארגז הכלים של חוקרי המשטרה. זאת, בכפוף למגבלות תקציביות ולמגבלות כוח האדם של משטרת ישראל.
הוועדה ממליצה שהמשטרה תימנע מטכניקות חקירה מסוג "מקסימיזציה", כגון הצגת מידע מפליל כוזב לחשוד או יצירת תחושה שקרית בקרב החשוד כי מצבו המשפטי חמור מכפי שהוא באמת, ומטכניקות מסוג "מינימיזציה", כגון הבטחות ורמיזות בדבר הקלה בעונש הצפויה לחשוד אם יודה בעבירה. זאת, מאחר שבמחקר נמצא כי הן מגדילות את הסיכון להודאות שווא. ככל שנעשה שימוש בטכניקות מסוג זה, ממליצה הוועדה לתת לכך משקל ממשי בהערכת מהימנות ההודאה, בשים לב לכלל נסיבות העניין, ובכלל זה למאפייני הטכניקה שבה נעשה שימוש ולהשפעת הראיה על הנאשם.
עוד ממליצה הוועדה לקבוע בחקיקה כללים ברורים בכל הנוגע להתנהלות החקירה ומשכה, ולקבוע נוהל שעל פיו המשטרה תיידע חשודים, בכתב ובעל פה, בדבר הזכויות הספציפיות העומדות להם בחקירה. לבסוף, גיבשה הוועדה שורת המלצות הנוגעות להבטחת מימושה של זכות ההיוועצות בסנגור בטרם חקירה, להרחבת התיעוד החזותי-קולי של חקירת חשוד במשטרה, ולעריכת הכשרות בנושא הודאות שווא לגורמים המקצועיים במערכת המשפט ואכיפת החוק.
הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן הוקמה בשנת 2018 במטרה לצמצם את החשש להרשעות שווא בהליך הפלילי ולבחון כלים אפשריים לאיתור הרשעות שווא ולתיקונן. בראש הוועדה עומד שופט בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר, סגנו הוא פרופ' אורן גזל-אייל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ומלבדם חברים בוועדה פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן; רח"ט תביעות במשטרת ישראל, תנ"צ דדו זמיר; הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען; ראש אשכול סמכויות שלטוניות במחלקה הפלילית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים, עו"ד גבריאלה פיסמן; סגן ראש אגף המודיעין והחקירות במשטרת ישראל, תנ"צ יואב תלם; ושר המשפטים לשעבר, פרופ' דוד ליבאי
הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן, בראשות השופט (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר, הגישה לשר המשפטים יריב לוין את דוח הביניים השלישי של הוועדה, העוסק בחשש מטעויות אפשריות העלולות להיגרם בשל הסתמכות על הודאות שווא בחקירה.
ביום 25.1.24 הוגש לשר המשפטים לוין דו"ח הביניים השלישי של הוועדה, המסכם את מסקנות והמלצות הוועדה בנושא הודאות שווא בפני חוקרי משטרה. יובהר כי מדובר בדוח ביניים, ויתכן כי הוועדה תבקש להוסיף עליו ולעדכן אותו במסגרת הדוח הסופי שתגיש.
הוועדה גיבשה שורה של המלצות המבקשות להתמודד עם הודאות שווא בפני חוקרי משטרה, לצד המלצות כלליות הנוגעות למעמד ההודאה בדין הישראלי. אשר למעמד ההודאה, גיבשה הוועדה כמה המלצות במטרה להפחית את הסיכון לכך שחשוד שהודה הודאת שווא במשטרה יורשע על בסיס הודאתו. כך, הוועדה ממליצה להגביל את השימוש בפרטים מוכמנים, שמסר הנאשם בהודאתו במשטרה, כתוספת ראייתית להודאה. כן ממליצה הוועדה לקבוע כי בתיקים שבהם הנאשם הנו קטין, אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית או אדם המצוי בהשפעה ניכרת של חומרים משני-תודעה או שניכר כי הוא סובל מתסמונת גמילה בעת החקירה, לא ניתן יהיה להרשיע את הנאשם על בסיס הודאתו במשטרה בהיעדר ראיה חיצונית המסבכת אותו בביצוע העבירה.
אשר לגורמים חוץ-מערכתיים להודאות שווא, הנובעים ממאפייניו האישיים והאישיותיים של החשוד, מסיקה הוועדה כי על בתי המשפט לנקוט משנה זהירות בבואם להרשיע נאשמים קטינים ונאשמים עם מוגבלות שכלית או נפשית על יסוד הודאותיהם. על מנת להקטין את הסיכון להודאות שווא של חשודים המשתייכים לקבוצות הללו, ממליצה הוועדה על שורה של צעדים, לרבות תיקון חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) כך שייקבע כי חשודים קטינים ייחקרו רק על ידי חוקרי נוער, למעט במקרים חריגים; קביעת נוהל על ידי משטרת ישראל שלפיו יש לברר עם כל חשוד, בתחילת החקירה, על מצבו הבריאותי, וככל שהחשוד נוטל תרופות באופן קבוע, מהו אופיו של הטיפול התרופתי אותו הוא מקבל או האם הוא זקוק להנגשות; וקידום הסדרת המקצוע של "מנגישי צדק", אשר תפקידם לתווך את החקירה לאדם עם מוגבלות ולדאוג לו להנגשות המתאימות. בנוסף, רוב מחברי הוועדה ממליצים לאפשר לחשודים קטינים ולחשודים עם מוגבלות שכלית או נפשית להיות מלווים בידי סנגור במהלך חקירתם.
אשר לגורמים מערכתיים להודאות שווא, הנובעים מאופן ניהול החקירה על ידי המשטרה, מסיקה הוועדה מהמחקר המדעי כי נמצא קשר בין השימוש בשיטת חקירה "מוכוונת-האשמה" לבין הגדלת הסיכון להודאות שווא, בעוד שהשימוש במודלים "מוכווני איסוף מידע", כגון מודל ה-PEACE הבריטי, מקטין את הסיכון להודאות שווא. על כן סבורה הוועדה שרצוי להרחיב הן את ההכשרות הרלוונטיות והן את השימוש במודל זה בחקירות משטרה ככל הניתן, כך שהמודל יהפוך לכלי מרכזי בארגז הכלים של חוקרי המשטרה. זאת, בכפוף למגבלות תקציביות ולמגבלות כוח האדם של משטרת ישראל.
הוועדה ממליצה שהמשטרה תימנע מטכניקות חקירה מסוג "מקסימיזציה", כגון הצגת מידע מפליל כוזב לחשוד או יצירת תחושה שקרית בקרב החשוד כי מצבו המשפטי חמור מכפי שהוא באמת, ומטכניקות מסוג "מינימיזציה", כגון הבטחות ורמיזות בדבר הקלה בעונש הצפויה לחשוד אם יודה בעבירה. זאת, מאחר שבמחקר נמצא כי הן מגדילות את הסיכון להודאות שווא. ככל שנעשה שימוש בטכניקות מסוג זה, ממליצה הוועדה לתת לכך משקל ממשי בהערכת מהימנות ההודאה, בשים לב לכלל נסיבות העניין, ובכלל זה למאפייני הטכניקה שבה נעשה שימוש ולהשפעת הראיה על הנאשם.
עוד ממליצה הוועדה לקבוע בחקיקה כללים ברורים בכל הנוגע להתנהלות החקירה ומשכה, ולקבוע נוהל שעל פיו המשטרה תיידע חשודים, בכתב ובעל פה, בדבר הזכויות הספציפיות העומדות להם בחקירה. לבסוף, גיבשה הוועדה שורת המלצות הנוגעות להבטחת מימושה של זכות ההיוועצות בסנגור בטרם חקירה, להרחבת התיעוד החזותי-קולי של חקירת חשוד במשטרה, ולעריכת הכשרות בנושא הודאות שווא לגורמים המקצועיים במערכת המשפט ואכיפת החוק.
הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן הוקמה בשנת 2018 במטרה לצמצם את החשש להרשעות שווא בהליך הפלילי ולבחון כלים אפשריים לאיתור הרשעות שווא ולתיקונן. בראש הוועדה עומד שופט בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר, סגנו הוא פרופ' אורן גזל-אייל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ומלבדם חברים בוועדה פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן; רח"ט תביעות במשטרת ישראל, תנ"צ דדו זמיר; הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען; ראש אשכול סמכויות שלטוניות במחלקה הפלילית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים, עו"ד גבריאלה פיסמן; סגן ראש אגף המודיעין והחקירות במשטרת ישראל, תנ"צ יואב תלם; ושר המשפטים לשעבר, פרופ' דוד ליבאי
ז"ל, שהלך לעולמו ימים מספר לאחר ישיבת הוועדה שבה הושלם הטיפול בדוח ביניים זה.
בג"ץ דחה על הסף את העתירה נגד החלטת אלוף פיקוד דרום להכריז על שטחים צבאיים סגורים כדי למנוע את ההפגנות נגד העברת ה"סיוע ההומניטרי" לעזה - ובכך לחמאס.
השופטת גילה כנפי שטייניץ: "חרף ההבנה לכאבם של העותרים ולרצונם להביע את מחאתם, ומבלי להקל ראש ולוּ כמלוא הנימה בטענותיהם, הרי שגם בימים מורכבים וקשים אלה, אין מקום להידרש לעתירה מבלי לקיים את הדרישה הבסיסית למיצוי הליכים. למותר לציין, כי פתוחה לפני העותרים הדרך להגיש את עתירתם מחדש לאחר מיצוי הליכים כאמור, ומבלי שאנו מביעים עמדה לגופם של דברים".
השופטת גילה כנפי שטייניץ: "חרף ההבנה לכאבם של העותרים ולרצונם להביע את מחאתם, ומבלי להקל ראש ולוּ כמלוא הנימה בטענותיהם, הרי שגם בימים מורכבים וקשים אלה, אין מקום להידרש לעתירה מבלי לקיים את הדרישה הבסיסית למיצוי הליכים. למותר לציין, כי פתוחה לפני העותרים הדרך להגיש את עתירתם מחדש לאחר מיצוי הליכים כאמור, ומבלי שאנו מביעים עמדה לגופם של דברים".
עו״ד נתי רום מגיב לדחיית העתירה: ״אנו בעיצומו של העוול, סד הזמנים היה צפוף ביותר ולכן אנו סבורים כי לא היה מקום להמתין עם העתירה כפי שבעתירות אחרות בית המשפט נדרש לעתירה חרף כך שלא נעשה מיצוי הליכים מול הרשות וזאת נוכח בהילות העניין. יחד עם זאת, כבר הלילה נשלח מכתב מיצוי לאלוף פיקוד הדרום, וככל ולא יענה בתוך 36 שעות נגיש את העתירה מחדש״.
הבוקר הוגשה לבג"ץ עתירה נוספת להוצאת ראש הממשלה נתניהו לנבצרות.
העותרים, בהם ניצולת טבח בארי סופי ברזון-מקאי והרמטכ"לים לשעבר חלוץ ויעלון, טוענים בין היתר כי הממשלה ממשיכה לקדם את הרפורמה המשפטית.
העותרים, בהם ניצולת טבח בארי סופי ברזון-מקאי והרמטכ"לים לשעבר חלוץ ויעלון, טוענים בין היתר כי הממשלה ממשיכה לקדם את הרפורמה המשפטית.
השופט יובל ליבדרו מבית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר בין 3 ל-10 שנות מאסר על חמישה פורעים שהשתתפו בתקיפת יהודים במהלך פרעות תשפ"א.
גזר הדין נפתח במילים הבאות: "תמצות האירוע המרכזי שבבסיס גזר דין זה לכדי לשדו מציג לנו תמונה שבה המון חוסם אוטוסטרדה בשעת ליל. ההמון מקים נקודת מחסום מאולתרת על האוטוסטרדה. בנקודת המחסום נערכת סלקציה.
נהג שאיננו יהודי משוחרר לדרכו. לעומת זאת, אם התברר כי הנהג הוא יהודי או שמא רק נחשד הוא ככזה, אזי ההמון צועק בהשתלהבות "יהודי" יהודי" ומֵחֵל לבצע בו לינץ' או כמעט לינץ'.
ההמון פורץ בפרץ אלימות קשה במסגרתו הוא מיידה אבנים על היהודי הישוב ברכבו. לעיתים היהודי נחבל קשות ברכבו, לעיתים מנסים לפגוע בו ומעלים באש את רכבו לאחר שהוצא ממנו ולעיתים "רק" הורסים את רכושו.
והמביט בתמונה קשה וקודרת זו עלול בטעות לחשוב שמדובר בתמונה מימים אפלים של המאה שעברה באירופה. ולא היא. מדובר בתמונת המציאות של ישראל בחודש מאי 2021.
מציאות שבה ביקשו הנאשמים ואחרים לקעקע את זכותו של יהודי, כל יהודי, לחיות בביטחון בביתו הלאומי, במולדתו, במדינת ישראל. על מעשיהם אלה ייתנו הנאשמים את הדין".
גזר הדין נפתח במילים הבאות: "תמצות האירוע המרכזי שבבסיס גזר דין זה לכדי לשדו מציג לנו תמונה שבה המון חוסם אוטוסטרדה בשעת ליל. ההמון מקים נקודת מחסום מאולתרת על האוטוסטרדה. בנקודת המחסום נערכת סלקציה.
נהג שאיננו יהודי משוחרר לדרכו. לעומת זאת, אם התברר כי הנהג הוא יהודי או שמא רק נחשד הוא ככזה, אזי ההמון צועק בהשתלהבות "יהודי" יהודי" ומֵחֵל לבצע בו לינץ' או כמעט לינץ'.
ההמון פורץ בפרץ אלימות קשה במסגרתו הוא מיידה אבנים על היהודי הישוב ברכבו. לעיתים היהודי נחבל קשות ברכבו, לעיתים מנסים לפגוע בו ומעלים באש את רכבו לאחר שהוצא ממנו ולעיתים "רק" הורסים את רכושו.
והמביט בתמונה קשה וקודרת זו עלול בטעות לחשוב שמדובר בתמונה מימים אפלים של המאה שעברה באירופה. ולא היא. מדובר בתמונת המציאות של ישראל בחודש מאי 2021.
מציאות שבה ביקשו הנאשמים ואחרים לקעקע את זכותו של יהודי, כל יהודי, לחיות בביטחון בביתו הלאומי, במולדתו, במדינת ישראל. על מעשיהם אלה ייתנו הנאשמים את הדין".
בהמשך לדיווחים על הצעות לראש האופוזיציה יאיר לפיד, מלשכת שר המשפטים נמסר:
הטענות בדבר הצעות שונות שנמסרו מטעמו של השר לוין חסרות בסיס ואינן נכונות.
הטענות בדבר הצעות שונות שנמסרו מטעמו של השר לוין חסרות בסיס ואינן נכונות.
בהמשך לדו"ח, פרקליט המדינה הנחה את הפרקליטות להתחיל ביישום פילוח תיקים בהתאם למאפיינים מגזריים ואישיים של חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה
משפחתו של החטוף אלון שמריז הי"ד, שהצליח לברוח משבי חמאס ונהרג מאש צה"ל, עתרה לבג"ץ להכיר בו כחלל צה"ל.
שמריז היה לוחם מילואים ביחידת יהל"ם.
העתירה מצורפת.
שמריז היה לוחם מילואים ביחידת יהל"ם.
העתירה מצורפת.
פרסום ראשון | בעיצומה של המלחמה, שב"כ ניסה לגייס קטין בן 16, שבא מרקע קשה, כסוכן נגד החוות היהודיות ביו"ש.
לפרסום המלא:
https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1073378
לפרסום המלא:
https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1073378
www.maariv.co.il
כך השב"כ ניסה לגייס קטין כסוכן נגד החוות ביו"ש | פרסום ראשון
<<<
בג"ץ דחה את העתירה החדשה להוצאת ראש הממשלה נתניהו לנבצרות.
השופט דוד מינץ מציין כי בעבר "נקבע כי בשים לב להצהרת ראש הממשלה באותו עניין לפיה הוא ממלא אחר הסדר ניגוד העניינים, העתירה בעניין זה מיצתה את עצמה. קביעה זו שרירה, קיימת ועומדת בכל הנוגע לחלק ניכר מהתשתית העובדתית הנטענת הנסמכת על אירועים שקדמו לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל"".
השופט דוד מינץ מציין כי בעבר "נקבע כי בשים לב להצהרת ראש הממשלה באותו עניין לפיה הוא ממלא אחר הסדר ניגוד העניינים, העתירה בעניין זה מיצתה את עצמה. קביעה זו שרירה, קיימת ועומדת בכל הנוגע לחלק ניכר מהתשתית העובדתית הנטענת הנסמכת על אירועים שקדמו לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל"".